כלכלה קלה
  • ראשי
  • כלכלה למתחילים
    • פוסטים קצרים מפייסבוק
    • מושגים בסיסיים
      • איך קובעים שווי אמיתי של מוצר?
      • היד הנעלמה: מה זה אומר?
      • חלוקת עבודה והתמקצעות
      • מחירים: מה זה בכלל?
      • מלתוסיאניזם: כשכל האוכל יגמר
      • קללת משאבי הטבע
      • שכר מינימום
      • בועה: מה זה? ואיך היא נוצרת?
    • איך מודדים כלכלה?
      • איך משווים בין מדינות בעולם?
      • מדד החופש הכלכלי
      • מה זה מדד קלות עשיית עסקים?
      • מדד קלות עשיית עסקים 2019
      • עוני: איך מודדים אותו?
    • למה צריך קפיטליזם?
      • קוריאה: קפיטליזם מול קומוניזם
      • חברות ממשלתיות מול פרטיות
      • עושר מול אושר: מה עדיף?
    • צמיחה כלכלית
      • אתגרי המדינות המפותחות
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • סין: הדרך להשתלטות על העולם
  • כלכלה לפי נושאים
    • איכות הסביבה
      • השפעות חיצוניות
        • חלק א': סוגי השפעות חיצוניות
        • חלק ב': דיג יתר
        • חלק ג': הפתרונות
        • חלק ד': ההתחממות הגלובלית
    • הייטק
      • חלק א': תמצית תולדות ההייטק
      • חלק ב': למה השכר הגבוה?
      • חלק ג': מחסור בעובדי הייטק
      • חלק ד': השפעות על השכר
    • חירות
      • חופש וחירות: מה המחיר שלהם?
    • כלכלה מהעבר
      • תקופת הצנע
    • חינוך בישראל
      • למה כל כך קשה לגייס מורים טובים?
      • למה כל כך קשה לנהל בית ספר?
      • אזורי רישום ובחירת הורים
      • האם באמת חסרים מורים?
      • איכות ההוראה
      • מי באמת מחליט מה קורה בכיתה?
      • למה קשה לגייס מנהלים טובים?
      • זה לא (רק) עניין של כסף
      • למה אי אפשר למצוא מנהלים?
      • למה כל כך קשה להקים בית ספר חדש?
      • מעורבות הורים
      • תוצאות מבחני פיזה
      • פיזה 2018: סיפור שתי מערכות החינוך
      • פיזה 2018: המגזר שאף אחד לא מודד
      • פיזה 2018: מה ניסינו? ולמה זה נכשל?
    • מערכות חינוך בעולם
      • חלק א': מצב החינוך בעולם
      • חלק ד': הקיצונית של דרום קוריאה
      • חלק ב': חינוך בסין
      • חלק ה': יפן – הקהילה מול הפרט
      • חלק ג': חינוך בהונג קונג וסינגפור
      • חלק ו': הנשק הסודי של פינלנד
      • חלק ז': החינוך המקצועי בשוויץ
      • חלק ח': הסיפור המורכב של קנדה
      • חלק ט': אסטוניה המפתיעה
      • חלק י': איך בונים מערכת חינוך?
      • בתי ספר פרטיים באפריקה
    • חקלאות
      • המחסור בחמאה
      • צה"ל צריך לסבסד חקלאים?
      • הרפורמה האירופאית: חלק א'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ב'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ג'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק א'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ב'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ג'
      • הולנד: אימפריית החקלאות של אירופה
    • מלחמות אסונות וכלכלה
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • ארגונים ההומניטריים: טוב או רע?
    • משבר הדיור
      • באמת יש בועת נדל"ן?
      • למה דווקא תל אביב?
      • מס דירה שלישית
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • משברים כלכליים
      • חלק א': הפאניקה של 1907
      • חלק ב': הקריסה של 1929
      • חלק ג': משבר הסאבפריים 2008
      • חלק ד': המשבר הכלכלי של יוון
    • נלחמים בעוני
      • ניהול סיכונים: מפתח לפתרון עוני
      • עוני: איך מודדים אותו?
      • שכר מינימום
    • ערוצי התקשרות
      • אתרי חדשות: זה עושה לנו רע
      • רשות השידור: שאלות ותשובות
    • פוליטיקאים וכלכלה
      • משל על יין ויוקר המחיה
      • פוליטיקאים: למה הם פוגעים בנו?
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • תחבורה
      • איך פותרים פקקים?
      • כמה עולה חניה חינם?
    • פנסיה
      • מודל הפנסיה הצ'יליאני
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • עשרה כלים לחיים
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
    • קבוצת הדיונים
    • טוויטר
    • אינסטגרם
    • יוטיוב
    • הספרייה
  • צור קשר
    • תנאי שימוש
  • דף הבית
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
  • פטראון – קבלו את הפוסטים לפני כולם
  • טלגרם – כל הכלכלנים במקום אחד
  • אינסטגרם
  • המלצות ספרים
  • איך מודדים כלכלה?
  • ההייטק הישראלי
  • חקלאות
  • מושגים בסיסיים
  • מערכות חינוך בעולם
  • מערכת החינוך בישראל
  • משבר הדיור
  • משברים כלכליים
  • עשרה כלים לחיים
  • תנאי שימוש
  • צור קשר
כלכלה קלה
  • ראשי
  • כלכלה למתחילים
    • פוסטים קצרים מפייסבוק
    • מושגים בסיסיים
      • איך קובעים שווי אמיתי של מוצר?
      • היד הנעלמה: מה זה אומר?
      • חלוקת עבודה והתמקצעות
      • מחירים: מה זה בכלל?
      • מלתוסיאניזם: כשכל האוכל יגמר
      • קללת משאבי הטבע
      • שכר מינימום
      • בועה: מה זה? ואיך היא נוצרת?
    • איך מודדים כלכלה?
      • איך משווים בין מדינות בעולם?
      • מדד החופש הכלכלי
      • מה זה מדד קלות עשיית עסקים?
      • מדד קלות עשיית עסקים 2019
      • עוני: איך מודדים אותו?
    • למה צריך קפיטליזם?
      • קוריאה: קפיטליזם מול קומוניזם
      • חברות ממשלתיות מול פרטיות
      • עושר מול אושר: מה עדיף?
    • צמיחה כלכלית
      • אתגרי המדינות המפותחות
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • סין: הדרך להשתלטות על העולם
  • כלכלה לפי נושאים
    • איכות הסביבה
      • השפעות חיצוניות
        • חלק א': סוגי השפעות חיצוניות
        • חלק ב': דיג יתר
        • חלק ג': הפתרונות
        • חלק ד': ההתחממות הגלובלית
    • הייטק
      • חלק א': תמצית תולדות ההייטק
      • חלק ב': למה השכר הגבוה?
      • חלק ג': מחסור בעובדי הייטק
      • חלק ד': השפעות על השכר
    • חירות
      • חופש וחירות: מה המחיר שלהם?
    • כלכלה מהעבר
      • תקופת הצנע
    • חינוך בישראל
      • למה כל כך קשה לגייס מורים טובים?
      • למה כל כך קשה לנהל בית ספר?
      • אזורי רישום ובחירת הורים
      • האם באמת חסרים מורים?
      • איכות ההוראה
      • מי באמת מחליט מה קורה בכיתה?
      • למה קשה לגייס מנהלים טובים?
      • זה לא (רק) עניין של כסף
      • למה אי אפשר למצוא מנהלים?
      • למה כל כך קשה להקים בית ספר חדש?
      • מעורבות הורים
      • תוצאות מבחני פיזה
      • פיזה 2018: סיפור שתי מערכות החינוך
      • פיזה 2018: המגזר שאף אחד לא מודד
      • פיזה 2018: מה ניסינו? ולמה זה נכשל?
    • מערכות חינוך בעולם
      • חלק א': מצב החינוך בעולם
      • חלק ד': הקיצונית של דרום קוריאה
      • חלק ב': חינוך בסין
      • חלק ה': יפן – הקהילה מול הפרט
      • חלק ג': חינוך בהונג קונג וסינגפור
      • חלק ו': הנשק הסודי של פינלנד
      • חלק ז': החינוך המקצועי בשוויץ
      • חלק ח': הסיפור המורכב של קנדה
      • חלק ט': אסטוניה המפתיעה
      • חלק י': איך בונים מערכת חינוך?
      • בתי ספר פרטיים באפריקה
    • חקלאות
      • המחסור בחמאה
      • צה"ל צריך לסבסד חקלאים?
      • הרפורמה האירופאית: חלק א'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ב'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ג'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק א'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ב'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ג'
      • הולנד: אימפריית החקלאות של אירופה
    • מלחמות אסונות וכלכלה
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • ארגונים ההומניטריים: טוב או רע?
    • משבר הדיור
      • באמת יש בועת נדל"ן?
      • למה דווקא תל אביב?
      • מס דירה שלישית
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • משברים כלכליים
      • חלק א': הפאניקה של 1907
      • חלק ב': הקריסה של 1929
      • חלק ג': משבר הסאבפריים 2008
      • חלק ד': המשבר הכלכלי של יוון
    • נלחמים בעוני
      • ניהול סיכונים: מפתח לפתרון עוני
      • עוני: איך מודדים אותו?
      • שכר מינימום
    • ערוצי התקשרות
      • אתרי חדשות: זה עושה לנו רע
      • רשות השידור: שאלות ותשובות
    • פוליטיקאים וכלכלה
      • משל על יין ויוקר המחיה
      • פוליטיקאים: למה הם פוגעים בנו?
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • תחבורה
      • איך פותרים פקקים?
      • כמה עולה חניה חינם?
    • פנסיה
      • מודל הפנסיה הצ'יליאני
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • עשרה כלים לחיים
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
    • קבוצת הדיונים
    • טוויטר
    • אינסטגרם
    • יוטיוב
    • הספרייה
  • צור קשר
    • תנאי שימוש
  • דף הבית
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
  • פטראון – קבלו את הפוסטים לפני כולם
  • טלגרם – כל הכלכלנים במקום אחד
  • אינסטגרם
  • המלצות ספרים
  • איך מודדים כלכלה?
  • ההייטק הישראלי
  • חקלאות
  • מושגים בסיסיים
  • מערכות חינוך בעולם
  • מערכת החינוך בישראל
  • משבר הדיור
  • משברים כלכליים
  • עשרה כלים לחיים
  • תנאי שימוש
  • צור קשר
הולנד: מעצמת החקלאות של אירופה
ראשי » חברתי » חקלאות » הולנד: מעצמת החקלאות של אירופה

הולנד: מעצמת החקלאות של אירופה

טום קרגנבילד יולי 12, 2018 12:04 אין תגובות

אם ננסה לנחש מי יצרנית החקלאות הגדולה ביותר באירופה כנראה שנחשוב על איטליה, ספרד או צרפת אבל באופן מפתיע המדינה האירופאית שמייצרת הכי הרבה תוצרי חקלאות לעולם היא הולנד, מדינה קטנה עם שטחים צפופים ולא מוצלחים הצליחה להפוך ליצרנית המזון השנייה בגודלה בעולם. הנתון הזה מפתיע אפילו יותר כשלוקחים בחשבון שבהולנד יושבות תעשיות גדולות אחרות כמו בנקים, חברות אנרגיה וחברת Airbus לייצור מטוסים, מדינות אחרות שיש להן תעשיות מפותחות בדרך כלל מעדיפות לעבור לייבוא של מזון ומצמצמים מאוד את תעשיית החקלאות. בנוסף לכל זה, מאחר שמדובר במדינה אירופאית קל לחשוב שהכול בזכות סבסוד ממשלתי גדול אבל בפועל החקלאים ההולנדים זוכים לשליש מהסבסוד החקלאי שזוכים לו החקלאים במדינות כמו איטליה, ספרד, צרפת או יוון.

כדי להבין איך תעשיית החקלאות הצליחה כל כך בהולנד אנחנו צריכים לחזור לשנות ה-70 כשחברות ענק כמו Philips ו- Airbus כבשו את העולם ומשכו אליהם את הצעירים שהעדיפו לבחור בענקיות הטכנולוגיה והייצור מאשר בעבודה בחווה של אבא שלהם. בעיה נוספת שהייתה לחקלאות ההולנדית היא העובדה שהולנד היא מדינה קטנה עם שטחים מצומצמים ולכן חקלאים לא יכלו להתאחד ביחד כדי לקנות שטחים גדולים ורציפים ובכך להשיג יתרון לגודל. בגלל מגבלת השטח ועליית רמת החיים בהולנד המשכורות ההולנדיות החלו לעלות וחקלאים לא יכלו להתחרות בשוק העולמי על ידי הורדת מחירים.

בשלב הזה היה ברור שהחקלאות נמצאת בצרות והדבר ההגיוני ביותר עבור הולנד היה לוותר על התעשייה הלא יעילה. למרות זאת לחקלאים היה לובי פוליטי מאוד חזק בפרלמנט שלא היה מוכן לוותר ומהסיבה הזאת לממשלה לא נשארה שום אופציה חוץ מלמצוא פשרה מול הלובי. בשונה מממשלת ישראל או כמעט כל ממשלה מערבית אחרת שבחרה לסבסד את החקלאים כדי להשתיק את המחאות, ממשלת הולנד הבינה שהאופציה הכלכלית היחידה שתשרת את המדינה בטווח הארוך היא שיפור פריון העבודה של החקלאים. ממשלת הולנד שמה לעצמה מטרה להגדיל את התפוקה מכל חקלאי בודד עד לרמה שהיא תוכל להתחרות בשוק הבינלאומי.

כדי לשפר את יעילות החקלאות ההולנדית הממשלה בחרה להשקיע באוניברסיטת ווגנינגן, מוסד הלימודים הטוב ביותר בעולם ללימודי מזון וחקלאות, שמפורסם בשם "עמק המזון" – בדומה ל"עמק הסיליקון". כדי שהתוכנית תעבוד ממשלת הולנד ידעה שהיא צריכה להשקיע הרבה כסף במוסד הלימודים אבל גם כאן, בשונה ממדינות אחרות, הממשלה הבינה שיש גם חשיבות גדולה למקור שממנו הכסף יגיע. כדי שהאוניברסיטה תפעל בצורה יעילה ולא תבזבז את כספי המיסים הממשלה החליטה לממן רק 50 אחוזים מתקציב האוניברסיטה. 25 אחוזים נוספים מגיעים מהכנסות האוניברסיטה עצמה ועוד 25 אחוזים מגיעים מחברות פרטיות. השילוב בין מימון ממשלתי, מימון עצמאי ומימון פרטי יצר תמהיל מושלם של יעילות. האוניברסיטה קיבלה את הדחיפה שהיא הייתה צריכה כדי לבצע מחקרים אבל דאגה לעבוד מול חברות פרטיות מתעשיית החקלאות ולהביא ערך גדול לבוגרים שלה כדי להיות רלוונטית ולהתמקד במה שהעולם האמיתי והעובדים בשטח צריכים. בשונה ממוסדות אקדמיים אחרים שמימנו מחקרים ארוכים על המקור האבולוציוני של זן עזים ספציפי, דבר שתרם מעט לחקלאים, אוניברסיטת ווגנינגן התמקדה במחקרים שעזרו לתעשייה להפוך ליעילה יותר.

בעזרת כל הצעדים הללו וביחד עם העובדה שהשפה הרשמית של האוניברסיטה היא אנגלית, האוניברסיטה מושכת אליה את המומחים הגדולים ביותר בתחום המזון והחקלאות. בזכות הפיתוחים הטכנולוגיים הולנד היא אחת מיצרניות העגבניות הגדולות בעולם וזאת למרות שללא טכנולוגיה מדובר בירק שמאוד לא יקר לגדל בהולנד. לשם השוואה חקלאי אמריקאי צריך 126 ליטר של מים לכל קילוגרם עגבניות, הולנד מצליחה לצמצם את השימוש במים ל-8 ליטר מים לכל קילוגרם עגבניות. החקלאים ההולנדים גם כמעט ולא משתמשים באנטיביוטיקה עבור בעלי החיים שלהם ובמקום זאת מתמקדים בטיפול ווטרינרי שמונע מלכתחילה את המחלות ואת הצורך באנטיביוטיקה, הם גם עושים שימוש ברחפנים שיודעים לזהות גידולים חולים ולעצור את ההתפשטות של המחלה לגידולים אחרים והם צמצמו את השימוש במים ב-90 אחוזים לאורך השנים.

דבר נוסף שממשלת הולנד עשתה נכון הוא ליצור מחלקת יעוץ שתומכת בחקלאים ועוזרת להם לעקוב אחרי הטכנולוגיות החדשניות ביותר בתעשיית החקלאות ולבחור את המוצרים שמתאימים לגידולים שלהם ולתנאי השטח שלהם. במדינות אחרות, כמו ספרד, החקלאים פשוט לא מצליחים לעקוב אחרי הפיתוחים הטכנולוגיים החקלאיים שמשתנים בקצב לא פחות מהיר מפלאפונים.

השילוב בין כל הצעדים מאפשר לחקלאים ההולנדים לייצא תוצרת חקלאית בשווי של 92 מיליארד דולר וזה בנוסף לייצוא טכנולוגיה חקלאית לשאר העולם. לעומת זאת, כאן בישראל אנחנו סובלים מתעשיית חקלאות לא יעילה, שמפסידה כמויות עצומות של כסף, לא פתוחה למסחר ושגורמת ליוקר מחיה גדול לכל אחד מתושבי מדינת ישראל. בזכות החקלאות הישראלית הלא יעילה אנחנו משלמים במאות אחוזים יותר על פירות, ירקות, מוצרי חלב וביצים וכל הכסף הזה מעודד את התעשייה להישאר בזבזנית ולא יעילה.

דוח OECD שפורסם רק לפני שבועיים ציין שהתמיכה הישראלית בחקלאות היא התמיכה המזיקה ביותר מבין הדרכים שבהם ניתן לעזור לתעשייה. ניתן לשנות את המצב, ניתן לשמור על החקלאות גם בתנאי שטח לא אופטימליים אבל כדי לעשות את זה אנחנו צריכים לבחור בדרכים שהוכיחו את עצמן בעולם ולא בדרכים שכמעט כל מדינה מערבית סובלת מהן.

לכתבה המלאה של Visual Politik:
https://youtu.be/vUmP8Tli-Mc




הצטרפו בתור תומכי פטראון

Share this:

  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)

קשור

אירופה חקלאות ישראל עסקים פייסבוק תחבורה

אודות המחבר

Tom Kregenbild להציג את כל הפוסטים של טום קרגנבילד

המייסד של האתר "כלכלה קלה", אתר שהוקם במטרה להנגיש ידע כלכלי בצורה פשוטה, ברורה ואקטואלית

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

אל תפספסו דבר

הצטרפו בתור תומכי פטראון

כלכלה קלה בפייסבוק

ציוצים של כלכלה קלה

כלכלה קלה באינסטגרם

ערוץ הטלגרם של כלכלה קלה
ארכיונים
  • ספטמבר 2020
  • אוגוסט 2020
  • יולי 2020
  • יוני 2020
  • מאי 2020
  • אפריל 2020
  • מרץ 2020
  • פברואר 2020
  • ינואר 2020
  • דצמבר 2019
  • נובמבר 2019
  • אוקטובר 2019
  • ספטמבר 2019
  • אוגוסט 2019
  • יולי 2019
  • יוני 2019
  • מאי 2019
  • אפריל 2019
  • מרץ 2019
  • פברואר 2019
  • ינואר 2019
  • דצמבר 2018
  • נובמבר 2018
  • אוקטובר 2018
  • ספטמבר 2018
  • אוגוסט 2018
  • יולי 2018
  • יוני 2018
  • מאי 2018
  • אפריל 2018
  • מרץ 2018
  • פברואר 2018
  • ינואר 2018
  • דצמבר 2017
  • נובמבר 2017
  • אוקטובר 2017
  • ספטמבר 2017
  • אוגוסט 2017
  • יולי 2017
  • יוני 2017
  • מאי 2017
  • אפריל 2017
  • מרץ 2017
  • ינואר 2017
  • דצמבר 2016
  • נובמבר 2016
נושאים
איכות_הסביבה איכות הסביבה אירוויזיון אירופה ארצות הברית בידור ביטחון דוח_מבקר_המדינה הייטק הסתדרות העולם הערבי השכלה ועדי עובדים חופשה חינוך חקלאות טכנולוגיה יבוא ישראל מזון מחירים מיסים מערכת החינוך משבר_הדיור משרד_האוצר נדל"ן סטודנטים סין עוני עסקים פודקסט פוליטיקה פייסבוק פשע ציטוט_כלכלי ציטוט כלכלי קולנוע קומוניזם קורונה קפיטליזם רגולציה רווחה תחבורה תיירות תעופה
אודות כלכלה קלה

חיי היום יום שלנו כוללים שימוש בכסף, החלטות כלכליות וניסיון לעשות שימוש חכם במשאבים מצומצמים שעומדים לרשותנו.

 

למרות שנים של לימודים בבית הספר ובאוניברסיטה, מעטים מאתנו זוכים ללמוד על כלכלה, על איך היא פועלת ואיך היא יכולה לעזור לנו לשפר את חיינו.

 

המטרה של "כלכלה קלה" היא לעזור להנגיש את הידע הכלכלי שכל כך נחוץ לרבים מאיתנו בשפה קלה נגישה ואקטואלית.

RSS

RSS Feed

Theme by Pojo.me - WordPress Themes
Design by Elementor
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס