בתנ"ך ארץ ישראל כונתה בתואר ארץ זבת חלב ודבש וזאת בגלל העושר האדיר שהיה קיים במדינה הקטנה שלנו. למרות התיאור היפה גם תעשיית החלב וגם תעשיית הדבש נשלטות על ידי קרטלים כמו מועצות הדבש והחלב, וכך, אזרחי הארץ המובטחת מצאו את עצמם מול מחסור בחמאה שנמשך כבר קרוב לשנה. כמו שהסברתי בפוסטים קודמים ביד אחת הממשלה מציבה מחירים מפוקחים על חמאה כדי לספק בזול מוצר בסיסי לצרכנים אבל ביד השנייה היא מנסה להתמודד מול המצב שאף יצרן לא מעוניין לייצר במחירים האלה. התוצאה היא שבמקום שנקבל חמאה בזול אנחנו לא מקבלים חמאה בכלל.
כבר חודשים ארוכים שהיצרן היחיד שמוכן לייצר ולמכור בישראל חמאה היא תנובה. שאר השחקניות הסבירו שהמחירים המפוקחים פשוט נמוכים מידי והן מעדיפות לצאת מהשוק. בגלל המצב שבו השוק המקומי לא מצליח לעמוד במשימה, הממשלה החליטה לפתוח את חסמי היבוא באופן חלקי ולהעניק כמות גדולה יותר של מכסות ליבוא. על פניו מדובר ברעיון טוב עד אשר מבינים שגם במקרה הזה הממשלה דורשת שהחמאה המיובאת תימכר במחיר מפוקח. בגלל שבמקביל יש מחסור עולמי בחמאה והמחיר שלה גבוה מהרגיל אז גם היבוא לא משתלם והמדפים בסופרים עומדים ריקים בלי יבוא ובלי תוצרת מקומית.
אל הסיטואציה הזאת נכנס משרד החקלאות עם הטענה שמי שאשם במחסור הוא דווקא משרד הכלכלה ששחרר כמות גדולה מידי של מכסות יבוא. כמו שמסבירה הכתבה של נורית קדוש ב-Ynet: "לטענת משרד החקלאות, מכסות היבוא חולקו על ידי משרד הכלכלה למספר גדול מדי של יבואנים – דבר שלא הותיר בידם כוח קנייה מספיק כדי לספק חמאה במחיר המפוקח לו התחייבו". במילים אחרות, משרד החקלאות טוען שעל מנת שאזרחי ישראל ירוויחו ממחירים נמוכים יש לייצר קרטל של מספר שחקנים מצומצם שישלוט בשוק החמאה המקומי.
קשה להאמין שמשרד ממשלתי רציני יכול להעלות טיעון כל כך מגוחך עבור מדיניות אבל אם נזרום עם הרעיון שמספר מצומצם של יבואנים תורם למשק הישראלי נשאלת השאלה למה שלא נטיל חסמי יבוא על כל המוצרים במשק כדי שנוכל לקנות אותם בזול? וגם למה לחלק מכסות יבוא למספר חברות ולא לחברה אחת בלבד שתהיה מונופול החמאה הממשלתי בישראל? הרי ככה החברה תוכל להחזיק בכל כוח היבוא של החמאה לישראל ולקבל את המחירים הטובים ביותר בשוק.
הבעייתיות בהצעה של משרד החקלאות נובעת מכמה סיבות. קודם כל קיים מחסור עולמי בחמאה וכמו שחברות ישראליות רוצות לקנות אותה ככה יש מדינות אחרות שגם מתחרות עליה. גם אם יש חברה ישראלית אחת בלבד שתנהל משא ומתן על החמאה שתכנס לישראל, היא תצטרך לשכנע חברות בינלאומיות למכור את החמאה במחיר המפוקח הנמוך של ישראל ולא במחיר השוק החופשי העולמי. לחברה בינלאומית עם כמות מוגבלת של חמאה אין סיבה לבחור דווקא בחברה ישראלית שדורשת שימכרו לה חמאה במחירים נמוכים. בנוסף, אי אפשר להסתכל רק על מחיר בתור השורה התחתונה, במידה והמחיר המפוקח הוא המינימום האפשרי מבחינת חברות בינלאומיות זה אומר שהחברה שתגיע לשוק הישראלי, בסבירות גבוהה, תהיה החמאה באיכות הירודה ביותר האפשרית.
במילים אחרות משרד החקלאות דורש לייצר קרטל יבוא חמאה שינוהל על ידי מספר חברות גדולות במשק שידאגו למכור חמאה באיכות הירודה ביותר בשוק העולמי ובכמות נמוכה וזאת כדי להמשיך להגן על כוח מונופול החלב הישראלי. לזכותו של משרד הכלכלה והשר אלי כהן נראה שיש הבנה של הבעיה כי השר, אמנם באיחור, אומר בצורה חד משמעית את מה שכבר מזמן היה צריך לקרות: ״ביטול מכסים וכן ביטול הקצאת המכסות הם נושאים שיש לקדמם באופן כללי, קל וחומר כאשר מדובר בתחומים שבהם אין ייצור מקומי. בהתאם לכך, פתרון המחסור בחמאה הוא באמצעות שוק חופשי שמשמעותו ביטול גורף של שיעורי המכס וביטול שיטת המכסות על חמאה. דבר שיביא להגברת התחרות, גיוון המקורות ומניעת המחסור בחמאה".
למרות האמירה החשובה של משרד הכלכלה יש להוסיף שנדרש גם לבטל את המחיר המפוקח על החמאה או לפחות להעלות אותו למחירים המקובלים בשוק העולמי. לא משנה אם נפתח את המכסים, כל עוד הממשלה תמשיך לדרוש למכור חמאה במחירים שלא מחוברים למציאות, מחסור החמאה בישראל ימשיך להחמיר. חמאה היא מוצר פחות בסיסי מסלולרי או ממחשב, אבל אף אחד לא מדמיין שהדרך שבה נדאג למחירים זולים על מחשבים תהיה על ידי צמצום מספר המוכרים בשוק, הטלת מכסים על יבוא ודרישה למחיר של 50 ₪ למחשב. זה לא הגיוני עם מחשבים, זה לא הגיוני עם חמאה וזה לא משרת אף אחד חוץ מקבוצות כוח שזוכות לשלוט בשוק שאף אחד לא היה אמור להעניק להן מלכתחילה.
***
פוסט זה נכתב בחסות תומכי הפטראון המובילים:
שילוט שילת – פתרונות שילוט מתקדמים – http://www.shilut.net – 089799899
מתקדמים כלכלית – צעירים מדברים על כסף – http://www.homygod.org
התורם Yam Mesicka וקבוצת הטלגרם "שיט טכנולוגי": https://t.me/shiftech
התורם גלעד מוצפי
***
לכתבות נוספות בנושאי המחסור בחמאה:
http://bit.ly/34mZ3Hs
לכתבה המלאה של נורית קדוש ב-Ynet:
http://bit.ly/3391gpO
לכתבה המלאה של הדר קנה בדה מרקר:
http://bit.ly/2JGIe2r
