תוך פחות משנה חברת WeWork הצליחה להפוך מהסטרטאפ החם ביותר בתעשייה לחברה שאיבדה 75 אחוזים מהערך שלה, הייתה זקוקה להצלה כלכלית דחופה ונאלצה להיפרד מאלפי עובדים וגם מאדם נוימן, מי שהקים את החברה וניהל אותה.
כמו שמסבירה הכתבה של Bloomberg, בקיץ 2019 השווי של חברת WeWork עמד על 47 מיליארד דולר. שווי שהיה גבוה יותר מזה של AirBnB, Stripe או SpaceX. מאחורי ההצלחה של החברה עמד אדם נוימן, שהגיע לניו יורק מישראל והקים מספר עסקים קטנים כמו עסק לבגדי תינוקות עם מגני בירכיים ועסק בשם GreenDesk שנמכר בשלב מוקדם והיה סוג של גרסה ראשונית של WeWork.
הרעיון מאחורי WeWork הוא השכרה של חללי עבודה משותפים ליזמים וחברות קטנות. מעבר להשכרה הפיזית של השטח החברה גם סיפקה מענה לכל התשתיות הנחוצות לניהול המשרד ואפשרה לחברות לשים דגש בפעילות המרכזית שלהן במקום בלוגיסטיקה משרדית. בזכות משקיעים שונים, עד שנת 2015 החברה הצליחה לצמוח לשווי של 10 מיליארד דולר, 23 אלף לקוחות ו-32 אתרים שונים בעלות של 45 דולר בחודש לשולחן עבודה.
כבר בשלבים מוקדמים WeWork הצליחה לייצר אווירה של קהילה בין העובדים של החברה ובין הלקוחות שחלקו חללי עבודה. אנשים יכלו לשתף רעיונות, לפתור בעיות ביחד וליצור קהילה עסקית קטנה שעוזרת אחד לשני לפתח את היוזמות העסקיות שלו. בעזרת שיווק נכון, בניית תדמית מוצלחת ופידבק חיובי מצד הלקוחות, החברה הצליחה לייצר התלהבות גדולה מהפעילות שלה.
הקפיצה הגדולה של WeWork הגיעה כשחברת ההשקעות Softbank השקיעה 8 מיליארד דולר בחברה. הצעד אפשר ל- WeWork להתרחב לכל העולם ולהגדיל את שווי החברה ל-20 מיליארד דולר בשנת 2017. בשנת 2019 חברת Softbank החלה לדבר על השקעה של 16 מיליארד דולר נוספים בחברה והקפיצה את השווי של החברה ל-47 מיליארד דולר. למרות שבסופו של דבר החברה Softbank החליטו להשקיע רק 2 מיליארד דולר נוספים, השווי הגבוה התקבע.
כבר בשלב הזה היו מי שחשדו בהערכת השווי של WeWork. חברה בריטית מתחרה בשם IWG זכתה לשווי של 3.7 מיליארד דולר בלבד אבל הובילה על פני WeWork בכל קטגוריה אפשרית כמו שטח נדל"ן, כמות לקוחות, מספר האתרים, מספר הארצות שבהן החברה פועלת, הכנסות החברה ורווחים. חברת IWG הובילה על פני WeWork בכל פרמטר אפשרי חוץ מאשר בשווי החברה. באותה תקופה WeWork גם ביצעה מספר השקעות מוזרות כמו השקעה בחברת ליצירת גלים בבריכות או חברה לייצור מזונות על והקימה בית ספר יסודי בניו יורק.
למרות שהיו מי שהעלו שאלות לגבי ההתנהלות של WeWork, הסיפור התפוצץ באמת באוגוסט 2019 כשהחברה הודיעה שתבצע הנפקה בבורסה וחשפה את הדוחות הפיננסיים שלה. הדוח כלל מהלכים מפוקפקים כמו זה שבו החברה קנתה מנוימן את הסימן המסחרי "We" בעלות של 5.9 מיליון דולר לאחר שהוא רשם את הסימן על עצמו. הדוחות גם חשפו שהחברה הפסידה 690 מיליון דולר בששת החודשים הראשונים של 2019 וכמעט 3 מיליארד דולר בשלוש שנים.
ב-17 בספטמבר החברה הודיעה שתדחה את ההנפקה שלה ו-Softbank החלה לנקוט בצעדים אקטיביים לצמצום הנזקים. ב-24 בספטמבר נוימן התפטר מתפקיד במנכ"ל והשליטה בחברה עברה למנהלים בכירים בחברה. המשימות שהם קיבלו כללו מכירה של המטוס הפרטי של אדם נוימן בעלות של 60 מיליון דולר, מכירה של נכסים, ביטול ההנפקה בבורסה, סגירת בית הספר הפרטי של החברה וגל פיטורים של אלפי עובדים. המצב של החברה היה כל כך קשה שהיא אפילו לא יכלה להרשות לעצמה את תשלומי הפיצויים שנדרשים בחוק עבור העובדים המפוטרים.
בסופו של דבר Softbank החליטה להציל את החברה ולהזרים אליה כסף בשווי 9.5 מיליארד דולר. כעת החברה נמצאת במצב של אי ודאות ולא בטוח אם תצליח למצוא מודל כלכלי מוצלח שיוכל להחזיק אותה לאורך זמן אבל יכולה לשרוד את התקופה הקרובה בלי לפשוט רגל. הסיפור של WeWork הוא כולל לקח חשוב על כך שכל השקעה כלכלית צריכה להצדיק את עצמה עסקית ובמספרים אמיתיים בשטח ולא על פי אנרגיות חיוביות, תדמית או התלהבות.
***
פוסט זה נכתב בחסות תומכי הפטראון המובילים:
שילוט שילת – פתרונות שילוט מתקדמים – http://www.shilut.net – 089799899
מתקדמים כלכלית – צעירים מדברים על כסף – http://www.homygod.org
התורם Yam Mesicka וקבוצת הטלגרם "שיט טכנולוגי": https://t.me/shiftech
התורם גלעד מוצפי
***
לכתבות נוספות בנושאי עסקים:
https://youtu.be/X2LwIiKhczo
לכתבה המלאה של Bloomberg:
https://youtu.be/X2LwIiKhczo
