עד לפני הקורונה תחבורה ציבורית הייתה כלי משמעותי ששימש מיליוני אזרחים ברחבי העולם בכל יום. מדובר בתשתית שאפשרה לתושבים להגיע למקומות עבודה מרוחקים בעלות נמוכה ולעשות את זה בכל יום ויום. כשהחלה מגפת הקורונה מהר מאוד הגיעה גם ההבנה שתחבורה ציבורית, זאת שדוחסת עשרות ולפעמים מאות אנשים בחלל קטן, היא סכנה אמיתית לציבור. זאת הסיבה שחברות תחבורה ממשלתיות ופרטיות החלו לחפש פתרונות שיאפשרו להחזיר את הנוסעים אל התחבורה הציבורית ואל השגרה.
כמו שמסבירה הכתבה של Wall Street Journal, לפני שהחלו לצוץ פתרונות יותר מורכבים מהר מאוד חברות הרכבות באירופה החלו לסמן דרכי תנועה בתוך תחנות הרכבת, לדרוש מנוסעים לשמור מרחק אחד מהשני ולאכוף לבישת מסכות. הבעיה היא שחלק לא מבוטל של מערכות התחבורה בעולם עמוסות מאוד ולכן לא באמת ניתן לאכוף מרחקים או לשמור על בטיחות הנוסעים על ידי הנחיות בלבד. זאת הסיבה שחלק מהחברות פנו לשימור בכלים כמו חומרים שדוחים חיידקים או הורגים את הווירוס בתוך האוטובוסים או קרונות הרכבת. בחלק מהמדינות משתמשים ברובוטים שמפזרים חומרי חיטוי ועוקבים בעזרת מצלמות מיוחדות אחרי חום הנוסעים.
הבעיה היא שמדובר בכלים מאוד יקרים שלא זמינים במדינות עניות וצפופות בעולם. דרך חלופית להתמודדות עם הצפיפות בתחבורה הציבורית הוא הגבלת מספר הכרטיסים הזמינים. הבעיה היא שמצב כזה מוביל לכך שחברות התחבורה בעולם מפסידות כסף ולא יכולות לפעול בצורה כלכלית. לאורך זמן – מדובר באתגר אמיתי שממשלות ברחבי העולם צריכות להתמודד איתו.
לעומת רכבות, שכל שינוי תשתית בהן הוא מאוד יקר, הכבישים מאפשרים הרבה יותר גמישות. זאת הסיבה שמדינות רבות החלו להרחיב את מספר הנתיבים שזמינים לאוטובוסים וזאת במטרה להגדיל את תדירות הנסיעה ובצורה הזאת להקטין את העומס שקיים בכל אוטובוס. אתגר נוסף באוטובוסים הוא שמירה על ביטחון הנהגים בסביבה צפופה עם מערכת מיזוג סגורה. בלונדון החלו לדרוש מהנוסעים לעלות רק מהדלת האמצעית או האחורית והחלו להתקין מסכים מבודדים בין הנהג לשאר הנוסעים. כמובן שמצב כזה אולי שומר על הנהגים אבל עדיין לא מונע את הסיכון לנוסעים עצמם אבל בהתחשב לכמות הזמן והחשיפה הגדולה של הנהגים למספר רב של נוסעים במהלך יום עבודה, ההתמקדות בנהגים מובנת.
בנוסף לחיפוש פתרונות ברכבות ובאוטובוסים, עיריות בעולם החלו לפעול ליצירת אלטרנטיבות חלופיות כמו צמצום הכביש ויצירת נתיבי אופניים על מנת לאפשר שימוש גדול יותר בהם. הבעיה היא שחלק מהאזרחים מגדילים את השימוש ברכבים ולכן לקיחת נתיבים יכולה דווקא ליצור בעיות כשמדובר בנסיעות למרחקים גדולים. מדינות נוספות מבקשות ממעסיקים להמשיך ולעבוד מהבית עד כמה שאפשר ואחרות מבקשות שהעובדים יגיעו לעבודה במשמרות נפרדות וזאת על מנת לצמצם בעומס על התחבורה הציבורית בשעות הבוקר והצהריים.
כמו שניתן להבין הקורונה יצרה מציאות חדשה שדורשת לשנות לחלוטין את העקרונות שבנו את התחבורה הציבורית. מתחבורה יעילה וצפופה נדרש לשלב פתרונות שיגרמו לאנשים להרגיש מספיק בטוחים לחזור אל מקומות העבודה ואל השגרה. לפחות כרגע אין פתרונות טובים לבעיה הזאת, במיוחד לא במדינות עניות, וכדאי מאוד לעקוב אחרי ההתפתחויות בתחום בתחבורה הציבורית בשנה שנתיים הקרובות.
***
פוסט זה נכתב בחסות תומכי הפטראון המובילים:
הומאיגד – השכלה ושירותים פיננסים – http://www.homygod.org
התורם גלעד מוצפי
מאני טוקס Money Talks – ערוץ חדש בנושא מניות והשווקים הפיננסיים! – http://bit.ly/2MNvU27
טריידסטריט Trade Street – מפגש הרחוב של הסוחרים והמשקיעים – בואו להתעדכן בכל מה שחם בשוק http://bit.ly/2wsXoEJ
קהילת הפני סטוקס של ישראל The Israeli Penny Stocks Community – סקירות שווקים וניתוחי עומק על מניות קטנות ובינוניות בוול סטריט http://bit.ly/2wrp9e3
רז גמליאל – סוחר מניות ומנטור אישי – מסחר מבוסס פנדמנטלס וניתוחי עומק http://bit.ly/2auG4BY
ערוץ הטלגרם TradingIL למסחר בשוק ההון – עדכונים, סקירות וניתוחים טכניים חינמיים מדי יום – T.me/TradingIL
***
לפוסטים נוספים בנושאי תחבורה:
http://bit.ly/2XIfgDQ
לכתבה המלאה של Wall Street Journal:
https://youtu.be/H_Yh1SsdmQE
