כלכלה קלה
  • ראשי
  • כלכלה למתחילים
    • פוסטים קצרים מפייסבוק
    • מושגים בסיסיים
      • איך קובעים שווי אמיתי של מוצר?
      • היד הנעלמה: מה זה אומר?
      • חלוקת עבודה והתמקצעות
      • מחירים: מה זה בכלל?
      • מלתוסיאניזם: כשכל האוכל יגמר
      • קללת משאבי הטבע
      • שכר מינימום
      • בועה: מה זה? ואיך היא נוצרת?
    • איך מודדים כלכלה?
      • איך משווים בין מדינות בעולם?
      • מדד החופש הכלכלי
      • מה זה מדד קלות עשיית עסקים?
      • מדד קלות עשיית עסקים 2019
      • עוני: איך מודדים אותו?
    • למה צריך קפיטליזם?
      • קוריאה: קפיטליזם מול קומוניזם
      • חברות ממשלתיות מול פרטיות
      • עושר מול אושר: מה עדיף?
    • צמיחה כלכלית
      • אתגרי המדינות המפותחות
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • סין: הדרך להשתלטות על העולם
  • כלכלה לפי נושאים
    • איכות הסביבה
      • השפעות חיצוניות
        • חלק א': סוגי השפעות חיצוניות
        • חלק ב': דיג יתר
        • חלק ג': הפתרונות
        • חלק ד': ההתחממות הגלובלית
    • הייטק
      • חלק א': תמצית תולדות ההייטק
      • חלק ב': למה השכר הגבוה?
      • חלק ג': מחסור בעובדי הייטק
      • חלק ד': השפעות על השכר
    • חירות
      • חופש וחירות: מה המחיר שלהם?
    • כלכלה מהעבר
      • תקופת הצנע
    • חינוך בישראל
      • למה כל כך קשה לגייס מורים טובים?
      • למה כל כך קשה לנהל בית ספר?
      • אזורי רישום ובחירת הורים
      • האם באמת חסרים מורים?
      • איכות ההוראה
      • מי באמת מחליט מה קורה בכיתה?
      • למה קשה לגייס מנהלים טובים?
      • זה לא (רק) עניין של כסף
      • למה אי אפשר למצוא מנהלים?
      • למה כל כך קשה להקים בית ספר חדש?
      • מעורבות הורים
      • תוצאות מבחני פיזה
      • פיזה 2018: סיפור שתי מערכות החינוך
      • פיזה 2018: המגזר שאף אחד לא מודד
      • פיזה 2018: מה ניסינו? ולמה זה נכשל?
    • מערכות חינוך בעולם
      • חלק א': מצב החינוך בעולם
      • חלק ד': הקיצונית של דרום קוריאה
      • חלק ב': חינוך בסין
      • חלק ה': יפן – הקהילה מול הפרט
      • חלק ג': חינוך בהונג קונג וסינגפור
      • חלק ו': הנשק הסודי של פינלנד
      • חלק ז': החינוך המקצועי בשוויץ
      • חלק ח': הסיפור המורכב של קנדה
      • חלק ט': אסטוניה המפתיעה
      • חלק י': איך בונים מערכת חינוך?
      • בתי ספר פרטיים באפריקה
    • חקלאות
      • המחסור בחמאה
      • צה"ל צריך לסבסד חקלאים?
      • הרפורמה האירופאית: חלק א'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ב'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ג'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק א'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ב'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ג'
      • הולנד: אימפריית החקלאות של אירופה
    • מלחמות אסונות וכלכלה
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • ארגונים ההומניטריים: טוב או רע?
    • משבר הדיור
      • באמת יש בועת נדל"ן?
      • למה דווקא תל אביב?
      • מס דירה שלישית
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • משברים כלכליים
      • חלק א': הפאניקה של 1907
      • חלק ב': הקריסה של 1929
      • חלק ג': משבר הסאבפריים 2008
      • חלק ד': המשבר הכלכלי של יוון
    • נלחמים בעוני
      • ניהול סיכונים: מפתח לפתרון עוני
      • עוני: איך מודדים אותו?
      • שכר מינימום
    • ערוצי התקשרות
      • אתרי חדשות: זה עושה לנו רע
      • רשות השידור: שאלות ותשובות
    • פוליטיקאים וכלכלה
      • משל על יין ויוקר המחיה
      • פוליטיקאים: למה הם פוגעים בנו?
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • תחבורה
      • איך פותרים פקקים?
      • כמה עולה חניה חינם?
    • פנסיה
      • מודל הפנסיה הצ'יליאני
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • עשרה כלים לחיים
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
    • קבוצת הדיונים
    • טוויטר
    • אינסטגרם
    • יוטיוב
    • הספרייה
  • צור קשר
    • תנאי שימוש
  • דף הבית
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
  • פטראון – קבלו את הפוסטים לפני כולם
  • טלגרם – כל הכלכלנים במקום אחד
  • אינסטגרם
  • המלצות ספרים
  • איך מודדים כלכלה?
  • ההייטק הישראלי
  • חקלאות
  • מושגים בסיסיים
  • מערכות חינוך בעולם
  • מערכת החינוך בישראל
  • משבר הדיור
  • משברים כלכליים
  • עשרה כלים לחיים
  • תנאי שימוש
  • צור קשר
כלכלה קלה
  • ראשי
  • כלכלה למתחילים
    • פוסטים קצרים מפייסבוק
    • מושגים בסיסיים
      • איך קובעים שווי אמיתי של מוצר?
      • היד הנעלמה: מה זה אומר?
      • חלוקת עבודה והתמקצעות
      • מחירים: מה זה בכלל?
      • מלתוסיאניזם: כשכל האוכל יגמר
      • קללת משאבי הטבע
      • שכר מינימום
      • בועה: מה זה? ואיך היא נוצרת?
    • איך מודדים כלכלה?
      • איך משווים בין מדינות בעולם?
      • מדד החופש הכלכלי
      • מה זה מדד קלות עשיית עסקים?
      • מדד קלות עשיית עסקים 2019
      • עוני: איך מודדים אותו?
    • למה צריך קפיטליזם?
      • קוריאה: קפיטליזם מול קומוניזם
      • חברות ממשלתיות מול פרטיות
      • עושר מול אושר: מה עדיף?
    • צמיחה כלכלית
      • אתגרי המדינות המפותחות
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • סין: הדרך להשתלטות על העולם
  • כלכלה לפי נושאים
    • איכות הסביבה
      • השפעות חיצוניות
        • חלק א': סוגי השפעות חיצוניות
        • חלק ב': דיג יתר
        • חלק ג': הפתרונות
        • חלק ד': ההתחממות הגלובלית
    • הייטק
      • חלק א': תמצית תולדות ההייטק
      • חלק ב': למה השכר הגבוה?
      • חלק ג': מחסור בעובדי הייטק
      • חלק ד': השפעות על השכר
    • חירות
      • חופש וחירות: מה המחיר שלהם?
    • כלכלה מהעבר
      • תקופת הצנע
    • חינוך בישראל
      • למה כל כך קשה לגייס מורים טובים?
      • למה כל כך קשה לנהל בית ספר?
      • אזורי רישום ובחירת הורים
      • האם באמת חסרים מורים?
      • איכות ההוראה
      • מי באמת מחליט מה קורה בכיתה?
      • למה קשה לגייס מנהלים טובים?
      • זה לא (רק) עניין של כסף
      • למה אי אפשר למצוא מנהלים?
      • למה כל כך קשה להקים בית ספר חדש?
      • מעורבות הורים
      • תוצאות מבחני פיזה
      • פיזה 2018: סיפור שתי מערכות החינוך
      • פיזה 2018: המגזר שאף אחד לא מודד
      • פיזה 2018: מה ניסינו? ולמה זה נכשל?
    • מערכות חינוך בעולם
      • חלק א': מצב החינוך בעולם
      • חלק ד': הקיצונית של דרום קוריאה
      • חלק ב': חינוך בסין
      • חלק ה': יפן – הקהילה מול הפרט
      • חלק ג': חינוך בהונג קונג וסינגפור
      • חלק ו': הנשק הסודי של פינלנד
      • חלק ז': החינוך המקצועי בשוויץ
      • חלק ח': הסיפור המורכב של קנדה
      • חלק ט': אסטוניה המפתיעה
      • חלק י': איך בונים מערכת חינוך?
      • בתי ספר פרטיים באפריקה
    • חקלאות
      • המחסור בחמאה
      • צה"ל צריך לסבסד חקלאים?
      • הרפורמה האירופאית: חלק א'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ב'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ג'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק א'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ב'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ג'
      • הולנד: אימפריית החקלאות של אירופה
    • מלחמות אסונות וכלכלה
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • ארגונים ההומניטריים: טוב או רע?
    • משבר הדיור
      • באמת יש בועת נדל"ן?
      • למה דווקא תל אביב?
      • מס דירה שלישית
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • משברים כלכליים
      • חלק א': הפאניקה של 1907
      • חלק ב': הקריסה של 1929
      • חלק ג': משבר הסאבפריים 2008
      • חלק ד': המשבר הכלכלי של יוון
    • נלחמים בעוני
      • ניהול סיכונים: מפתח לפתרון עוני
      • עוני: איך מודדים אותו?
      • שכר מינימום
    • ערוצי התקשרות
      • אתרי חדשות: זה עושה לנו רע
      • רשות השידור: שאלות ותשובות
    • פוליטיקאים וכלכלה
      • משל על יין ויוקר המחיה
      • פוליטיקאים: למה הם פוגעים בנו?
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • תחבורה
      • איך פותרים פקקים?
      • כמה עולה חניה חינם?
    • פנסיה
      • מודל הפנסיה הצ'יליאני
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • עשרה כלים לחיים
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
    • קבוצת הדיונים
    • טוויטר
    • אינסטגרם
    • יוטיוב
    • הספרייה
  • צור קשר
    • תנאי שימוש
  • דף הבית
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
  • פטראון – קבלו את הפוסטים לפני כולם
  • טלגרם – כל הכלכלנים במקום אחד
  • אינסטגרם
  • המלצות ספרים
  • איך מודדים כלכלה?
  • ההייטק הישראלי
  • חקלאות
  • מושגים בסיסיים
  • מערכות חינוך בעולם
  • מערכת החינוך בישראל
  • משבר הדיור
  • משברים כלכליים
  • עשרה כלים לחיים
  • תנאי שימוש
  • צור קשר
השפעות חיצוניות (חלק ג') – הפתרונות הקיימים לתופעה
ראשי » חברתי » הסביבה » השפעות חיצוניות (חלק ג') – הפתרונות הקיימים לתופעה

השפעות חיצוניות (חלק ג') – הפתרונות הקיימים לתופעה

טום קרגנבילד יוני 17, 2017 19:55 אין תגובות
השפעות חיצוניות צריכות פתרונות חכמים

בחלק הראשון הסברנו מה הן השפעות חיצוניות ובחלק השני התמקדו בבעיה של דיג יתר ואיך פתרו אותה על ידי שימוש נכון בכלים כלכליים. הפעם נתמקד בפתרונות הכלכליים הקיימים לבעיה ובאתגרים שנוצרים בניסיון לפתור בעיות כאלה.

אז איזה פתרונות קיימים לבעיה של השפעות חיצוניות?

הבעיה הכי גדולה עם השפעות חיצוניות היא שפתרונות מהירים, בשליפה מהמותן לפעמים יוצרים בעיה יותר חמורה. הנוסחה הנחוצה על מנת שהפתרון יהיה יעיל הוא ליצור מערכת תמריצים שבעזרתה כל המעורבים מרוויחים או לפחות לא מפסידים. כל מצב שבו היצרן או הצרכן מפסידים מהפתרון, ללא אלטרנטיבה רווחית עבורם, יוצר עבור המשתתפים תמריץ לחזור להתנהגות שפגעה באחרים.

זכויות קניין מוגדרות

במקרים רבים כמו במקרה הדיג הגדרה נכונה של מה שייך למי תוביל לצמצום הפגיעה ושמירה על זכויות האנשים שנפגעים מעסקאות כלכליות שלא קשורות אליהם.

בכל פגיעה בזכויות קניין, מערכת משפט יעילה וצודקת תשמש כמערכת התראה יעילה. הבעיה היא שמערכת המשפט הקיימת בישראל, כמו בהרבה מדינות, לא יעילה, יקרה ופועלת תחת הגדרות גרועות של זכויות קניין.

גישור

פתרון זה מאפשר לכל הצדדים למצוא פתרון משותף ולקבל את הפיצוי הקרוב ביותר לסכום הנזק שנגרם כפי שכל הצדדים רואים אותו. כמובן שהפתרון תלוי בהסכמה של המשתתפים על המגשר ובזמינות של מערכת גישור יעילה ולא משוחדת כלפי אף אחד מהצדדים – דבר שלא תמיד זמין.

הטלת מס בגובה ההשפעה השלילית - מס פיגוביאני

הרעיון בשיטה זאת הוא לפצות את הקורבנות של המסחר בעלות הנזק שנגרם להם. הבעיה בשיטה הזאת היא לדעת מה גובה המס הנחוץ. מס נמוך יגרום להמשך ההתנהגות. מס גבוה מידי יכול לפגוע בתעשייה שלמה שתחפש פתרון מהיר כמו פיטור עובדים על מנת להתמודד עם העלויות החדשות.

חשוב לזכור שהמס שנאסף על ידי הממשלה לא בהכרח יחזור בצורה ישירה אל הנפגעים. הממשלה יכולה לבחור להשקיע אותו בשלל דרכים לא קשורות לקורבנות ולנצל אותו כחלק מתקציב לא יעיל. מצב כזה משמר את הפגיעה ולא מפצה את הקורבנות.

מתן סובסידיה לפתרונות לא מזיקים

לפעמים הפתרון המזיק נבחר על ידי הצרכנים או היצרנים בגלל שהוא הפתרון הזול ביותר. במצב כזה הממשלה יכולה להוריד את עלויות הפתרונות הלא מזיקים ובכך ליצור אלטרנטיבה לשימוש במוצרים שמזיקים.

הבעיה היא שלפעמים קשה לזהות מה הפתרונות היעילים ביותר ומאחר שתקציב המדינה הוא מוגבל, יכולה גם להיווצר פגיעה במקום אחר, שתקציבו יצטמצם. מהר מאוד אנחנו יכולים לגלות שאנחנו משלמים על פתרון לא יעיל שלא יכול להתקיים לבד ללא שימוש בכספי מיסים.

דוגמה עדכנית היא מדיניות סבסוד המכוניות החשמליות של נורבגיה. נורבגיה מנצלת את הרווחים שלה מנפט על מנת להוריד את עלות המכוניות החשמליות במדינה ויוצרת תמריץ כלכלי לקנות רכבים חשמליים. בכל זאת, המימון הוא על ידי יצירת זיהום במדינות אחרות שאליהן הנפט נמכר, מדינות אחרות ללא משאבי טבע עשירים שכאלה לא יכולים להשתמש בשיטה וכל השיטה יוצרת מערכת תמריצים שמעודדת חברות להיות תלויות בסובסידיות במקום להתייעל ולהתפתח.

רגולציה

במצב זה הממשלה מייצגת את האזרחים שנפגעים ובעזרת חקיקה נכונה משנה את מערכת התמריצים כך שלא ייווצרו השפעות חיצוניות שליליות.

גם כאן לעיתים קרובות החקיקה לא אופטימלית ובמקרים מסוימים אפילו מחמירה את הבעיה. הסיבה לכך היא שקשה לזהות את הפתרון הנכון ולפעמים לפתרון יש מחיר פוליטי כבד. במצב כזה לפוליטיקאי נוצר תמריץ שלילי לפתור את הבעיה והוא נאלץ להתפשר על פתרון שיוצר יותר נזק.

דוגמה לרגולציה הוא חוק השקיות שהחליף את הייצור של שקיות פלסטיק זולות בייצור של שקיות יותר איכותיות. הבעיה היא שהשקיות לא מהוות בעיה כל כך רצינית בתחום הזיהום ומאפשרות לנו להרגיש שעשינו משהו טוב למרות שלא פתרנו בעיה סביבתית אמיתית. יצור השקיות האיכותיות מזהם הרבה יותר פר שקית ומניסיון של מדינות אחרות אחרי כמה שנים אנשים חוזרים לשימוש בשקיות רגילות אבל עכשיו הם פשוט משלמים עליהן.

במצב שבו זכויות קניין מוגדרות נכון או שקיים פיתרון טכנולוגי זול ויעיל מהפתרונות הקיימים סביר להניח שמערכת התמריצים של השוק תפתור את הבעיה לבד. הבעיה היא שלא תמיד קיימים פתרונות טכנולוגיים ואנחנו לא תמיד יודעים להגדיר נכון את זכויות הקניין. ללא שיתוף פעולה עם אנשים שמבינים בצורה טובה את מערכת התמריצים בבעיה הספציפית, כמעט בלתי אפשרי למצוא פתרון נכון ויעיל. במצב שבו אין לנו פתרון טוב עדיף לא להתערב ולא לגעת כי ברוב המקרים נעשה יותר נזק ממערכת התמריצים הטבעית של השוק.

מכירים עוד פתרונות יותר יעילים? הממשלה רק עושה נזק ועדיף שלא תתערב? השוק החופשי לא יפתור שום דבר לבד?

תשאירו תגובות ושאלות ואשמח לענות

Share this:

  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)

קשור

איכות הסביבה גישור השפעות חיצוניות התערבות ממשלתית זכויות קניין מיסים סובסידיה עסקים

אודות המחבר

Tom Kregenbild להציג את כל הפוסטים של טום קרגנבילד

המייסד של האתר "כלכלה קלה", אתר שהוקם במטרה להנגיש ידע כלכלי בצורה פשוטה, ברורה ואקטואלית

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

אל תפספסו דבר

הצטרפו בתור תומכי פטראון

כלכלה קלה בפייסבוק

ציוצים של כלכלה קלה

כלכלה קלה באינסטגרם

ערוץ הטלגרם של כלכלה קלה
ארכיונים
  • ספטמבר 2020
  • אוגוסט 2020
  • יולי 2020
  • יוני 2020
  • מאי 2020
  • אפריל 2020
  • מרץ 2020
  • פברואר 2020
  • ינואר 2020
  • דצמבר 2019
  • נובמבר 2019
  • אוקטובר 2019
  • ספטמבר 2019
  • אוגוסט 2019
  • יולי 2019
  • יוני 2019
  • מאי 2019
  • אפריל 2019
  • מרץ 2019
  • פברואר 2019
  • ינואר 2019
  • דצמבר 2018
  • נובמבר 2018
  • אוקטובר 2018
  • ספטמבר 2018
  • אוגוסט 2018
  • יולי 2018
  • יוני 2018
  • מאי 2018
  • אפריל 2018
  • מרץ 2018
  • פברואר 2018
  • ינואר 2018
  • דצמבר 2017
  • נובמבר 2017
  • אוקטובר 2017
  • ספטמבר 2017
  • אוגוסט 2017
  • יולי 2017
  • יוני 2017
  • מאי 2017
  • אפריל 2017
  • מרץ 2017
  • ינואר 2017
  • דצמבר 2016
  • נובמבר 2016
נושאים
איכות_הסביבה איכות הסביבה אירוויזיון אירופה ארצות הברית בידור ביטחון דוח_מבקר_המדינה הייטק הסתדרות העולם הערבי השכלה ועדי עובדים חופשה חינוך חקלאות טכנולוגיה יבוא ישראל מזון מחירים מיסים מערכת החינוך משבר_הדיור משרד_האוצר נדל"ן סטודנטים סין עוני עסקים פודקסט פוליטיקה פייסבוק פשע ציטוט_כלכלי ציטוט כלכלי קולנוע קומוניזם קורונה קפיטליזם רגולציה רווחה תחבורה תיירות תעופה
אודות כלכלה קלה

חיי היום יום שלנו כוללים שימוש בכסף, החלטות כלכליות וניסיון לעשות שימוש חכם במשאבים מצומצמים שעומדים לרשותנו.

 

למרות שנים של לימודים בבית הספר ובאוניברסיטה, מעטים מאתנו זוכים ללמוד על כלכלה, על איך היא פועלת ואיך היא יכולה לעזור לנו לשפר את חיינו.

 

המטרה של "כלכלה קלה" היא לעזור להנגיש את הידע הכלכלי שכל כך נחוץ לרבים מאיתנו בשפה קלה נגישה ואקטואלית.

RSS

RSS Feed

Theme by Pojo.me - WordPress Themes
Design by Elementor
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס