הערה: פוסט זה נכתב לבקשת תומך הפטראון, רן מנור. עמוד זה לא יכול להתקיים ללא העזרה של התומכים שעוזרים להביא את ידע כלכלי לעמוד הפייסבוק, אתר האינטרנט, אינסטגרם, ערוץ הטלגרם ולקהילה הנפלאה בקבוצת הדיונים של כלכלה קלה. במחיר שקטן ממחיר של כוס קפה, תוכלו לתמוך בפעילות של כלכלה קלה ולעזור לנו לפעול. רוצים להצטרף לתומכים? https://www.patreon.com/easyconomy
בחלק הראשון דיברנו על הבסיס שממנו התחילה המדיניות החקלאית המשותפת (CAP) והבעיות שהיא יצרה לחקלאים, לצרכנים ולאזרחי אירופה בכללי. בחלק השני הסברתי על התוצאות של פתיחת שוק המזון האירופאי ליבוא ותחרות בינלאומית. כעת, בחלק השלישי והאחרון נדבר על הרפורמה שאירופה ביצעה ועל המעבר מתמיכה בצורת חסמי יבוא והתערבות מחירים לתמיכה שמבוססת בעיקר על העברת תשלומים ישירים לחקלאים.
אז למה האיחוד האירופאי בכלל רוצה לתמוך בחקלאים? אירופה, בשונה מישראל, לא צריכה לתפוס שטחים בגבולות ישראל ולכן הטיעון שיש לתמוך בחקלאות מסיבות ביטחוניות לא תקף והוא גם לא בין המטרות הרשמיות שבגללן האיחוד האירופאי תומך בחקלאים. הטיעון הראשון שעולה בעד תמיכה בחקלאים קשור בכך שסחורה חקלאית אמנם משנה מחירים ומגיבה לכוחות השוק אך בזמן שמחירי המוצרים יכולים לרדת ולעלות, הצרכנים לרוב ממשיכים לצרוך כמויות די קבועות דבר שיוצר אי יציבות כלפי הרווחים של החקלאים ומקשה על הפעילות שלהם בטווח הארוך. בנוסף, למרות הביקורת על עגבניות טורקיות בארץ, לרוב הצרכנים לא באמת איכפת מאיזה חקלאי מגיעה העגבנייה ולכן חקלאים שהתקשו לגדל בגלל ביש מזל או מזג אוויר גרוע עלולים למצוא את עצמם בצרות כלכליות.
מעבר ליצירת וודאות וצמצום סיכונים לחקלאים, אירופה גם רואה בחקלאים כלי לפיתוח הפריפריה, יצירת עבודות, פיתוח תיירות בזכות שטחים ירוקים ושמירה על איכות הסביבה. כמו שראינו בחלק הראשון, מודל התמיכה המקורי באירופה, וזה שעדיין פועל בארץ, לא הוכיח את עצמו, יצר אי יציבות לחקלאים ופגע בצורה קשה בצרכנים וכדי לתקן את הבעיות אירופה עברה למודל של תמיכה ישירה.
לתמיכה ישירה יש מספר יתרונות על פני שיטות של חסמי יבוא, מיסים ופיקוח מחירים. הרעיון הוא להעביר תשלום ישירות לחקלאים וליצור עבורם גיבוי כלכלי שיצמצם עבורם סיכונים. בשיטה של תמיכה ישירה החקלאים מקבלים את הכסף ישירות והתמיכה לא מתפזרת בין כל שרשרת מכירת המזון. בשיטות המעוותות גם אבי החקלאי בערבה וגם רמי לוי מתחלקים בסבסוד שמגיע מצמצום תחרות וחסימת יבוא. בנוסף, העברה ישירה של כסף מאפשרת לאיחוד האירופאי לקבוע תקנות שמגדירות מי זכאי לקבל את הכסף ולדאוג שהחקלאים יעמדו בסטנדרטים של שמירה על הסביבה, דאגה לבעלי חיים ושימוש תקין בחומרי הדברה. חקלאי שבוחר לא לפעול על פי הדרישות יכול לעשות זאת (במקרים רבים) אבל הוא לא יקבל את אותם סכומי הכסף כמו חקלאים אחרים שכן עומדים בהם.
תמיכה ישירה גם מעניקה וודאות לחקלאים ומנטרלת עבורם סיכונים רבים. רוב החקלאים, וגם הממשלה, לא מסוגלים להבין כמה כסף בדיוק ניתן כתמיכה בעזרת השיטות המעוותות. קשה להבין כמה מקבל אבי בערבה שמייצר גבינה וכמה מקבל יוסי שמגדל ביצים בצפון. בתור משלמי המיסים אנחנו משלמים מחיר גבוה ועל פי ה-OECD, מחירי המזון בישראל גבוהים ב-16 אחוזים מהממוצע העולמי בגלל שיטות התמיכה המעוותות. תמיכה ישירה מאפשרת שקיפות, וודאות והבנה מלאה כמה כסף ניתן לכל חקלאי והאם הוא עוזר לו.
בשני העשורים האחרונים התמיכה הישירה עברה רפורמה גדולה והיום האיחוד האירופאי מעביר את התמיכה תחת דרישות מינימליות אך לא כולל בתוכם דרישות לגידול מוצרי חקלאות ספציפיים. הסיבה לכך שהאיחוד לא מגדיר אילו מוצרים לגדל קשורה בהבנה שהממשלה לא יודעת מה המוצרים הנדרשים בשוק ולאורך השנים יצרה עודף יצור במוצרים מסוימים ומחסור באחרים. מודל התמיכה הישירה החדש מאפשר לחקלאים להגיב בצורה חופשית ותחרותית לדרישות השוק ולגדל את המוצרים שהכי משתלמים עבורם. בזכות פתיחת השוק לייבוא, נוצר גיבוי למוצרים שהחקלאים האירופאים מתקשים לייצר.
אז מי זכאי לקבל את התמיכה? כדי לקבל את התשלום הבסיסי החקלאים צריכים לעמוד במספר דרישות. הדרישות משתנות בין מדינות אירופה השונות אבל השטח המינימלי לקבלת תמיכה נע בין 0.003 קילומטר רבוע לבין 0.05 קילומטר רבוע. בנוסף, השטח חייב להיות שטח חקלאי פעיל (כלומר שדה תעופה עם שדה נטוש לא יקבל כסף) והחקלאים חייבים להוכיח שהם מייצרים מוצרי חקלאות על השטח וחייבים להגיש בקשה לתמיכה פעם בשנה.
בנוסף לתשלום הבסיסי, חלק מהתמיכה מותנה בדרישות גידול ירוקות שמטרתם דאגה לסביבה. כל החקלאים זכאים לקבל גם את התשלום הזה אך במידה ומתגלה וחקלאי לא עומד בדרישות, הוא עלול לגלות שהתמיכה שיקבל תצטמצם ב-30 אחוזים. הדרישות כוללות:
1. גידול תוצרת חקלאית מגוונת: חקלאים עם שטח של יותר מ-10 האקטר צריכים לגדל לפחות 2 גידולים שונים וחקלאים עם יותר מ-30 האקטר צריכים לגדל לפחות 3 גידולים שונים.
2. חקלאים צריכים לשמר שטחי ערבה (Grassland) שנמצאים בבעלותם וזאת במטרה ליצור שטחים ירוקים שתורמים לסביבה.
3. חקלאים שיש בבעלותם שטחים שעולים על 15 האקטר צריכים להקדיש לפחות 5 אחוזים מהשטח לשטחים אקולוגיים כפי שמוגדרים על ידי האיחוד. מדובר בשטחים ירוקים שכוללים עצים, מקורות מים, אדמה אורגנית ועשירה במטרה למשוך אליה בעלי חיים וציפורים ולפתח את המערכת האקולוגית של האזור.
התמיכה הישירה האירופאית מאפשרת למדינות להעביר תקציבים נוספים ולשלוט ביחס שבין פיתוח הפריפריה ולפיתוח החקלאי במטרה להגדיל את התמיכה בחקלאים בהתאם לצרכים האישיים של כל מדינה. בנוסף עדיין קיימות תמיכות יותר מעוותות, שמהוות היום עד 8 אחוזים מסך התמיכה, שמבוססות על גידול של מוצרים ספציפיים. המדינה האירופאית היחידה שלא מדביקה שום דרישות לגידולים ספציפיים היא גרמניה. תמיכות נוספות שהארגון מעניק מועברות לחקלאים צעירים במטרה למשוך אנשים לתחום, למשקים קטנים ולחקלאים שפועלים בשטחים קשים במיוחד.
על כל אחת מהדרישות של האיחוד ניתן לדבר ולהתווכח וכמו שניתן לראות מדובר במודל שכולל מעורבות ממשלתית מאוד גדולה בחקלאות. עם זאת, למודל האירופאי יש מספר יתרונות חשובים על פני המודל הישראלי. המודל שם מטרות ברורות ומעביר תקציבים בצורה שקופה וישירה על פי דרישות ספציפיות. במקום לעוות את כל השוק ולפצל את התמיכה בין המשווקים, המפיצים, הצרכנים והחקלאים, הכסף עובר ישירות לחקלאים, עם עלויות תקציביות ברורות ומטרות קבועות ושקופות. הציבור יכול לדון על דרכי התמיכה, האם הן משיגות את המטרה והאם הכסף שווה את העלות. החקלאים יכולים להגיב לדרישות הצרכנים ואם הם לא מצליחים אז ניתן לייבא חופשי ולמצוא מענה מחקלאים במדינות אחרות.
מאז השינויים אירופה הפכה ליבואנית והיצואנית הגדולה בעולם, והמודל, גם אם לא מושלם, יכול להוות צעד משמעותי קדימה לעומת שיטות התמיכה המעוותות שקיימות בשוק הישראלי. אנחנו משלמים ב-16 אחוזים יותר בממוצע מהמחיר העולמי, אנחנו מקבלים פירות וירקות באיכות ירודה בזמן שהחקלאים הישראלים מייצאים את התוצרת האיכותית לחו"ל, אנחנו מסבסדים לולים ומגדלי בקר מזהמים שלא דואגים לסביבה ותופסים מעט מאוד שטחים ואנחנו כמעט ולא מכניסים שיקולים של בריאות ואיכות סביבה בתמיכה הכלכלית לחקלאים כשאנחנו יוצרים חסמי יבוא והתערבות במחירים. מגיע לחקלאים הישראלים מודל יותר טוב ומגיע למשפחות העניות בישראל גישה למוצרי חקלאות זולים, איכותיים ומגוונים יותר.
***
פוסט זה נכתב בחסות תומכי הפטראון המובילים:
שילוט שילת – פתרונות שילוט מתקדמים – http://www.shilut.net – 089799899
הומאיגד – העשרה פיננסית לצעירים – http://www.homygod.org
התורם Yam Mesicka וקבוצת הטלגרם "שיט טכנולוגי": https://t.me/shiftech
***
לכתבות נוספות בנושאי חקלאות:
http://bit.ly/30psHLd
להסבר מפורט על התמיכה הישירה בחקלאים באירופה:
http://bit.ly/2OCOqfo
לניתוח המדיניות האירופאית על ידי ארגון ה-OECD:
http://bit.ly/2VtD5PU
