כלכלה קלה
  • ראשי
  • כלכלה למתחילים
    • פוסטים קצרים מפייסבוק
    • מושגים בסיסיים
      • איך קובעים שווי אמיתי של מוצר?
      • היד הנעלמה: מה זה אומר?
      • חלוקת עבודה והתמקצעות
      • מחירים: מה זה בכלל?
      • מלתוסיאניזם: כשכל האוכל יגמר
      • קללת משאבי הטבע
      • שכר מינימום
      • בועה: מה זה? ואיך היא נוצרת?
    • איך מודדים כלכלה?
      • איך משווים בין מדינות בעולם?
      • מדד החופש הכלכלי
      • מה זה מדד קלות עשיית עסקים?
      • מדד קלות עשיית עסקים 2019
      • עוני: איך מודדים אותו?
    • למה צריך קפיטליזם?
      • קוריאה: קפיטליזם מול קומוניזם
      • חברות ממשלתיות מול פרטיות
      • עושר מול אושר: מה עדיף?
    • צמיחה כלכלית
      • אתגרי המדינות המפותחות
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • סין: הדרך להשתלטות על העולם
  • כלכלה לפי נושאים
    • איכות הסביבה
      • השפעות חיצוניות
        • חלק א': סוגי השפעות חיצוניות
        • חלק ב': דיג יתר
        • חלק ג': הפתרונות
        • חלק ד': ההתחממות הגלובלית
    • הייטק
      • חלק א': תמצית תולדות ההייטק
      • חלק ב': למה השכר הגבוה?
      • חלק ג': מחסור בעובדי הייטק
      • חלק ד': השפעות על השכר
    • חירות
      • חופש וחירות: מה המחיר שלהם?
    • כלכלה מהעבר
      • תקופת הצנע
    • חינוך בישראל
      • למה כל כך קשה לגייס מורים טובים?
      • למה כל כך קשה לנהל בית ספר?
      • אזורי רישום ובחירת הורים
      • האם באמת חסרים מורים?
      • איכות ההוראה
      • מי באמת מחליט מה קורה בכיתה?
      • למה קשה לגייס מנהלים טובים?
      • זה לא (רק) עניין של כסף
      • למה אי אפשר למצוא מנהלים?
      • למה כל כך קשה להקים בית ספר חדש?
      • מעורבות הורים
      • תוצאות מבחני פיזה
      • פיזה 2018: סיפור שתי מערכות החינוך
      • פיזה 2018: המגזר שאף אחד לא מודד
      • פיזה 2018: מה ניסינו? ולמה זה נכשל?
    • מערכות חינוך בעולם
      • חלק א': מצב החינוך בעולם
      • חלק ד': הקיצונית של דרום קוריאה
      • חלק ב': חינוך בסין
      • חלק ה': יפן – הקהילה מול הפרט
      • חלק ג': חינוך בהונג קונג וסינגפור
      • חלק ו': הנשק הסודי של פינלנד
      • חלק ז': החינוך המקצועי בשוויץ
      • חלק ח': הסיפור המורכב של קנדה
      • חלק ט': אסטוניה המפתיעה
      • חלק י': איך בונים מערכת חינוך?
      • בתי ספר פרטיים באפריקה
    • חקלאות
      • המחסור בחמאה
      • צה"ל צריך לסבסד חקלאים?
      • הרפורמה האירופאית: חלק א'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ב'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ג'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק א'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ב'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ג'
      • הולנד: אימפריית החקלאות של אירופה
    • מלחמות אסונות וכלכלה
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • ארגונים ההומניטריים: טוב או רע?
    • משבר הדיור
      • באמת יש בועת נדל"ן?
      • למה דווקא תל אביב?
      • מס דירה שלישית
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • משברים כלכליים
      • חלק א': הפאניקה של 1907
      • חלק ב': הקריסה של 1929
      • חלק ג': משבר הסאבפריים 2008
      • חלק ד': המשבר הכלכלי של יוון
    • נלחמים בעוני
      • ניהול סיכונים: מפתח לפתרון עוני
      • עוני: איך מודדים אותו?
      • שכר מינימום
    • ערוצי התקשרות
      • אתרי חדשות: זה עושה לנו רע
      • רשות השידור: שאלות ותשובות
    • פוליטיקאים וכלכלה
      • משל על יין ויוקר המחיה
      • פוליטיקאים: למה הם פוגעים בנו?
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • תחבורה
      • איך פותרים פקקים?
      • כמה עולה חניה חינם?
    • פנסיה
      • מודל הפנסיה הצ'יליאני
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • עשרה כלים לחיים
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
    • קבוצת הדיונים
    • טוויטר
    • אינסטגרם
    • יוטיוב
    • הספרייה
  • צור קשר
    • תנאי שימוש
  • דף הבית
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
  • פטראון – קבלו את הפוסטים לפני כולם
  • טלגרם – כל הכלכלנים במקום אחד
  • אינסטגרם
  • המלצות ספרים
  • איך מודדים כלכלה?
  • ההייטק הישראלי
  • חקלאות
  • מושגים בסיסיים
  • מערכות חינוך בעולם
  • מערכת החינוך בישראל
  • משבר הדיור
  • משברים כלכליים
  • עשרה כלים לחיים
  • תנאי שימוש
  • צור קשר
כלכלה קלה
  • ראשי
  • כלכלה למתחילים
    • פוסטים קצרים מפייסבוק
    • מושגים בסיסיים
      • איך קובעים שווי אמיתי של מוצר?
      • היד הנעלמה: מה זה אומר?
      • חלוקת עבודה והתמקצעות
      • מחירים: מה זה בכלל?
      • מלתוסיאניזם: כשכל האוכל יגמר
      • קללת משאבי הטבע
      • שכר מינימום
      • בועה: מה זה? ואיך היא נוצרת?
    • איך מודדים כלכלה?
      • איך משווים בין מדינות בעולם?
      • מדד החופש הכלכלי
      • מה זה מדד קלות עשיית עסקים?
      • מדד קלות עשיית עסקים 2019
      • עוני: איך מודדים אותו?
    • למה צריך קפיטליזם?
      • קוריאה: קפיטליזם מול קומוניזם
      • חברות ממשלתיות מול פרטיות
      • עושר מול אושר: מה עדיף?
    • צמיחה כלכלית
      • אתגרי המדינות המפותחות
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • סין: הדרך להשתלטות על העולם
  • כלכלה לפי נושאים
    • איכות הסביבה
      • השפעות חיצוניות
        • חלק א': סוגי השפעות חיצוניות
        • חלק ב': דיג יתר
        • חלק ג': הפתרונות
        • חלק ד': ההתחממות הגלובלית
    • הייטק
      • חלק א': תמצית תולדות ההייטק
      • חלק ב': למה השכר הגבוה?
      • חלק ג': מחסור בעובדי הייטק
      • חלק ד': השפעות על השכר
    • חירות
      • חופש וחירות: מה המחיר שלהם?
    • כלכלה מהעבר
      • תקופת הצנע
    • חינוך בישראל
      • למה כל כך קשה לגייס מורים טובים?
      • למה כל כך קשה לנהל בית ספר?
      • אזורי רישום ובחירת הורים
      • האם באמת חסרים מורים?
      • איכות ההוראה
      • מי באמת מחליט מה קורה בכיתה?
      • למה קשה לגייס מנהלים טובים?
      • זה לא (רק) עניין של כסף
      • למה אי אפשר למצוא מנהלים?
      • למה כל כך קשה להקים בית ספר חדש?
      • מעורבות הורים
      • תוצאות מבחני פיזה
      • פיזה 2018: סיפור שתי מערכות החינוך
      • פיזה 2018: המגזר שאף אחד לא מודד
      • פיזה 2018: מה ניסינו? ולמה זה נכשל?
    • מערכות חינוך בעולם
      • חלק א': מצב החינוך בעולם
      • חלק ד': הקיצונית של דרום קוריאה
      • חלק ב': חינוך בסין
      • חלק ה': יפן – הקהילה מול הפרט
      • חלק ג': חינוך בהונג קונג וסינגפור
      • חלק ו': הנשק הסודי של פינלנד
      • חלק ז': החינוך המקצועי בשוויץ
      • חלק ח': הסיפור המורכב של קנדה
      • חלק ט': אסטוניה המפתיעה
      • חלק י': איך בונים מערכת חינוך?
      • בתי ספר פרטיים באפריקה
    • חקלאות
      • המחסור בחמאה
      • צה"ל צריך לסבסד חקלאים?
      • הרפורמה האירופאית: חלק א'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ב'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ג'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק א'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ב'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ג'
      • הולנד: אימפריית החקלאות של אירופה
    • מלחמות אסונות וכלכלה
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • ארגונים ההומניטריים: טוב או רע?
    • משבר הדיור
      • באמת יש בועת נדל"ן?
      • למה דווקא תל אביב?
      • מס דירה שלישית
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • משברים כלכליים
      • חלק א': הפאניקה של 1907
      • חלק ב': הקריסה של 1929
      • חלק ג': משבר הסאבפריים 2008
      • חלק ד': המשבר הכלכלי של יוון
    • נלחמים בעוני
      • ניהול סיכונים: מפתח לפתרון עוני
      • עוני: איך מודדים אותו?
      • שכר מינימום
    • ערוצי התקשרות
      • אתרי חדשות: זה עושה לנו רע
      • רשות השידור: שאלות ותשובות
    • פוליטיקאים וכלכלה
      • משל על יין ויוקר המחיה
      • פוליטיקאים: למה הם פוגעים בנו?
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • תחבורה
      • איך פותרים פקקים?
      • כמה עולה חניה חינם?
    • פנסיה
      • מודל הפנסיה הצ'יליאני
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • עשרה כלים לחיים
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
    • קבוצת הדיונים
    • טוויטר
    • אינסטגרם
    • יוטיוב
    • הספרייה
  • צור קשר
    • תנאי שימוש
  • דף הבית
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
  • פטראון – קבלו את הפוסטים לפני כולם
  • טלגרם – כל הכלכלנים במקום אחד
  • אינסטגרם
  • המלצות ספרים
  • איך מודדים כלכלה?
  • ההייטק הישראלי
  • חקלאות
  • מושגים בסיסיים
  • מערכות חינוך בעולם
  • מערכת החינוך בישראל
  • משבר הדיור
  • משברים כלכליים
  • עשרה כלים לחיים
  • תנאי שימוש
  • צור קשר
חיילים בחובות כספיים: מחיר צבא העם
ראשי » פייסבוק » חיילים בחובות כספיים: מחיר צבא העם

חיילים בחובות כספיים: מחיר צבא העם

טום קרגנבילד ספטמבר 23, 2020 10:04 תגובה אחת


לפני שבועיים התקיים דיון חשוב ומרתק בכנסת בנוגע להתמודדות של צה"ל עם חיילים שמוצאים את עצמם בחובות במהלך השירות הצבאי שלהם. מדובר באחת הסוגיות החשובות ביותר כשאנחנו מדברים על מציאות שביד אחת מחייבת צעירים להתגייס וביד השנייה לא מעניקה להם שכר ראוי על מנת שיהיו מסוגלים לקחת אחריות ולהתמודד עם המציאות הכלכלית שבה הם נמצאים, אנחנו צריכים להבין שמדובר בעוול עצום ומחיר כואב מאוד שגיוס החובה מטיל על החיילים.

עד כמה בעיית החובות חמורה? כמו שמסבירה הכתבה של יניב קובוביץ בהארץ: "לא פחות מ-60% מתוך עשרת אלפים החיילים הנכלאים מדי שנה נענשים בגין נפקדות ועריקות. אולם, לפני כמה חודשים, בשל העלייה במספר הפונים לסיוע משפטי לטיפול בחובות, החליט מרכז הסיוע המשפטי במשרד המשפטים לבצע סקר בקרב 700 חיילים שנכלאו בגין נפקדות ועריקות. מתוצאותיו התברר כי כ-70% מהם העידו שלא התייצבו כי נאלצו לעבוד בשל חובות או קשיים כלכליים בבית. 25% מתוכם היו בשנה הראשונה לשירותם הצבאי, וטענו כי הם אין להם כל פתרון אחר במידה שהמצב יימשך. כשנשאלו אם היו רוצים להמשיך את השירות הצבאי במידה שחובם יוקפא או יסתיים בהסדר שבו הם יוכלו לעמוד – השיב הרוב המוחלט בחיוב. עוד עלה מהסקר כי מרבית החיילים בכלא העידו כי היו במצב כלכלי קשה וצברו חובות עוד לפני הגיוס, וכעת אין באפשרותם להתמודד עם התשלומים בשכר חייל".

מדובר במציאות כואבת וקורעת לב שבה צעירים מוצאים את עצמם בחובות גדולים, ללא יכולת לשלם אותם ואז גם נאלצים לשבת בכלא כי מלכתחילה נאלצו ללכת ולעבוד כדי לעמוד בחוב. חשוב שנבין שחלק מהמקרים קשורים בצעירים שעושים זאת לא כי הם חסרי אחריות אלא כי הם הופכים להיות המפרנסים של המשפחה שלהם שנמצאת במצב כלכלי קשה. מדובר בעוול חברתי מזעזע שפוגע בצורה אנושה בחלשים ביותר בחברה. צבא העם מוכיח שהשכבות העניות בחברה הישראלית משלמות פעמיים. לא רק שמצבם הכלכלי קשה מלכתחילה, הם גם נאלצים להפוך לפושעים רק בגלל שהמציאות לא מאפשרת להם להפוך לעבדים בחסות הממשלה. המציאות הזאת פשוט קורעת את הלב ולא ניתן לדרוש אחריות לתשלום חובות מאדם שגייסו אותו בכפיה ומשלמים לו דמי כיס במקום שכר.

חשוב שנאמר כבר עכשיו שצבא מקצועי כולל הרבה מאוד קשיים תקציביים ושאלות ביטחוניות אבל למרות השאלות הללו אסור לנו לטמון את הראש בחול בכל הנוגע למחיר העצום שצבא החובה מטיל עלינו. כשמדובר בחיילים בודדים שכלל אין להם גיבוי מצד המשפחה שלהם והם מנסים לשרוד בעצמם בגיל צעיר, המצב בחלק מהמקרים הופך להיות אפילו חמור וכואב יותר. זאת הסיבה שלדיון בכנסת בסוגיית חובות החיילים יש משמעות כל כך גדולה ולמרות האתגרים העצומים בהחלט ניתן לראות שמדובר בסוגיה שבאמת יש ניסיון אמיתי לתת לה מענה ולמצוא עבורה פתרון לא רק בתוך הצבא אלא גם בתוך בנק ישראל וגופים אזרחיים.

הצד החיובי בסיפור הוא שבזכות הבנת מורכבות הבעיה חברי הכנסת תקפו את הבעיה מכמה כיוונים. בנק ישראל הוציא הנחיה על כך שהוא אוסר על בנקים לעקל חשבונות של חיילים גם במקרים שבהם יש להם חובות וכעת הוא בוחן את האפשרות לצמצם את ההשלכה של החובות על דירוג האשראי העתידי של החיילים לאחר השחרור. במקביל בנק ישראל פועל לבניית תוכנית הכשרה פיננסית לחיילים אך חשוב לציין שגם צה"ל עצמו אמר בדיון שהאפקטיביות של תוכניות כאלה לא תמיד מוכיחה את עצמה וזה כמובן גם תלוי בידע של המורים שמעבירים את המידע הפיננסי לחיילים.

בצד של צה"ל עצמו קיימות מספר תוכניות בשיתוף עם גופי רווחה אזרחיים שמטרתן לזהות מי החיילים שנמצאים בחובות ולהעניק להם תמיכה כספית שתאפשר להחזיר את החוב או מצד שני לקחת הלוואה לצד פריסת תשלומים שתאפשר לסיים עם החוב עד השחרור בצורה ברורה ומסודרת. התוכניות כוללות גם עובדות סוציאליות ייעודיות שפועלות אך ורק עם חיילים במטרה לעזור ולאפשר להם לצאת מהבעיה שהם נכנסו אליה.

לבסוף הצלע השלישית הם גופים אזרחיים אשר מעניקים תמיכה משפטית חשובה לחיילים אשר במקרים רבים נופלים להונאות צרכניות כמו במקרים של מכירת מכשירי טלפון מפוקפקים בתחנה המרכזית. החשיבות בגופים אלו היא בזיהוי המצבים שבהם אין שום צורך להחזיר את החוב ולכן גם אין שום משמעות לפריסת החוב או לעזרה פיננסית.

כמו שניתן להבין רבים כבר הבינו שמדובר בבעיה כואבת מאוד לרבים מחיילי החובה ובפרט לחיילים הבודדים אבל למרות שיש משאבים ולמרות שיש רצון התוצאה בשטח היא חיילים רבים שכלואים על נפקדות ומתמודדים מול מציאות בלתי אפשרית. בדיון בכנסת היה ניתן לראות שיש חוסר תיאום מול הגופים כשמשקיות ת"ש לא תמיד יודעות מה הכלי הנכון שצריך להפעיל, לא מחזיקות בידע כלכלי מתאים לטיפול בבעיות פיננסיות ולא מחזיקות בידע משפטי על מנת להבין מתי כלל אין צורך שהחייל יתמודד עם החוב.

החלק הבעייתי ביותר שעלה בדיון בכנסת הוא שאף גוף, כולל צה"ל עצמו, לא באמת יודע לומר כמה חיילים נמצאים בחובות, כמה מתוכן חיילים בודדים, מה היקף החובות של כלל החיילים ומה היקף הבעיה. ברור לכולם שיש בעיה רצינית ושהמספרים גבוהים אבל אף אחד לא באמת יודע לומר בצורה מדויקת עד כמה המצב חמור.

לדעתי הצד החיובי בדיון הוא שבאמת יש כוונה, כלים בשטח ורצון אמיתי לפתור את המצב אבל הצד השלילי הוא שכלל הדיון לקח כנקודת הנחה שגיוס חובה וצבא שמבוסס על עבדות הוא דבר לגיטימי שיש לו מקום במאה ה-21. המינימום בדיון כזה הוא לציין ולהדגיש שזה המחיר שאנחנו כחברה משלמים על החלטה, יכול להיות החלטה בלתי נמנעת ויכול להיות כזאת שניתן לתקן, שבה אנחנו מגייסים צעירים בכפיה ומשלמים להם דמי כיס. המציאות היא שאנחנו נאלצים ביד אחת לשלם משכורות רעב, ביד השנייה לכלוא אנשים ואז לקרוא לעשרות גופים כדי שיחלצו צעירים מהמציאות הבלתי אפשרית שאנחנו בעצמנו הכנסנו אותם לתוכה.

לסיום חשוב גם לומר שחובות צריך לשלם וחלק מהחיילים בהחלט אשמים במצבם שנוצר מחוסר אחריות. מצד שני, מערכת החינוך הממשלתית וגם צה"ל לא באמת מעניקים ידע פיננסי ראוי לצעירים שחלקם רק לראשונה מקבלים משכורת ועצמאות בחיים שלהם כאנשים בוגרים. כל המנגנון מלמד אותנו על חורים גדולים במערכת "החברתית" וה-"ערכית" שישראל בנתה לעצמה סביב אידאל לא קיים של "התנדבות" ל-"צבא העם".

***
התמונה בפוסט שייכת לIsrael Defense Forces
">https://www.flickr.com/people/45644610@N03

פוסט זה נכתב בחסות תומכי הפטראון המובילים:

התורם גלעד מוצפי

טריידסטריט Trade Street – מפגש הרחוב של הסוחרים והמשקיעים – בואו להתעדכן בכל מה שחם בשוק ">http://bit.ly/2wsXoEJ


קהילת הפני סטוקס של ישראל The Israeli Penny Stocks Community – סקירות שווקים וניתוחי עומק על מניות קטנות ובינוניות בוול סטריט ">http://bit.ly/2wrp9e3


רז גמליאל – סוחר מניות ומנטור אישי – מסחר מבוסס פנדמנטלס וניתוחי עומק ">http://bit.ly/2auG4BY


דניאל נבון – Trading.IL – עדכונים, סקירות וניתוחים טכניים חינמיים מדי יום עקבו אחרינו גם בטלגרם – T.me/TradingIL

אביב לוי – מפתח תוכנה המתמחה במערכות מידע מבוססות web ואפליקציות – ">https://avivlevi.m


טופנדה – סוכנות בוטיק לשיווק חברות סטארטאפ ואפליקציות ">http://bit.ly/topanda-co-il


***

לפוסטים נוספים בנושאי ביטחון:
">http://bit.ly/2OrCSJS


לכתבה המלאה של יניב קובוביץ בהארץ:
">https://bit.ly/2FobAmX


לדיון המלא בכנסת בנוגע לחובות החיילים:
">https://bit.ly/3m9Qv0z




הצטרפו בתור תומכי פטראון

Share this:

  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)

קשור

ביטחון חינוך ישראל עסקים פייסבוק

אודות המחבר

Tom Kregenbild להציג את כל הפוסטים של טום קרגנבילד

המייסד של האתר "כלכלה קלה", אתר שהוקם במטרה להנגיש ידע כלכלי בצורה פשוטה, ברורה ואקטואלית

« פוסט קודם
פוסט הבא »

תגובה אחת

  1. יהודית הגב ספטמבר 23, 2020 בשעה 11:52

    כמה עובדות:

    * ראש אכא אמר פעם בראיון שאפשר לחתוך 30% ממצבת כח האדם בצבא – ולא להרגיש
    * העלות העקיפה של גיוס חיילים לצבא במקום שיעבדו ויתרמו למשק היא 18 מליארד דולר בשנה. כמובן לא כולל העלויות הישירות של הגיוס שלהם.

    תעשו לבד חשבון לגבי מעבר לצבא מקצועי – כמה כסף יוכלו לשלם עבור צרכים בטחוניים אמיתיים, ואילו משכורות יפות יוכלו לשלם לחיילים תמורת שירותם המקצועי (ולא הבטלני)

    רווח נוסף יהיה פתירת השסע שבין המגזר החרדי לחילוני על רקע לימוד התורה, שמוגדר ע"י המגזר החרדי כצורך בטחוני חיוני וכשמירה על נשמת אפו של העם היהודי, ואינו מוכר ע"י המגזר החילוני.

    צבא מקצועי יפתור את הבעיה מהשורש.

    גם האפלייה הזועקת לשמיים שבאי גיוסם שם הצעירים הערביים תיפתר ע"י צבא מקצועי.

השארת תגובה

ביטול

אל תפספסו דבר

הצטרפו בתור תומכי פטראון

כלכלה קלה בפייסבוק

ציוצים של כלכלה קלה

כלכלה קלה באינסטגרם

ערוץ הטלגרם של כלכלה קלה
ארכיונים
  • ספטמבר 2020
  • אוגוסט 2020
  • יולי 2020
  • יוני 2020
  • מאי 2020
  • אפריל 2020
  • מרץ 2020
  • פברואר 2020
  • ינואר 2020
  • דצמבר 2019
  • נובמבר 2019
  • אוקטובר 2019
  • ספטמבר 2019
  • אוגוסט 2019
  • יולי 2019
  • יוני 2019
  • מאי 2019
  • אפריל 2019
  • מרץ 2019
  • פברואר 2019
  • ינואר 2019
  • דצמבר 2018
  • נובמבר 2018
  • אוקטובר 2018
  • ספטמבר 2018
  • אוגוסט 2018
  • יולי 2018
  • יוני 2018
  • מאי 2018
  • אפריל 2018
  • מרץ 2018
  • פברואר 2018
  • ינואר 2018
  • דצמבר 2017
  • נובמבר 2017
  • אוקטובר 2017
  • ספטמבר 2017
  • אוגוסט 2017
  • יולי 2017
  • יוני 2017
  • מאי 2017
  • אפריל 2017
  • מרץ 2017
  • ינואר 2017
  • דצמבר 2016
  • נובמבר 2016
נושאים
איכות_הסביבה איכות הסביבה אירוויזיון אירופה ארצות הברית בידור ביטחון דוח_מבקר_המדינה הייטק הסתדרות העולם הערבי השכלה ועדי עובדים חופשה חינוך חקלאות טכנולוגיה יבוא ישראל מזון מחירים מיסים מערכת החינוך משבר_הדיור משרד_האוצר נדל"ן סטודנטים סין עוני עסקים פודקסט פוליטיקה פייסבוק פשע ציטוט_כלכלי ציטוט כלכלי קולנוע קומוניזם קורונה קפיטליזם רגולציה רווחה תחבורה תיירות תעופה
אודות כלכלה קלה

חיי היום יום שלנו כוללים שימוש בכסף, החלטות כלכליות וניסיון לעשות שימוש חכם במשאבים מצומצמים שעומדים לרשותנו.

 

למרות שנים של לימודים בבית הספר ובאוניברסיטה, מעטים מאתנו זוכים ללמוד על כלכלה, על איך היא פועלת ואיך היא יכולה לעזור לנו לשפר את חיינו.

 

המטרה של "כלכלה קלה" היא לעזור להנגיש את הידע הכלכלי שכל כך נחוץ לרבים מאיתנו בשפה קלה נגישה ואקטואלית.

RSS

RSS Feed

Theme by Pojo.me - WordPress Themes
Design by Elementor
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס