כלכלה קלה
  • ראשי
  • כלכלה למתחילים
    • פוסטים קצרים מפייסבוק
    • מושגים בסיסיים
      • איך קובעים שווי אמיתי של מוצר?
      • היד הנעלמה: מה זה אומר?
      • חלוקת עבודה והתמקצעות
      • מחירים: מה זה בכלל?
      • מלתוסיאניזם: כשכל האוכל יגמר
      • קללת משאבי הטבע
      • שכר מינימום
      • בועה: מה זה? ואיך היא נוצרת?
    • איך מודדים כלכלה?
      • איך משווים בין מדינות בעולם?
      • מדד החופש הכלכלי
      • מה זה מדד קלות עשיית עסקים?
      • מדד קלות עשיית עסקים 2019
      • עוני: איך מודדים אותו?
    • למה צריך קפיטליזם?
      • קוריאה: קפיטליזם מול קומוניזם
      • חברות ממשלתיות מול פרטיות
      • עושר מול אושר: מה עדיף?
    • צמיחה כלכלית
      • אתגרי המדינות המפותחות
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • סין: הדרך להשתלטות על העולם
  • כלכלה לפי נושאים
    • איכות הסביבה
      • השפעות חיצוניות
        • חלק א': סוגי השפעות חיצוניות
        • חלק ב': דיג יתר
        • חלק ג': הפתרונות
        • חלק ד': ההתחממות הגלובלית
    • הייטק
      • חלק א': תמצית תולדות ההייטק
      • חלק ב': למה השכר הגבוה?
      • חלק ג': מחסור בעובדי הייטק
      • חלק ד': השפעות על השכר
    • חירות
      • חופש וחירות: מה המחיר שלהם?
    • כלכלה מהעבר
      • תקופת הצנע
    • חינוך בישראל
      • למה כל כך קשה לגייס מורים טובים?
      • למה כל כך קשה לנהל בית ספר?
      • אזורי רישום ובחירת הורים
      • האם באמת חסרים מורים?
      • איכות ההוראה
      • מי באמת מחליט מה קורה בכיתה?
      • למה קשה לגייס מנהלים טובים?
      • זה לא (רק) עניין של כסף
      • למה אי אפשר למצוא מנהלים?
      • למה כל כך קשה להקים בית ספר חדש?
      • מעורבות הורים
      • תוצאות מבחני פיזה
      • פיזה 2018: סיפור שתי מערכות החינוך
      • פיזה 2018: המגזר שאף אחד לא מודד
      • פיזה 2018: מה ניסינו? ולמה זה נכשל?
    • מערכות חינוך בעולם
      • חלק א': מצב החינוך בעולם
      • חלק ד': הקיצונית של דרום קוריאה
      • חלק ב': חינוך בסין
      • חלק ה': יפן – הקהילה מול הפרט
      • חלק ג': חינוך בהונג קונג וסינגפור
      • חלק ו': הנשק הסודי של פינלנד
      • חלק ז': החינוך המקצועי בשוויץ
      • חלק ח': הסיפור המורכב של קנדה
      • חלק ט': אסטוניה המפתיעה
      • חלק י': איך בונים מערכת חינוך?
      • בתי ספר פרטיים באפריקה
    • חקלאות
      • המחסור בחמאה
      • צה"ל צריך לסבסד חקלאים?
      • הרפורמה האירופאית: חלק א'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ב'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ג'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק א'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ב'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ג'
      • הולנד: אימפריית החקלאות של אירופה
    • מלחמות אסונות וכלכלה
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • ארגונים ההומניטריים: טוב או רע?
    • משבר הדיור
      • באמת יש בועת נדל"ן?
      • למה דווקא תל אביב?
      • מס דירה שלישית
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • משברים כלכליים
      • חלק א': הפאניקה של 1907
      • חלק ב': הקריסה של 1929
      • חלק ג': משבר הסאבפריים 2008
      • חלק ד': המשבר הכלכלי של יוון
    • נלחמים בעוני
      • ניהול סיכונים: מפתח לפתרון עוני
      • עוני: איך מודדים אותו?
      • שכר מינימום
    • ערוצי התקשרות
      • אתרי חדשות: זה עושה לנו רע
      • רשות השידור: שאלות ותשובות
    • פוליטיקאים וכלכלה
      • משל על יין ויוקר המחיה
      • פוליטיקאים: למה הם פוגעים בנו?
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • תחבורה
      • איך פותרים פקקים?
      • כמה עולה חניה חינם?
    • פנסיה
      • מודל הפנסיה הצ'יליאני
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • עשרה כלים לחיים
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
    • קבוצת הדיונים
    • טוויטר
    • אינסטגרם
    • יוטיוב
    • הספרייה
  • צור קשר
    • תנאי שימוש
  • דף הבית
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
  • פטראון – קבלו את הפוסטים לפני כולם
  • טלגרם – כל הכלכלנים במקום אחד
  • אינסטגרם
  • המלצות ספרים
  • איך מודדים כלכלה?
  • ההייטק הישראלי
  • חקלאות
  • מושגים בסיסיים
  • מערכות חינוך בעולם
  • מערכת החינוך בישראל
  • משבר הדיור
  • משברים כלכליים
  • עשרה כלים לחיים
  • תנאי שימוש
  • צור קשר
כלכלה קלה
  • ראשי
  • כלכלה למתחילים
    • פוסטים קצרים מפייסבוק
    • מושגים בסיסיים
      • איך קובעים שווי אמיתי של מוצר?
      • היד הנעלמה: מה זה אומר?
      • חלוקת עבודה והתמקצעות
      • מחירים: מה זה בכלל?
      • מלתוסיאניזם: כשכל האוכל יגמר
      • קללת משאבי הטבע
      • שכר מינימום
      • בועה: מה זה? ואיך היא נוצרת?
    • איך מודדים כלכלה?
      • איך משווים בין מדינות בעולם?
      • מדד החופש הכלכלי
      • מה זה מדד קלות עשיית עסקים?
      • מדד קלות עשיית עסקים 2019
      • עוני: איך מודדים אותו?
    • למה צריך קפיטליזם?
      • קוריאה: קפיטליזם מול קומוניזם
      • חברות ממשלתיות מול פרטיות
      • עושר מול אושר: מה עדיף?
    • צמיחה כלכלית
      • אתגרי המדינות המפותחות
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • סין: הדרך להשתלטות על העולם
  • כלכלה לפי נושאים
    • איכות הסביבה
      • השפעות חיצוניות
        • חלק א': סוגי השפעות חיצוניות
        • חלק ב': דיג יתר
        • חלק ג': הפתרונות
        • חלק ד': ההתחממות הגלובלית
    • הייטק
      • חלק א': תמצית תולדות ההייטק
      • חלק ב': למה השכר הגבוה?
      • חלק ג': מחסור בעובדי הייטק
      • חלק ד': השפעות על השכר
    • חירות
      • חופש וחירות: מה המחיר שלהם?
    • כלכלה מהעבר
      • תקופת הצנע
    • חינוך בישראל
      • למה כל כך קשה לגייס מורים טובים?
      • למה כל כך קשה לנהל בית ספר?
      • אזורי רישום ובחירת הורים
      • האם באמת חסרים מורים?
      • איכות ההוראה
      • מי באמת מחליט מה קורה בכיתה?
      • למה קשה לגייס מנהלים טובים?
      • זה לא (רק) עניין של כסף
      • למה אי אפשר למצוא מנהלים?
      • למה כל כך קשה להקים בית ספר חדש?
      • מעורבות הורים
      • תוצאות מבחני פיזה
      • פיזה 2018: סיפור שתי מערכות החינוך
      • פיזה 2018: המגזר שאף אחד לא מודד
      • פיזה 2018: מה ניסינו? ולמה זה נכשל?
    • מערכות חינוך בעולם
      • חלק א': מצב החינוך בעולם
      • חלק ד': הקיצונית של דרום קוריאה
      • חלק ב': חינוך בסין
      • חלק ה': יפן – הקהילה מול הפרט
      • חלק ג': חינוך בהונג קונג וסינגפור
      • חלק ו': הנשק הסודי של פינלנד
      • חלק ז': החינוך המקצועי בשוויץ
      • חלק ח': הסיפור המורכב של קנדה
      • חלק ט': אסטוניה המפתיעה
      • חלק י': איך בונים מערכת חינוך?
      • בתי ספר פרטיים באפריקה
    • חקלאות
      • המחסור בחמאה
      • צה"ל צריך לסבסד חקלאים?
      • הרפורמה האירופאית: חלק א'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ב'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ג'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק א'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ב'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ג'
      • הולנד: אימפריית החקלאות של אירופה
    • מלחמות אסונות וכלכלה
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • ארגונים ההומניטריים: טוב או רע?
    • משבר הדיור
      • באמת יש בועת נדל"ן?
      • למה דווקא תל אביב?
      • מס דירה שלישית
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • משברים כלכליים
      • חלק א': הפאניקה של 1907
      • חלק ב': הקריסה של 1929
      • חלק ג': משבר הסאבפריים 2008
      • חלק ד': המשבר הכלכלי של יוון
    • נלחמים בעוני
      • ניהול סיכונים: מפתח לפתרון עוני
      • עוני: איך מודדים אותו?
      • שכר מינימום
    • ערוצי התקשרות
      • אתרי חדשות: זה עושה לנו רע
      • רשות השידור: שאלות ותשובות
    • פוליטיקאים וכלכלה
      • משל על יין ויוקר המחיה
      • פוליטיקאים: למה הם פוגעים בנו?
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • תחבורה
      • איך פותרים פקקים?
      • כמה עולה חניה חינם?
    • פנסיה
      • מודל הפנסיה הצ'יליאני
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • עשרה כלים לחיים
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
    • קבוצת הדיונים
    • טוויטר
    • אינסטגרם
    • יוטיוב
    • הספרייה
  • צור קשר
    • תנאי שימוש
  • דף הבית
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
  • פטראון – קבלו את הפוסטים לפני כולם
  • טלגרם – כל הכלכלנים במקום אחד
  • אינסטגרם
  • המלצות ספרים
  • איך מודדים כלכלה?
  • ההייטק הישראלי
  • חקלאות
  • מושגים בסיסיים
  • מערכות חינוך בעולם
  • מערכת החינוך בישראל
  • משבר הדיור
  • משברים כלכליים
  • עשרה כלים לחיים
  • תנאי שימוש
  • צור קשר
התמיכה האירופאית בחקלאים – חלק א': הכישלון שאירופה למדה ממנו וישראל ממשיכה להתעקש עליו
ראשי » חברתי » חקלאות » התמיכה האירופאית בחקלאים – חלק א': הכישלון שאירופה למדה ממנו וישראל ממשיכה להתעקש עליו

התמיכה האירופאית בחקלאים – חלק א': הכישלון שאירופה למדה ממנו וישראל ממשיכה להתעקש עליו

טום קרגנבילד אוקטובר 22, 2019 09:03 אין תגובות


הערה: פוסט זה נכתב לבקשת תומך הפטראון, רן מנור. עמוד זה לא יכול להתקיים ללא העזרה של התומכים שעוזרים להביא את ידע כלכלי לעמוד הפייסבוק, אתר האינטרנט, אינסטגרם, ערוץ הטלגרם ולקהילה הנפלאה בקבוצת הדיונים של כלכלה קלה. במחיר שקטן ממחיר של כוס קפה, תוכלו לתמוך בפעילות של כלכלה קלה ולעזור לנו לפעול. רוצים להצטרף לתומכים? https://www.patreon.com/easyconomy

בשנת 1962 מדינות אירופה חתמו על הסכם בשם "המדיניות החקלאית המשותפת" (CAP) ולאורך השנים הסכם זה הפך להיות החוקים והתקנות שקובעים את הדרך שבה אירופה תומכת בחקלאים שלה. ההסכם הזה מעניין אותנו כי התמיכה בחקלאות האירופאית התחילה ממדיניות שדומה מאוד לזו שפועלת בישראל. למרות שאנחנו בוחרים להמשיך בדרך הזאת, בשני העשורים האחרונים אירופה ביצעה רפורמה גדולה ועברה למצב שבו 72 אחוזים מהתמיכה בחקלאים מתבצעת על ידי תשלומים ישירים מהתקציב האירופאי. בפוסט הראשון מבין שלושה נדבר על המטרות שאירופה ניסתה להשיג, על התוצאות שהיא השיגה בפועל ועל הסיבות שהובילו לשינוי השיטה.

המטרה המקורית של CAP הייתה לעמוד בחמישה יעדים מרכזיים: להגדיל את היעילות של המגזר החקלאי, לספק רמת חיים ראויה לקהילה החקלאית, לייצב שווקים, לדאוג לאספקה של מוצרי חקלאות ולספק מוצרי חקלאות במחירים סבירים לצרכנים. כדי לעמוד במטרות אירופה השתמשה בכלים הבאים:
1. מיסי יבוא שמטרתם לחסום מוצרים מתחרים ממדינות אחרות.
2. מכסים שהגבילו את כמות המוצרים המיובאים במטרה להגן על החקלאים האירופאים.
3. תשלומים ישירים לחקלאים שבחרו לייצר מוצרים ספציפיים שנבחרו על ידי הארגון.
4. מחיר מינימום שאם מוצר נופל מתחתיו האיחוד האירופאי מתחיל לקנות אותו ולאחסן אותו במחסנים במטרה ליצור ביקוש ולהעלות מחירים עבור החקלאים.

למרות הכוונות הטובות, התוצאות בפועל יצרו הרבה מאוד בעיות בשוק המזון. ההתערבות שדרשה מהאיחוד האירופאי לקנות מזון במטרה להעלות את המחירים בשוק יצרה מצב שבשנת 2007 מחסני האיחוד החזיקו ברשותם 13 מיליון טון של דגנים, אורז, סוכר ועוד 365,900,200 ליטר חלב שקיבלו את השם "אגמי החלב של האיחוד האירופאי". המנגנון יצר עודף ייצור של מוצרים רבים, גרם למשלמי המיסים של האיחוד לממן רכישות מזון חסרות כל פרופורציה שבסופו של דבר נמכרו למדינות אחרות במחירי הפסד, ניתנו בחינם בתור עזרה הומניטרית או שימשו לטיפול במחסור עולמי בשווקים עולמיים לאחר הפעלת הסנקציות על רוסיה.

חסמי היבוא והעובדה שהאיחוד האירופאי קנה תוצרת במטרה להעלות מחירים בשוק בצורה מכוונת הובילו לכך שבשנת 2005 ארגון ה-OECD פרסם שהתמיכה בחקלאים עולה בממוצע, למשפחה אירופאית בת ארבע נפשות, 1,000 דולר בשנה במחירי מזון יותר גבוהים ותשלומי מיסים ומחירי המוצרים המיובאים בשוק האירופאי עלו ב-30 אחוזים יותר מהמחיר שלהם בשער הכניסה אל האיחוד לפני מיסים ואגרות ממשלתיות.

ביקורת נוספת שנשמעה כלפי האיחוד האירופאי הייתה שחסמי היבוא יצרו פגיעה וקשיים למדינות מתפתחות אשר הכלכלה שלהן מבוססת על חקלאות אבל לא יכולים לקבל גישה אל השוק האירופאי. למרות שהחקלאים האירופאים מהווים חלק קטן מאוד מהכלכלה האירופאית, במטרה להגן עליהם הארגון יצר קשיים למדינות מתפתחות ומנע מהם גישה אל אחד מהשווקים הגדולים והעשירים ביותר בעולם. ניתן לטעון שהאיחוד האירופאי צריך לדאוג קודם כל לחקלאים המקומיים אבל בהתחשב בכך שהאיחוד האירופאי מעביר לא מעט כספים לתמיכה במדינות מתפתחות, המדיניות נראתה כאילו יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה.

אפילו מדיניות התמיכה הישירה זכתה לביקורת גדולה בגלל שהיא יצרה מערכת תמריצים בעייתית. המדיניות העבירה תמיכה כספית ישירות למי שגידל מוצרים שעליהם הארגון החליט מראש. כך נוצר המצב שחקלאים התמקדו בגידולים שאין להם ביקוש, הורידו את המחיר ואילצו את האיחוד לרכוש תוצרת בכמויות גדולות במטרה להעלות מחירים. בנוסף, המדיניות התעלמה לחלוטין מתרומה או נזק בריאותי שמוצרי חקלאות מסוימים יוצרים ולא קבעה שום דרישות ברמת איכות הסביבה או שימור הטבע והאדמה בטווח הארוך. בנוסף, המדיניות העבירה יותר כסף למי שהחזיק בבעלותו שטחי חקלאות יותר גדולים, מה שחיזק את השחקנים הגדולים בשוק ויצר חסמי כניסה לחקלאים חדשים שרצו להיכנס לתחום.

ביקורת אחרונה ומרכזית, שרלוונטית גם לתכנית הקיימת, קשורה בעובדה שכל מדינות האיחוד מעבירות תקציבים לתמיכה בחקלאים אבל יש מי שמקבל חלק יותר גדול ממה שהוא משלם ויש מי שמקבל חלק קטן ממה שהוא משלם. המרוויחות הגדולות מהמדיניות הן צרפת וספרד שמקבלות הכי הרבה תקציבים לתמיכה בחקלאים ויוון ואירלנד ומקבלות הכי הרבה תקציב פר נפש. לעומת זאת הולנד, יצרנית המזון השנייה בגודלה בעולם ואימפריה של חקלאות, תורמת הכי הרבה מיסים לתוכנית פר נפש. לצידה יש גם את גרמניה ובריטניה שמפסידות בנטו מהתוכנית. בריטניה ספציפית משמעותית מאוד, כי היציאה שלה מהאיחוד האירופאי, משמעותה שהחקלאים האירופאים יאבדו את המממן השלישי הכי גדול של תכנית התמיכה בחקלאים.

כמו שניתן לראות במשך שנים ארוכות היה מדובר בתוכנית תמיכה חקלאית שסבלה מחוסר יעילות, בזבוז כספי מיסים, מחירים גבוהים ויצירה של מונופולים. התוכנית גם התעלמה מההשפעה שלה על איכות הסביבה ומבריאות התושבים. כמעט כל הבעיות האלו עדיין רלוונטיות לתכנית התמיכה החקלאית בישראל. בחלק השני נדבר על הרפורמה שהתוכנית עברה בשני העשורים האחרונים ועל המדיניות האירופאית הנוכחית, שאמנם כוללת מעורבות ממשלתית רחבה, אבל גם מתייחסת להרבה מהבעיות שתוארו למעלה.

***
התמונה בפוסט שייכת לW.carter
https://katzr.net/21d822
פוסט זה נכתב בחסות תומכי הפטראון המובילים:
שילוט שילת – פתרונות שילוט מתקדמים – http://www.shilut.net – 089799899

הומאיגד – העשרה פיננסית לצעירים – http://www.homygod.org

התורם Yam Mesicka וקבוצת הטלגרם "שיט טכנולוגי": https://t.me/shiftech
***

לכתבות נוספות בנושאי חקלאות:
http://bit.ly/30psHLd

להסבר מפורט על התמיכה הישירה בחקלאים באירופה:
http://bit.ly/2OCOqfo

לניתוח המדיניות האירופאית על ידי ארגון ה-OECD:
http://bit.ly/2VtD5PU




הצטרפו בתור תומכי פטראון

Share this:

  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)

קשור

איכות הסביבה אירופה חקלאות מיסים פייסבוק

אודות המחבר

Tom Kregenbild להציג את כל הפוסטים של טום קרגנבילד

המייסד של האתר "כלכלה קלה", אתר שהוקם במטרה להנגיש ידע כלכלי בצורה פשוטה, ברורה ואקטואלית

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

אל תפספסו דבר

הצטרפו בתור תומכי פטראון

כלכלה קלה בפייסבוק

ציוצים של כלכלה קלה

כלכלה קלה באינסטגרם

ערוץ הטלגרם של כלכלה קלה
ארכיונים
  • ספטמבר 2020
  • אוגוסט 2020
  • יולי 2020
  • יוני 2020
  • מאי 2020
  • אפריל 2020
  • מרץ 2020
  • פברואר 2020
  • ינואר 2020
  • דצמבר 2019
  • נובמבר 2019
  • אוקטובר 2019
  • ספטמבר 2019
  • אוגוסט 2019
  • יולי 2019
  • יוני 2019
  • מאי 2019
  • אפריל 2019
  • מרץ 2019
  • פברואר 2019
  • ינואר 2019
  • דצמבר 2018
  • נובמבר 2018
  • אוקטובר 2018
  • ספטמבר 2018
  • אוגוסט 2018
  • יולי 2018
  • יוני 2018
  • מאי 2018
  • אפריל 2018
  • מרץ 2018
  • פברואר 2018
  • ינואר 2018
  • דצמבר 2017
  • נובמבר 2017
  • אוקטובר 2017
  • ספטמבר 2017
  • אוגוסט 2017
  • יולי 2017
  • יוני 2017
  • מאי 2017
  • אפריל 2017
  • מרץ 2017
  • ינואר 2017
  • דצמבר 2016
  • נובמבר 2016
נושאים
איכות_הסביבה איכות הסביבה אירוויזיון אירופה ארצות הברית בידור ביטחון דוח_מבקר_המדינה הייטק הסתדרות העולם הערבי השכלה ועדי עובדים חופשה חינוך חקלאות טכנולוגיה יבוא ישראל מזון מחירים מיסים מערכת החינוך משבר_הדיור משרד_האוצר נדל"ן סטודנטים סין עוני עסקים פודקסט פוליטיקה פייסבוק פשע ציטוט_כלכלי ציטוט כלכלי קולנוע קומוניזם קורונה קפיטליזם רגולציה רווחה תחבורה תיירות תעופה
אודות כלכלה קלה

חיי היום יום שלנו כוללים שימוש בכסף, החלטות כלכליות וניסיון לעשות שימוש חכם במשאבים מצומצמים שעומדים לרשותנו.

 

למרות שנים של לימודים בבית הספר ובאוניברסיטה, מעטים מאתנו זוכים ללמוד על כלכלה, על איך היא פועלת ואיך היא יכולה לעזור לנו לשפר את חיינו.

 

המטרה של "כלכלה קלה" היא לעזור להנגיש את הידע הכלכלי שכל כך נחוץ לרבים מאיתנו בשפה קלה נגישה ואקטואלית.

RSS

RSS Feed

Theme by Pojo.me - WordPress Themes
Design by Elementor
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס