כלכלה קלה
  • ראשי
  • כלכלה למתחילים
    • פוסטים קצרים מפייסבוק
    • מושגים בסיסיים
      • איך קובעים שווי אמיתי של מוצר?
      • היד הנעלמה: מה זה אומר?
      • חלוקת עבודה והתמקצעות
      • מחירים: מה זה בכלל?
      • מלתוסיאניזם: כשכל האוכל יגמר
      • קללת משאבי הטבע
      • שכר מינימום
      • בועה: מה זה? ואיך היא נוצרת?
    • איך מודדים כלכלה?
      • איך משווים בין מדינות בעולם?
      • מדד החופש הכלכלי
      • מה זה מדד קלות עשיית עסקים?
      • מדד קלות עשיית עסקים 2019
      • עוני: איך מודדים אותו?
    • למה צריך קפיטליזם?
      • קוריאה: קפיטליזם מול קומוניזם
      • חברות ממשלתיות מול פרטיות
      • עושר מול אושר: מה עדיף?
    • צמיחה כלכלית
      • אתגרי המדינות המפותחות
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • סין: הדרך להשתלטות על העולם
  • כלכלה לפי נושאים
    • איכות הסביבה
      • השפעות חיצוניות
        • חלק א': סוגי השפעות חיצוניות
        • חלק ב': דיג יתר
        • חלק ג': הפתרונות
        • חלק ד': ההתחממות הגלובלית
    • הייטק
      • חלק א': תמצית תולדות ההייטק
      • חלק ב': למה השכר הגבוה?
      • חלק ג': מחסור בעובדי הייטק
      • חלק ד': השפעות על השכר
    • חירות
      • חופש וחירות: מה המחיר שלהם?
    • כלכלה מהעבר
      • תקופת הצנע
    • חינוך בישראל
      • למה כל כך קשה לגייס מורים טובים?
      • למה כל כך קשה לנהל בית ספר?
      • אזורי רישום ובחירת הורים
      • האם באמת חסרים מורים?
      • איכות ההוראה
      • מי באמת מחליט מה קורה בכיתה?
      • למה קשה לגייס מנהלים טובים?
      • זה לא (רק) עניין של כסף
      • למה אי אפשר למצוא מנהלים?
      • למה כל כך קשה להקים בית ספר חדש?
      • מעורבות הורים
      • תוצאות מבחני פיזה
      • פיזה 2018: סיפור שתי מערכות החינוך
      • פיזה 2018: המגזר שאף אחד לא מודד
      • פיזה 2018: מה ניסינו? ולמה זה נכשל?
    • מערכות חינוך בעולם
      • חלק א': מצב החינוך בעולם
      • חלק ד': הקיצונית של דרום קוריאה
      • חלק ב': חינוך בסין
      • חלק ה': יפן – הקהילה מול הפרט
      • חלק ג': חינוך בהונג קונג וסינגפור
      • חלק ו': הנשק הסודי של פינלנד
      • חלק ז': החינוך המקצועי בשוויץ
      • חלק ח': הסיפור המורכב של קנדה
      • חלק ט': אסטוניה המפתיעה
      • חלק י': איך בונים מערכת חינוך?
      • בתי ספר פרטיים באפריקה
    • חקלאות
      • המחסור בחמאה
      • צה"ל צריך לסבסד חקלאים?
      • הרפורמה האירופאית: חלק א'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ב'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ג'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק א'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ב'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ג'
      • הולנד: אימפריית החקלאות של אירופה
    • מלחמות אסונות וכלכלה
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • ארגונים ההומניטריים: טוב או רע?
    • משבר הדיור
      • באמת יש בועת נדל"ן?
      • למה דווקא תל אביב?
      • מס דירה שלישית
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • משברים כלכליים
      • חלק א': הפאניקה של 1907
      • חלק ב': הקריסה של 1929
      • חלק ג': משבר הסאבפריים 2008
      • חלק ד': המשבר הכלכלי של יוון
    • נלחמים בעוני
      • ניהול סיכונים: מפתח לפתרון עוני
      • עוני: איך מודדים אותו?
      • שכר מינימום
    • ערוצי התקשרות
      • אתרי חדשות: זה עושה לנו רע
      • רשות השידור: שאלות ותשובות
    • פוליטיקאים וכלכלה
      • משל על יין ויוקר המחיה
      • פוליטיקאים: למה הם פוגעים בנו?
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • תחבורה
      • איך פותרים פקקים?
      • כמה עולה חניה חינם?
    • פנסיה
      • מודל הפנסיה הצ'יליאני
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • עשרה כלים לחיים
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
    • קבוצת הדיונים
    • טוויטר
    • אינסטגרם
    • יוטיוב
    • הספרייה
  • צור קשר
    • תנאי שימוש
  • דף הבית
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
  • פטראון – קבלו את הפוסטים לפני כולם
  • טלגרם – כל הכלכלנים במקום אחד
  • אינסטגרם
  • המלצות ספרים
  • איך מודדים כלכלה?
  • ההייטק הישראלי
  • חקלאות
  • מושגים בסיסיים
  • מערכות חינוך בעולם
  • מערכת החינוך בישראל
  • משבר הדיור
  • משברים כלכליים
  • עשרה כלים לחיים
  • תנאי שימוש
  • צור קשר
כלכלה קלה
  • ראשי
  • כלכלה למתחילים
    • פוסטים קצרים מפייסבוק
    • מושגים בסיסיים
      • איך קובעים שווי אמיתי של מוצר?
      • היד הנעלמה: מה זה אומר?
      • חלוקת עבודה והתמקצעות
      • מחירים: מה זה בכלל?
      • מלתוסיאניזם: כשכל האוכל יגמר
      • קללת משאבי הטבע
      • שכר מינימום
      • בועה: מה זה? ואיך היא נוצרת?
    • איך מודדים כלכלה?
      • איך משווים בין מדינות בעולם?
      • מדד החופש הכלכלי
      • מה זה מדד קלות עשיית עסקים?
      • מדד קלות עשיית עסקים 2019
      • עוני: איך מודדים אותו?
    • למה צריך קפיטליזם?
      • קוריאה: קפיטליזם מול קומוניזם
      • חברות ממשלתיות מול פרטיות
      • עושר מול אושר: מה עדיף?
    • צמיחה כלכלית
      • אתגרי המדינות המפותחות
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • סין: הדרך להשתלטות על העולם
  • כלכלה לפי נושאים
    • איכות הסביבה
      • השפעות חיצוניות
        • חלק א': סוגי השפעות חיצוניות
        • חלק ב': דיג יתר
        • חלק ג': הפתרונות
        • חלק ד': ההתחממות הגלובלית
    • הייטק
      • חלק א': תמצית תולדות ההייטק
      • חלק ב': למה השכר הגבוה?
      • חלק ג': מחסור בעובדי הייטק
      • חלק ד': השפעות על השכר
    • חירות
      • חופש וחירות: מה המחיר שלהם?
    • כלכלה מהעבר
      • תקופת הצנע
    • חינוך בישראל
      • למה כל כך קשה לגייס מורים טובים?
      • למה כל כך קשה לנהל בית ספר?
      • אזורי רישום ובחירת הורים
      • האם באמת חסרים מורים?
      • איכות ההוראה
      • מי באמת מחליט מה קורה בכיתה?
      • למה קשה לגייס מנהלים טובים?
      • זה לא (רק) עניין של כסף
      • למה אי אפשר למצוא מנהלים?
      • למה כל כך קשה להקים בית ספר חדש?
      • מעורבות הורים
      • תוצאות מבחני פיזה
      • פיזה 2018: סיפור שתי מערכות החינוך
      • פיזה 2018: המגזר שאף אחד לא מודד
      • פיזה 2018: מה ניסינו? ולמה זה נכשל?
    • מערכות חינוך בעולם
      • חלק א': מצב החינוך בעולם
      • חלק ד': הקיצונית של דרום קוריאה
      • חלק ב': חינוך בסין
      • חלק ה': יפן – הקהילה מול הפרט
      • חלק ג': חינוך בהונג קונג וסינגפור
      • חלק ו': הנשק הסודי של פינלנד
      • חלק ז': החינוך המקצועי בשוויץ
      • חלק ח': הסיפור המורכב של קנדה
      • חלק ט': אסטוניה המפתיעה
      • חלק י': איך בונים מערכת חינוך?
      • בתי ספר פרטיים באפריקה
    • חקלאות
      • המחסור בחמאה
      • צה"ל צריך לסבסד חקלאים?
      • הרפורמה האירופאית: חלק א'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ב'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ג'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק א'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ב'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ג'
      • הולנד: אימפריית החקלאות של אירופה
    • מלחמות אסונות וכלכלה
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • ארגונים ההומניטריים: טוב או רע?
    • משבר הדיור
      • באמת יש בועת נדל"ן?
      • למה דווקא תל אביב?
      • מס דירה שלישית
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • משברים כלכליים
      • חלק א': הפאניקה של 1907
      • חלק ב': הקריסה של 1929
      • חלק ג': משבר הסאבפריים 2008
      • חלק ד': המשבר הכלכלי של יוון
    • נלחמים בעוני
      • ניהול סיכונים: מפתח לפתרון עוני
      • עוני: איך מודדים אותו?
      • שכר מינימום
    • ערוצי התקשרות
      • אתרי חדשות: זה עושה לנו רע
      • רשות השידור: שאלות ותשובות
    • פוליטיקאים וכלכלה
      • משל על יין ויוקר המחיה
      • פוליטיקאים: למה הם פוגעים בנו?
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • תחבורה
      • איך פותרים פקקים?
      • כמה עולה חניה חינם?
    • פנסיה
      • מודל הפנסיה הצ'יליאני
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • עשרה כלים לחיים
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
    • קבוצת הדיונים
    • טוויטר
    • אינסטגרם
    • יוטיוב
    • הספרייה
  • צור קשר
    • תנאי שימוש
  • דף הבית
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
  • פטראון – קבלו את הפוסטים לפני כולם
  • טלגרם – כל הכלכלנים במקום אחד
  • אינסטגרם
  • המלצות ספרים
  • איך מודדים כלכלה?
  • ההייטק הישראלי
  • חקלאות
  • מושגים בסיסיים
  • מערכות חינוך בעולם
  • מערכת החינוך בישראל
  • משבר הדיור
  • משברים כלכליים
  • עשרה כלים לחיים
  • תנאי שימוש
  • צור קשר
עוני: איך מודדים אותו? ומתי אדם נחשב לעני?
ראשי » חברתי » עוני: איך מודדים אותו? ומתי אדם נחשב לעני?

עוני: איך מודדים אותו? ומתי אדם נחשב לעני?

טום קרגנבילד ינואר 13, 2017 13:38 8 תגובות

עוני הוא אולי אחד הנושאים עם הקונצנזוס הכי רחב שיש בחברה, זאת בעיה שכולנו היינו שמחים לפתור ועדיין אם נפתח עיתון לקראת החגים נגלה שמספר העניים גדל והמצב נהיה רק יותר קשה. הדרך שבה אנחנו מודדים עוני משפיעה מאוד על איפה אנחנו משקיעים את המשאבים שלנו ולמי אנחנו עוזרים והמצב כיום בישראל הוא שאנחנו משקיעים משאבי ענק במקומות לא נכונים בגלל מדדים לא מדויקים והרבה פעמים עוזרים למי שלא צריך את העזרה שלנו ומזניחים את מי שכן זקוק לה.

למה בכלל לטפל בעוני?

אם להביט בצורה קרה וחסרת אמפתיה על עוני נשאלת השאלה למה בכלל לטפל בבעיה? רובינו מבינים למה מוסרית לא היינו רוצים שיהיו עניים אבל מבחינה כלכלית התשובה יכולה להיות פחות ברורה. התשובה הקצרה היא שכשאדם נמצא במצב של עוני חמור הוא נכנס למעגל שבו כל האנרגיה והזמן שאותם הוא משקיע הולכים להישרדות בסיסית כמו ניסיונות להשיג מים, מזון וגג מעל הראש בלי שום אפשרות לקחת סיכונים במחיר נמוך שיאפשרו לו להתקדם בחיים. הסיכונים האלה יכולים להיות השקעה של זמן בללמוד מקצוע או השקעה בעסק מאוד קטן כמו דוכן אוכל רחוב.

כשאנשים מנסים לשרוד הם יהיו מוכנים לקחת צעדים קיצוניים שכוללים פגיעה באחרים על מנת שלא למות מרעב, צעדים שפוגעים גם באנשים הלא עניים בחברה. בחברה עם אחוז עניים גדול, חוסר הוודאות וחוסר הביטחון של האזרחים לא יאפשר להם לבנות פרויקטים ארוכי טווח בעלי סיכון גבוה מאחר שהם עסוקים בצרכים הכי בסיסיים שלהם. המכונית האוטונומית, נחיתה על מאדים או התרופה לסרטן לא יכולים להגיע בחברה שבה אנשים משקיעים את כל זמנם בהישרדות.

אז איך מודדים עוני?

כדי שנוכל לעזור למי שצריך את העזרה שלנו חשוב שנדע לזהות מי הם העניים בחברה ובשביל זה קיימות שתי קטגוריות מדידה מקובלות, מדדי עוני מוחלטים ומדדי עוני יחסיים. לכל אחת מהשיטות יש יתרונות וחסרונות ואף אחת לא מושלמת.

מדדי עוני מוחלטים

מדד עוני מוחלט מתבסס על סל בסיסי שכולל כמות קלוריות מסוימת ליום, גישה למים, גג מעל הראש, תוחלת חיים ועוד פרמטרים מאוד מאוד בסיסיים שלפי המדד כל אדם צריך לקבל כדי שהוא יוכל לנהל אורך חיים לא הישרדותי וכזה שממנו הוא יכול להתפתח. ברגע שהחלטנו מהו סל המוצרים הכי בסיסי שנחוץ לכל אדם נוכל להשוות עוני בין מדינות בעולם ולהתמקד במקומות שהכי זקוקים לעזרה שלנו.

דוגמה למדד עוני אבסולוטי הוא מדד העוני הקיצוני של הבנק העולמי. מאחר שקשה לבנות סל מוצרים אחיד שיתאים לצרכים של כל אדם על כדור הארץ משתמשים בסכום כסף כמדד להכנסה המינימלית הנחוצה כדי לשרוד. על פי הבנק העולמי אדם שמרוויח מתחת ל1.25 דולר ליום לפי מחירי שנת 2005 נמצא בעוני קיצוני. המטרה של הבנק העולמי היא לסיים את העוני הקיצוני בעולם עד 2030, ולפי המדדים של 25 השנה האחרונות אנחנו מצליחים בזה בצורה מדהימה. שנת 2016 רשמה שיא חיובי חדש בכמות נמוכה של אנשים עניים בעולם. 

גרף נתוני עוני המציג את השיפור בכמות האנשים הסובלים מעוני קיצוני בעולם
גרף המציג לאורך 200 שנים את מספר האנשים הסובלים מעוני קיצוני בעולם (החלק האדום) לעומת מספר האנשים מעל לקו העוני הקיצוני (החלק הירוק)
אחוז האנשים בעוני קיצוני (באדום) לאורך ההיסטוריה המודרנית

אחרי שהבנו את המדד האבסולוטי אנחנו יכולים לשמוח שבישראל אין אף לא עני אחד שסובל מעוני קיצוני, אבל מהר מאוד נשאל את עצמנו איך זה שכל הזמן מדברים על רמות העוני הגבוהות בישראל וכנראה שנסכים שלאדם שמרוויח 3 דולר ליום יהיה קשה לשרוד בישראל למרות שהוא לא עני קיצוני. בשביל זה המציאו את מדד העוני היחסי שבוחן את רמות ההכנסה הכי נמוכות בחברה אל מול רמות ההכנסה הכי גבוהות בחברה.

מדדי עוני יחסיים

על פי מדד העוני היחסי בישראל (מדד האי שוויון), אדם נחשב לעני אם הוא מרוויח פחות מחצי המשכורת החציונית במשק. היתרון של המדד הוא בזה שהסטנדרט הבסיסי יותר גבוה ממדד העוני האבסולוטי ויכול לכלול גם צרכים פחות בסיסיים כמו בעלות על מחשב וחיבור לאינטרנט שעבור רבים יחשבו ככלים בסיסיים למציאת מקום עבודה או כלים להקמת עסק פרטי.

הבעיה במדד העוני היחסי הוא שאי אפשר להשוות אותו בין מדינות. לפי המדד, העניים בישראל לא יהיו באותו מצב ועם אותם צרכים כמו העניים בסומליה. בנוסף במדינה מפותחת שיש בה בעלי עסקים מצליחים ועשירים שהצליחו בחיים המדד יכלול מתחת לקו העוני אוכלוסיות שהן לא באמת עניות, אוכלוסיות שצורת החיים שלהם היא פשוט יותר מצומצמת מבחירה.

בחירה בצמצום

דוגמאות לזה אפשר למצוא בקהילה החרדית שלא מבקשת לטוס לחו"ל פעמיים בשנה, לא דורשת חיבור אינטרנט מהיר ומסתפקת במותגי מזון ולבוש פשוטים ולא ידועים. שילוב של מחירים זולים ועזרה מקהילה חזקה בעלת ארגוני צדקה מורידה משמעותית את הוצאות משקי הבית. ההוצאות של חרדי הרבה יותר נמוכות משל חילוני תל אביבי.

עוד דוגמה ניתן למצוא בסיפור של יוצרת הבלוג הסולידית, אישה שצמצמה את ההוצאות שלה למינימום על מנת לצאת משוק העבודה ולהרוויח זמן פנוי שמביא לה יותר ערך מכסף. את התרגיל הזה היא עושה בזכות חיסכון כספי גדול שמושקע בשוק ההון ושהיא חיה מהרווחים ממנו. מדובר באישה שיש לה מיליונים בבנק אבל מכניסה סכום כסף שנמוך מקו העוני כל חודש. על פי כל מדד יחסי היא עניה אבל אם תשאלו אותה היא יותר עשירה מכולנו.

כל עוד יש עשירים יהיו עניים

מדד עוני יחסי תמיד יכלול עניים כל עוד יש עשירים. עניים יהיו גם כאלה שמרוצים ממצבם בחיים ולא רוצים לעשות דבר כדי לשנות את חייהם. על פי מדד עוני יחסי מצב שבו אין עניים בכלל יקרה רק אם כולם ירוויחו את אותה משכורת וזה בדרך כלל קורה במדינות קומוניסטיות שבהם רבים מאוד עניים באופן מוחלט. אוזבקיסטן היא מדינה שוויונית במדד יחסי אך כמעט 66% מהתושבים היו מתחת לקו העוני המוחלט בשנת 2003.

מעבר לחוסר הצדק שנוצר מקטלוג אזרחים לא עניים בתור עניים, הולכים לאיבוד המון אנשים שבאמת זקוקים לעזרה ולא מצליחים להתקיים. מדד העוני היחסי גורם לנו לאבד פוקוס ותורם בעיקר לפוליטיקאים וכלי תקשורת שמעוניינים לפרסם כותרות בומבסטיות שיגרמו לכולנו להרגיש עצב וחמלה כלפי מצב שמוצג לנו לא טוב.

אז איך נכון למדוד עוני?

אולי דרך יותר טובה היא שילוב בין שתי השיטות, אין טעם להשוות בין אנשים עשירים לבין שאר האוכלוסייה כי העובדה שמישהו הוא עשיר לא מפריעה לאף אחד. זה שביל גייטס מרוויח הרבה יותר ממני לא פוגעת בי, אני לא חושב שיש צורך להפוך את ביל גייטס ליותר עני על מנת שאני אחיה יותר טוב. ליתר דיוק, סיכוי סביר שאם נעשה את זה, אז נגרום לאותו מצב כמו בוונצואלה, נפגע בכל הכלכלה וכנראה נעלה את מספר העניים האמיתי.

כדי למדוד עוני בצורה נכונה אנחנו צריכים לקבוע מה הם הדברים הבסיסיים הנחוצים לאדם בישראל על מנת לא להיות במעגל הישרדות. מה הם הדברים המינימליים הנחוצים כדי שאדם יוכל להתקדם, לשפר את חייו ולקחת כמה סיכונים בדרך שיאפשרו לו לתרום לכולנו. הסכום הזה יהיה נמוך יותר מהסכום שקובע המדד היחסי אבל משמעותית יותר גבוה מ1.25 דולר במדד העוני הקיצוני. המדידה הזאת תאפשר לנו להתמקד באנשים שבאמת זקוקים לעזרה שלנו.

גם בשיטה הזאת הבעיה הכי גדולה היא לקבוע מה הרף המתאים לכולם וזה בעצם האתגר הכי קשה במדיניות אחת למיליוני אנשים.

יש לכם שאלות? יודעים דרכים יותר טובות לזהות עוני? מצאתם את הפיתרון האופטימלי לבעיית העוני?

תשאירו תגובות ושאלות ואנסה לענות

Share this:

  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)

קשור

אי שיוויון מדדים כלכליים עוני עוני אבסולוטי עוני יחסי עסקים

אודות המחבר

Tom Kregenbild להציג את כל הפוסטים של טום קרגנבילד

המייסד של האתר "כלכלה קלה", אתר שהוקם במטרה להנגיש ידע כלכלי בצורה פשוטה, ברורה ואקטואלית

« פוסט קודם
פוסט הבא »

8 תגובות

  1. עידן ע הגב אפריל 13, 2018 בשעה 18:01

    אהלן טום.
    האם אתה חושב שאפשר לבנות מודל מדידת עוני ע"פ תתי קטגוריות(כללי,חרדים,ערבים, וכו) ואז למצרף אותו ע"מ לדייק\להקטין את פערי המדידה בין מדד העוני היחסי ומדד העוני המוחלט.
    כמובן שזה דורש השקעה לפילוח האוכל' אבל האם אתה חושב שאפשר ליצור סוג של מנגנון כזה?

    • טום קרגנבילד הגב אפריל 14, 2018 בשעה 19:12

      זאת שאלה מעניינת שכבר מעלה שאלות לגבי מי נחשב עני ובאיזה שלב אנחנו מעוניינים לעזור לאדם להשיג את המינימום הדרוש לרמת חיים מסוימת.

      לדעתי טיפול בעוני צריך להתמקד בדברים הבסיסיים ביותר שיאפשרו לאדם להישאר בטוח, שבע ולתת לו מספיק כדי שיוכל למצוא עבודה, גם אם זאת לא עבודה שהוא אוהב, ולדאוג לעצמו בעצמו.

      במצב כזה מספיק לקבוע מדד עוני אבסולוטי שלא אמור להיות שונה בהרבה בין אוכלוסיה אחת לאחרת. הרי במצב כזה לא משנה לנו אם אדם הפסיק להיות עני כי המחירים בסופר שלו זולים יותר, כי הקהילה עוזרת לו או כי הוא חי מקרן השקעות והחליט לחיות בצמצום אבל להרוויח זמן.

      כל עוד האדם מצליח לשים את היד על הדברים הבסיסיים שקבענו אז מבחינתנו יש לו מספיק כלים להסתדר בחיים ומשם עליו לקחת אחריות על חייו

  2. עידן הגב אפריל 17, 2018 בשעה 19:56

    תודה טום על התשובה.
    כשאתה רושם לעזור, אתה מתכוון שהמדינה אמורה לעזור או שהקהילה באופן וולונטרי תתמוך?

    • טום קרגנבילד הגב אפריל 17, 2018 בשעה 20:06

      אידאלית הייתי שמח לראות עולם בו אנחנו עוזרים אחד לשני בלי צורך בתיווך ממשלתי, שהרבה פעמים מאוד לא יעיל, אבל מבחינתי עזרה צריכה להיות הפתרון היעיל שיעזור לכמה שיותר אנשים במינימום נזק לשאר ומדובר במשימה לא פשוטה לאזן בין שתי הדרישות האלה. לכן אם הממשלה תעשה את זה יותר טוב תוך כדי שימוש יעיל בכספי מיסים אז אין בעיה שזאת תהיה הדרך.

      מבחינתי עזרה יעילה היא קודם כל לתת לאנשים כלים לדאוג לעצמם בלי תלות ארוכה בתמיכה מהקהילה או מהממשלה, משהו שהיום אנחנו לא עושים בצורה טובה בכלל.

  3. עידן הגב אפריל 17, 2018 בשעה 20:27

    תודה רבה.

  4. שיר הגב אוגוסט 1, 2018 בשעה 13:17

    למה כל כך מסובך לקבוע עוד מדדים אבסולוטיים שהם לא מדד העוני הקיצוני?
    בסוף אפשר פשוט לשים בדלת עוני אבסולוטית ולראות את פילוג האוכלוסיה במדרגות שונות.
    כמובן שחשוב לדאוג לכך שהמדרגות יהיו קשורות למציאות וזה קצת קשה, ושלא יוציאו אותם מהקשר, אבל כרגע בעיקר מרגיש לי שחסר לי מידע בסיסי לגבי העוני בעולם ובישראל בגלל שמדד העוני הקיצוני באמת מדבר על הכנסה נמוכה מאוד.
    מספיק לשים עוד כמה מדרגות על סקלה לוגריתמית ונוכל לקבל תמונה מלאה יותר לדעתי.
    מה דעתך? בכללי האם יש כיוון כזה מבחינת מדידות עוני בעולם?

    • טום קרגנבילד הגב אוגוסט 1, 2018 בשעה 21:02

      אני באמת לא יודע למה אין התייחסות טובה לעניין. אני לא מכיר מדדים שבוחנים את הנושא במדינות מפותחות ואני רק יודע שהיה ניסיון לחשב מדד עוני אבסולוטי בעשור הקודם בישראל אבל לא יצא מזה הרבה.

      לדעתי הרבה מהעניין קשור לעובדה שקשה להגיע לקונצנזוס רחב של מה נחשב נחוץ ובסיסי לחיים ולכן מעדיפים לפנות למדד יחסי.

      אלטרנטיבה יכולה להיות קביעת סכום כסף מינימלי אבסולוטי, שיותאם לפי מדד מחירים, שכל אדם זקוק לו כדי לזכות לרמת חיים בסיסית ביותר אבל למדוד את סכום הכסף לא לפי הכנסה אלא לפי הוצאה ככה שגם אם יש אדם עשיר עם הרבה חסכונות שלא יוצא לעבוד נוכל לדעת שהוא לא עני. הבעיה בשיטה היא איך משיגים את הנתונים.

  5. שיר הגב אוגוסט 1, 2018 בשעה 13:24

    בשורה בשלישית המילה החמישית הפכה ל״בדלת״ במקום ״סקלת״ (אוטוקורקט מציק)
    הכוונה הייתה לסקלת עוני אבסולוטית

השארת תגובה

ביטול

אל תפספסו דבר

הצטרפו בתור תומכי פטראון

כלכלה קלה בפייסבוק

ציוצים של כלכלה קלה

כלכלה קלה באינסטגרם

ערוץ הטלגרם של כלכלה קלה
ארכיונים
  • ספטמבר 2020
  • אוגוסט 2020
  • יולי 2020
  • יוני 2020
  • מאי 2020
  • אפריל 2020
  • מרץ 2020
  • פברואר 2020
  • ינואר 2020
  • דצמבר 2019
  • נובמבר 2019
  • אוקטובר 2019
  • ספטמבר 2019
  • אוגוסט 2019
  • יולי 2019
  • יוני 2019
  • מאי 2019
  • אפריל 2019
  • מרץ 2019
  • פברואר 2019
  • ינואר 2019
  • דצמבר 2018
  • נובמבר 2018
  • אוקטובר 2018
  • ספטמבר 2018
  • אוגוסט 2018
  • יולי 2018
  • יוני 2018
  • מאי 2018
  • אפריל 2018
  • מרץ 2018
  • פברואר 2018
  • ינואר 2018
  • דצמבר 2017
  • נובמבר 2017
  • אוקטובר 2017
  • ספטמבר 2017
  • אוגוסט 2017
  • יולי 2017
  • יוני 2017
  • מאי 2017
  • אפריל 2017
  • מרץ 2017
  • ינואר 2017
  • דצמבר 2016
  • נובמבר 2016
נושאים
איכות_הסביבה איכות הסביבה אירוויזיון אירופה ארצות הברית בידור ביטחון דוח_מבקר_המדינה הייטק הסתדרות העולם הערבי השכלה ועדי עובדים חופשה חינוך חקלאות טכנולוגיה יבוא ישראל מזון מחירים מיסים מערכת החינוך משבר_הדיור משרד_האוצר נדל"ן סטודנטים סין עוני עסקים פודקסט פוליטיקה פייסבוק פשע ציטוט_כלכלי ציטוט כלכלי קולנוע קומוניזם קורונה קפיטליזם רגולציה רווחה תחבורה תיירות תעופה
אודות כלכלה קלה

חיי היום יום שלנו כוללים שימוש בכסף, החלטות כלכליות וניסיון לעשות שימוש חכם במשאבים מצומצמים שעומדים לרשותנו.

 

למרות שנים של לימודים בבית הספר ובאוניברסיטה, מעטים מאתנו זוכים ללמוד על כלכלה, על איך היא פועלת ואיך היא יכולה לעזור לנו לשפר את חיינו.

 

המטרה של "כלכלה קלה" היא לעזור להנגיש את הידע הכלכלי שכל כך נחוץ לרבים מאיתנו בשפה קלה נגישה ואקטואלית.

RSS

RSS Feed

Theme by Pojo.me - WordPress Themes
Design by Elementor
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס