כלכלה קלה
  • ראשי
  • כלכלה למתחילים
    • פוסטים קצרים מפייסבוק
    • מושגים בסיסיים
      • איך קובעים שווי אמיתי של מוצר?
      • היד הנעלמה: מה זה אומר?
      • חלוקת עבודה והתמקצעות
      • מחירים: מה זה בכלל?
      • מלתוסיאניזם: כשכל האוכל יגמר
      • קללת משאבי הטבע
      • שכר מינימום
      • בועה: מה זה? ואיך היא נוצרת?
    • איך מודדים כלכלה?
      • איך משווים בין מדינות בעולם?
      • מדד החופש הכלכלי
      • מה זה מדד קלות עשיית עסקים?
      • מדד קלות עשיית עסקים 2019
      • עוני: איך מודדים אותו?
    • למה צריך קפיטליזם?
      • קוריאה: קפיטליזם מול קומוניזם
      • חברות ממשלתיות מול פרטיות
      • עושר מול אושר: מה עדיף?
    • צמיחה כלכלית
      • אתגרי המדינות המפותחות
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • סין: הדרך להשתלטות על העולם
  • כלכלה לפי נושאים
    • איכות הסביבה
      • השפעות חיצוניות
        • חלק א': סוגי השפעות חיצוניות
        • חלק ב': דיג יתר
        • חלק ג': הפתרונות
        • חלק ד': ההתחממות הגלובלית
    • הייטק
      • חלק א': תמצית תולדות ההייטק
      • חלק ב': למה השכר הגבוה?
      • חלק ג': מחסור בעובדי הייטק
      • חלק ד': השפעות על השכר
    • חירות
      • חופש וחירות: מה המחיר שלהם?
    • כלכלה מהעבר
      • תקופת הצנע
    • חינוך בישראל
      • למה כל כך קשה לגייס מורים טובים?
      • למה כל כך קשה לנהל בית ספר?
      • אזורי רישום ובחירת הורים
      • האם באמת חסרים מורים?
      • איכות ההוראה
      • מי באמת מחליט מה קורה בכיתה?
      • למה קשה לגייס מנהלים טובים?
      • זה לא (רק) עניין של כסף
      • למה אי אפשר למצוא מנהלים?
      • למה כל כך קשה להקים בית ספר חדש?
      • מעורבות הורים
      • תוצאות מבחני פיזה
      • פיזה 2018: סיפור שתי מערכות החינוך
      • פיזה 2018: המגזר שאף אחד לא מודד
      • פיזה 2018: מה ניסינו? ולמה זה נכשל?
    • מערכות חינוך בעולם
      • חלק א': מצב החינוך בעולם
      • חלק ד': הקיצונית של דרום קוריאה
      • חלק ב': חינוך בסין
      • חלק ה': יפן – הקהילה מול הפרט
      • חלק ג': חינוך בהונג קונג וסינגפור
      • חלק ו': הנשק הסודי של פינלנד
      • חלק ז': החינוך המקצועי בשוויץ
      • חלק ח': הסיפור המורכב של קנדה
      • חלק ט': אסטוניה המפתיעה
      • חלק י': איך בונים מערכת חינוך?
      • בתי ספר פרטיים באפריקה
    • חקלאות
      • המחסור בחמאה
      • צה"ל צריך לסבסד חקלאים?
      • הרפורמה האירופאית: חלק א'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ב'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ג'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק א'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ב'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ג'
      • הולנד: אימפריית החקלאות של אירופה
    • מלחמות אסונות וכלכלה
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • ארגונים ההומניטריים: טוב או רע?
    • משבר הדיור
      • באמת יש בועת נדל"ן?
      • למה דווקא תל אביב?
      • מס דירה שלישית
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • משברים כלכליים
      • חלק א': הפאניקה של 1907
      • חלק ב': הקריסה של 1929
      • חלק ג': משבר הסאבפריים 2008
      • חלק ד': המשבר הכלכלי של יוון
    • נלחמים בעוני
      • ניהול סיכונים: מפתח לפתרון עוני
      • עוני: איך מודדים אותו?
      • שכר מינימום
    • ערוצי התקשרות
      • אתרי חדשות: זה עושה לנו רע
      • רשות השידור: שאלות ותשובות
    • פוליטיקאים וכלכלה
      • משל על יין ויוקר המחיה
      • פוליטיקאים: למה הם פוגעים בנו?
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • תחבורה
      • איך פותרים פקקים?
      • כמה עולה חניה חינם?
    • פנסיה
      • מודל הפנסיה הצ'יליאני
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • עשרה כלים לחיים
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
    • קבוצת הדיונים
    • טוויטר
    • אינסטגרם
    • יוטיוב
    • הספרייה
  • צור קשר
    • תנאי שימוש
  • דף הבית
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
  • פטראון – קבלו את הפוסטים לפני כולם
  • טלגרם – כל הכלכלנים במקום אחד
  • אינסטגרם
  • המלצות ספרים
  • איך מודדים כלכלה?
  • ההייטק הישראלי
  • חקלאות
  • מושגים בסיסיים
  • מערכות חינוך בעולם
  • מערכת החינוך בישראל
  • משבר הדיור
  • משברים כלכליים
  • עשרה כלים לחיים
  • תנאי שימוש
  • צור קשר
כלכלה קלה
  • ראשי
  • כלכלה למתחילים
    • פוסטים קצרים מפייסבוק
    • מושגים בסיסיים
      • איך קובעים שווי אמיתי של מוצר?
      • היד הנעלמה: מה זה אומר?
      • חלוקת עבודה והתמקצעות
      • מחירים: מה זה בכלל?
      • מלתוסיאניזם: כשכל האוכל יגמר
      • קללת משאבי הטבע
      • שכר מינימום
      • בועה: מה זה? ואיך היא נוצרת?
    • איך מודדים כלכלה?
      • איך משווים בין מדינות בעולם?
      • מדד החופש הכלכלי
      • מה זה מדד קלות עשיית עסקים?
      • מדד קלות עשיית עסקים 2019
      • עוני: איך מודדים אותו?
    • למה צריך קפיטליזם?
      • קוריאה: קפיטליזם מול קומוניזם
      • חברות ממשלתיות מול פרטיות
      • עושר מול אושר: מה עדיף?
    • צמיחה כלכלית
      • אתגרי המדינות המפותחות
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • סין: הדרך להשתלטות על העולם
  • כלכלה לפי נושאים
    • איכות הסביבה
      • השפעות חיצוניות
        • חלק א': סוגי השפעות חיצוניות
        • חלק ב': דיג יתר
        • חלק ג': הפתרונות
        • חלק ד': ההתחממות הגלובלית
    • הייטק
      • חלק א': תמצית תולדות ההייטק
      • חלק ב': למה השכר הגבוה?
      • חלק ג': מחסור בעובדי הייטק
      • חלק ד': השפעות על השכר
    • חירות
      • חופש וחירות: מה המחיר שלהם?
    • כלכלה מהעבר
      • תקופת הצנע
    • חינוך בישראל
      • למה כל כך קשה לגייס מורים טובים?
      • למה כל כך קשה לנהל בית ספר?
      • אזורי רישום ובחירת הורים
      • האם באמת חסרים מורים?
      • איכות ההוראה
      • מי באמת מחליט מה קורה בכיתה?
      • למה קשה לגייס מנהלים טובים?
      • זה לא (רק) עניין של כסף
      • למה אי אפשר למצוא מנהלים?
      • למה כל כך קשה להקים בית ספר חדש?
      • מעורבות הורים
      • תוצאות מבחני פיזה
      • פיזה 2018: סיפור שתי מערכות החינוך
      • פיזה 2018: המגזר שאף אחד לא מודד
      • פיזה 2018: מה ניסינו? ולמה זה נכשל?
    • מערכות חינוך בעולם
      • חלק א': מצב החינוך בעולם
      • חלק ד': הקיצונית של דרום קוריאה
      • חלק ב': חינוך בסין
      • חלק ה': יפן – הקהילה מול הפרט
      • חלק ג': חינוך בהונג קונג וסינגפור
      • חלק ו': הנשק הסודי של פינלנד
      • חלק ז': החינוך המקצועי בשוויץ
      • חלק ח': הסיפור המורכב של קנדה
      • חלק ט': אסטוניה המפתיעה
      • חלק י': איך בונים מערכת חינוך?
      • בתי ספר פרטיים באפריקה
    • חקלאות
      • המחסור בחמאה
      • צה"ל צריך לסבסד חקלאים?
      • הרפורמה האירופאית: חלק א'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ב'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ג'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק א'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ב'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ג'
      • הולנד: אימפריית החקלאות של אירופה
    • מלחמות אסונות וכלכלה
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • ארגונים ההומניטריים: טוב או רע?
    • משבר הדיור
      • באמת יש בועת נדל"ן?
      • למה דווקא תל אביב?
      • מס דירה שלישית
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • משברים כלכליים
      • חלק א': הפאניקה של 1907
      • חלק ב': הקריסה של 1929
      • חלק ג': משבר הסאבפריים 2008
      • חלק ד': המשבר הכלכלי של יוון
    • נלחמים בעוני
      • ניהול סיכונים: מפתח לפתרון עוני
      • עוני: איך מודדים אותו?
      • שכר מינימום
    • ערוצי התקשרות
      • אתרי חדשות: זה עושה לנו רע
      • רשות השידור: שאלות ותשובות
    • פוליטיקאים וכלכלה
      • משל על יין ויוקר המחיה
      • פוליטיקאים: למה הם פוגעים בנו?
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • תחבורה
      • איך פותרים פקקים?
      • כמה עולה חניה חינם?
    • פנסיה
      • מודל הפנסיה הצ'יליאני
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • עשרה כלים לחיים
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
    • קבוצת הדיונים
    • טוויטר
    • אינסטגרם
    • יוטיוב
    • הספרייה
  • צור קשר
    • תנאי שימוש
  • דף הבית
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
  • פטראון – קבלו את הפוסטים לפני כולם
  • טלגרם – כל הכלכלנים במקום אחד
  • אינסטגרם
  • המלצות ספרים
  • איך מודדים כלכלה?
  • ההייטק הישראלי
  • חקלאות
  • מושגים בסיסיים
  • מערכות חינוך בעולם
  • מערכת החינוך בישראל
  • משבר הדיור
  • משברים כלכליים
  • עשרה כלים לחיים
  • תנאי שימוש
  • צור קשר
זאת לא פרידה אבל אולי בעצם כן
ראשי » פייסבוק » זאת לא פרידה אבל אולי בעצם כן

זאת לא פרידה אבל אולי בעצם כן

טום קרגנבילד ספטמבר 27, 2020 09:02 5 תגובות


אחרי שלוש וחצי שנים של שבהן פורסמו אלפי פוסטים תחת העמוד של כלכלה קלה, החלטתי לקחת הפסקה ארוכה ללא תאריך מוגדר לחזרה. העמוד ימשיך להיות זמין ואתר האינטרנט ימשיך להיות ארכיון של הפוסטים לאורך השנים, אבל בינתיים לא יהיה תוכן חדש.

לאורך התקופה הזאת למדתי ממכם המון, למדתי כלכלה בצורה הרבה יותר מעמיקה ואני מקווה שעזרתי לכם להבין בצורה יותר מעמיקה את העולם שבו אתם חיים. כלכלה זה תחום מדהים וכל אחד מאיתנו חייב להחזיק בבסיס שלה על מנת להבין לעומק את ההחלטות שנלקחות סביבו ומשפיעות על החיים שלנו. אני מקווה שתרמתי, בחלקת האלוהים הקטנה שלי, להבנה שלכם של תחום הכלכלה.

לפני שאלך הייתי רוצה לסכם לכם בכמה נקודות את הנושאים החשובים ביותר לדעתי בחברה הישראלית, אלו שמשפיעים היום וישפיעו עליי, עליכם ועל הילדים שלנו בשנים הבאות:

תקציב המדינה: למדינה אין כסף. אין לה קסמים, כספות, עצי כסף או כל תרגיל אחר שאתם חושבים עליו. לממשלה יש את הכסף שלנו, זה שיושב אצלנו בבנק היום וזה שנרוויח בעתיד וכל מה שהיא יכולה לעשות זה לקחת אותו מאיתנו ולהשתמש בו כדי לתת שירותים או לחלק אותו מחדש. יכול להיות שאתם מאמינים שיש חלוקה שבה אתם תרוויחו בענק בזמן שאחרים יפסידו פחות אבל זה כל התרגיל. הממשלה גם יכולה ללוות כסף אבל כל מה שהיא עושה זה לקחת אותו מהשכר העתידי והעבודה הקשה שלכם ושל הילדים שלכם – אולי זה בסדר, אולי לא, אבל עצי כסף אין. הדפסה היא תרגיל יותר מורכב אבל גם הוא לוקח ממכם מיסים דרך אינפלציה.

הדמוגרפיה הישראלית: החברה הישראלית בנויה משבטים וכל אחד מהם הוא ייחודי וכולל צדדים מרגשים, נהדרים ויפים שיש המון מה ללמוד מהם. למרות זאת, להבדלים בין אותם שבטים יש השפעות אדירות על העתיד הישראלי. חוסר ההשתלבות של המגזר החרדי והערבי היא בעיה אמיתית והעובדה ששני האוכלוסיות הללו זוכות להשכלה ברמה של מדינת עולם שלישית, היא עוול חמור. עצם העובדה שאנשים לא עובדים זאת לא הבעיה, האתגר הוא השילוב בין חוסר ההשתלבות לבין השימוש בשירותי ממשלה ותשתיות שמישהו צריך לממן. בהמשך לנקודה הקודמת, לממשלה אין כסף ואם אוכלוסיות מסוימות מביאות הרבה ילדים שלא משתלבים בשוק העבודה אבל צריכות חינוך, בתי חולים, כבישים, חשמל, מים, תקשורת ודברים רבים אחרים, המשמעות היא שכולנו נשלם כפול רק כדי לעמוד במקום. הדיון הוא לא באמת על הבעיה הקטנה יחסית של התקצוב הייחודי לחרדים, המחיר האמיתי מסתתר בשירותי הממשלה הבסיסיים ביותר שכולנו משתמשים בהם בשילוב עם חוסר ההשתלבות בשוק העבודה.

משבר הדיור: הגידול בילודה הישראלית והעובדה שבכל שנה אנחנו צריכים לבנות עוד ועוד רק כדי לעמוד באותו המקום, יוצר מצב שבו יש קושי אדיר לעמוד בהיצע הנדרש עבור המשק הישראלי. לאורך הזמן אולי יהיו עליות וירידות אבל עד שלא נראה מדיניות שמגבירה את הקצב שמצליחה לבנות דירות בצורה מהירה שתתאים לצרכים של השוק, סביר להניח שבעשורים הבאים אנחנו נגיע למציאות יותר קשה ויותר חמורה, כזאת שתתקרב יותר ויותר אל הטירוף בהונג קונג. רוצים לפתור את משבר הדיור? תבנו יותר או תתרבו פחות.

צבא העם: גיוס החובה הוא אתגר עצום והנסיבות שהובילו אליו בהחלט ברורות לכל אזרח שחי בישראל. המעבר לצבא מקצועי הוא מעבר קשה ומאתגר ולא בטוח שאפשרי ללא סיכון שאנחנו אולי לא מסוגלים להרשות לעצמנו כרגע. עם זאת, אנחנו חייבים להבין שגיוס החובה הוא מודל של עבדות במאה ה-21. אנחנו שוללים מצעירים את החופש ושולחים אותם לעבודות כפיה, לעיתים מסכנות חיים. מתוך ההבנה הזאת אנחנו צריכים לגשת בקדושה לכל חופש שנשלל, להעניק תנאים מכבדים למשרתים, למנוע נזקים עד כמה שאפשר ולסגור שימושים לא ראויים בכוח אדם שזול תקציבית אך יקר ברמה המוסרית. אין שום סיבה לגייס אדם בכפיה כדי שיעבוד בתחנת רדיו או בתור כתב צבאי. אין שום סיבה לשלול חופש מאדם כדי שיבדר מפקדים בטקסים ואין צורך בחיל חינוך. צה"ל צריך לעסוק בביטחון ולקדש כל אדם שהפך לעבד עבור שאר אזרחי ישראל.

יוקר המחיה: בשנת 2011 צעירים יצאו לרחובות כדי להפגין נגד יוקר המחיה. על מחירי הדיור דיברנו אבל המחאה כללה גם את מחירי המזון. מדינת ישראל מנהלת מדיניות תמיכה בחקלאים שמבוססת על השיטות המעוותות ביותר שניתן ליישם. ביד אחת יש חסמי יבוא, קרטלים, רגולציה מפלצתית ומניעת תחרות וביד השנייה יש הנחות במע"מ על פירות וירקות, סבסוד קרקעות וסבסוד מחירי מים. התוצאה, למרות האפקטים המנוגדים, היא מחירי פירות וירקות גבוהים ביחס לממוצע בעולם, איכות נוראית ומגוון מוגבל. החלק הנורא הוא שמשפחות עניות נאלצות לסבסד חקלאים בני מעמד הביניים וגם זה לא באמת עוזר כי התמיכה מפוזרת על כל שרשרת הייצור ככה שגם רמי לוי ושופרסל זוכים להנחות במקום שכל הכסף יופנה לחקלאים. אין שום דבר ציוני בחקלאות הישראלית אבל יש בה הרבה ציניות. המעבר לסבסוד ישיר הוא פתרון ביניים טוב אבל אנחנו חייבים להחליט מה אנחנו מצפים לקבל מהחקלאים הישראלים ומה בדיוק אנחנו מסבסדים, בלי להתמודד עם השאלה הזאת נמשיך לשלם הרבה ולקבל מעט בחזרה.

ארגוני העובדים: אין ספק שיש חשיבות גדולה להגנה על בני אדם מפני ניצול, יחס מזלזל ופגיעה במקום העבודה. עם זאת אנחנו יכולים לראות שחוקי העבודה בישראל עברו את גבול הטעם הטוב והפכו לכלי סחטנות בידי וועדים שיושבים על השלטר וסוחטים עד הטיפה האחרונה את משלמי המיסים והצרכנים הישראלים. אנחנו מדברים על חיים של בני אדם ומצבים כמו כשמכבי האש מפסיקים להתאמן למשך חצי שנה בגלל שביטלו להם את שידורי היס בתחנות, אנחנו מדברים על מצור על מדינת ישראל כשרשות שדות התעופה והנמלים משביתים את השערים אל מדינת ישראל ואנחנו מדברים על דריסה של אזרחים עניים וחלשים כששירותי ממשלה נסגרים כל יומיים בגלל וועד כזה או אחר שהחליט שהוא זקוק להעלאת שכר. הגיע הזמן לשים סוף לאלימות והסחטנות.

מערכת החינוך: מערכת החינוך הישראלית היא אסון ואין דרך אחרת לתאר אותה. כל אדם שמסוגל לעשות זאת ולהיעזר בשוק הפרטי על מנת לשכור שירותים ממורים פרטיים שבאמת מחזיקים בידע וביכולת ללמד את הילדים שלכם, כדאי מאוד שיעשה זאת. המורים בישראל, בממוצע הם תלמידים חלשים, הם לא יודעים את החומר שאותו הם מלמדים והתרומה שלהם לילדים היא מוגבלת. אנחנו מבינים היום עד כמה למערכת החינוך אין יכולת להתגמש ולהתאים את עצמה בתקופה הקשה הזאת והמצב הרבה יותר חמור כשאנחנו מדברים על האוכלוסייה החרדית והערבית שזוכות למערכת חינוך שמביכה גם את הכלכלות השבורות וההרוסות ביותר בעולם. וועדי העובדים, אלו שדיברנו עליהם בסעיף הקודם, אחראים ישירות לקטסטרופה הזאת אבל משרד החינוך הוא שחקן מרכזי במצב שבו המערכת גם לא שוויונית וגם לא מגיעה להישגים מרשימים.

מחנאות: בתקופה האחרונה איבדנו את הדרך לגמרי. אלו הבחירות, השחיתויות וכמובן גם הקורונה אבל הפוליטיקאים שלנו הם ראי שלנו ונראה שרבים מאיתנו הפסיקו להפעיל את המוח לחלוטין והחליטו שפשוט מספיק לבחור צד ולראות את העולם דרך המשקפיים שהם בחרו, עם ההדפס המיוחד של המפלגה או האדם שאותו הם מחשיבים לחכם. הפוליטיקאים שלנו בינוניים במקרה הטוב, גם אלו שמידי פעם מציגים עומק או עמדה כלכלית רצינית אבל הבינוניות שלהם היא לא הבעיה כי הבעיה היא אנחנו. המטרה שלנו כאזרחים היא לבנות מערכת פוליטית שתאפשר להוביל גם את הגרועים בפוליטיקאים לקבל החלטות טובות שיועילו לכולנו. אנחנו עסוקים ללא הפסקה בפרסונות ובאנשים במקום להבין שאנחנו צריכים להתמקד במדיניות ובמנגנון של המערכת הפוליטית. ביבי הוא לא אלוהים, הוא סתם שמוק שהבין יותר טוב מאחרים איך לשחק את המשחק. לפיד הוא לא אופוזיציה ראויה, גם הוא סתם שמוק שפשוט משחק את המשחק מהאופוזיציה. את הנאמנות שלכם תשמרו לאנשים הקרובים שלכם, את הפוליטיקאים אתם יכולים לגלגל מהמדרגות בכל פעם שהם פועלים בצורה מושחתת, פופוליסטית או חסרת אחריות.

קורונה: אני לא אוכל לעבור על כל בעיה ובעיה שיש אבל אי אפשר שלא להזכיר את הקורונה. אני מרגיש שאין באמת טעם לדבר יותר בהיגיון על המגפה העולמית כי נראה שבחודשים האחרונים משהו רע מאוד עובר על רבים מאיתנו ועל המנהיגים שהיו אמורים לעזור לנו בתקופה הקשה הזאת. מדובר באירוע שיזעזע את החיים שלנו בשנים הבאות כשאת מחיר "העזרה" הממשלתית ישלמו גם הילדים שלנו ואת מחיר חוסר האחריות שלנו ישלמו, וכבר שילמו, רבים מהסבים והסבתות שלנו. בשלב הזה אין כאן ממשלה, אין מערכת שעוזרת ואתם נדרשים לפעול בצורה אחראית ולשמור על עצמכם ועל היקרים לכם. מדובר בתקופה משוגעת שמזכירה מלחמת עולם ולכן את המשמעות של מה שאנחנו חווים אנחנו נבין רק בעוד שנים רבות. בינתיים תחזיקו חזק כי המסע הזה הולך להיות מטלטל. תזכרו שיש סכנות רבות ותזכרו שיש גם הזדמנויות אבל אתם אחראים על חייכם ועל היקרים לכם.

אמפתיה: למרות שקיימים אנשים רעים בעולם תזכרו שהאנשים שסביבכם ברוב רובם של המקרים אינם אנשים רעים. הם לא רעים כי הם מקהילה אחרת שלא יצא לכם להכיר, הם לא רעים בגלל המקצוע שבו הם עוסקים, הם לא רעים כי הם ממפלגה שונה מזאת שהצבעתם לה והם לא רעים כי הם חושבים שהדרך הנכונה שונה מהדרך שאתם מאמינים בה. תזכרו שברוב הסוגיות שקיימות בישראל, רוב הציבור מנסה להגיע כמעט תמיד לאותה מטרה. אנחנו רוצים בטחון לילדים שלנו, אנחנו רוצים יציבות פיננסית, חינוך טוב, מערכת בריאות כלכלית ומדינה שדואגת לאנשים שמצאו את עצמם בתקופה קשה, לפעמים גם כשזה באשמתם. הדיון הוא על הדרך ואנחנו צריכים להשקיע זמן כדי ללמוד מה עובד, מה הוכיח את עצמו במציאות ולהשקיע מאמץ כדי לשכנע אחרים בדרך הזאת. ניסיתי לעשות זאת לאורך השנים האחרונות ואני מתנצל אם פגעתי בחלקכם בדרך – אתם פשוט מקסימים ולמרות וויכוחים לא פשוטים היה תענוג לעשות את כל זה.

היו שלום, צום קל ותודה על הדגים




הצטרפו בתור תומכי פטראון

Share this:

  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)

קשור

ביטחון הסוף חינוך חקלאות ישראל מיסים נדל"ן פייסבוק תחבורה

אודות המחבר

Tom Kregenbild להציג את כל הפוסטים של טום קרגנבילד

המייסד של האתר "כלכלה קלה", אתר שהוקם במטרה להנגיש ידע כלכלי בצורה פשוטה, ברורה ואקטואלית

« פוסט קודם

5 תגובות

  1. שקד הגב ספטמבר 29, 2020 בשעה 12:09

    ואווו!!!!
    תודה רבה על הכול עד עכשיו….
    אני עוקבת אדוקה של האתר הזה…
    שרפתי לילות שלמים על הארכיונים שלך…
    תודה רבה… אין מילים…
    אגב בתור כלכלן אני מנסה להבין מה המודל העסקי של האתר?
    כי אין כאן פרסומות פריטות שלך, אלא רק פרסומות של גוגל. האם זה מקור הרווח?
    או שזה לא עמוד עם רציונאל רווחי?
    סתם מעניין….
    בכול אופן תודה רבה ואין מילים!!!!

    • טום קרגנבילד הגב ספטמבר 29, 2020 בשעה 15:52

      תודה רבה. המודל העסקי התבסס על תומכים בפטראון ופחות על הפרסומות כאן

    • טום קרגנבילד הגב ספטמבר 29, 2020 בשעה 15:53

      אבל חשוב לומר שהאתר תמיד עמד על אפס רווחים בצורה מכוונת כדי להחזיר את ההשקעה לקוראים

  2. יהודית הגב ספטמבר 30, 2020 בשעה 14:53

    מה עם הפנסיות התקציביות, לא שוות פסקה?

  3. תמר וורבר הגב אוקטובר 18, 2020 בשעה 12:06

    וואו. גיליתי את האתר והכתבות שלך ממש בשבוע האחרון, ואני כל כך נהנית לקרוא ולהחכים. הבעיות שכתבת עליהן כאן קצת מייאשות אותי כי הן מזכירות כמה ארוכה הדרך שיש לפנינו, וכיום 70 וקצת שנה לאחר קום המדינה נראה כי אנחנו שקועים עמוק בבעיות וקשיים, באחת התקופות המאתגרות בהיסטוריה של מדינת ישראל. מאחלת לנו בהצלחה… ):
    בינתיים – האמת מקווה שתחזור לכתוב לנו!!! לפחות על נושאים אקטואליים!

השארת תגובה

ביטול

אל תפספסו דבר

הצטרפו בתור תומכי פטראון

כלכלה קלה בפייסבוק

ציוצים של כלכלה קלה

כלכלה קלה באינסטגרם

ערוץ הטלגרם של כלכלה קלה
ארכיונים
  • ספטמבר 2020
  • אוגוסט 2020
  • יולי 2020
  • יוני 2020
  • מאי 2020
  • אפריל 2020
  • מרץ 2020
  • פברואר 2020
  • ינואר 2020
  • דצמבר 2019
  • נובמבר 2019
  • אוקטובר 2019
  • ספטמבר 2019
  • אוגוסט 2019
  • יולי 2019
  • יוני 2019
  • מאי 2019
  • אפריל 2019
  • מרץ 2019
  • פברואר 2019
  • ינואר 2019
  • דצמבר 2018
  • נובמבר 2018
  • אוקטובר 2018
  • ספטמבר 2018
  • אוגוסט 2018
  • יולי 2018
  • יוני 2018
  • מאי 2018
  • אפריל 2018
  • מרץ 2018
  • פברואר 2018
  • ינואר 2018
  • דצמבר 2017
  • נובמבר 2017
  • אוקטובר 2017
  • ספטמבר 2017
  • אוגוסט 2017
  • יולי 2017
  • יוני 2017
  • מאי 2017
  • אפריל 2017
  • מרץ 2017
  • ינואר 2017
  • דצמבר 2016
  • נובמבר 2016
נושאים
איכות_הסביבה איכות הסביבה אירוויזיון אירופה ארצות הברית בידור ביטחון דוח_מבקר_המדינה הייטק הסתדרות העולם הערבי השכלה ועדי עובדים חופשה חינוך חקלאות טכנולוגיה יבוא ישראל מזון מחירים מיסים מערכת החינוך משבר_הדיור משרד_האוצר נדל"ן סטודנטים סין עוני עסקים פודקסט פוליטיקה פייסבוק פשע ציטוט_כלכלי ציטוט כלכלי קולנוע קומוניזם קורונה קפיטליזם רגולציה רווחה תחבורה תיירות תעופה
אודות כלכלה קלה

חיי היום יום שלנו כוללים שימוש בכסף, החלטות כלכליות וניסיון לעשות שימוש חכם במשאבים מצומצמים שעומדים לרשותנו.

 

למרות שנים של לימודים בבית הספר ובאוניברסיטה, מעטים מאתנו זוכים ללמוד על כלכלה, על איך היא פועלת ואיך היא יכולה לעזור לנו לשפר את חיינו.

 

המטרה של "כלכלה קלה" היא לעזור להנגיש את הידע הכלכלי שכל כך נחוץ לרבים מאיתנו בשפה קלה נגישה ואקטואלית.

RSS

RSS Feed

Theme by Pojo.me - WordPress Themes
Design by Elementor
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס