כלכלה קלה
  • ראשי
  • כלכלה למתחילים
    • פוסטים קצרים מפייסבוק
    • מושגים בסיסיים
      • איך קובעים שווי אמיתי של מוצר?
      • היד הנעלמה: מה זה אומר?
      • חלוקת עבודה והתמקצעות
      • מחירים: מה זה בכלל?
      • מלתוסיאניזם: כשכל האוכל יגמר
      • קללת משאבי הטבע
      • שכר מינימום
      • בועה: מה זה? ואיך היא נוצרת?
    • איך מודדים כלכלה?
      • איך משווים בין מדינות בעולם?
      • מדד החופש הכלכלי
      • מה זה מדד קלות עשיית עסקים?
      • מדד קלות עשיית עסקים 2019
      • עוני: איך מודדים אותו?
    • למה צריך קפיטליזם?
      • קוריאה: קפיטליזם מול קומוניזם
      • חברות ממשלתיות מול פרטיות
      • עושר מול אושר: מה עדיף?
    • צמיחה כלכלית
      • אתגרי המדינות המפותחות
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • סין: הדרך להשתלטות על העולם
  • כלכלה לפי נושאים
    • איכות הסביבה
      • השפעות חיצוניות
        • חלק א': סוגי השפעות חיצוניות
        • חלק ב': דיג יתר
        • חלק ג': הפתרונות
        • חלק ד': ההתחממות הגלובלית
    • הייטק
      • חלק א': תמצית תולדות ההייטק
      • חלק ב': למה השכר הגבוה?
      • חלק ג': מחסור בעובדי הייטק
      • חלק ד': השפעות על השכר
    • חירות
      • חופש וחירות: מה המחיר שלהם?
    • כלכלה מהעבר
      • תקופת הצנע
    • חינוך בישראל
      • למה כל כך קשה לגייס מורים טובים?
      • למה כל כך קשה לנהל בית ספר?
      • אזורי רישום ובחירת הורים
      • האם באמת חסרים מורים?
      • איכות ההוראה
      • מי באמת מחליט מה קורה בכיתה?
      • למה קשה לגייס מנהלים טובים?
      • זה לא (רק) עניין של כסף
      • למה אי אפשר למצוא מנהלים?
      • למה כל כך קשה להקים בית ספר חדש?
      • מעורבות הורים
      • תוצאות מבחני פיזה
      • פיזה 2018: סיפור שתי מערכות החינוך
      • פיזה 2018: המגזר שאף אחד לא מודד
      • פיזה 2018: מה ניסינו? ולמה זה נכשל?
    • מערכות חינוך בעולם
      • חלק א': מצב החינוך בעולם
      • חלק ד': הקיצונית של דרום קוריאה
      • חלק ב': חינוך בסין
      • חלק ה': יפן – הקהילה מול הפרט
      • חלק ג': חינוך בהונג קונג וסינגפור
      • חלק ו': הנשק הסודי של פינלנד
      • חלק ז': החינוך המקצועי בשוויץ
      • חלק ח': הסיפור המורכב של קנדה
      • חלק ט': אסטוניה המפתיעה
      • חלק י': איך בונים מערכת חינוך?
      • בתי ספר פרטיים באפריקה
    • חקלאות
      • המחסור בחמאה
      • צה"ל צריך לסבסד חקלאים?
      • הרפורמה האירופאית: חלק א'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ב'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ג'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק א'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ב'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ג'
      • הולנד: אימפריית החקלאות של אירופה
    • מלחמות אסונות וכלכלה
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • ארגונים ההומניטריים: טוב או רע?
    • משבר הדיור
      • באמת יש בועת נדל"ן?
      • למה דווקא תל אביב?
      • מס דירה שלישית
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • משברים כלכליים
      • חלק א': הפאניקה של 1907
      • חלק ב': הקריסה של 1929
      • חלק ג': משבר הסאבפריים 2008
      • חלק ד': המשבר הכלכלי של יוון
    • נלחמים בעוני
      • ניהול סיכונים: מפתח לפתרון עוני
      • עוני: איך מודדים אותו?
      • שכר מינימום
    • ערוצי התקשרות
      • אתרי חדשות: זה עושה לנו רע
      • רשות השידור: שאלות ותשובות
    • פוליטיקאים וכלכלה
      • משל על יין ויוקר המחיה
      • פוליטיקאים: למה הם פוגעים בנו?
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • תחבורה
      • איך פותרים פקקים?
      • כמה עולה חניה חינם?
    • פנסיה
      • מודל הפנסיה הצ'יליאני
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • עשרה כלים לחיים
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
    • קבוצת הדיונים
    • טוויטר
    • אינסטגרם
    • יוטיוב
    • הספרייה
  • צור קשר
    • תנאי שימוש
  • דף הבית
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
  • פטראון – קבלו את הפוסטים לפני כולם
  • טלגרם – כל הכלכלנים במקום אחד
  • אינסטגרם
  • המלצות ספרים
  • איך מודדים כלכלה?
  • ההייטק הישראלי
  • חקלאות
  • מושגים בסיסיים
  • מערכות חינוך בעולם
  • מערכת החינוך בישראל
  • משבר הדיור
  • משברים כלכליים
  • עשרה כלים לחיים
  • תנאי שימוש
  • צור קשר
כלכלה קלה
  • ראשי
  • כלכלה למתחילים
    • פוסטים קצרים מפייסבוק
    • מושגים בסיסיים
      • איך קובעים שווי אמיתי של מוצר?
      • היד הנעלמה: מה זה אומר?
      • חלוקת עבודה והתמקצעות
      • מחירים: מה זה בכלל?
      • מלתוסיאניזם: כשכל האוכל יגמר
      • קללת משאבי הטבע
      • שכר מינימום
      • בועה: מה זה? ואיך היא נוצרת?
    • איך מודדים כלכלה?
      • איך משווים בין מדינות בעולם?
      • מדד החופש הכלכלי
      • מה זה מדד קלות עשיית עסקים?
      • מדד קלות עשיית עסקים 2019
      • עוני: איך מודדים אותו?
    • למה צריך קפיטליזם?
      • קוריאה: קפיטליזם מול קומוניזם
      • חברות ממשלתיות מול פרטיות
      • עושר מול אושר: מה עדיף?
    • צמיחה כלכלית
      • אתגרי המדינות המפותחות
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • סין: הדרך להשתלטות על העולם
  • כלכלה לפי נושאים
    • איכות הסביבה
      • השפעות חיצוניות
        • חלק א': סוגי השפעות חיצוניות
        • חלק ב': דיג יתר
        • חלק ג': הפתרונות
        • חלק ד': ההתחממות הגלובלית
    • הייטק
      • חלק א': תמצית תולדות ההייטק
      • חלק ב': למה השכר הגבוה?
      • חלק ג': מחסור בעובדי הייטק
      • חלק ד': השפעות על השכר
    • חירות
      • חופש וחירות: מה המחיר שלהם?
    • כלכלה מהעבר
      • תקופת הצנע
    • חינוך בישראל
      • למה כל כך קשה לגייס מורים טובים?
      • למה כל כך קשה לנהל בית ספר?
      • אזורי רישום ובחירת הורים
      • האם באמת חסרים מורים?
      • איכות ההוראה
      • מי באמת מחליט מה קורה בכיתה?
      • למה קשה לגייס מנהלים טובים?
      • זה לא (רק) עניין של כסף
      • למה אי אפשר למצוא מנהלים?
      • למה כל כך קשה להקים בית ספר חדש?
      • מעורבות הורים
      • תוצאות מבחני פיזה
      • פיזה 2018: סיפור שתי מערכות החינוך
      • פיזה 2018: המגזר שאף אחד לא מודד
      • פיזה 2018: מה ניסינו? ולמה זה נכשל?
    • מערכות חינוך בעולם
      • חלק א': מצב החינוך בעולם
      • חלק ד': הקיצונית של דרום קוריאה
      • חלק ב': חינוך בסין
      • חלק ה': יפן – הקהילה מול הפרט
      • חלק ג': חינוך בהונג קונג וסינגפור
      • חלק ו': הנשק הסודי של פינלנד
      • חלק ז': החינוך המקצועי בשוויץ
      • חלק ח': הסיפור המורכב של קנדה
      • חלק ט': אסטוניה המפתיעה
      • חלק י': איך בונים מערכת חינוך?
      • בתי ספר פרטיים באפריקה
    • חקלאות
      • המחסור בחמאה
      • צה"ל צריך לסבסד חקלאים?
      • הרפורמה האירופאית: חלק א'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ב'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ג'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק א'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ב'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ג'
      • הולנד: אימפריית החקלאות של אירופה
    • מלחמות אסונות וכלכלה
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • ארגונים ההומניטריים: טוב או רע?
    • משבר הדיור
      • באמת יש בועת נדל"ן?
      • למה דווקא תל אביב?
      • מס דירה שלישית
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • משברים כלכליים
      • חלק א': הפאניקה של 1907
      • חלק ב': הקריסה של 1929
      • חלק ג': משבר הסאבפריים 2008
      • חלק ד': המשבר הכלכלי של יוון
    • נלחמים בעוני
      • ניהול סיכונים: מפתח לפתרון עוני
      • עוני: איך מודדים אותו?
      • שכר מינימום
    • ערוצי התקשרות
      • אתרי חדשות: זה עושה לנו רע
      • רשות השידור: שאלות ותשובות
    • פוליטיקאים וכלכלה
      • משל על יין ויוקר המחיה
      • פוליטיקאים: למה הם פוגעים בנו?
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • תחבורה
      • איך פותרים פקקים?
      • כמה עולה חניה חינם?
    • פנסיה
      • מודל הפנסיה הצ'יליאני
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • עשרה כלים לחיים
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
    • קבוצת הדיונים
    • טוויטר
    • אינסטגרם
    • יוטיוב
    • הספרייה
  • צור קשר
    • תנאי שימוש
  • דף הבית
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
  • פטראון – קבלו את הפוסטים לפני כולם
  • טלגרם – כל הכלכלנים במקום אחד
  • אינסטגרם
  • המלצות ספרים
  • איך מודדים כלכלה?
  • ההייטק הישראלי
  • חקלאות
  • מושגים בסיסיים
  • מערכות חינוך בעולם
  • מערכת החינוך בישראל
  • משבר הדיור
  • משברים כלכליים
  • עשרה כלים לחיים
  • תנאי שימוש
  • צור קשר
בזמן שסין מתחזקת, צרפת מפסידה את יבשת אפריקה
ראשי » פייסבוק » בזמן שסין מתחזקת, צרפת מפסידה את יבשת אפריקה

בזמן שסין מתחזקת, צרפת מפסידה את יבשת אפריקה

טום קרגנבילד יולי 3, 2018 03:03 אין תגובות

למרות שנראה שתקופת הקולוניאליזם נמצאת הרבה מאחורינו, לא רבים יודעים שגם היום לצרפת יש השפעה עצומה על יבשת אפריקה. השפה המדוברת ברוב המדינות שמדרום לסהרה היא צרפתית, צרפת הייתה מעורבת בצורה ישירה בכל מלחמה גדולה ביבשת והמטבע המקומי של רבות ממדינות אפריקה קשור בצורה ישירה ליורו בגלל שלפני כן היה קשור לשווי הפרנק הצרפתי, וכך למרות שכל המדינות האפריקאיות עצמאיות, צרפת מחזיקה בהשפעה אדירה על הקולוניות לשעבר שלה.

למרות שהיה אפשר לחשוב שצרפת תרוויח מאוד מהכוח שלה באפריקה, בפועל בעשור האחרון המסחר של צרפת מול מדינות אפריקה הצטמצם מ-10 אחוזים ל-4.7 אחוזים. המדינות האפריקאיות שממשלת צרפת מזרימה אליהם מיליארדים בכל שנה כמעט ולא התפתחו כלכלית ורמת החיים בהן עדיין מאוד נמוכה. הנתון הזה אפילו יותר מפתיע כשלוקחים בחשבון שחצי מכל הכלכלות בעלות הצמיחה הגדולה ביותר בעולם נמצאות ביבשת אפריקה.

כדי להבין את ההתנהלות הצרפתית כדאי להסתכל ההיסטוריה של צרפת באזור. אחרי מלחמת העולם השנייה, כשקולוניות אפריקאיות החלו להשתחרר ממדינות כמו איטליה, ספרד או אנגליה, לא כולן זכו לאותו היחס. ספרד ואיטליה וויתרו בקלות על הקולוניות שלהן ופשוט נתנו למדינות הצעירות להתנהל בצורה חופשית. לעומתן, נשיא צרפת, שארל דה גול, לא וויתר בקלות ולמרות שצרפת לא יכלה להרשות לעצמה להחזיק מושבות זרות שעולות המון כסף הוא החליט לתמוך רשמית בכל אחת מהממשלות החדשות שקמו. לדוגמה צרפת תמכה בהפיכה הצבאית של גבון, שמאז, במשך 40 שנים, נשלטת על ידי דיקטטורה נוראית. בזכות התמיכה, צרפת היא ספקית הנשק הגדולה של הדיקטטורה, זוכה לתמיכה קבועה מגבון במדיניות החוץ שלה ומרוויחה אספקה קבועה של אורניום עבור תחנות הכוח הגרעיניות שלה. צרפת גם התערבה בפוליטיקה של חוף השנהב ועזרה בהפיכה שהתרחשה במדינה בשנת 2011, בתמורה חוף השנהב היא ספקית הקקאו והקפה הגדולה של צרפת. השפעה גדולה נוספת של צרפת היא על המטבעות המקומיים באפריקה. 12 מדינות אפריקאיות משתמשות במטבע בשם CFA Franc שהיחס בינו לבין המטבע הצרפתי הוא קבוע. מאחר שצרפת עברה ליורו ערך המטבעות משתנה בהתאם לתנודתיות של היורו.

כשמסתכלים על ההשקעות הצרפתיות במדינות האפריקאיות ניתן לראות שכולן הופנו למכירה של נשק או יצוא של משאבי טבע. צרפת לא השקיע בהקמה של עסקים, מפעלים או חיזוק התשתיות ולכן גם ברור למה המדינות האפריקאיות שנשארו תחת השפעתה זוכות באופן קבוע לרמת חיים נמוכה.

בזמן שצרפת מתקשה מאוד באפריקה, המדינה שמצליחה בגדול היא סין. בזכות השקעות סיניות ביבשת, מדינות רבות כמו אתיופיה הפכו למובילות בתעשייה העולמית, כמו לדוגמה בטקסטיל, וראו איך רמת החיים של התושבים שלהם צומחת בצורה חסרת תקדים. מבחינת סין שיפור רמת החיים באפריקה פתחה בפני החברות הסיניות שווקים חדשים שלפני כן לא יכלו להרשות לעצמם קניה של מוצרים. בשורה התחתונה בזמן שצרפת השקיעה בטנקים וחיילים, סין השקיעה בעסקים ותשתיות.

דוגמה אחת להשקעות הסיניות ניתן למצוא בחברת Huajian הסינית שמייצרת נעליים עבור מותגים כמו Calvin Klein או Guess, בשונה ממה שאפשר לדמיין המפעל הגדול ביותר של החברה לא נמצא בסין אלא דווקא בבירת אתיופיה. חברה סינית אחרת העבירה את יצור הקרמיקה שלה לקניה ולא חסרות דוגמאות בעשרות מדינות אפריקאיות אחרו. בגלל שרמת החיים בסין גדלה, המשכורות של העובדים הסיניים גדלו גם כן ולכן סין לא יכלה להרשות לעצמה להמשיך להיות המפעל הזול של העולם. כדי להתמודד עם הבעיה, החברות הסיניות, בגיבוי של הממשלה הסינית, החלו לחפש מקומות חדשים עם כוח אדם זול ואפריקה היא המקום המושלם. בזמן הזה הכלכלה הסינית מתחילה לעבור תהליך של שינוי ומעבר ממפעלים וייצור לתחום השירותים. בזמן שארצות הברית מתלוננת שכוח עבודה זול גונב את עבודות המפעלים שלה לסין בפועל אפריקה גונבת עבודות משוק העבודה הסיני.

הדבר שיכול להפתיע בהשקעות הסיניות היא העובדה שהחברות לא מייצרות באפריקה רק כדי למכור מוצרים יקרים למדינות מערביות עשירות. חברות סלולר וכבלים סיניות שברו את השווקים הסגורים, הורידו את המחירים ב-90 אחוזים והצליחו לספק מכשירי פלאפון זולים ושירותי טלוויזיה לכל משפחה ממוצעת. בזכות חברת Huawei אחוז משתמשי הפלאפון בקניה זהה לאחוז משתמשי הסלולר באירופה. בנוסף לכך סין משקיעה סכומי עתק בתשתיות תחבורה, חשמל ונמלים ביבשת האפריקאית. אזרחי האפריקאי הממוצע רואה את ההשפעה הסינית החיובית על חייו והוא מרוצה מאוד מכך.

בגלל ההשפעה הצרפתית הגדולה בחלק ממדינות אפריקה, דווקא אליהן ההשקעות הסיניות לא הגיעו. למרות זאת לצרפת יש הזדמנות. בגלל שבמדינות הללו יש משטרים פוליטיים מושחתים ולא יציבים לצרפת יש יתרון שיכול להפוך אותה למתווכת בין ממשלת סין לממשלות האפריקאיות החלשות. כבר היום מנואל מקרון, נשיא צרפת, פועל לשינוי הגישה והוא מתחיל לפתוח את המדינות לעסקים הסיניים בתמורה לאחוז מהרווחים. למרות שמדובר בכיוון חיובי בכל זאת אי אפשר להתעלם מכך מההשפעה הצרפתית והתמיכה שלה בדיקטטורים מושחתים שמשרתים את האינטרס הצרפתי פוגע מאוד בחיי המדינות העניות ביותר בעולם. בשלב הזה כניסה סינית ללא תיווך צרפתי נשמעת כמו אופציה הרבה יותר טובה.

לכתבה המלאה של VisualPolitik:
https://youtu.be/rY8pCRSBd_o




הצטרפו בתור תומכי פטראון

Share this:

  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)

קשור

סין עסקים פייסבוק תחבורה

אודות המחבר

Tom Kregenbild להציג את כל הפוסטים של טום קרגנבילד

המייסד של האתר "כלכלה קלה", אתר שהוקם במטרה להנגיש ידע כלכלי בצורה פשוטה, ברורה ואקטואלית

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

אל תפספסו דבר

הצטרפו בתור תומכי פטראון

כלכלה קלה בפייסבוק

ציוצים של כלכלה קלה

כלכלה קלה באינסטגרם

ערוץ הטלגרם של כלכלה קלה
ארכיונים
  • ספטמבר 2020
  • אוגוסט 2020
  • יולי 2020
  • יוני 2020
  • מאי 2020
  • אפריל 2020
  • מרץ 2020
  • פברואר 2020
  • ינואר 2020
  • דצמבר 2019
  • נובמבר 2019
  • אוקטובר 2019
  • ספטמבר 2019
  • אוגוסט 2019
  • יולי 2019
  • יוני 2019
  • מאי 2019
  • אפריל 2019
  • מרץ 2019
  • פברואר 2019
  • ינואר 2019
  • דצמבר 2018
  • נובמבר 2018
  • אוקטובר 2018
  • ספטמבר 2018
  • אוגוסט 2018
  • יולי 2018
  • יוני 2018
  • מאי 2018
  • אפריל 2018
  • מרץ 2018
  • פברואר 2018
  • ינואר 2018
  • דצמבר 2017
  • נובמבר 2017
  • אוקטובר 2017
  • ספטמבר 2017
  • אוגוסט 2017
  • יולי 2017
  • יוני 2017
  • מאי 2017
  • אפריל 2017
  • מרץ 2017
  • ינואר 2017
  • דצמבר 2016
  • נובמבר 2016
נושאים
איכות_הסביבה איכות הסביבה אירוויזיון אירופה ארצות הברית בידור ביטחון דוח_מבקר_המדינה הייטק הסתדרות העולם הערבי השכלה ועדי עובדים חופשה חינוך חקלאות טכנולוגיה יבוא ישראל מזון מחירים מיסים מערכת החינוך משבר_הדיור משרד_האוצר נדל"ן סטודנטים סין עוני עסקים פודקסט פוליטיקה פייסבוק פשע ציטוט_כלכלי ציטוט כלכלי קולנוע קומוניזם קורונה קפיטליזם רגולציה רווחה תחבורה תיירות תעופה
אודות כלכלה קלה

חיי היום יום שלנו כוללים שימוש בכסף, החלטות כלכליות וניסיון לעשות שימוש חכם במשאבים מצומצמים שעומדים לרשותנו.

 

למרות שנים של לימודים בבית הספר ובאוניברסיטה, מעטים מאתנו זוכים ללמוד על כלכלה, על איך היא פועלת ואיך היא יכולה לעזור לנו לשפר את חיינו.

 

המטרה של "כלכלה קלה" היא לעזור להנגיש את הידע הכלכלי שכל כך נחוץ לרבים מאיתנו בשפה קלה נגישה ואקטואלית.

RSS

RSS Feed

Theme by Pojo.me - WordPress Themes
Design by Elementor
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס