כלכלה קלה
  • ראשי
  • כלכלה למתחילים
    • פוסטים קצרים מפייסבוק
    • מושגים בסיסיים
      • איך קובעים שווי אמיתי של מוצר?
      • היד הנעלמה: מה זה אומר?
      • חלוקת עבודה והתמקצעות
      • מחירים: מה זה בכלל?
      • מלתוסיאניזם: כשכל האוכל יגמר
      • קללת משאבי הטבע
      • שכר מינימום
      • בועה: מה זה? ואיך היא נוצרת?
    • איך מודדים כלכלה?
      • איך משווים בין מדינות בעולם?
      • מדד החופש הכלכלי
      • מה זה מדד קלות עשיית עסקים?
      • מדד קלות עשיית עסקים 2019
      • עוני: איך מודדים אותו?
    • למה צריך קפיטליזם?
      • קוריאה: קפיטליזם מול קומוניזם
      • חברות ממשלתיות מול פרטיות
      • עושר מול אושר: מה עדיף?
    • צמיחה כלכלית
      • אתגרי המדינות המפותחות
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • סין: הדרך להשתלטות על העולם
  • כלכלה לפי נושאים
    • איכות הסביבה
      • השפעות חיצוניות
        • חלק א': סוגי השפעות חיצוניות
        • חלק ב': דיג יתר
        • חלק ג': הפתרונות
        • חלק ד': ההתחממות הגלובלית
    • הייטק
      • חלק א': תמצית תולדות ההייטק
      • חלק ב': למה השכר הגבוה?
      • חלק ג': מחסור בעובדי הייטק
      • חלק ד': השפעות על השכר
    • חירות
      • חופש וחירות: מה המחיר שלהם?
    • כלכלה מהעבר
      • תקופת הצנע
    • חינוך בישראל
      • למה כל כך קשה לגייס מורים טובים?
      • למה כל כך קשה לנהל בית ספר?
      • אזורי רישום ובחירת הורים
      • האם באמת חסרים מורים?
      • איכות ההוראה
      • מי באמת מחליט מה קורה בכיתה?
      • למה קשה לגייס מנהלים טובים?
      • זה לא (רק) עניין של כסף
      • למה אי אפשר למצוא מנהלים?
      • למה כל כך קשה להקים בית ספר חדש?
      • מעורבות הורים
      • תוצאות מבחני פיזה
      • פיזה 2018: סיפור שתי מערכות החינוך
      • פיזה 2018: המגזר שאף אחד לא מודד
      • פיזה 2018: מה ניסינו? ולמה זה נכשל?
    • מערכות חינוך בעולם
      • חלק א': מצב החינוך בעולם
      • חלק ד': הקיצונית של דרום קוריאה
      • חלק ב': חינוך בסין
      • חלק ה': יפן – הקהילה מול הפרט
      • חלק ג': חינוך בהונג קונג וסינגפור
      • חלק ו': הנשק הסודי של פינלנד
      • חלק ז': החינוך המקצועי בשוויץ
      • חלק ח': הסיפור המורכב של קנדה
      • חלק ט': אסטוניה המפתיעה
      • חלק י': איך בונים מערכת חינוך?
      • בתי ספר פרטיים באפריקה
    • חקלאות
      • המחסור בחמאה
      • צה"ל צריך לסבסד חקלאים?
      • הרפורמה האירופאית: חלק א'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ב'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ג'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק א'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ב'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ג'
      • הולנד: אימפריית החקלאות של אירופה
    • מלחמות אסונות וכלכלה
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • ארגונים ההומניטריים: טוב או רע?
    • משבר הדיור
      • באמת יש בועת נדל"ן?
      • למה דווקא תל אביב?
      • מס דירה שלישית
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • משברים כלכליים
      • חלק א': הפאניקה של 1907
      • חלק ב': הקריסה של 1929
      • חלק ג': משבר הסאבפריים 2008
      • חלק ד': המשבר הכלכלי של יוון
    • נלחמים בעוני
      • ניהול סיכונים: מפתח לפתרון עוני
      • עוני: איך מודדים אותו?
      • שכר מינימום
    • ערוצי התקשרות
      • אתרי חדשות: זה עושה לנו רע
      • רשות השידור: שאלות ותשובות
    • פוליטיקאים וכלכלה
      • משל על יין ויוקר המחיה
      • פוליטיקאים: למה הם פוגעים בנו?
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • תחבורה
      • איך פותרים פקקים?
      • כמה עולה חניה חינם?
    • פנסיה
      • מודל הפנסיה הצ'יליאני
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • עשרה כלים לחיים
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
    • קבוצת הדיונים
    • טוויטר
    • אינסטגרם
    • יוטיוב
    • הספרייה
  • צור קשר
    • תנאי שימוש
  • דף הבית
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
  • פטראון – קבלו את הפוסטים לפני כולם
  • טלגרם – כל הכלכלנים במקום אחד
  • אינסטגרם
  • המלצות ספרים
  • איך מודדים כלכלה?
  • ההייטק הישראלי
  • חקלאות
  • מושגים בסיסיים
  • מערכות חינוך בעולם
  • מערכת החינוך בישראל
  • משבר הדיור
  • משברים כלכליים
  • עשרה כלים לחיים
  • תנאי שימוש
  • צור קשר
כלכלה קלה
  • ראשי
  • כלכלה למתחילים
    • פוסטים קצרים מפייסבוק
    • מושגים בסיסיים
      • איך קובעים שווי אמיתי של מוצר?
      • היד הנעלמה: מה זה אומר?
      • חלוקת עבודה והתמקצעות
      • מחירים: מה זה בכלל?
      • מלתוסיאניזם: כשכל האוכל יגמר
      • קללת משאבי הטבע
      • שכר מינימום
      • בועה: מה זה? ואיך היא נוצרת?
    • איך מודדים כלכלה?
      • איך משווים בין מדינות בעולם?
      • מדד החופש הכלכלי
      • מה זה מדד קלות עשיית עסקים?
      • מדד קלות עשיית עסקים 2019
      • עוני: איך מודדים אותו?
    • למה צריך קפיטליזם?
      • קוריאה: קפיטליזם מול קומוניזם
      • חברות ממשלתיות מול פרטיות
      • עושר מול אושר: מה עדיף?
    • צמיחה כלכלית
      • אתגרי המדינות המפותחות
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • סין: הדרך להשתלטות על העולם
  • כלכלה לפי נושאים
    • איכות הסביבה
      • השפעות חיצוניות
        • חלק א': סוגי השפעות חיצוניות
        • חלק ב': דיג יתר
        • חלק ג': הפתרונות
        • חלק ד': ההתחממות הגלובלית
    • הייטק
      • חלק א': תמצית תולדות ההייטק
      • חלק ב': למה השכר הגבוה?
      • חלק ג': מחסור בעובדי הייטק
      • חלק ד': השפעות על השכר
    • חירות
      • חופש וחירות: מה המחיר שלהם?
    • כלכלה מהעבר
      • תקופת הצנע
    • חינוך בישראל
      • למה כל כך קשה לגייס מורים טובים?
      • למה כל כך קשה לנהל בית ספר?
      • אזורי רישום ובחירת הורים
      • האם באמת חסרים מורים?
      • איכות ההוראה
      • מי באמת מחליט מה קורה בכיתה?
      • למה קשה לגייס מנהלים טובים?
      • זה לא (רק) עניין של כסף
      • למה אי אפשר למצוא מנהלים?
      • למה כל כך קשה להקים בית ספר חדש?
      • מעורבות הורים
      • תוצאות מבחני פיזה
      • פיזה 2018: סיפור שתי מערכות החינוך
      • פיזה 2018: המגזר שאף אחד לא מודד
      • פיזה 2018: מה ניסינו? ולמה זה נכשל?
    • מערכות חינוך בעולם
      • חלק א': מצב החינוך בעולם
      • חלק ד': הקיצונית של דרום קוריאה
      • חלק ב': חינוך בסין
      • חלק ה': יפן – הקהילה מול הפרט
      • חלק ג': חינוך בהונג קונג וסינגפור
      • חלק ו': הנשק הסודי של פינלנד
      • חלק ז': החינוך המקצועי בשוויץ
      • חלק ח': הסיפור המורכב של קנדה
      • חלק ט': אסטוניה המפתיעה
      • חלק י': איך בונים מערכת חינוך?
      • בתי ספר פרטיים באפריקה
    • חקלאות
      • המחסור בחמאה
      • צה"ל צריך לסבסד חקלאים?
      • הרפורמה האירופאית: חלק א'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ב'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ג'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק א'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ב'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ג'
      • הולנד: אימפריית החקלאות של אירופה
    • מלחמות אסונות וכלכלה
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • ארגונים ההומניטריים: טוב או רע?
    • משבר הדיור
      • באמת יש בועת נדל"ן?
      • למה דווקא תל אביב?
      • מס דירה שלישית
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • משברים כלכליים
      • חלק א': הפאניקה של 1907
      • חלק ב': הקריסה של 1929
      • חלק ג': משבר הסאבפריים 2008
      • חלק ד': המשבר הכלכלי של יוון
    • נלחמים בעוני
      • ניהול סיכונים: מפתח לפתרון עוני
      • עוני: איך מודדים אותו?
      • שכר מינימום
    • ערוצי התקשרות
      • אתרי חדשות: זה עושה לנו רע
      • רשות השידור: שאלות ותשובות
    • פוליטיקאים וכלכלה
      • משל על יין ויוקר המחיה
      • פוליטיקאים: למה הם פוגעים בנו?
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • תחבורה
      • איך פותרים פקקים?
      • כמה עולה חניה חינם?
    • פנסיה
      • מודל הפנסיה הצ'יליאני
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • עשרה כלים לחיים
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
    • קבוצת הדיונים
    • טוויטר
    • אינסטגרם
    • יוטיוב
    • הספרייה
  • צור קשר
    • תנאי שימוש
  • דף הבית
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
  • פטראון – קבלו את הפוסטים לפני כולם
  • טלגרם – כל הכלכלנים במקום אחד
  • אינסטגרם
  • המלצות ספרים
  • איך מודדים כלכלה?
  • ההייטק הישראלי
  • חקלאות
  • מושגים בסיסיים
  • מערכות חינוך בעולם
  • מערכת החינוך בישראל
  • משבר הדיור
  • משברים כלכליים
  • עשרה כלים לחיים
  • תנאי שימוש
  • צור קשר
התמיכה האירופאית בחקלאים – חלק ג': התמיכה הישירה בחקלאים
ראשי » חברתי » חקלאות » התמיכה האירופאית בחקלאים – חלק ג': התמיכה הישירה בחקלאים

התמיכה האירופאית בחקלאים – חלק ג': התמיכה הישירה בחקלאים

טום קרגנבילד אוקטובר 24, 2019 09:04 אין תגובות


הערה: פוסט זה נכתב לבקשת תומך הפטראון, רן מנור. עמוד זה לא יכול להתקיים ללא העזרה של התומכים שעוזרים להביא את ידע כלכלי לעמוד הפייסבוק, אתר האינטרנט, אינסטגרם, ערוץ הטלגרם ולקהילה הנפלאה בקבוצת הדיונים של כלכלה קלה. במחיר שקטן ממחיר של כוס קפה, תוכלו לתמוך בפעילות של כלכלה קלה ולעזור לנו לפעול. רוצים להצטרף לתומכים? https://www.patreon.com/easyconomy

בחלק הראשון דיברנו על הבסיס שממנו התחילה המדיניות החקלאית המשותפת (CAP) והבעיות שהיא יצרה לחקלאים, לצרכנים ולאזרחי אירופה בכללי. בחלק השני הסברתי על התוצאות של פתיחת שוק המזון האירופאי ליבוא ותחרות בינלאומית. כעת, בחלק השלישי והאחרון נדבר על הרפורמה שאירופה ביצעה ועל המעבר מתמיכה בצורת חסמי יבוא והתערבות מחירים לתמיכה שמבוססת בעיקר על העברת תשלומים ישירים לחקלאים.

אז למה האיחוד האירופאי בכלל רוצה לתמוך בחקלאים? אירופה, בשונה מישראל, לא צריכה לתפוס שטחים בגבולות ישראל ולכן הטיעון שיש לתמוך בחקלאות מסיבות ביטחוניות לא תקף והוא גם לא בין המטרות הרשמיות שבגללן האיחוד האירופאי תומך בחקלאים. הטיעון הראשון שעולה בעד תמיכה בחקלאים קשור בכך שסחורה חקלאית אמנם משנה מחירים ומגיבה לכוחות השוק אך בזמן שמחירי המוצרים יכולים לרדת ולעלות, הצרכנים לרוב ממשיכים לצרוך כמויות די קבועות דבר שיוצר אי יציבות כלפי הרווחים של החקלאים ומקשה על הפעילות שלהם בטווח הארוך. בנוסף, למרות הביקורת על עגבניות טורקיות בארץ, לרוב הצרכנים לא באמת איכפת מאיזה חקלאי מגיעה העגבנייה ולכן חקלאים שהתקשו לגדל בגלל ביש מזל או מזג אוויר גרוע עלולים למצוא את עצמם בצרות כלכליות.

מעבר ליצירת וודאות וצמצום סיכונים לחקלאים, אירופה גם רואה בחקלאים כלי לפיתוח הפריפריה, יצירת עבודות, פיתוח תיירות בזכות שטחים ירוקים ושמירה על איכות הסביבה. כמו שראינו בחלק הראשון, מודל התמיכה המקורי באירופה, וזה שעדיין פועל בארץ, לא הוכיח את עצמו, יצר אי יציבות לחקלאים ופגע בצורה קשה בצרכנים וכדי לתקן את הבעיות אירופה עברה למודל של תמיכה ישירה.

לתמיכה ישירה יש מספר יתרונות על פני שיטות של חסמי יבוא, מיסים ופיקוח מחירים. הרעיון הוא להעביר תשלום ישירות לחקלאים וליצור עבורם גיבוי כלכלי שיצמצם עבורם סיכונים. בשיטה של תמיכה ישירה החקלאים מקבלים את הכסף ישירות והתמיכה לא מתפזרת בין כל שרשרת מכירת המזון. בשיטות המעוותות גם אבי החקלאי בערבה וגם רמי לוי מתחלקים בסבסוד שמגיע מצמצום תחרות וחסימת יבוא. בנוסף, העברה ישירה של כסף מאפשרת לאיחוד האירופאי לקבוע תקנות שמגדירות מי זכאי לקבל את הכסף ולדאוג שהחקלאים יעמדו בסטנדרטים של שמירה על הסביבה, דאגה לבעלי חיים ושימוש תקין בחומרי הדברה. חקלאי שבוחר לא לפעול על פי הדרישות יכול לעשות זאת (במקרים רבים) אבל הוא לא יקבל את אותם סכומי הכסף כמו חקלאים אחרים שכן עומדים בהם.

תמיכה ישירה גם מעניקה וודאות לחקלאים ומנטרלת עבורם סיכונים רבים. רוב החקלאים, וגם הממשלה, לא מסוגלים להבין כמה כסף בדיוק ניתן כתמיכה בעזרת השיטות המעוותות. קשה להבין כמה מקבל אבי בערבה שמייצר גבינה וכמה מקבל יוסי שמגדל ביצים בצפון. בתור משלמי המיסים אנחנו משלמים מחיר גבוה ועל פי ה-OECD, מחירי המזון בישראל גבוהים ב-16 אחוזים מהממוצע העולמי בגלל שיטות התמיכה המעוותות. תמיכה ישירה מאפשרת שקיפות, וודאות והבנה מלאה כמה כסף ניתן לכל חקלאי והאם הוא עוזר לו.

בשני העשורים האחרונים התמיכה הישירה עברה רפורמה גדולה והיום האיחוד האירופאי מעביר את התמיכה תחת דרישות מינימליות אך לא כולל בתוכם דרישות לגידול מוצרי חקלאות ספציפיים. הסיבה לכך שהאיחוד לא מגדיר אילו מוצרים לגדל קשורה בהבנה שהממשלה לא יודעת מה המוצרים הנדרשים בשוק ולאורך השנים יצרה עודף יצור במוצרים מסוימים ומחסור באחרים. מודל התמיכה הישירה החדש מאפשר לחקלאים להגיב בצורה חופשית ותחרותית לדרישות השוק ולגדל את המוצרים שהכי משתלמים עבורם. בזכות פתיחת השוק לייבוא, נוצר גיבוי למוצרים שהחקלאים האירופאים מתקשים לייצר.

אז מי זכאי לקבל את התמיכה? כדי לקבל את התשלום הבסיסי החקלאים צריכים לעמוד במספר דרישות. הדרישות משתנות בין מדינות אירופה השונות אבל השטח המינימלי לקבלת תמיכה נע בין 0.003 קילומטר רבוע לבין 0.05 קילומטר רבוע. בנוסף, השטח חייב להיות שטח חקלאי פעיל (כלומר שדה תעופה עם שדה נטוש לא יקבל כסף) והחקלאים חייבים להוכיח שהם מייצרים מוצרי חקלאות על השטח וחייבים להגיש בקשה לתמיכה פעם בשנה.

בנוסף לתשלום הבסיסי, חלק מהתמיכה מותנה בדרישות גידול ירוקות שמטרתם דאגה לסביבה. כל החקלאים זכאים לקבל גם את התשלום הזה אך במידה ומתגלה וחקלאי לא עומד בדרישות, הוא עלול לגלות שהתמיכה שיקבל תצטמצם ב-30 אחוזים. הדרישות כוללות:

1. גידול תוצרת חקלאית מגוונת: חקלאים עם שטח של יותר מ-10 האקטר צריכים לגדל לפחות 2 גידולים שונים וחקלאים עם יותר מ-30 האקטר צריכים לגדל לפחות 3 גידולים שונים.
2. חקלאים צריכים לשמר שטחי ערבה (Grassland) שנמצאים בבעלותם וזאת במטרה ליצור שטחים ירוקים שתורמים לסביבה.
3. חקלאים שיש בבעלותם שטחים שעולים על 15 האקטר צריכים להקדיש לפחות 5 אחוזים מהשטח לשטחים אקולוגיים כפי שמוגדרים על ידי האיחוד. מדובר בשטחים ירוקים שכוללים עצים, מקורות מים, אדמה אורגנית ועשירה במטרה למשוך אליה בעלי חיים וציפורים ולפתח את המערכת האקולוגית של האזור.

התמיכה הישירה האירופאית מאפשרת למדינות להעביר תקציבים נוספים ולשלוט ביחס שבין פיתוח הפריפריה ולפיתוח החקלאי במטרה להגדיל את התמיכה בחקלאים בהתאם לצרכים האישיים של כל מדינה. בנוסף עדיין קיימות תמיכות יותר מעוותות, שמהוות היום עד 8 אחוזים מסך התמיכה, שמבוססות על גידול של מוצרים ספציפיים. המדינה האירופאית היחידה שלא מדביקה שום דרישות לגידולים ספציפיים היא גרמניה. תמיכות נוספות שהארגון מעניק מועברות לחקלאים צעירים במטרה למשוך אנשים לתחום, למשקים קטנים ולחקלאים שפועלים בשטחים קשים במיוחד.

על כל אחת מהדרישות של האיחוד ניתן לדבר ולהתווכח וכמו שניתן לראות מדובר במודל שכולל מעורבות ממשלתית מאוד גדולה בחקלאות. עם זאת, למודל האירופאי יש מספר יתרונות חשובים על פני המודל הישראלי. המודל שם מטרות ברורות ומעביר תקציבים בצורה שקופה וישירה על פי דרישות ספציפיות. במקום לעוות את כל השוק ולפצל את התמיכה בין המשווקים, המפיצים, הצרכנים והחקלאים, הכסף עובר ישירות לחקלאים, עם עלויות תקציביות ברורות ומטרות קבועות ושקופות. הציבור יכול לדון על דרכי התמיכה, האם הן משיגות את המטרה והאם הכסף שווה את העלות. החקלאים יכולים להגיב לדרישות הצרכנים ואם הם לא מצליחים אז ניתן לייבא חופשי ולמצוא מענה מחקלאים במדינות אחרות.

מאז השינויים אירופה הפכה ליבואנית והיצואנית הגדולה בעולם, והמודל, גם אם לא מושלם, יכול להוות צעד משמעותי קדימה לעומת שיטות התמיכה המעוותות שקיימות בשוק הישראלי. אנחנו משלמים ב-16 אחוזים יותר בממוצע מהמחיר העולמי, אנחנו מקבלים פירות וירקות באיכות ירודה בזמן שהחקלאים הישראלים מייצאים את התוצרת האיכותית לחו"ל, אנחנו מסבסדים לולים ומגדלי בקר מזהמים שלא דואגים לסביבה ותופסים מעט מאוד שטחים ואנחנו כמעט ולא מכניסים שיקולים של בריאות ואיכות סביבה בתמיכה הכלכלית לחקלאים כשאנחנו יוצרים חסמי יבוא והתערבות במחירים. מגיע לחקלאים הישראלים מודל יותר טוב ומגיע למשפחות העניות בישראל גישה למוצרי חקלאות זולים, איכותיים ומגוונים יותר.

***
פוסט זה נכתב בחסות תומכי הפטראון המובילים:
שילוט שילת – פתרונות שילוט מתקדמים – http://www.shilut.net – 089799899

הומאיגד – העשרה פיננסית לצעירים – http://www.homygod.org

התורם Yam Mesicka וקבוצת הטלגרם "שיט טכנולוגי": https://t.me/shiftech
***

לכתבות נוספות בנושאי חקלאות:
http://bit.ly/30psHLd

להסבר מפורט על התמיכה הישירה בחקלאים באירופה:
http://bit.ly/2OCOqfo

לניתוח המדיניות האירופאית על ידי ארגון ה-OECD:
http://bit.ly/2VtD5PU




הצטרפו בתור תומכי פטראון

Share this:

  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)

קשור

איכות הסביבה אירופה חקלאות ישראל מיסים פייסבוק תחבורה תיירות

אודות המחבר

Tom Kregenbild להציג את כל הפוסטים של טום קרגנבילד

המייסד של האתר "כלכלה קלה", אתר שהוקם במטרה להנגיש ידע כלכלי בצורה פשוטה, ברורה ואקטואלית

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

אל תפספסו דבר

הצטרפו בתור תומכי פטראון

כלכלה קלה בפייסבוק

ציוצים של כלכלה קלה

כלכלה קלה באינסטגרם

ערוץ הטלגרם של כלכלה קלה
ארכיונים
  • ספטמבר 2020
  • אוגוסט 2020
  • יולי 2020
  • יוני 2020
  • מאי 2020
  • אפריל 2020
  • מרץ 2020
  • פברואר 2020
  • ינואר 2020
  • דצמבר 2019
  • נובמבר 2019
  • אוקטובר 2019
  • ספטמבר 2019
  • אוגוסט 2019
  • יולי 2019
  • יוני 2019
  • מאי 2019
  • אפריל 2019
  • מרץ 2019
  • פברואר 2019
  • ינואר 2019
  • דצמבר 2018
  • נובמבר 2018
  • אוקטובר 2018
  • ספטמבר 2018
  • אוגוסט 2018
  • יולי 2018
  • יוני 2018
  • מאי 2018
  • אפריל 2018
  • מרץ 2018
  • פברואר 2018
  • ינואר 2018
  • דצמבר 2017
  • נובמבר 2017
  • אוקטובר 2017
  • ספטמבר 2017
  • אוגוסט 2017
  • יולי 2017
  • יוני 2017
  • מאי 2017
  • אפריל 2017
  • מרץ 2017
  • ינואר 2017
  • דצמבר 2016
  • נובמבר 2016
נושאים
איכות_הסביבה איכות הסביבה אירוויזיון אירופה ארצות הברית בידור ביטחון דוח_מבקר_המדינה הייטק הסתדרות העולם הערבי השכלה ועדי עובדים חופשה חינוך חקלאות טכנולוגיה יבוא ישראל מזון מחירים מיסים מערכת החינוך משבר_הדיור משרד_האוצר נדל"ן סטודנטים סין עוני עסקים פודקסט פוליטיקה פייסבוק פשע ציטוט_כלכלי ציטוט כלכלי קולנוע קומוניזם קורונה קפיטליזם רגולציה רווחה תחבורה תיירות תעופה
אודות כלכלה קלה

חיי היום יום שלנו כוללים שימוש בכסף, החלטות כלכליות וניסיון לעשות שימוש חכם במשאבים מצומצמים שעומדים לרשותנו.

 

למרות שנים של לימודים בבית הספר ובאוניברסיטה, מעטים מאתנו זוכים ללמוד על כלכלה, על איך היא פועלת ואיך היא יכולה לעזור לנו לשפר את חיינו.

 

המטרה של "כלכלה קלה" היא לעזור להנגיש את הידע הכלכלי שכל כך נחוץ לרבים מאיתנו בשפה קלה נגישה ואקטואלית.

RSS

RSS Feed

Theme by Pojo.me - WordPress Themes
Design by Elementor
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס