הערה: פוסט זה הוא שיתוף פעולה עם העמוד המצוין נתון בראש שעוסק בהצגת נתונים בצורה ויזואלית ופשוטה – ממליץ לעשות לייק ולבקר באתר
https://natunbarosh.co.il/
לפני שבועיים ועדת העבודה, הרווחה והבריאות אישרה לקריאה שניה ושלישית חוק שמטרתו להילחם בפערי השכר הקיימים בשוק העבודה בין גברים לנשים. הצעת החוק קובעת כי: "מעסיק המעסיק יותר מ-518 עובדים יאסוף נתונים ויערוך אחת לשנה דין וחשבון פנימי בו יפורט השכר הממוצע של עובדות ועובדים תוך פירוט פערי השכר הממוצע הקיימים בין גברים לנשים בכל חתך עובדים במקום העבודה". החוק גם מחייב את המעסיק, פעם בשנה, לחשוף בדוח את נתוני השכר לעובדים עצמם ולפרסם את הנתונים לציבור הרחב.
קודם כל חשוב שנתחיל בלהגיד שפער השכר בין גברים לנשים הוא נושא מורכב ולא פשוט שכולל הרבה מאוד מחקרים עם הרבה גישות שונות לבעיה. עם זאת, רבים שמנהלים את הדיון בנושא פערי השכר עושים זאת על בסיס נתונים בעייתיים והשוואות שלא באמת ניתן לבצע. אם ראיתם כתבות על כך שפערי השכר בין גברים לנשים בישראל עומדים על 30-40 אחוזים, אז מדובר בהקצנה מהסוג שלא תורם לדיון ואף פוגע בו.
כדי שנוכל לשפוט את החלטת הכנסת אנחנו צריכים להבין שקיימים שני משתנים שמשפיעים בצורה משמעותית על פער השכר בין גברים לנשים. על פי מחקר של הכלכלנית הדס פוקס, בשנת 2014 פער השכר בין גברים לנשים עמד על 39 אחוזים אבל מדובר בפער שכר שלא לוקח בחשבון את מספר שעות העבודה של שתי הקבוצות ולא לוקח בחשבון את המקצועות שבהם גברים ונשים עובדים. המחקר מצא שנשים בממוצע עובדות פחות שעות ולכן גם מרוויחות פחות והוא מצא שבממוצע נשים פונות אל מקצועות שהשכר בהם הוא נמוך יותר מהמקצועות שאליהם פונים גברים (לדוגמה סיעוד וחינוך). לאחר השוואה נכונה של שעות עבודה ושל מקצוע פער השכר הצטמצם מ-39 אחוזים ל-13 אחוזים.
בהקשר הזה חשוב לציין כמה נקודות חשובות. ניתן לטעון שנטל ניהול משק הבית נופל על נשים יותר מאשר על גברים ולכן הן נאלצות לצמצם בשעות עבודה. ניתן גם לטעון שנשים לא פונות לתחומים מדעיים בגלל לחץ חברתי ובוחרות במקצועות "רכים" שמרוויחים בהם פחות בממוצע. שתי הנקודות האלו מורכבות ויכולות להצביע על בעיה חברתית כמו גם על העדפה אך חשוב להבין שהן פחות קשורות לאפליה בתוך מקום העבודה לאחר שאישה כבר גויסה לתפקיד בתוך חברה מסוימת ולכן פחות רלוונטיים לחקיקה.
חשוב גם לשים לב שאנחנו נשארים עם 13 אחוזים של פער שלא מוסבר ויכול לנבוע מגורמים שנמצאו במחקרים אחרים, דוגמה אחת היא רמת אגרסיביות שונה בניהול משא ומתן שיכולה להשפיע על גובה השכר לאותו התפקיד באותו מקום עבודה. בנוסף יש הטוענים שקיימת עלות העסקה גבוהה יותר בבסיסה לנשים בגלל חוקים כמו חופשת לידה שעלולים להשפיע על החלטות מעסיקים. אני מדגיש – אני לא טוען שהחוק לא מוצדק או שהתנהגות מפלה כן מוצדקת אלא שקיים טיעון שהוא עלול להשפיע על החלטות מעסיקים וצריך להתייחס אליו עם נתונים.
כל זה עדיין משאיר את האפשרות שיש מעסיקים שוביניסטים שבכוונה משלמים לנשים פחות שכר רק בגלל שהן נשים וגם טענה כזאת מעלה את השאלה אז למה למעסיק לא לנצל את המצב ולגייס רק נשים במחיר זול. כמו שניתן להבין יש המון מצבים מורכבים אבל כדי שנוכל לגשת לסוגיות כאלו חשוב שנוכל למפות ולהבין את היקף הבעיה בלי להקצין כי אחרת אנחנו פשוט לא נפתור כלום ונמקד משאבים במקומות הלא נכונים.
כמובן שכל הפרטים האלו לא הפריעו לחברי כנסת להמשיך ולצטט פערים לא רלוונטיים של 32 אחוזים בשכר בין גברים לנשים תוך התעלמות מהמחקרים בתחום. השיא של החקיקה הגיעה כשיו"ר הוועדה, חיים כץ, קבע שהחוק יחול על חברות עם 518 עובדים כי מדובר ב-"מאה פעמים חמסה ועוד ח"י". הבחירה במספר שרירותי על בסיס מספר עגול של חמסות ועוד ח"י לוקח בעיה מורכבת והופך אותה לבדיחה לא מצחיקה. המשמעות היא שאף אחד לא בדק מה ההשפעה של רגולציה כזאת על התנהלות של חברות, אף אחד לא ניהל דיון של עלות מול תועלת וכמובן שאף אחד לא בדק עד כמה חקיקה כזאת מצמצמת פערים בשטח. מדובר בנושא כל כך רגיש ומורכב וההתייחסות אליו מצד יו"ר ועדה וחבר כנסת היא פשוט בושה לבית הנבחרים ולנשים שהחוק אמור לעזור להן.
כמו שאתם מבינים הצגת נתונים על פערי שכר שנעשית בצורה לא נכונה יכולה להיות מאוד בעייתית. אני מאמין שהצגה שקופה של מידע על פערים בין גברים לנשים יכולה להפעיל מנגנון תמריצים שיעודד חברות להציג תוצאות שוות יותר בשכר בין גברים ונשים באותם תפקידים ובאותם היקפי משרה אך חשוב להבין שהדבר יכול לייצר גם בעיות חדשות שימקדו את החברה בהצגה חיובית של הנתונים ולא בתוצאות חיוביות.
לדוגמה, החוק החדש יכול לייצר מצבים שבהם חברה תפטר נשים שמרוויחות שכר נמוך יותר רק כדי להגדיל את השכר הממוצע של נשים בחברה. מדובר בהתנהלות שתפגע בעובדות ועלולה להתגלות כחמורה הרבה יותר מאפליה על בסיס שכר כי היא מובילה לאיבוד מקום עבודה. עם זאת, הדוח השנתי הסופי ייראה הרבה יותר יפה וחברתי. בעיה נוספת יכולה לעודד שינוי התנהגות שלילי אצל חברות שיתקרבו למספר של 518 עובדים ויעדיפו במשך תקופה ארוכה לא לגדול ולא לספק עוד מקומות עבודה רק כדי לא להיחשף לביקורת. צעד כזה עלול למנוע מקומות עבודה מנשים שזקוקות להם.
בנוסף, נראה שהחקיקה מתייחסת להפרשי שכר באותם תפקידים בחברה אך אין בה התייחסות לפרמטרים שונים שיכולים להיות באותו התפקיד. החקיקה לא מתייחסת לשנות הניסיון של העובדים בתחום, לרקע שלהם מבחינת השכלה ולפרמטרים אחרים שיכולים להבדיל אותם ולהסביר את פערי השכר. ללא התייחסות לנתונים הללו יכול להיות שיהיו מי שיצעקו שמדובר בשוביניזם בזמן שהפערים ינבעו מהבדלים שונים לגמרי בין העובדים ולא בהכרח מהעובדה שמדובר בעובדת ולא בעובד.
חשוב לומר שהמבקרים של החוק העלו טיעונים על הקושי ביצירת הדוח שמפיל עוד עול רגולטורי על עסקים. מהבחינה הזאת התחושה שלי היא שמדובר בהקצנה כי סך הכול רוב החברות משתמשות במספר מצומצם של מערכות שכר ואני מאמין שלהוסיף יצירה של דוח לפי קבוצות שכר ותפקידים לא אמורה לייצר עול יקר ומטורף על מערכת המחשוב שגם ככה מחזיקה בנתונים ורק צריכה לייצר סיכום שלהם בצורה אוטומטית. לדעתי הבעיות האפשריות שהצגתי לפני כן יכולות להיות הרבה יותר משמעותיות אבל גם אותן צריך לבחון.
חשוב לי לומר שכל הבעיות שכתובות כאן לא אומרות שהן בהכרח יתממשו או שיש פה אסון כלכלי אדיר אבל מדובר במצבים מורכבים שוועדת הכנסת כלל לא התייחסה אליהם ולא הציגה את המורכבות שלהם. חבל מאוד שככה פועל בית הנבחרים כי ללא התייחסות מקצועית לבעיה יכול להיות שייווצר פה נזק דווקא לנשים שהחוק אמור לעזור להן. כדי להתמודד עם נושאים חברתיים רגישים כמו אלו חשוב שנתייחס לנתונים וננסה להבין את מקור הבעיה בצורה המקצועית ביותר. חקיקה שמבוססת על מספר עגול של חמסות או נתונים מוקצנים היא בזיון קודם כל לנשים וכשרואים שיש דיונים אחרים בכנסת שמתנהלים בצורה מקצועית בהחלט ניתן לראות שלפחות בדיון הזה, מה שהיה חשוב הוא הפופוליזם והסיסמאות בעיתונים ולא הדרך והמקצועיות.
***
פוסט זה נכתב בחסות תומכי הפטראון המובילים:
התורם גלעד מוצפי
טריידסטריט Trade Street – מפגש הרחוב של הסוחרים והמשקיעים – בואו להתעדכן בכל מה שחם בשוק http://bit.ly/2wsXoEJ
קהילת הפני סטוקס של ישראל The Israeli Penny Stocks Community – סקירות שווקים וניתוחי עומק על מניות קטנות ובינוניות בוול סטריט http://bit.ly/2wrp9e3
רז גמליאל – סוחר מניות ומנטור אישי – מסחר מבוסס פנדמנטלס וניתוחי עומק http://bit.ly/2auG4BY
דניאל נבון – Trading.IL – עדכונים, סקירות וניתוחים טכניים חינמיים מדי יום עקבו אחרינו גם בטלגרם – T.me/TradingIL
אביב לוי – מפתח תוכנה המתמחה במערכות מידע מבוססות web ואפליקציות – https://avivlevi.me
טופנדה – סוכנות בוטיק לשיווק חברות סטארטאפ ואפליקציות http://bit.ly/topanda-co-il
***
לפוסטים נוספים בנושאי שכר:
https://bit.ly/2EFWf0R
לדיון המלא בכנסת:
https://bit.ly/3lnY1EG
למחקר של הכלכלנית הדס פוקס:
https://bit.ly/34EcAy3
