כלכלה קלה
  • ראשי
  • כלכלה למתחילים
    • פוסטים קצרים מפייסבוק
    • מושגים בסיסיים
      • איך קובעים שווי אמיתי של מוצר?
      • היד הנעלמה: מה זה אומר?
      • חלוקת עבודה והתמקצעות
      • מחירים: מה זה בכלל?
      • מלתוסיאניזם: כשכל האוכל יגמר
      • קללת משאבי הטבע
      • שכר מינימום
      • בועה: מה זה? ואיך היא נוצרת?
    • איך מודדים כלכלה?
      • איך משווים בין מדינות בעולם?
      • מדד החופש הכלכלי
      • מה זה מדד קלות עשיית עסקים?
      • מדד קלות עשיית עסקים 2019
      • עוני: איך מודדים אותו?
    • למה צריך קפיטליזם?
      • קוריאה: קפיטליזם מול קומוניזם
      • חברות ממשלתיות מול פרטיות
      • עושר מול אושר: מה עדיף?
    • צמיחה כלכלית
      • אתגרי המדינות המפותחות
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • סין: הדרך להשתלטות על העולם
  • כלכלה לפי נושאים
    • איכות הסביבה
      • השפעות חיצוניות
        • חלק א': סוגי השפעות חיצוניות
        • חלק ב': דיג יתר
        • חלק ג': הפתרונות
        • חלק ד': ההתחממות הגלובלית
    • הייטק
      • חלק א': תמצית תולדות ההייטק
      • חלק ב': למה השכר הגבוה?
      • חלק ג': מחסור בעובדי הייטק
      • חלק ד': השפעות על השכר
    • חירות
      • חופש וחירות: מה המחיר שלהם?
    • כלכלה מהעבר
      • תקופת הצנע
    • חינוך בישראל
      • למה כל כך קשה לגייס מורים טובים?
      • למה כל כך קשה לנהל בית ספר?
      • אזורי רישום ובחירת הורים
      • האם באמת חסרים מורים?
      • איכות ההוראה
      • מי באמת מחליט מה קורה בכיתה?
      • למה קשה לגייס מנהלים טובים?
      • זה לא (רק) עניין של כסף
      • למה אי אפשר למצוא מנהלים?
      • למה כל כך קשה להקים בית ספר חדש?
      • מעורבות הורים
      • תוצאות מבחני פיזה
      • פיזה 2018: סיפור שתי מערכות החינוך
      • פיזה 2018: המגזר שאף אחד לא מודד
      • פיזה 2018: מה ניסינו? ולמה זה נכשל?
    • מערכות חינוך בעולם
      • חלק א': מצב החינוך בעולם
      • חלק ד': הקיצונית של דרום קוריאה
      • חלק ב': חינוך בסין
      • חלק ה': יפן – הקהילה מול הפרט
      • חלק ג': חינוך בהונג קונג וסינגפור
      • חלק ו': הנשק הסודי של פינלנד
      • חלק ז': החינוך המקצועי בשוויץ
      • חלק ח': הסיפור המורכב של קנדה
      • חלק ט': אסטוניה המפתיעה
      • חלק י': איך בונים מערכת חינוך?
      • בתי ספר פרטיים באפריקה
    • חקלאות
      • המחסור בחמאה
      • צה"ל צריך לסבסד חקלאים?
      • הרפורמה האירופאית: חלק א'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ב'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ג'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק א'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ב'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ג'
      • הולנד: אימפריית החקלאות של אירופה
    • מלחמות אסונות וכלכלה
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • ארגונים ההומניטריים: טוב או רע?
    • משבר הדיור
      • באמת יש בועת נדל"ן?
      • למה דווקא תל אביב?
      • מס דירה שלישית
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • משברים כלכליים
      • חלק א': הפאניקה של 1907
      • חלק ב': הקריסה של 1929
      • חלק ג': משבר הסאבפריים 2008
      • חלק ד': המשבר הכלכלי של יוון
    • נלחמים בעוני
      • ניהול סיכונים: מפתח לפתרון עוני
      • עוני: איך מודדים אותו?
      • שכר מינימום
    • ערוצי התקשרות
      • אתרי חדשות: זה עושה לנו רע
      • רשות השידור: שאלות ותשובות
    • פוליטיקאים וכלכלה
      • משל על יין ויוקר המחיה
      • פוליטיקאים: למה הם פוגעים בנו?
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • תחבורה
      • איך פותרים פקקים?
      • כמה עולה חניה חינם?
    • פנסיה
      • מודל הפנסיה הצ'יליאני
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • עשרה כלים לחיים
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
    • קבוצת הדיונים
    • טוויטר
    • אינסטגרם
    • יוטיוב
    • הספרייה
  • צור קשר
    • תנאי שימוש
  • דף הבית
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
  • פטראון – קבלו את הפוסטים לפני כולם
  • טלגרם – כל הכלכלנים במקום אחד
  • אינסטגרם
  • המלצות ספרים
  • איך מודדים כלכלה?
  • ההייטק הישראלי
  • חקלאות
  • מושגים בסיסיים
  • מערכות חינוך בעולם
  • מערכת החינוך בישראל
  • משבר הדיור
  • משברים כלכליים
  • עשרה כלים לחיים
  • תנאי שימוש
  • צור קשר
כלכלה קלה
  • ראשי
  • כלכלה למתחילים
    • פוסטים קצרים מפייסבוק
    • מושגים בסיסיים
      • איך קובעים שווי אמיתי של מוצר?
      • היד הנעלמה: מה זה אומר?
      • חלוקת עבודה והתמקצעות
      • מחירים: מה זה בכלל?
      • מלתוסיאניזם: כשכל האוכל יגמר
      • קללת משאבי הטבע
      • שכר מינימום
      • בועה: מה זה? ואיך היא נוצרת?
    • איך מודדים כלכלה?
      • איך משווים בין מדינות בעולם?
      • מדד החופש הכלכלי
      • מה זה מדד קלות עשיית עסקים?
      • מדד קלות עשיית עסקים 2019
      • עוני: איך מודדים אותו?
    • למה צריך קפיטליזם?
      • קוריאה: קפיטליזם מול קומוניזם
      • חברות ממשלתיות מול פרטיות
      • עושר מול אושר: מה עדיף?
    • צמיחה כלכלית
      • אתגרי המדינות המפותחות
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • סין: הדרך להשתלטות על העולם
  • כלכלה לפי נושאים
    • איכות הסביבה
      • השפעות חיצוניות
        • חלק א': סוגי השפעות חיצוניות
        • חלק ב': דיג יתר
        • חלק ג': הפתרונות
        • חלק ד': ההתחממות הגלובלית
    • הייטק
      • חלק א': תמצית תולדות ההייטק
      • חלק ב': למה השכר הגבוה?
      • חלק ג': מחסור בעובדי הייטק
      • חלק ד': השפעות על השכר
    • חירות
      • חופש וחירות: מה המחיר שלהם?
    • כלכלה מהעבר
      • תקופת הצנע
    • חינוך בישראל
      • למה כל כך קשה לגייס מורים טובים?
      • למה כל כך קשה לנהל בית ספר?
      • אזורי רישום ובחירת הורים
      • האם באמת חסרים מורים?
      • איכות ההוראה
      • מי באמת מחליט מה קורה בכיתה?
      • למה קשה לגייס מנהלים טובים?
      • זה לא (רק) עניין של כסף
      • למה אי אפשר למצוא מנהלים?
      • למה כל כך קשה להקים בית ספר חדש?
      • מעורבות הורים
      • תוצאות מבחני פיזה
      • פיזה 2018: סיפור שתי מערכות החינוך
      • פיזה 2018: המגזר שאף אחד לא מודד
      • פיזה 2018: מה ניסינו? ולמה זה נכשל?
    • מערכות חינוך בעולם
      • חלק א': מצב החינוך בעולם
      • חלק ד': הקיצונית של דרום קוריאה
      • חלק ב': חינוך בסין
      • חלק ה': יפן – הקהילה מול הפרט
      • חלק ג': חינוך בהונג קונג וסינגפור
      • חלק ו': הנשק הסודי של פינלנד
      • חלק ז': החינוך המקצועי בשוויץ
      • חלק ח': הסיפור המורכב של קנדה
      • חלק ט': אסטוניה המפתיעה
      • חלק י': איך בונים מערכת חינוך?
      • בתי ספר פרטיים באפריקה
    • חקלאות
      • המחסור בחמאה
      • צה"ל צריך לסבסד חקלאים?
      • הרפורמה האירופאית: חלק א'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ב'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ג'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק א'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ב'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ג'
      • הולנד: אימפריית החקלאות של אירופה
    • מלחמות אסונות וכלכלה
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • ארגונים ההומניטריים: טוב או רע?
    • משבר הדיור
      • באמת יש בועת נדל"ן?
      • למה דווקא תל אביב?
      • מס דירה שלישית
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • משברים כלכליים
      • חלק א': הפאניקה של 1907
      • חלק ב': הקריסה של 1929
      • חלק ג': משבר הסאבפריים 2008
      • חלק ד': המשבר הכלכלי של יוון
    • נלחמים בעוני
      • ניהול סיכונים: מפתח לפתרון עוני
      • עוני: איך מודדים אותו?
      • שכר מינימום
    • ערוצי התקשרות
      • אתרי חדשות: זה עושה לנו רע
      • רשות השידור: שאלות ותשובות
    • פוליטיקאים וכלכלה
      • משל על יין ויוקר המחיה
      • פוליטיקאים: למה הם פוגעים בנו?
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • תחבורה
      • איך פותרים פקקים?
      • כמה עולה חניה חינם?
    • פנסיה
      • מודל הפנסיה הצ'יליאני
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • עשרה כלים לחיים
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
    • קבוצת הדיונים
    • טוויטר
    • אינסטגרם
    • יוטיוב
    • הספרייה
  • צור קשר
    • תנאי שימוש
  • דף הבית
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
  • פטראון – קבלו את הפוסטים לפני כולם
  • טלגרם – כל הכלכלנים במקום אחד
  • אינסטגרם
  • המלצות ספרים
  • איך מודדים כלכלה?
  • ההייטק הישראלי
  • חקלאות
  • מושגים בסיסיים
  • מערכות חינוך בעולם
  • מערכת החינוך בישראל
  • משבר הדיור
  • משברים כלכליים
  • עשרה כלים לחיים
  • תנאי שימוש
  • צור קשר
האם חברי הכנסת מנסים להחזיר את המקורבים לחברות הממשלתיות?
ראשי » פייסבוק » האם חברי הכנסת מנסים להחזיר את המקורבים לחברות הממשלתיות?

האם חברי הכנסת מנסים להחזיר את המקורבים לחברות הממשלתיות?

טום קרגנבילד ספטמבר 14, 2020 10:02 אין תגובות


לפני שבועיים הועדה לענייני ביקורת המדינה התכנסה כדי לדון בדוח מבקר במדינה בנושא מינוי חברי הדירקטוריון בחברות הממשלתיות. מדובר בדיון שהעלה נקודות חשובות בנוגע לצורה שבה הממשלה ממנה את נציגי הציבור השונים בתוך החברות הממשלתיות והעלה התייחסות חשובה לדרך שבה הדברים נעשו בעבר, לרפורמה הגדולה שבוצעה בתהליך ולאיזון שנוצר בין הפוליטיקאים לבין הפקידים שיכול לדרוש חשיבה מחדש.

כמו שהסביר זאת מבקר המדינה: "חברי הדירקטוריון אינם ממונים על ניהולה השוטף של החברה אלא עוסקים בהתוויית מדיניות החברה ובפיקוח על פעילותו של המנכ"ל. החוק מייחד לדירקטוריון תפקידים מרכזיים ומהותיים, לרבות קביעת המדיניות הכללית של החברה ופעילותה הפיננסית; קביעת תקציבה השנתי והשימוש במקורות העומדים לרשותה; קביעת תקן עובדי החברה ושכרם; ומעקב רציף אחר הגשמת מדיניות החברה, יישום תוכניותיה וניצול תקציביה". כמו שניתן להבין מדובר באנשים שמחזיקים בהשפעה מהותית על התנהלות החברות הממשלתיות ולכן קיימת חשיבות גדולה לזהות החברים וליכולת שלהם לקבל החלטות שיפעלו בהתאם לאינטרס הציבורי.

עד לרפורמה שבוצעה בשנת 2013 תהליך בחירת חברי הדירקטוריון היה בעייתי בלשון המעטה. במקרים רבים השרים השונים בחרו את החברים על בסיס קרבה פוליטית ובלי קשר לכישורים מתאימים להבנת האתגרים בניהול חברה ממשלתית גדולה. בדוח מבקר המדינה בשנת 1985, בזמן משבר כלכלי, 61 אחוזים מחברי הדירקטוריון היו חברי מרכז של מפלגות הקואליציה, ברובם של המערך ושל הליכוד. בשנת 1998 המספרים פחתו אבל עדיין היה מדובר בשליש מחברי הדירקטוריון ורבים מהם עדיין לא החזיקו בכישורים מתאימים מעבר לקרבה פוליטית.

בדוחות אלו של מבקר המדינה וגם בדוח של 2006, המבקר המליץ על הקמת מאגר חיצוני של מועמדים שהשרים יוכלו לבחור מתוכו אנשים מתאימים ומקצועיים שעונים על הקריטריונים הנדרשים לפעילות בדירקטוריון של חברה ממשלתית. בשנת 2013 הוקמה נבחרת הדירקטורים, צעד מצוין שחתם עליו יאיר לפיד, והתוצאה בולטת וחיובית. "עד הקמת נבחרת הדירקטורים היו רק כ-26% מהדירקטורים המכהנים בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות בעלי ניסיון ניהולי בכיר וכ-14% בעלי מומחיות פיננסית"…"בסוף 2016 בקרב הדירקטורים מתוך נבחרת המכהנים בפועל לכ-69% ניסיון ניהולי בכיר, כ-63% הם בעלי מומחיות פיננסית וכ-81% מחזיקים בתואר שני ומעלה". במקביל, לצד שינויים נוספים, החברות עצמן הפכו להיות יעילות יותר ועברו מהפסדים של 700 מיליון ₪ בשנה לרווח של 4 מיליארד ₪.

אחת הנקודות המרכזיות שהעלו חברי הכנסת קטי שטרית ושלמה קרעי במהלך הדיון הייתה הטענה שנבחרת הדירקטורים הפכה למנותקת מנבחרי הציבור וכלי שרת בידי פקידים שלא נבחרו על ידי האזרחים. על פניו, בין היתר בגלל תרבות הדיון הירודה ומלאת הצעקות של שני חברי הכנסת, ניתן לטעון שיש פה ניסיון להחזיר את הגלגל לאחור, להחזיק את מינויי המקורבים ולדרדר את החברות הממשלתיות לאותן קומבינות בעייתיות ולא ראויות שהיו בעבר אבל כשמקשיבים לדברים לעומק ניתן לזהות כמה נקודות חשובות ובהחלט יש מקום לדון בהן.

תהליך מינוי הדירקטורים קובע דרישות ויכולות אישיות ענייניות מחברי הדירקטוריון אבל במידה ומדובר באדם שמחזיק באותם קריטריונים אך הוא גם בעל זיקה פוליטית כמו לדוגמה חבר כנסת לשעבר או חבר מרכז מפלגות הליכוד או העבודה, תהליך המיון דורש ממנו להציג אקסטרה יכולות, מעבר למה שנדרש משאר המועמדים, וזאת על מנת להצדיק מינוי בעל זיקה פוליטית.

הטיעון של חברי הכנסת הוא שבשונה מהעבר מדובר באדם שיש לו כישורים מתאימים שהנבחרת מכירה בהם ולכן אין סיבה אמתית לפסול אדם שכזה גם אם הוא מקורב למפלגה ולשר. מאחר שהשר נבחר על ידי הציבור ומאחר שהדירקטור אמור לייצג אינטרס ציבורי, אין סיבה אמתית לדרוש אקסטרה יכולות מאדם שמקושר למפלגה וזאת כי בסופו של דבר פוליטיקה היא גם כלי לחבר לייצוג ציבורי. לדעתי אכן יש פה שוני מהמצב המקורי ויש פה טיעון שכדאי לשקול ולבחון עם זהירות, אבל חשוב שלא לפסול אותו תחת ההנחה שיש כאן ניסיון שמטרתו להחזיר מינויים של אנשים ללא שום יכולות מתאימות.

שתי נקודות חשובות נוספות שהעלו חברי הכנסת הוא שלמרות שיש מגבלה ברורה לרעת דירקטורים בעלי קשר פוליטי למרכז המפלגות הדמוקרטיות כמו הליכוד ולעבודה, החוק לא מתייחס כלל למפלגות שבהן אין פריימריז ולכן אדם שמקורב לפוליטיקאי ממפלגת מרכז שאין בה בחירות לא יצטרך להוכיח את עצמו כמו אדם שמקורב אל שר ממפלגת העבודה או הליכוד. בנוסף לכך במידה והמועמד מקורב לפקידים בכירים אחרים בתוך משרדי הממשלה או בתוך החברות עצמן, לדבר לא תהיה כלל השפעה על המינוי שלו.

אמנם חברי הכנסת העלו את הטיעונים הללו בתור נקודות לחיזוק הטענה שלהם שאין סיבה לדרישות יתר ממועמדים בעלי זיקה פוליטית אבל בפועל הדבר עלול דווקא לחזק את הטענה שיש צורך בדרישות הקיימות אך צריך להחיל אותן על גם על מועמדים בעלי זיקה פוליטית למפלגות המרכז ולפקידות הקיימת.

דעתי האישית היא שבהחלט אין שום סיבה להפריד בין יחס למקורבים לפוליטיקאים בין המפלגות השונות וגם אין סיבה להתעלם ממקורבים שקשורים לפקידים בכירים או אנשים בתוך הארגון. היחס למקורבים שונים צריך להיות זהה וחשוב שתהליך השמת הדירקטורים יוביל לבחירה באנשים שמתאימים ביותר לתפקיד. השאלה הגדולה היא האם אדם שמחזיק בכל הכישורים שנדרשים לביצוע תפקידו בצורה ראויה צריך להוכיח אקסטרה יכולות רק בגלל שיש לו קרבה פוליטית למפלגה מסוימת או לשר מסוים וזאת כי בסופו של דבר כן מדובר באנשים שאמורים לייצג את הציבור וגם לייצג ברמה מסוימת את התפיסה של השר הנבחר.

אני מרגיש שבשאלה הזאת אין לי תשובה טובה לתת. אני מבין את מי שטוענים שיש משמעות לכך שהשר יוכל להשפיע על המדיניות בעזרת מינוי אנשים שמחזיקים בתפיסת עולם שמתאימה לתפיסת השר וזאת כל עוד שהאדם עצמו מחזיק ביכולות אישיות מתאימות לדירקטור בחברה גדולה. עם זאת החשש מקומבינות ומנויים של אנשים שיפעלו לאינטרסים צרים של קבוצות לחץ ולא לשיפור החברה, הוא חשש אמיתי שמוכיח את עצמו פעם אחר פעם. לדעתי יש חשיבות ליישר קו מדיניות ברור לכל מינוי פוליטי בכל מפלגה שהיא וגם בין מקורבים לפקידים אבל השאלה לגבי גבולות המדיניות לדעתי דורשת מחקרים נוספים ונתונים שישכנעו בצורה טובה יותר מה תהיה התוצאה של צעדים כאלה.

***

פוסט זה נכתב בחסות תומכי הפטראון המובילים:

התורם גלעד מוצפי

טריידסטריט Trade Street – מפגש הרחוב של הסוחרים והמשקיעים – בואו להתעדכן בכל מה שחם בשוק http://bit.ly/2wsXoEJ

קהילת הפני סטוקס של ישראל The Israeli Penny Stocks Community – סקירות שווקים וניתוחי עומק על מניות קטנות ובינוניות בוול סטריט http://bit.ly/2wrp9e3

רז גמליאל – סוחר מניות ומנטור אישי – מסחר מבוסס פנדמנטלס וניתוחי עומק http://bit.ly/2auG4BY

דניאל נבון – Trading.IL – עדכונים, סקירות וניתוחים טכניים חינמיים מדי יום עקבו אחרינו גם בטלגרם – T.me/TradingIL

אביב לוי – מפתח תוכנה המתמחה במערכות מידע מבוססות web ואפליקציות – https://avivlevi.m

טופנדה – סוכנות בוטיק לשיווק חברות סטארטאפ ואפליקציות http://bit.ly/topanda-co-il

***

לפוסטים נוספים בנושאי החברות הממשלתיות:
https://bit.ly/3jJtH5z

לדיון המלא בכנסת:
https://bit.ly/3jITvyU




הצטרפו בתור תומכי פטראון

Share this:

  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)

קשור

החברות_הממשלתיות ישראל עסקים פוליטיקה פייסבוק

אודות המחבר

Tom Kregenbild להציג את כל הפוסטים של טום קרגנבילד

המייסד של האתר "כלכלה קלה", אתר שהוקם במטרה להנגיש ידע כלכלי בצורה פשוטה, ברורה ואקטואלית

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

אל תפספסו דבר

הצטרפו בתור תומכי פטראון

כלכלה קלה בפייסבוק

ציוצים של כלכלה קלה

כלכלה קלה באינסטגרם

ערוץ הטלגרם של כלכלה קלה
ארכיונים
  • ספטמבר 2020
  • אוגוסט 2020
  • יולי 2020
  • יוני 2020
  • מאי 2020
  • אפריל 2020
  • מרץ 2020
  • פברואר 2020
  • ינואר 2020
  • דצמבר 2019
  • נובמבר 2019
  • אוקטובר 2019
  • ספטמבר 2019
  • אוגוסט 2019
  • יולי 2019
  • יוני 2019
  • מאי 2019
  • אפריל 2019
  • מרץ 2019
  • פברואר 2019
  • ינואר 2019
  • דצמבר 2018
  • נובמבר 2018
  • אוקטובר 2018
  • ספטמבר 2018
  • אוגוסט 2018
  • יולי 2018
  • יוני 2018
  • מאי 2018
  • אפריל 2018
  • מרץ 2018
  • פברואר 2018
  • ינואר 2018
  • דצמבר 2017
  • נובמבר 2017
  • אוקטובר 2017
  • ספטמבר 2017
  • אוגוסט 2017
  • יולי 2017
  • יוני 2017
  • מאי 2017
  • אפריל 2017
  • מרץ 2017
  • ינואר 2017
  • דצמבר 2016
  • נובמבר 2016
נושאים
איכות_הסביבה איכות הסביבה אירוויזיון אירופה ארצות הברית בידור ביטחון דוח_מבקר_המדינה הייטק הסתדרות העולם הערבי השכלה ועדי עובדים חופשה חינוך חקלאות טכנולוגיה יבוא ישראל מזון מחירים מיסים מערכת החינוך משבר_הדיור משרד_האוצר נדל"ן סטודנטים סין עוני עסקים פודקסט פוליטיקה פייסבוק פשע ציטוט_כלכלי ציטוט כלכלי קולנוע קומוניזם קורונה קפיטליזם רגולציה רווחה תחבורה תיירות תעופה
אודות כלכלה קלה

חיי היום יום שלנו כוללים שימוש בכסף, החלטות כלכליות וניסיון לעשות שימוש חכם במשאבים מצומצמים שעומדים לרשותנו.

 

למרות שנים של לימודים בבית הספר ובאוניברסיטה, מעטים מאתנו זוכים ללמוד על כלכלה, על איך היא פועלת ואיך היא יכולה לעזור לנו לשפר את חיינו.

 

המטרה של "כלכלה קלה" היא לעזור להנגיש את הידע הכלכלי שכל כך נחוץ לרבים מאיתנו בשפה קלה נגישה ואקטואלית.

RSS

RSS Feed

Theme by Pojo.me - WordPress Themes
Design by Elementor
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס