כלכלה קלה
  • ראשי
  • כלכלה למתחילים
    • פוסטים קצרים מפייסבוק
    • מושגים בסיסיים
      • איך קובעים שווי אמיתי של מוצר?
      • היד הנעלמה: מה זה אומר?
      • חלוקת עבודה והתמקצעות
      • מחירים: מה זה בכלל?
      • מלתוסיאניזם: כשכל האוכל יגמר
      • קללת משאבי הטבע
      • שכר מינימום
      • בועה: מה זה? ואיך היא נוצרת?
    • איך מודדים כלכלה?
      • איך משווים בין מדינות בעולם?
      • מדד החופש הכלכלי
      • מה זה מדד קלות עשיית עסקים?
      • מדד קלות עשיית עסקים 2019
      • עוני: איך מודדים אותו?
    • למה צריך קפיטליזם?
      • קוריאה: קפיטליזם מול קומוניזם
      • חברות ממשלתיות מול פרטיות
      • עושר מול אושר: מה עדיף?
    • צמיחה כלכלית
      • אתגרי המדינות המפותחות
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • סין: הדרך להשתלטות על העולם
  • כלכלה לפי נושאים
    • איכות הסביבה
      • השפעות חיצוניות
        • חלק א': סוגי השפעות חיצוניות
        • חלק ב': דיג יתר
        • חלק ג': הפתרונות
        • חלק ד': ההתחממות הגלובלית
    • הייטק
      • חלק א': תמצית תולדות ההייטק
      • חלק ב': למה השכר הגבוה?
      • חלק ג': מחסור בעובדי הייטק
      • חלק ד': השפעות על השכר
    • חירות
      • חופש וחירות: מה המחיר שלהם?
    • כלכלה מהעבר
      • תקופת הצנע
    • חינוך בישראל
      • למה כל כך קשה לגייס מורים טובים?
      • למה כל כך קשה לנהל בית ספר?
      • אזורי רישום ובחירת הורים
      • האם באמת חסרים מורים?
      • איכות ההוראה
      • מי באמת מחליט מה קורה בכיתה?
      • למה קשה לגייס מנהלים טובים?
      • זה לא (רק) עניין של כסף
      • למה אי אפשר למצוא מנהלים?
      • למה כל כך קשה להקים בית ספר חדש?
      • מעורבות הורים
      • תוצאות מבחני פיזה
      • פיזה 2018: סיפור שתי מערכות החינוך
      • פיזה 2018: המגזר שאף אחד לא מודד
      • פיזה 2018: מה ניסינו? ולמה זה נכשל?
    • מערכות חינוך בעולם
      • חלק א': מצב החינוך בעולם
      • חלק ד': הקיצונית של דרום קוריאה
      • חלק ב': חינוך בסין
      • חלק ה': יפן – הקהילה מול הפרט
      • חלק ג': חינוך בהונג קונג וסינגפור
      • חלק ו': הנשק הסודי של פינלנד
      • חלק ז': החינוך המקצועי בשוויץ
      • חלק ח': הסיפור המורכב של קנדה
      • חלק ט': אסטוניה המפתיעה
      • חלק י': איך בונים מערכת חינוך?
      • בתי ספר פרטיים באפריקה
    • חקלאות
      • המחסור בחמאה
      • צה"ל צריך לסבסד חקלאים?
      • הרפורמה האירופאית: חלק א'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ב'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ג'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק א'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ב'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ג'
      • הולנד: אימפריית החקלאות של אירופה
    • מלחמות אסונות וכלכלה
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • ארגונים ההומניטריים: טוב או רע?
    • משבר הדיור
      • באמת יש בועת נדל"ן?
      • למה דווקא תל אביב?
      • מס דירה שלישית
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • משברים כלכליים
      • חלק א': הפאניקה של 1907
      • חלק ב': הקריסה של 1929
      • חלק ג': משבר הסאבפריים 2008
      • חלק ד': המשבר הכלכלי של יוון
    • נלחמים בעוני
      • ניהול סיכונים: מפתח לפתרון עוני
      • עוני: איך מודדים אותו?
      • שכר מינימום
    • ערוצי התקשרות
      • אתרי חדשות: זה עושה לנו רע
      • רשות השידור: שאלות ותשובות
    • פוליטיקאים וכלכלה
      • משל על יין ויוקר המחיה
      • פוליטיקאים: למה הם פוגעים בנו?
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • תחבורה
      • איך פותרים פקקים?
      • כמה עולה חניה חינם?
    • פנסיה
      • מודל הפנסיה הצ'יליאני
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • עשרה כלים לחיים
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
    • קבוצת הדיונים
    • טוויטר
    • אינסטגרם
    • יוטיוב
    • הספרייה
  • צור קשר
    • תנאי שימוש
  • דף הבית
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
  • פטראון – קבלו את הפוסטים לפני כולם
  • טלגרם – כל הכלכלנים במקום אחד
  • אינסטגרם
  • המלצות ספרים
  • איך מודדים כלכלה?
  • ההייטק הישראלי
  • חקלאות
  • מושגים בסיסיים
  • מערכות חינוך בעולם
  • מערכת החינוך בישראל
  • משבר הדיור
  • משברים כלכליים
  • עשרה כלים לחיים
  • תנאי שימוש
  • צור קשר
כלכלה קלה
  • ראשי
  • כלכלה למתחילים
    • פוסטים קצרים מפייסבוק
    • מושגים בסיסיים
      • איך קובעים שווי אמיתי של מוצר?
      • היד הנעלמה: מה זה אומר?
      • חלוקת עבודה והתמקצעות
      • מחירים: מה זה בכלל?
      • מלתוסיאניזם: כשכל האוכל יגמר
      • קללת משאבי הטבע
      • שכר מינימום
      • בועה: מה זה? ואיך היא נוצרת?
    • איך מודדים כלכלה?
      • איך משווים בין מדינות בעולם?
      • מדד החופש הכלכלי
      • מה זה מדד קלות עשיית עסקים?
      • מדד קלות עשיית עסקים 2019
      • עוני: איך מודדים אותו?
    • למה צריך קפיטליזם?
      • קוריאה: קפיטליזם מול קומוניזם
      • חברות ממשלתיות מול פרטיות
      • עושר מול אושר: מה עדיף?
    • צמיחה כלכלית
      • אתגרי המדינות המפותחות
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • סין: הדרך להשתלטות על העולם
  • כלכלה לפי נושאים
    • איכות הסביבה
      • השפעות חיצוניות
        • חלק א': סוגי השפעות חיצוניות
        • חלק ב': דיג יתר
        • חלק ג': הפתרונות
        • חלק ד': ההתחממות הגלובלית
    • הייטק
      • חלק א': תמצית תולדות ההייטק
      • חלק ב': למה השכר הגבוה?
      • חלק ג': מחסור בעובדי הייטק
      • חלק ד': השפעות על השכר
    • חירות
      • חופש וחירות: מה המחיר שלהם?
    • כלכלה מהעבר
      • תקופת הצנע
    • חינוך בישראל
      • למה כל כך קשה לגייס מורים טובים?
      • למה כל כך קשה לנהל בית ספר?
      • אזורי רישום ובחירת הורים
      • האם באמת חסרים מורים?
      • איכות ההוראה
      • מי באמת מחליט מה קורה בכיתה?
      • למה קשה לגייס מנהלים טובים?
      • זה לא (רק) עניין של כסף
      • למה אי אפשר למצוא מנהלים?
      • למה כל כך קשה להקים בית ספר חדש?
      • מעורבות הורים
      • תוצאות מבחני פיזה
      • פיזה 2018: סיפור שתי מערכות החינוך
      • פיזה 2018: המגזר שאף אחד לא מודד
      • פיזה 2018: מה ניסינו? ולמה זה נכשל?
    • מערכות חינוך בעולם
      • חלק א': מצב החינוך בעולם
      • חלק ד': הקיצונית של דרום קוריאה
      • חלק ב': חינוך בסין
      • חלק ה': יפן – הקהילה מול הפרט
      • חלק ג': חינוך בהונג קונג וסינגפור
      • חלק ו': הנשק הסודי של פינלנד
      • חלק ז': החינוך המקצועי בשוויץ
      • חלק ח': הסיפור המורכב של קנדה
      • חלק ט': אסטוניה המפתיעה
      • חלק י': איך בונים מערכת חינוך?
      • בתי ספר פרטיים באפריקה
    • חקלאות
      • המחסור בחמאה
      • צה"ל צריך לסבסד חקלאים?
      • הרפורמה האירופאית: חלק א'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ב'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ג'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק א'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ב'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ג'
      • הולנד: אימפריית החקלאות של אירופה
    • מלחמות אסונות וכלכלה
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • ארגונים ההומניטריים: טוב או רע?
    • משבר הדיור
      • באמת יש בועת נדל"ן?
      • למה דווקא תל אביב?
      • מס דירה שלישית
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • משברים כלכליים
      • חלק א': הפאניקה של 1907
      • חלק ב': הקריסה של 1929
      • חלק ג': משבר הסאבפריים 2008
      • חלק ד': המשבר הכלכלי של יוון
    • נלחמים בעוני
      • ניהול סיכונים: מפתח לפתרון עוני
      • עוני: איך מודדים אותו?
      • שכר מינימום
    • ערוצי התקשרות
      • אתרי חדשות: זה עושה לנו רע
      • רשות השידור: שאלות ותשובות
    • פוליטיקאים וכלכלה
      • משל על יין ויוקר המחיה
      • פוליטיקאים: למה הם פוגעים בנו?
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • תחבורה
      • איך פותרים פקקים?
      • כמה עולה חניה חינם?
    • פנסיה
      • מודל הפנסיה הצ'יליאני
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • עשרה כלים לחיים
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
    • קבוצת הדיונים
    • טוויטר
    • אינסטגרם
    • יוטיוב
    • הספרייה
  • צור קשר
    • תנאי שימוש
  • דף הבית
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
  • פטראון – קבלו את הפוסטים לפני כולם
  • טלגרם – כל הכלכלנים במקום אחד
  • אינסטגרם
  • המלצות ספרים
  • איך מודדים כלכלה?
  • ההייטק הישראלי
  • חקלאות
  • מושגים בסיסיים
  • מערכות חינוך בעולם
  • מערכת החינוך בישראל
  • משבר הדיור
  • משברים כלכליים
  • עשרה כלים לחיים
  • תנאי שימוש
  • צור קשר
התעשיינים נלחמים כדי שתקנו תוצרת ישראלית שאתם לא צריכים
ראשי » פייסבוק » התעשיינים נלחמים כדי שתקנו תוצרת ישראלית שאתם לא צריכים

התעשיינים נלחמים כדי שתקנו תוצרת ישראלית שאתם לא צריכים

טום קרגנבילד אוגוסט 9, 2020 10:03 אין תגובות


לפני שבועיים התקיים בכנסת דיון מרתק על פעילות המפעלים והתעשייה בישראל. בישיבה הזאת ישבו יושב הראש רון תומר וחברת הכנסת לשעבר איילת נחמיאס-ורבין אשר הפכה לסגנית נשיא התאחדות התעשיינים לאחר פרישתה. השניים הציגו את הפגיעה שנוצרה למפעלים בישראל בשנה האחרונה ואת הקשיים שחווים התעשיינים בחודשים האחרונים, את החששות מפני קריסה ואת הדרישות שלהם לפתרון הבעיות. חלק מהטענות נכונות ומוצדקות אבל חלקן גם מעודדות פגיעה במשק וחוסר יעילות ובפוסט הזה ננסה להבין את הכיוונים השונים שהוצגו בדיון.

קודם כל חשוב שנבין שלמרות שהתעשייה נפגעה היא נפגעה בצורה הרבה יותר קלה מענפים אחרים כמו תחומי התיירות, ההסעדה או הבידור. מדובר בתחום שבו 80 אחוזים מהעובדים ממשיכים להגיע לעבודה כרגיל, רבים מהמפעלים מוגדרים בתור חיוניים ובעזרת שיתוף פעולה מול הממשלה התאפשר לשמר פעילות בצורה רחבה בלי לסכן את בריאות העובדים. במקביל, למרות שיש לא מעט ביקורת על התמיכה הממשלתית, המפעלים בישראל קיבלו את התמיכה התקציבית הגדולה ביותר מבין כל הענפים למעט ענף המסעדות.

למרות שניתן לטעון ש"הנה קיבלתם עזרה" בפועל המפעלים מתמודדים מול מציאות לא פשוטה. חלק מהתמיכות ניתנות תחת הוכחת נזקים גדולים מאוד למפעלים עד למצב שלמפעל ברמות נזק כאלה כבר אין אפשרות באמת להתקיים. אחרים שנמצאים על הגבול לא זוכים לתמיכות ועלולים להידרש להחמרה במצבם כדי לקבל את הכסף. אחרים שניסו לפנות ולקבל הלוואות מצאו את עצמם מול בנקים שלא מוכנים לסכן את כספי הציבור בתחומים בעלי סיכון גבוה, במיוחד מול סטרטאפים בסיכון גבוה בתחום, וכמובן שגם כשיש הלוואות בסופו של דבר יהיה צריך להחזיר אותן וקשה לדעת אם המפעלים יעמדו מול כל הסיכונים האלה בעתיד.

למרות כל האתגרים אנחנו חייבים להפריד בין פתרונות מזיקים שלא יכולים להחזיק לאורך זמן אל מול פתרונות שיכולים לנצל את המשבר על מנת לבנות תעשייה חזקה שיכולה להתקיים לאורך שנים ארוכות ולהפוך לחלק לא פחות אינטגרלי בכלכלה מהייטק.

כדי שנוכל לעזור לתעשייה אנחנו צריכים להבין שהחודשים האחרונים שינו מקצה לקצה את המציאות הכלכלית. המשמעות היא שהשווקים העולמיים והמקומיים שינו את הביקושים בשוק ושהמציאות החדשה דורשת התאמות. עבור המפעלים המשמעות היא שיש תחומים שלא יוכלו להיות משתלמים, מכונות שהשקיעו בהם כסף וכבר לא רלוונטיות ועובדים שעוסקים בפעילות שלא תוכל להחזיק לאורך זמן. כל תמיכה שניתן למפעלים צריכה להיות תמיכה שתאפשר להם להפוך לחזקים ומותאמים יותר לצרכים של הלקוחות אבל לצערנו זה לא בדיוק מה שהתעשיינים דורשים.

הדרישה המרכזית שיו"ר התאחדות התעשיינים חזר ודרש הייתה הדרישה לרכש גומלין, חסמי יבוא וכפיה על הלקוחות המקומיים לקנות תוצרת כחול לבן גם כשיש אלטרנטיבות זולות וטובות יותר ממדינות אחרות. על פניו אפשר לחשוב "למה לא?", הרי מה אכפת לנו לקנות תוצרת מקומית ולמה שלא נעזור למפעלים בישראל אבל בפועל מדובר במדיניות שלא רק שלא תציל את המפעלים היא תהפוך אותם לחלשים יותר, יעילים פחות ותלויים בחסדי הממשלה.

הדרישה לכפות קניה ממפעלים כחול לבן וחסימת יבוא מתעלמת לגמרי מהעובדה שכלל העסקים בישראל סופגים מכה מאוד קשה. במידה והממשלה תדרוש מהלקוחות של המפעלים לקנות רק תוצרת ישראלית היא בעצם תכפה עליהם לקנות מוצרים שלא בהכרח מתאימים לצרכים שלהם ולשלם עליהם יותר כסף. במידה ורק המפעלים בישראל היו מתמודדים עם צרות כלכליות עוד יכולנו אולי לדון בטיעון הזה אבל מה שהתעשיינים דורשים הוא ליישם צעד שיפגע בתעשיות אחרות שנמצאות בצרות על מנת לתמוך במפעלים הישראלים – מדובר בדרישה לחתוך חתיכת עוגה על חשבון מי שגם ככה נשאר לו מעט מאוד לעצמו.

החלק שגרוע באמת בדרישה להכריח את כולם לקנות תוצרת כחול לבן קשור למה שיקרה אחרי שנשתקם מהקורונה. התוצאה שתיווצר בשוק תהיה של מפעלים שתלויים בלקוחות שלא באמת מעוניינים לקנות מהם ושמייצרים תוצרת שלא מתאימה עבורם. במצב כזה, בשנייה שהממשלה תחליט לבטל את הדרישה לקניה כחול לבן, המפעלים הישראלים, אלו שלא ביצעו התאמות לשוק כי הממשלה הכריחה לקוחות לקנות מהם, ימצאו את עצמם מול משבר שני. במצב כזה אנחנו נראה זעקות שבר על אכזריות הממשלה ודרישה להמשיך במדיניות המזיקה למרות שהקורונה תהיה כבר מזמן מאחורינו.

אז איך כן ניתן לעזור למפעלים? אנחנו צריכים להבין שמשבר הקורונה הוא הזדמנות אמתית לבצע התייעלות במפעלים הישראלים, להגדיל את הפריון ולבנות תעשייה חזקה שיכולה להתקיים בזכות עצמה. צעד ראשון שהממשלה יכולה לעשות הוא לעזור למפעלים בהשקעות במעבר בין ציוד מיושן לרובוטיקה וציוד חדיש על מנת להפוך לתחרותיים בשוק. הממשלה יכולה גם לתת יד בהלוואות ובהשקעות שנדרשות למפעלים שנפגעו כדי למקד את עצמם מחדש בתחומים שבהם יש להם ערך ויתרון אמיתי עבור הלקוחות. הממשלה יכולה לתת השתתפות עצמית מסוימת, לעזור ביצירת קשרים עם משקיעים או לתת ייעוץ במיקוד בשווקים ובמקומות שיש בהם הזדמנות.

אתגר נוסף שהתעשייה הישראלית התמודדה אתו בשנים האחרונות הוא מחסור בעובדים מיומנים בעקבות פרישה לפנסיה של רבים מעולי ברית המועצות. האבטלה הגבוהה והצורך של המפעלים לבצע התאמות זאת בדיוק ההזדמנות של הממשלה לשתף פעולה עם המפעלים בתחומי ההכשרות ולספק כוח אדם מיומן שכל כך נדרש למפעלים הישראלים. הממשלה יכולה לתת יד בעלויות ההכשרה לצד השתתפות עצמית של המפעלים והתחייבות לגיוס עובדים לתקופה מוגדרת וזאת כדי שהגיוסים לא יהפכו למשאבים מבוזבזים שייצרו נזק לעובדים ויתרמו מעט למפעלים. נראה שזה הכיוון שמכוון אליו חבר הכנסת ניר ברקת התכנית ההכשרות שלו אך עוד לא ברור אם תיושם התוכנית ומתי.

כמו שניתן לראות העלויות הקבועות הגדולות של המפעלים הישראלים יוצרות לא מעט אתגרים בתקופה הזאת. במצב כזה אנחנו צריכים להתמקד ברשת ביטחון שתאפשר למפעלים לשרוד את התקופה הקרובה (ויש מקום לשיפור), אבל אנחנו צריכים לנצל את הזמן הזה כדי שהמפעלים יבצעו את השינויים וההתאמות הנדרשים כדי להיות תחרותיים, יעילים ומתאימים לצרכים שיש בעולם. מאחר שאנחנו לא יודעים מתי יגמר המשבר ומאחר שאנחנו גם לא בטוחים איך יראה העולם לאחר היציאה ממנו, לא נוכל לסמוך על מדיניות שפשוט תכריח את כולם לקנות בכפייה תוצרת שהם לא צריכים ממפעלים ישראלים יקרים, לא יעילים ולא מתאימים. אמנם מדובר בפתרון שבבירור מזיק ללקוחות אבל יותר מהכול הוא מזיק למפעלים עצמם שיהפכו להיות תלויים בלקוחות שלא באמת מעוניינים במוצרים שלהם – זאת הדרך להרס המפעלים והתעשייה המקומית וחבל מאוד שזה הכיוון שהתאחדות התעשיינים דורשת לקדם בניגוד לכל המלצה הגיונית.

***
התמונה בפוסט שייכת לShlomo Katzav
https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/1/1b/Poleg_industrial_area_tempo_factory.jpg
פוסט זה נכתב בחסות תומכי הפטראון המובילים:
התורם גלעד מוצפי

מאני טוקס Money Talks – ערוץ חדש בנושא מניות והשווקים הפיננסיים! – http://bit.ly/2MNvU27

טריידסטריט Trade Street – מפגש הרחוב של הסוחרים והמשקיעים – בואו להתעדכן בכל מה שחם בשוק http://bit.ly/2wsXoEJ

קהילת הפני סטוקס של ישראל The Israeli Penny Stocks Community – סקירות שווקים וניתוחי עומק על מניות קטנות ובינוניות בוול סטריט http://bit.ly/2wrp9e3

רז גמליאל – סוחר מניות ומנטור אישי – מסחר מבוסס פנדמנטלס וניתוחי עומק http://bit.ly/2auG4BY

דניאל נבון – Trading.IL- עדכונים, סקירות וניתוחים טכניים חינמיים מדי יום עקבו אחרינו גם בטלגרם – T.me/TradingIL

***

לפוסטים נוספים בנושאי התאחדות התעשיינים:
http://bit.ly/2ZLjrjH

לדיון המלא הועדת הכנסת:
https://bit.ly/3hIFT5V




הצטרפו בתור תומכי פטראון

Share this:

  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)

קשור

ביטחון ישראל פוליטיקה פייסבוק תיירות תעשיה

אודות המחבר

Tom Kregenbild להציג את כל הפוסטים של טום קרגנבילד

המייסד של האתר "כלכלה קלה", אתר שהוקם במטרה להנגיש ידע כלכלי בצורה פשוטה, ברורה ואקטואלית

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

אל תפספסו דבר

הצטרפו בתור תומכי פטראון

כלכלה קלה בפייסבוק

ציוצים של כלכלה קלה

כלכלה קלה באינסטגרם

ערוץ הטלגרם של כלכלה קלה
ארכיונים
  • ספטמבר 2020
  • אוגוסט 2020
  • יולי 2020
  • יוני 2020
  • מאי 2020
  • אפריל 2020
  • מרץ 2020
  • פברואר 2020
  • ינואר 2020
  • דצמבר 2019
  • נובמבר 2019
  • אוקטובר 2019
  • ספטמבר 2019
  • אוגוסט 2019
  • יולי 2019
  • יוני 2019
  • מאי 2019
  • אפריל 2019
  • מרץ 2019
  • פברואר 2019
  • ינואר 2019
  • דצמבר 2018
  • נובמבר 2018
  • אוקטובר 2018
  • ספטמבר 2018
  • אוגוסט 2018
  • יולי 2018
  • יוני 2018
  • מאי 2018
  • אפריל 2018
  • מרץ 2018
  • פברואר 2018
  • ינואר 2018
  • דצמבר 2017
  • נובמבר 2017
  • אוקטובר 2017
  • ספטמבר 2017
  • אוגוסט 2017
  • יולי 2017
  • יוני 2017
  • מאי 2017
  • אפריל 2017
  • מרץ 2017
  • ינואר 2017
  • דצמבר 2016
  • נובמבר 2016
נושאים
איכות_הסביבה איכות הסביבה אירוויזיון אירופה ארצות הברית בידור ביטחון דוח_מבקר_המדינה הייטק הסתדרות העולם הערבי השכלה ועדי עובדים חופשה חינוך חקלאות טכנולוגיה יבוא ישראל מזון מחירים מיסים מערכת החינוך משבר_הדיור משרד_האוצר נדל"ן סטודנטים סין עוני עסקים פודקסט פוליטיקה פייסבוק פשע ציטוט_כלכלי ציטוט כלכלי קולנוע קומוניזם קורונה קפיטליזם רגולציה רווחה תחבורה תיירות תעופה
אודות כלכלה קלה

חיי היום יום שלנו כוללים שימוש בכסף, החלטות כלכליות וניסיון לעשות שימוש חכם במשאבים מצומצמים שעומדים לרשותנו.

 

למרות שנים של לימודים בבית הספר ובאוניברסיטה, מעטים מאתנו זוכים ללמוד על כלכלה, על איך היא פועלת ואיך היא יכולה לעזור לנו לשפר את חיינו.

 

המטרה של "כלכלה קלה" היא לעזור להנגיש את הידע הכלכלי שכל כך נחוץ לרבים מאיתנו בשפה קלה נגישה ואקטואלית.

RSS

RSS Feed

Theme by Pojo.me - WordPress Themes
Design by Elementor
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס