כלכלה קלה
  • ראשי
  • כלכלה למתחילים
    • פוסטים קצרים מפייסבוק
    • מושגים בסיסיים
      • איך קובעים שווי אמיתי של מוצר?
      • היד הנעלמה: מה זה אומר?
      • חלוקת עבודה והתמקצעות
      • מחירים: מה זה בכלל?
      • מלתוסיאניזם: כשכל האוכל יגמר
      • קללת משאבי הטבע
      • שכר מינימום
      • בועה: מה זה? ואיך היא נוצרת?
    • איך מודדים כלכלה?
      • איך משווים בין מדינות בעולם?
      • מדד החופש הכלכלי
      • מה זה מדד קלות עשיית עסקים?
      • מדד קלות עשיית עסקים 2019
      • עוני: איך מודדים אותו?
    • למה צריך קפיטליזם?
      • קוריאה: קפיטליזם מול קומוניזם
      • חברות ממשלתיות מול פרטיות
      • עושר מול אושר: מה עדיף?
    • צמיחה כלכלית
      • אתגרי המדינות המפותחות
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • סין: הדרך להשתלטות על העולם
  • כלכלה לפי נושאים
    • איכות הסביבה
      • השפעות חיצוניות
        • חלק א': סוגי השפעות חיצוניות
        • חלק ב': דיג יתר
        • חלק ג': הפתרונות
        • חלק ד': ההתחממות הגלובלית
    • הייטק
      • חלק א': תמצית תולדות ההייטק
      • חלק ב': למה השכר הגבוה?
      • חלק ג': מחסור בעובדי הייטק
      • חלק ד': השפעות על השכר
    • חירות
      • חופש וחירות: מה המחיר שלהם?
    • כלכלה מהעבר
      • תקופת הצנע
    • חינוך בישראל
      • למה כל כך קשה לגייס מורים טובים?
      • למה כל כך קשה לנהל בית ספר?
      • אזורי רישום ובחירת הורים
      • האם באמת חסרים מורים?
      • איכות ההוראה
      • מי באמת מחליט מה קורה בכיתה?
      • למה קשה לגייס מנהלים טובים?
      • זה לא (רק) עניין של כסף
      • למה אי אפשר למצוא מנהלים?
      • למה כל כך קשה להקים בית ספר חדש?
      • מעורבות הורים
      • תוצאות מבחני פיזה
      • פיזה 2018: סיפור שתי מערכות החינוך
      • פיזה 2018: המגזר שאף אחד לא מודד
      • פיזה 2018: מה ניסינו? ולמה זה נכשל?
    • מערכות חינוך בעולם
      • חלק א': מצב החינוך בעולם
      • חלק ד': הקיצונית של דרום קוריאה
      • חלק ב': חינוך בסין
      • חלק ה': יפן – הקהילה מול הפרט
      • חלק ג': חינוך בהונג קונג וסינגפור
      • חלק ו': הנשק הסודי של פינלנד
      • חלק ז': החינוך המקצועי בשוויץ
      • חלק ח': הסיפור המורכב של קנדה
      • חלק ט': אסטוניה המפתיעה
      • חלק י': איך בונים מערכת חינוך?
      • בתי ספר פרטיים באפריקה
    • חקלאות
      • המחסור בחמאה
      • צה"ל צריך לסבסד חקלאים?
      • הרפורמה האירופאית: חלק א'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ב'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ג'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק א'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ב'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ג'
      • הולנד: אימפריית החקלאות של אירופה
    • מלחמות אסונות וכלכלה
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • ארגונים ההומניטריים: טוב או רע?
    • משבר הדיור
      • באמת יש בועת נדל"ן?
      • למה דווקא תל אביב?
      • מס דירה שלישית
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • משברים כלכליים
      • חלק א': הפאניקה של 1907
      • חלק ב': הקריסה של 1929
      • חלק ג': משבר הסאבפריים 2008
      • חלק ד': המשבר הכלכלי של יוון
    • נלחמים בעוני
      • ניהול סיכונים: מפתח לפתרון עוני
      • עוני: איך מודדים אותו?
      • שכר מינימום
    • ערוצי התקשרות
      • אתרי חדשות: זה עושה לנו רע
      • רשות השידור: שאלות ותשובות
    • פוליטיקאים וכלכלה
      • משל על יין ויוקר המחיה
      • פוליטיקאים: למה הם פוגעים בנו?
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • תחבורה
      • איך פותרים פקקים?
      • כמה עולה חניה חינם?
    • פנסיה
      • מודל הפנסיה הצ'יליאני
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • עשרה כלים לחיים
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
    • קבוצת הדיונים
    • טוויטר
    • אינסטגרם
    • יוטיוב
    • הספרייה
  • צור קשר
    • תנאי שימוש
  • דף הבית
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
  • פטראון – קבלו את הפוסטים לפני כולם
  • טלגרם – כל הכלכלנים במקום אחד
  • אינסטגרם
  • המלצות ספרים
  • איך מודדים כלכלה?
  • ההייטק הישראלי
  • חקלאות
  • מושגים בסיסיים
  • מערכות חינוך בעולם
  • מערכת החינוך בישראל
  • משבר הדיור
  • משברים כלכליים
  • עשרה כלים לחיים
  • תנאי שימוש
  • צור קשר
כלכלה קלה
  • ראשי
  • כלכלה למתחילים
    • פוסטים קצרים מפייסבוק
    • מושגים בסיסיים
      • איך קובעים שווי אמיתי של מוצר?
      • היד הנעלמה: מה זה אומר?
      • חלוקת עבודה והתמקצעות
      • מחירים: מה זה בכלל?
      • מלתוסיאניזם: כשכל האוכל יגמר
      • קללת משאבי הטבע
      • שכר מינימום
      • בועה: מה זה? ואיך היא נוצרת?
    • איך מודדים כלכלה?
      • איך משווים בין מדינות בעולם?
      • מדד החופש הכלכלי
      • מה זה מדד קלות עשיית עסקים?
      • מדד קלות עשיית עסקים 2019
      • עוני: איך מודדים אותו?
    • למה צריך קפיטליזם?
      • קוריאה: קפיטליזם מול קומוניזם
      • חברות ממשלתיות מול פרטיות
      • עושר מול אושר: מה עדיף?
    • צמיחה כלכלית
      • אתגרי המדינות המפותחות
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • סין: הדרך להשתלטות על העולם
  • כלכלה לפי נושאים
    • איכות הסביבה
      • השפעות חיצוניות
        • חלק א': סוגי השפעות חיצוניות
        • חלק ב': דיג יתר
        • חלק ג': הפתרונות
        • חלק ד': ההתחממות הגלובלית
    • הייטק
      • חלק א': תמצית תולדות ההייטק
      • חלק ב': למה השכר הגבוה?
      • חלק ג': מחסור בעובדי הייטק
      • חלק ד': השפעות על השכר
    • חירות
      • חופש וחירות: מה המחיר שלהם?
    • כלכלה מהעבר
      • תקופת הצנע
    • חינוך בישראל
      • למה כל כך קשה לגייס מורים טובים?
      • למה כל כך קשה לנהל בית ספר?
      • אזורי רישום ובחירת הורים
      • האם באמת חסרים מורים?
      • איכות ההוראה
      • מי באמת מחליט מה קורה בכיתה?
      • למה קשה לגייס מנהלים טובים?
      • זה לא (רק) עניין של כסף
      • למה אי אפשר למצוא מנהלים?
      • למה כל כך קשה להקים בית ספר חדש?
      • מעורבות הורים
      • תוצאות מבחני פיזה
      • פיזה 2018: סיפור שתי מערכות החינוך
      • פיזה 2018: המגזר שאף אחד לא מודד
      • פיזה 2018: מה ניסינו? ולמה זה נכשל?
    • מערכות חינוך בעולם
      • חלק א': מצב החינוך בעולם
      • חלק ד': הקיצונית של דרום קוריאה
      • חלק ב': חינוך בסין
      • חלק ה': יפן – הקהילה מול הפרט
      • חלק ג': חינוך בהונג קונג וסינגפור
      • חלק ו': הנשק הסודי של פינלנד
      • חלק ז': החינוך המקצועי בשוויץ
      • חלק ח': הסיפור המורכב של קנדה
      • חלק ט': אסטוניה המפתיעה
      • חלק י': איך בונים מערכת חינוך?
      • בתי ספר פרטיים באפריקה
    • חקלאות
      • המחסור בחמאה
      • צה"ל צריך לסבסד חקלאים?
      • הרפורמה האירופאית: חלק א'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ב'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ג'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק א'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ב'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ג'
      • הולנד: אימפריית החקלאות של אירופה
    • מלחמות אסונות וכלכלה
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • ארגונים ההומניטריים: טוב או רע?
    • משבר הדיור
      • באמת יש בועת נדל"ן?
      • למה דווקא תל אביב?
      • מס דירה שלישית
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • משברים כלכליים
      • חלק א': הפאניקה של 1907
      • חלק ב': הקריסה של 1929
      • חלק ג': משבר הסאבפריים 2008
      • חלק ד': המשבר הכלכלי של יוון
    • נלחמים בעוני
      • ניהול סיכונים: מפתח לפתרון עוני
      • עוני: איך מודדים אותו?
      • שכר מינימום
    • ערוצי התקשרות
      • אתרי חדשות: זה עושה לנו רע
      • רשות השידור: שאלות ותשובות
    • פוליטיקאים וכלכלה
      • משל על יין ויוקר המחיה
      • פוליטיקאים: למה הם פוגעים בנו?
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • תחבורה
      • איך פותרים פקקים?
      • כמה עולה חניה חינם?
    • פנסיה
      • מודל הפנסיה הצ'יליאני
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • עשרה כלים לחיים
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
    • קבוצת הדיונים
    • טוויטר
    • אינסטגרם
    • יוטיוב
    • הספרייה
  • צור קשר
    • תנאי שימוש
  • דף הבית
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
  • פטראון – קבלו את הפוסטים לפני כולם
  • טלגרם – כל הכלכלנים במקום אחד
  • אינסטגרם
  • המלצות ספרים
  • איך מודדים כלכלה?
  • ההייטק הישראלי
  • חקלאות
  • מושגים בסיסיים
  • מערכות חינוך בעולם
  • מערכת החינוך בישראל
  • משבר הדיור
  • משברים כלכליים
  • עשרה כלים לחיים
  • תנאי שימוש
  • צור קשר
איך מזייפים כסף ומי הצליח לעשות זאת לאורך ההיסטוריה?
ראשי » פייסבוק » איך מזייפים כסף ומי הצליח לעשות זאת לאורך ההיסטוריה?

איך מזייפים כסף ומי הצליח לעשות זאת לאורך ההיסטוריה?

טום קרגנבילד ינואר 29, 2020 21:00 אין תגובות


זיוף כספים הוא לא תופעה חדשה והעונש על זיוף כסף היה חמור במיוחד לאורך ההיסטוריה. לדוגמה, בבריטניה של המאה ה-17 גברים שנתפסו מזייפים כסף הוצאו להורג בתלייה ונשים נשרפו למוות. אחת הסיבות למלחמה בכסף מזויף קשורה בשמירה על אמון הציבור בשטרות הכסף וסיבה נוספת היא כי זיופים בהיקף גדול יכולים ליצור אינפלציה ולשחוק את ערך הכסף.

לאורך מספר מלחמות בהיסטוריה היו ממשלות שניסו לפגוע באויב על ידי הכנסה של כמויות גדולות של כסף מזויף אל תוך הכלכלה שלו. לדוגמה, במהלך מלחמת העולם השנייה הממשלה הנאצית הדפיסה כמות גדולה מאוד של כסף בריטי במטרה לשחרר אותו בעזרת מטוסים על אדמת אנגליה – התוכנית לא יצאה לפועל אך היא בהחלט נבחנה.

מקרה נוסף של זיוף של שטרות בזמן מלחמה התרחש בזמן מלחמת האזרחים האמריקאית. באותן שנים שליש מכל שטרות הכסף במדינה היו מזויפים ומדינות האיחוד הזרימו כמויות גדולות של כסף מזויף על מנת להחליש את מדינות הקונפדרציה. כדי להתמודד עם השטרות המזויפים הנשיא אברהם לינקולן הקים את השירות החשאי.

האחריות על הדפסת השטרות האמריקאית עברה מספר גופים עד שלבסוף בשנת 1913 הגיעה לידי הבנק המרכזי של ארצות הברית. הבנק יצר עיצוב אחיד לכל השטרות והדבר הקשה על זייפני כספים ביצירה של שטרות מזויפים. האתגר החדש גרם לארגוני הפשע לגייס אמנים עם רגישות גבוהה לפרטים במטרה לזייף שטרות כסף. ברוב המקרים המשטרה הצליחה לזהות את השטרות ולעצור רבים מהזייפנים אבל היא אף פעם לא הצליחה לעצור את הפעילות לחלוטין.

במהלך שנות ה-80 התרחש שינוי גדול בתחום זיוף הכספים. באותה תקופה החלו לצוץ שטרות 100 דולר חדשים, הסופר שטרות, שכמעט ולא היה ניתן להבדיל בינם לבין דולרים אמיתיים. המשטרה החלה לחקור את התופעה והעלתה את ההשערה שאיכות ההדפסה יכלה להתרחש רק על ידי מדינה זרה. הדולרים האמריקאים הודפסו על נייר מיוחד שיוצר רק על ידי חברה אחת ושנרכשו רק על ידי לקוח אחד שהוא ממשלת ארצות הברית. מי שייצר את הסופר שטרות היה צריך גישה לציוד זהה. עד היום מקור השטרות נשאר לא ידוע אך ההשערות הן מזרח גרמניה, איראן או צפון קוריאה והיו מי שאפילו האשימו את ה-CIA עצמו.

במטרה להילחם בסופר שטרות, בשנת 1996 הבנק המרכזי של ארצות הברית השיק שטרות חדשים של 100 דולר. השטרות כללו מספר סימנים ייחודיים וקשים לזיוף כמו סימן מים, פס ביטחון, דיו שמחליף צבע בזוויות שונות, הולוגרמה ומיקרו הדפסות. למרות כל המאמצים, בזכות זמינות של מדפסות משוכללות וטכניקות דיגיטליות חדשות, סופר שטרות חדשים מצאו את עצמם זמינים בשוק תוך זמן קצר.

אדם אחד שהצליח לזייף את השטרות היה ארט וויליאמס. וויליאמס למד את אמנות הזיוף בשנת 1987, כשהיה בן 15, וזייפן אחר שהיה ידוע רק בכינוי "דה ווינצ'י". לאורך שנות ה-90 הוא פיתח את הטכניקה שלו בעזרת שילוב בין שיטות קלאסיות לזיוף השטרות לצד שיטות חדשות שהשתמשו בכלים דיגיטליים. לאורך השנים וויליאמס אסף מספר לקוחות נאמנים שקנו ממנו את השטרות המזויפים במחיר של 20 סנט לדולר.

כשוויליאמס השתחרר מהכלא בשנת 1996, חברה שלו הראתה לו את השטרות החדשים שהודפסו על ידי הממשלה ובלי לחשוב פעמיים וויליאמס החל לנסות לפצח את השיטה שתאפשר לו לזייף את השטרות. על ידי פיתוח שיטה חדשה ליצירת נייר בעל טקסטורה דומה לזאת של השטר האמיתי הוא הצליח לייצר תחושה דומה ולייצר פס ביטחון דומה לזה שקיים על השטרות המקוריים. לאחר זיוף השטרות הזוג החל להשתמש בהם בקניונים וחנויות ברחבי ארצות הברית ולקח הרבה זמן עד שנתפסו בגלל שהם דאגו לא לחזור לאותה חנות או עיר פעמיים.

במקביל לפעילות של וויליאמס, בתחילת שנות ה-2000 נערים אמריקאים ברחבי המדינה החלו לזהות את הפוטנציאל של המדפסת הביתית והחלו להדפיס שטרות מזויפים בבית. רוב ההדפסות היו מביכות מאוד והודפסו על נייר רגיל ולכן היה קל מאוד לזהות שמדובר בשטרות מזויפים. היו גם מי שהיו יותר מתוחכמים והדפיסו סכומי כסף גבוהים יותר על שטרות קיימים של סכומים נמוכים. בצורה הזאת הם קיבלו את הטקסטורה של נייר השטרות אבל הרוויחו סכום גדול יותר. עד שנת 2004, 40 אחוזים מהכסף המזויף בארצות הברית השתמש בשיטה של הדפסה ביתית.

היום בירת הזיופים העולמית היא פרו ומוכרים במדינה נאלצים להתמודד עם זיופים על בסיס יומיומי. ארגוני הפשע במדינה משתמשים בשיטות מתקדמות לזיוף של דולרים וההיפר אינפלציה של וונצואלה הפכה את שטרות הכסף חסרי הערך של המדינה לנייר נהדר להדפסת שטרות חדשים באיכות גבוהה. תהליך הזיוף כולל צוות של לפחות עשרה אנשים כשכל אחד מתמחה בחלק אחר בהדפסה והמומחים השונים לא יודעים מי עוד נמצא ביחד איתם בצוות. אחרי שהדולרים מוכנים הקרטלים מפיצים אותם לארגוני פשע ברחבי העולם. למרות כל הזיופים, 99.9 אחוזים מהשטרות האמריקאים בעולם הם אמיתיים וברגע ששטרות מזויפים מגיעים לבנק ונסרקים הם מושמדים ויוצאים מהמערכת. גם המומחים הגדולים בעולם לא יודעים לזייף ברמה שתעבור את הבדיקה של הבנקים.

כמו שניתן לראות הקרב בין זייפני הכספים לבין הרשויות הוא בלתי נגמר והופך למתקדם יותר ככל שהטכנולוגיות משתפרות והופכות לנגישות יותר. למרות זאת צריך לקחת בחשבון שרוב הכלכלה במדינות המערביות היא דיגיטלית ומתבצעת בעזרת אשראי או אפליקציות ורוב ההונאות מתמקדות במקומות הללו ולא בשטרות הפיזיים.

***
התמונה בפוסט שייכת לMarco Verch
https://www.flickr.com/photos/30478819@N08/
פוסט זה נכתב בחסות תומכי הפטראון המובילים:
שילוט שילת – פתרונות שילוט מתקדמים – http://www.shilut.net – 089799899

הומאיגד – העשרה פיננסית לצעירים – http://www.homygod.org

התורם Yam Mesicka וקבוצת הטלגרם "שיט טכנולוגי": https://t.me/shiftech

התורם גלעד מוצפי

מאני טוקס Money Talks – ערוץ חדש בנושא מניות והשווקים הפיננסיים! – http://bit.ly/2MNvU27
***

לכתבות נוספות בנושאי פשע:
http://bit.ly/2HADhZD

לכתבה המלאה של The Infographics Show:
https://youtu.be/j0ZhqStOwhc




הצטרפו בתור תומכי פטראון

Share this:

  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)

קשור

ארצות הברית ביטחון העולם הערבי עסקים פייסבוק פשע תחבורה

אודות המחבר

Tom Kregenbild להציג את כל הפוסטים של טום קרגנבילד

המייסד של האתר "כלכלה קלה", אתר שהוקם במטרה להנגיש ידע כלכלי בצורה פשוטה, ברורה ואקטואלית

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

אל תפספסו דבר

הצטרפו בתור תומכי פטראון

כלכלה קלה בפייסבוק

ציוצים של כלכלה קלה

כלכלה קלה באינסטגרם

ערוץ הטלגרם של כלכלה קלה
ארכיונים
  • ספטמבר 2020
  • אוגוסט 2020
  • יולי 2020
  • יוני 2020
  • מאי 2020
  • אפריל 2020
  • מרץ 2020
  • פברואר 2020
  • ינואר 2020
  • דצמבר 2019
  • נובמבר 2019
  • אוקטובר 2019
  • ספטמבר 2019
  • אוגוסט 2019
  • יולי 2019
  • יוני 2019
  • מאי 2019
  • אפריל 2019
  • מרץ 2019
  • פברואר 2019
  • ינואר 2019
  • דצמבר 2018
  • נובמבר 2018
  • אוקטובר 2018
  • ספטמבר 2018
  • אוגוסט 2018
  • יולי 2018
  • יוני 2018
  • מאי 2018
  • אפריל 2018
  • מרץ 2018
  • פברואר 2018
  • ינואר 2018
  • דצמבר 2017
  • נובמבר 2017
  • אוקטובר 2017
  • ספטמבר 2017
  • אוגוסט 2017
  • יולי 2017
  • יוני 2017
  • מאי 2017
  • אפריל 2017
  • מרץ 2017
  • ינואר 2017
  • דצמבר 2016
  • נובמבר 2016
נושאים
איכות_הסביבה איכות הסביבה אירוויזיון אירופה ארצות הברית בידור ביטחון דוח_מבקר_המדינה הייטק הסתדרות העולם הערבי השכלה ועדי עובדים חופשה חינוך חקלאות טכנולוגיה יבוא ישראל מזון מחירים מיסים מערכת החינוך משבר_הדיור משרד_האוצר נדל"ן סטודנטים סין עוני עסקים פודקסט פוליטיקה פייסבוק פשע ציטוט_כלכלי ציטוט כלכלי קולנוע קומוניזם קורונה קפיטליזם רגולציה רווחה תחבורה תיירות תעופה
אודות כלכלה קלה

חיי היום יום שלנו כוללים שימוש בכסף, החלטות כלכליות וניסיון לעשות שימוש חכם במשאבים מצומצמים שעומדים לרשותנו.

 

למרות שנים של לימודים בבית הספר ובאוניברסיטה, מעטים מאתנו זוכים ללמוד על כלכלה, על איך היא פועלת ואיך היא יכולה לעזור לנו לשפר את חיינו.

 

המטרה של "כלכלה קלה" היא לעזור להנגיש את הידע הכלכלי שכל כך נחוץ לרבים מאיתנו בשפה קלה נגישה ואקטואלית.

RSS

RSS Feed

Theme by Pojo.me - WordPress Themes
Design by Elementor
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס