אם אתם תלמידים במערכת החינוך של פינלנד אתם יכולים להיות בטוחים שתלמדו מעט מאוד שעות, יהיה לכם חופש להרכיב את השיעורים כמו שהם מתאימים לכם ובכל זאת יהיה לכם ידע יותר רחב ומעמיק מרוב התלמידים מסביב לעולם. אם אתם הורים לתלמיד בבית ספר בפינלנד אז אתם יודעים שלא באמת משנה לאיזה בית ספר הילד שלכם ירשם יהיה מדובר באחד מבתי הספר הטובים בעולם. ואם אתם מורים בפינלנד אז אתם יודעים שאתם לוקחים חלק באחד מהמקצועות הכי מכובדים ומבוקשים במדינה.
מערכת החינוך של פינלנד נראית מהצד כמו חלום נורדי שאף מדינה בעולם לא תצליח להגשים. אולי אתם מדמיינים שמדובר במערכת חינוך שתמיד הייתה כל כך מוצלחת או שאולי שמעתם שזה בגלל שפינלנד בעלת אוכלוסייה מאוד הומוגנית אבל בפועל מדובר בצעדים מאוד ברורים שפינלנד נקטה והתמידה בהם לאורך הרבה שנים. את מערכת החינוך של פינלנד לא שינו ביום אחד אבל ראיה לטווח ארוך וסבלנות בנו את אחת ממערכות החינוך המוצלחות והמעניינות בעולם.
ההפתעה הגדולה במבחן PISA הראשון
עד שנת 2000 מערכות החינוך בעולם לא ממש ידעו להשוות את ההישגים שלהן. היה את מבחן TIMSS שהשווה הישגים בתחום המתמטיקה והמדעים לתלמידי כיתה ח' והיה את מבחן PIRLS שהשווה יכולות קריאה של תלמידי כיתה ד' אבל מעט מדינות בעולם השתתפו בבחינות וגם הבחינות עצמן לא התמקדו מספיק טוב ביישום של הידע בעולם האמיתי.
מתוך ההבחנה שקיים מחסור במידע סטטיסטי על מערכות חינוך, הסטטיסטיקאי הגרמני אנדריאס שלייכר התחיל לפתח את מבחן PISA. הרעיון מאחורי המבחן היה לבדוק ברמה בינלאומית, לא רק את הידע של התלמידים אלא גם את היכולת שלהם להשתמש בו, להסיק ממנו מסקנות על העולם האמיתי ולעשות בו שימוש יצירתי.
לפני שהתבצע מבחן PISA הראשון מערכת החינוך הגרמנית נחשבה לאחת ממערכות החינוך המובילות בעולם ורבים היו בטוחים שגרמניה היא זו שתוביל בתוצאות PISA הראשונות. הדבר נשמע מאוד הגיוני בהתחשב במוניטין של מערכת החינוך הגרמנית ובעובדה שהגרמנים לקחו חלק פעיל בבניית המבחן. ביום שנחשפו התוצאות גרמניה גילתה שהיא לא טובה כמו שהיא חשבה ומצאה את עצמה מאחורי 20 מדינות אחרות. ההפתעה הגדולה הייתה כשהתגלה שהמדינה המובילה בעולם בהישגי התלמידים היא מדינה אירופאית קטנה ושקטה שאף אחד לא שם לב אליה או אל מערכת החינוך שלה – פינלנד.
תדמיינו את ההפתעה של שרת החינוך הפינית שמצאה את עצמה מול חדר מלא בכתבים מכל העולם שמנסים לברר מה היא עשתה כל כך נכון ואיך היא יצרה את מערכת החינוך הטובה בעולם. התשובה הייתה שהיא עשתה מעט מאוד כי הסיפור של פינלנד מתחיל עשורים לפני כן, בהחלטה אחת, אי שם בשנת 1972.
הטובים לחינוך
בשנת 1972, משרד החינוך הפיני החל ברפורמה שהמטרה שלה הייתה ליצור מערכת חינוך איכותית וזהה שנגישה לכל ילד במדינה, זאת במטרה להפוך לכלכלה מבוססת הון אנושי ולא על יצוא משאבי טבע.
כדי להשיג את המטרה משרד החינוך ביצע צעד אחד ספציפי ששינה הכול – רק האנשים האיכותיים ביותר יוכלו להפוך למורים. הרעיון היה פשוט והוא הבסיס לכל מערכות החינוך המוצלחות בעולם: "תלמיד לעולם לא יוכל לקבל יותר ידע ממה שהמורה עצמו מחזיק או יכול להעביר".
אם נבדוק את מערכת החינוך האמריקאית נגלה שרק 2 מתוך 10 מורים סיימו את בית הספר עם ממוצע ציונים ב-1/3 העליון של ההתפלגות, בחלק מהמכללות יש דרישות אקדמיות יותר גבוהות משחקני פוטבול מאשר מסטודנטים להוראה ובישראל דרישות הפסיכומטרי ללימודי הוראה הן הנמוכות מבין המקצועות השונים.
בפינלנד 10 מתוך 10 מורים מחזיקים בממוצע ציונים ב1/3 העליון של ההתפלגות ועל מנת להיות מורה יש להשלים לימודי תואר שני שרק אחד מתוך עשרה מתמודדים מתקבל אליהם. כחלק מהלימודים, מורים נדרשים להתמחות במקצוע שאותו הם ילמדו. מורה למתמטיקה חייב להשלים מתמטיקה ברמה של תואר שני וככה גם באנגלית, פיזיקה או בכל מקצוע אחר.
ההחלטה שנלקחה בשנת 1972 לא פיטרה מורים קיימים, היא לא הפעילה תכניות לימודים חדשניות, היא פשוט דאגה לסנן בצורה טובה את המורים החדשים שמתקבלים ללימודי הוראה. הדבר באופן טבעי השפיע על שכר המורים. מאחר שהיה מדובר באנשים איכותיים הדבר אילץ את משרד החינוך לשלם להם כמו מה שהם יכלו להרוויח אם הם היו עובדים בשוק הפרטי. מתמטיקאי עם תואר שני לא חייב לעבוד בתור מורה ואם ישלמו לו מעט מידי הוא לא יישאר.
מערכות חינוך רבות בעולם טועות לחשוב שאם הן ישלמו הרבה כסף למורים הן יקבלו מערכת חינוך איכותית. המורים שמרוויחים הכי הרבה בעולם נמצאים בספרד ומערכת החינוך הספרדית מדורגת במקום ה30 בעולם. הדבר הכי חשוב שקובע את איכות מערכת החינוך היא איכות המורים והאיכות היא זו שגוררת את עליית השכר ולא ההפך.
לומדים פחות שעות אבל לומדים הרבה יותר קשה
למרות שתלמיד פיני ילמד פחות שעות ויקבל הרבה מאוד גמישות בבניית מערכת הלימודים בפועל הוא ייקח חלק באחת ממערכות החינוך עם הדרישות הכי גבוהות בעולם. המורים בבתי הספר בפינלנד מתמקדים בללמד את התלמידים איך ללמוד וחלק גדול מהלימודים הוא הגשה של עבודות מחקר, שילוב בין מספר תחומים שונים ודרישה להבנה עמוקה מאוד של החומר. תלמיד מפינלנד בקלות יצטיין בשיעורי המתמטיקה הקשים ביותר במדינות אחרות ובתקופת התיכון יעקוף בשנתיים את התלמידים המקבילים אליו בארה"ב או בישראל.
השיעורים בכיתה משלבים מודל השכלה של מקצועות נפרדים כמו מתמטיקה, אנגלית ושוודית ביחד עם לימודים של נושאים גדולים שמשלבים את כל המקצועות ביחד. במקום ללמוד גאוגרפיה, היסטוריה ופילוסופיה, התלמידים יחשפו לכל אלה דרך מלחמת העולם השנייה או המהפכה התעשייתית. הדבר הזה מאפשר הבנה של המקצועות תוך כדי קישור לבעיות ואירועים מהעולם האמיתי.
בנוסף תוכלו למצוא בתיכונים קורסים מקצועיים ועדכניים שמתאימים את עצמם לשוק העבודה ואחת הדוגמאות לזה הוא הוא שיעור "שיווק בפייסבוק" שבו התלמידים מרימים פרויקט שלם של בניית עמוד עסקי בפייסבוק וקידום שלו בתשתית של האתר. כששאלו בראיון מורה לגבי לימודי פייסבוק היא הסבירה שלמרות שהידע בתחום הוא עוד לא מספיק גדול המורים לא יכולים להתעלם מפייסבוק כי זה מה שנדרש בעולם האמיתי.
במערכת החינוך של פינלנד אין הרבה מבחנים אבל בדיוק כמו בשאר מערכות החינוך המצטיינות בעולם יש מבחן אחד גדול ומשמעותי. מבחן הבגרות הפיני נמשך 3 שבועות ויותר מ-50 שעות. התלמידים נדרשים לקרוא מספר טקסטים ארוכים ולכתוב עליהם מאמרים מעמיקים. בנוסף התלמידים צריכים לבחור נושא מרכזי מתוך 14 נושאים אפשריים ולכתוב במשך 6 שעות מאמר שכולל ניתוח של הנושא ואת עמדתם לגביו.
בשורה התחתונה הלימודים בפינלנד לא מתמקדים בכמות אלא באיכות. במקום הרבה שיעורי בית מונוטוניים ההתמקדות היא בפרויקטים גדולים בעבודה עצמית, במקום למלא את כל שעות חייו של התלמיד בתרגילים ושינון מתמקדים בידע מעמיק ובמקום אין סוף בחנים ומבחנים שמים דגש על מבחן מרכזי משמעותי אחד שיקבע את העתיד של התלמידים באוניברסיטה ובשוק העבודה.
כל ילד מקבל הזדמנות שווה
אחד הרעיונות הבסיסיים של מערכת החינוך הפינית הוא הדאגה הסוציאלית המלאה לילדים. קיימת הסכמה שילדים שמגיעים לבית הספר ממצבים סוציואקונומיים שונים לא צריכים לסבול מכך ולכן הם זוכים לביטוח רפואי כחלק מהלימודים בבית הספר, לארוחה חמה וכשילד נולד ההורים מקבלים ערכה של ציוד בסיסי שנחוץ להתפתחות של כל ילד.
מצד אחד מערכת החינוך הפינית דואגת לשוויון בתנאים שהילדים מקבלים בבתי הספר השונים אך מצד השני לא רואה בתלמידים שווים, היא מבינה שילדים שונים מתפתחים בצורה שונה ולכן מאפשרים להם לבחור את תוכנית הלימודים שהכי מתאימה להם, עוקבת אחרי הלימודים שלהם ועוזרת להתאים את השיעורים לכל אחד מהילדים בכיתה ולצרכים שלו.
האיזון הזה חשוב כי ניתן ליצור שוויון שבו כל הילדים מקבלים מערכת חינוך ברמה אחידה שמנסה להתאים שיטה אחת לכל הילדים כמו ביפן או בקוריאה. ילד שהשיטה לא מתאימה לו מוצא את עצמו מחוץ למערכת הלימודים או סובל מאוד בתוכה. באותה מידה גם לא קשה ליצור מערכת שוויונית אבל לא איכותית. פינלנד מצליחה ליצור איזון בין גמישות לשוויון והדבר הזה מתאפשר בזכות אוטונומיה מאוד גדולה למורים, לבתי הספר והתלמידים.
לעומת מה שחושבים חשוב לומר שקיימים בפינלנד בתי ספר פרטיים שמקבלים מימון מהממשלה אך לא מהרשויות המקומיות, את החלק של הרשויות ההורים עצמם משלימים. בתי הספר הפרטיים מספקים מענה לביקושים ספציפיים בקרב ההורים הפינים ויש להם עצמאות לקבוע את שיטות הלימוד שלהם בדיוק כמו למורים בבתי הספר הציבוריים.
אין משהו מיוחד בצרכים מיוחדים
איך להתייחס לתלמידים שמתקשים בלימודים זו שאלה לא פשוטה. פינלנד בחרה בגישה מאוד מעניינת וכמעט 50% מבוגרי מערכת החינוך הפינית השתתפו בכיתה או בבית ספר לתלמידים מתקשים בתקופה מסוימת בלימודים. מערכת החינוך הפינית לא רואה בתלמיד שמתקשה משהו מיוחד, ההפך, בשלב כזה או אחר, חלק גדול מהתלמידים יכולים למצוא את עצמם לא מבינים את החומר וצוברים פער. המטרה היא לא לראות את התלמיד מתקשה, להחביא אותו בכיתה עם עוד תלמידים שלא מבינים את החומר ואז לראות את כולם נכשלים ביחד. המטרה היא להשלים את הפער של התלמיד כמה שיותר מהר ולהחזיר אותו למסלול הרגיל.
רוב התלמידים שזקוקים לעזרה הם ילדים בשנות היסודי שעוד מתאקלמים למערכת הלימודים. זיהוי מוקדם של הבעיות מאפשר לא לגרור אותן לשנות החטיבה ועוזר לכל ילד להתמודד עם חומר לא פשוט שהוא צריך ללמוד בכיתה. בגישה הפינית שבה אין שום דבר מיוחד בלהיות חלק מכיתה מיוחדת יש מקום לתלמידים להרגיש בנוח עם הבעיות שלהם, לקבל עזרה מהירה ולהשלים את הפערים שבצורה אחרת היו משפיעים על כל החיים של התלמיד.
מערכת חינוך מבוססת אמון ועצמאות
העובדה שהמורים בפינלנד הם מהאנשים הכי מצוינים בשוק העבודה יצרה מציאות שאפשרה בשנות ה-90 לקחת צעד נוסף וחשוב. בגלל משבר כלכלי במדינה הממשלה הייתה צריכה לצמצם את תקציב החינוך, הדרך היחידה לשכנע את המורים המאוגדים הייתה לתת להם יותר אוטונומיה, פחות פיקוח ממשרד החינוך וביטול תוכנית הלימודים המרכזית שכולם חייבים ללמד על פיה.
המהלך הזה, בשילוב עם מורים באיכות מאוד גבוהה, יצרו מציאות שבה כל בית ספר מנסה שיטות לימוד משלו, בונה את התלמידים כמו שהוא רואה לנכון וחולק את הידע עם בתי ספר אחרים. הדבר אפשר לזהות את שיטות הלימוד הטובות ביותר וליישם את ההצלחות ברחבי המדינה תוך כדי התאמה לצרכים של התלמידים הספציפיים בכל עיר.
לעומת מה שאפשר לדמיין השיטה גרמה לכך שכל מורה קיבל מספיק חופש כדי להתאים את הלימודים לצרכים של התלמידים שלו אבל המורה גם לוקח אחריות מלאה על הכישלונות שלו, נעזר במורים אחרים ומתאים את עצמו כשיש צורך. חוץ ממדגמים שנעשים בכיתה ו' וט' מערכת החינוך לא מפקחת מלמעלה על המורים או בודקת את רמת היכולות של התלמידים, מי שעושים את זה הם מנהלי בית הספר והמורים עצמם שמפקחים אחד על השני ונותנים פידבק קבוע על רעיונות חדשים, טכנולוגיות ועל שיטות לימוד חדשניות.
בצד התלמידים המערכת גם כן סומכת עליהם. התלמידים הפינים כמו היפנים זוכים לעצמאות גדולה כבר מגיל צעיר בשימוש באופניים או בתחבורה ציבורית בהגעה לבית הספר וההורים לא עוקבים יומם ולילה אחרי שיעורי הבית והפרויקטים של התלמידים. במקום לשבת לתלמידים על הראש מתמקדים בלהסביר את חשיבות הלימודים לחיים האמיתיים ואת ההשפעה של זה על העתיד. אין דבר יותר חזק מתלמידים שרוצים ללמוד ומבינים את חשיבות בית הספר לחיים שלהם.
לאורך הלימודים תלמידים מרכיבים את תוכנית הלימודים שלהן ובתיכון פונים למסלול אקדמי שמכשיר אותם לאוניברסיטה או למסלול מקצועי שמכשיר אותם לשוק העבודה כבר עם סיום בית הספר. ניתן לשלב בין המסלולים וניתן להתקבל לאוניברסיטה גם דרך המסלול המקצועי. אחוז התלמידים שבוחרים במסלול המקצועי עומד על 42 אחוזים מהתלמידים ולא נחשב פחות איכותי מהמסלול האקדמי.
מערכת החינוך של פינלנד סומכת לחלוטין על המורים והתלמידים שלה ולא מתמקדת בלנהל אותם. המורים לוקחים אחריות על עתיד התלמידים והתלמידים עצמם אחראיים על העתיד שלהם. הסוד הוא במורים איכותיים ובתלמידים שמבינים את חשיבות ההשכלה לחיים שלהם. הבנת גודל האחריות מאפשרת לכולם לקבל הרבה יותר חופש.
מדינה ללא מהגרים?
אחת הטענות הקבועות שעולות כביקורת על היישום של מערכת החינוך הפינית במדינות אחרות היא הטענה שהחברה הפינית היא מאוד הומוגנית וכמעט ללא מהגרים ולתרבות הפינית ולערכים שלה יש חלק מאוד גדול בהצלחה של מערכת החינוך.
דבר ראשון שחשוב לקחת בחשבון זאת העובדה שמערכת החינוך של פינלנד הייתה די גרועה לאורך די הרבה זמן וגם לשינויים שקרו בשנות ה-70 לקח עשרות שנים לחלחל. להחליף מורים לוקח זמן וההשפעה של השינוי היא לא מידית.
הדבר השני שחשוב לזכור זאת העובדה שבבירת פינלנד, הלסינקי, יש לא מעט בתי ספר שיותר מ-50% מהתלמידים בהם הם מהגרים. בתי הספר האלה לא נופלים בהישגים שלהם והמורים יודעים לעשות התאמות על מנת לתת מענה לצרכים המיוחדים של התלמידים. המורים עצמם משתדלים לראות בכל ילד מוח פוטנציאלי שאין לו מגבלות, לרקע הכלכלי והתרבותי של הילד אין שום משמעות עבור המורים וזאת גישה שהיא שונה לחלוטין לגישה האמריקאית שמנסה לפצות את כל הגזעים והמינים, כל אחד והקשיים שהוא חווה לאורך ההיסטוריה.
עריכה:
בעקבות שיח בתגובות ונתונים יותר מדויקים שנחשפתי אליהם חשוב לי לתקן ולהדגיש שכן יש פער גדול בין הישגי המהגרים במבחני PISA לבין לא מהגרים גם אצל תלמידים שהם דור ראשון למהגרים וגם אצל תלמידים שהם דור שני למהגרים. הפער קיים בכל המדינות הסקנדינביות והנורדיות וכן דרושים עוד מחקרים כדי להבין ממה הפער נובע.
טענה אחת שיכולה להסביר את ההבדל בציוני המהגרים בפינלנד הוא הפער הסוציואקונומי אבל מחקרים מראים שההסבר הזה נותן מענה רק לאחוז קטן מההבדל. טענה אחרת שמרגישה יותר נכונה היא פערי שפה בגלל שהשפות באזור הן בין הקשות בעולם אך הדבר לא מסביר את הקשיים של מהגרים דור שני. לכן נדרשים מחקרים נוספים כדי להבין ממה הפער נובע ולמה הוא כל כך גדול בין פינלנד לממוצע הOECD.
מהצד השני, חשוב גם להדגיש שמספר המהגרים בפינלנד הוא נורא נמוך ומדובר באחוזים בודדים שרובם חיים בהלסינקי, במצב כזה קשה להבין את גודל הבעיה. כמו כן, חסר מידע על התפלגות המהגרים, מצב ההשכלה שלהם ומדינות המקור שלהם. מהגר נורווגי כנראה לא יסבול מאותם בעיות כמו מהגר סורי. ולבסוף למרות שהבעיה קיימת בכל המדינות הסקנדינביות כל אחת מהמדינות מחזיקה במערכת חינוך שונה לחלוטין ולכן יכול להיות שמדובר בקושי להתמודד עם הגירה שיחסית חדשה לאזור, קושי שנובע מפערי תרבות ולא בגלל פערים במערכת החינוך עצמה.
למרות זאת רבים מהצעדים שפינלנד נקטה הם אוניברסליים ולא תלויים בתרבות, הגירה או התמודדות עם חברה הומוגנית או הטרוגנית ולכן עדיין חשוב ללמוד ממערכת חינוך שהצליחה לשפר את עצמה ולמצב את עצמה כאחת מהטובות בעולם.
בכל זאת לא הכול מושלם
מאז שנת 2000 מערכת החינוך של פינלנד הולכת ונופלת בדירוג הבינלאומי שלה, ולמרות שהיא עדיין בעשר מערכות החינוך בעלות הציונים הגבוהים במבחן PISA, הדירוג נמצא במגמת ירידה. חלק מזה קשור לשיפור במדינות אחרות כמו סינגפור, יפן ואסטוניה וחלק קשור לשינויים בהתמקדות מערכת החינוך הפינית בנושאים אחרים ממה שנדרש למבחני PISA. בכל זאת קיימת דאגה לגבי המגמה.
אתגר נוסף שקיים במערכת הפינית הוא ההתמודדות התמידית עם גיוס מורים איכותיים, ולמרות הקושי זאת נקודה שאסור להתפשר עליה כי היא הבסיס לכל ההצלחה הגדולה של פינלנד. ללא מורים איכותיים המערכת לא תמשיך לתפקד ברמה שבה היא נמצאת.
לבסוף, כלכלת פינלנד עצמה נמצאת באתגר לא קטן בהתמודדות עם אבטלה בקרב כל האוכלוסייה וספציפית בקרב צעירים. נראה שהסיבה העיקרית לבעיה לא קשורה למערכת החינוך אלא לנוקשות שוק העבודה ולדרך הקשה שבה המערכת מגייסת עובדים. גם המשבר הכלכלי של 2008 תרם לסיפור ולמספר הנמוך של עסקים שמגייסים עובדים חדשים. כרגע האבטלה עומדת על 8.7% בקרב כלל האוכלוסייה ו19.4% בקרב צעירים, מדובר במספרים מאוד גבוהים שלא כוללים את אלו שהתייאשו מלחפש עבודה ומעדיפים לחיות על מערכת הרווחה פינית מבחירה.
בעיית האבטלה יכולה להפוך לקריטית אם ישבר האמון של התלמידים באפשרות למצוא עבודה לאחר סיום הלימודים ותפגע בביטחון שלהם בבתי הספר. נראה שקיימים עובדים איכותיים בפינלנד אבל השוק העסקי פשוט לא מתרומם מספיק כדי לספק לכולם עבודה.
דירוג מערכת החינוך של פינלנד
מערכת החינוך הפינית מובילה כמעט בכל פרמטר אפשרי ונמצאת במקום ה-1 באחוז בוגרי בית הספר היסודי, במקום ה-6 בשקלול ציונים במבחנים בינלאומיים, במקום ה-5 בתפיסת ההורים שהילדים לומדים בבתי הספר ובמקום ה-2 במספר הנרשמים בבתי הספר המקצועיים. גם באקדמיה המערכת הפינית נמצאת במקום טוב כשהיא נמצאת במקום ה-27 במספר העובדים בעלי השכלה גבוהה, דבר שלא תמיד נחוץ בהרבה מקצועות, והיא מדורגת במקום ה-11 באיכות האוניברסיטאות.
בחוסר השוויון במערכת החינוך פינלנד מדורגת במקום ה-52 כשקיימים פערים יחסית גדולים בשנות הלימוד של התלמידים השונים בגיל 15 אבל הדבר נובע יותר מהגמישות של מערכת החינוך, שמאפשרת לתלמידים להשלים את התיכון בקצב שלהם ולקחת יותר או פחות שיעורים בכל שנה מאשר מחוסר שוויון אמיתי. קיים גם נתון של הבנק העולמי שמראה שאחוז הבנות שלומדות בתיכון יותר גבוה מהאחוז שלהן באוכלוסייה, מה שמראה שלא כל הבנים לומדים בתיכון אך הדבר לא מסתדר עם מקורות מידע אחרים ואולי נובע מאחוז יותר גדול של בנים שפונים לבתי ספר מקצועיים ולכן לא נספרים כאילו הם ממשיכים בלימודי תיכון רגילים – לצערי לא מצאתי הסבר טוב לנתון ולדירוג הנמוך של פינלנד בקטגוריה הזאת.
בשורה התחתונה ההצלחה של פינלנד בנויה כולה על הרף הגבוה שהוצב למורים ודרש מהם להיות המשכילים ביותר בחברה הפינית. האמון במורים ובתלמידים, השכר הגבוה, והרמה השווה בין בתי הספר השונים הם כולם תוצרים של הצעד הבסיסי הזה.
אם אנחנו יכולים ללמוד משהו מהשיטה הפינית היא שבלי שנעלה את הדרישות מהמורים לא נוכל לפתור את הבעיה רק על ידי הגדלה של השכר. אנשים שלא יודעים ללמוד, שמחזיקים ביכולות הכי נמוכות בחברה וכאלה שלא מבינים את החומר שהם מלמדים לא יכולים להיות אלו שיעבירו את הידע הלאה לילדים.
"תלמיד לעולם לא יוכל לקבל יותר ידע ממה שהמורה עצמו מחזיק או יכול להעביר"
ברור שמורים איכותיים=מערכת חינוך מצויינת.
השאלה שצריכה להשאל היא: איך מגייסים מורים מצויינים?
אז אענה לכך: בתנאי עבודה מצויינים.
כל עוד תנאי העבודה ימשיכו כפי שהם אנשים מצויינים יבחרו לעבוד בעבודות אחרות.
רוצים מורים טובים? תנו לנו תנאים מצויינים. (חופשים זה לא מה שאנחנו מחפשים, חופשים מחפשים אנשים קטנים. אנחנו רוצים תגמול כספי לפחות כמו בהייטק).
כשיהיו מספיק מתחרים על תפקיד המורה (כי התנאים יהיו מצויינים וכולם ירצו להיות מורים) תוכלו לסנן את הבינוניים ולבחור את הדובדבנים לחינוך.
בהצלחה מדינת ישראל.
אהלן לירון,
הלוואי שהבעיה הייתה כל כך פשוטה כמו פשוט להגדיל את התקציבים אבל מחקרים מראים ששכר המורים פשוט לא מבטיח דבר לגבי איכות מערכת החינוך. הדבר החשוב הוא מערכת סינון טובה בשילוב עם יכולת לפטר מורים.
גם אנגליה שלאחרונה התמודדה עם בעיה של גיוס מורים והתמקדה בדיוק בשאלה של איך עושים את זה גילתה שהשכר הוא פקטור יחסית נמוך שמושך אנשים להוראה שהרבה יותר חשוב הרגשה של משמעות בעבודה, השפעה על תוכן השיעורים ותחושת שליחות.
כמובן שללא שכר מתאים אנשים יעזבו למקצועות אחרים אבל בשביל שבכלל תהיה להם אופציה כזאת הם צריכים להחזיק בהשכלה שתאפשר להם לעזוב לשוק הפרטי ולעזוב את ההוראה ובכך להפעיל לחץ על משרד החינוך לשמור על שכר תחרותי.
הטענה לפייה הומוגניות ומאפייני האוכלוסיה לא מהוות הסבר מהותי להצלחת מערכת החינוך הפינית, אלא השיטה לא ניראית לי מובהקת כ"כ.
ניתן לראות שבמערכת החינוך הפינית בני מהגרים מצליחים פחות מברוב מדינות ה-OECD . למעשה הפער בין ביצועי בני מהגרים לבין מי שאינם בני (או נכדי) מהגרים הוא הגבוה בעולם, ויותר מכפול המפער הממוצע ב-OECD.
זאת כאשר בפינלנד יש מעט מאוד ילדי מהגרים, כך שהיה ניתן לצפות שבכל אחד יושקעו משאבים רבים לעומת מדינות אחרות.
את הנתונים לגבי מתמטיקה (משנת 2012) ניתן לראות ניתן לראות בעמ' 3
במסמך – Can the performance gap between immigrant and non-immigrant students be closed?
ולגבי מדע אפשר לראות בעמ' 7
במסמך: Immigrant background, student performance and students' attitudes towards science
יש לציין שישנם נתונים מקבילים הקשורים למבחני PIACC
בכלל המסמכים האלה מציגים תמונה די מדהימה בכל הקשור למדינות סקנדינביה ויכולת הקיום של המודל השיוויוני שהן מציעות בחברות שאינן הומוגניות.
אתה מעלה נקודה חשובה אבל ממחקרים נוספים שראיתי המשתנה הכי חשוב שמשפיע על הצלחת התלמידים המהגרים במערכת החינוך הפינית הוא עניין השפה, יש השפעה גם על מצב סוציואקונומי אבל היא פחותה. מהגרים בעלי שליטה גבוהה בשפה או ילדי מהגרים שנכנסו בגיל צעיר מאוד למערכת החינוך הפינית מצליחים הרבה יותר.
חשוב לציין שיש פה שילוב בין מדינה שהתחילה להתמודד עם הגירה רק לאחרונה ושפה שנחשבת לאחת הקשות בעולם.
תודה רבה על החידוד החשוב כי זה מסמך שהיה חסר לי בהקשר הזה והייתי צריך לשלוף ממקורות אחרים שנראה שמציגים תמונה קצת יותר אופטימית
בקישור הבא יש קובץ אקסל עם הרבה נתונים רלוונטים:
http://gpseducation.oecd.org/IndicatorExplorer?plotter=h5&query=17&indicators=M026*M027*N003*N062*N063*N076*N088*N089*N083*N084*N085*N086*N087*S026*S027*Q028*Q031*Q032*Q035*Q036*Q037*X003
או שיהיה יותר פשוט לחפש OECD Education GPS Migrant background
ניתן לראות שגם כאשר מתייחסים לדור שני למהגרים – הפערים בפינלנד הם הגבוהים ב-OECD וההישגים של בני המהגרים נמוכים מאוד – מקום 6 מהסוף.
מבחינת ההשפעה הסוציו-אקונומית – גם כאשר משקללים אותה ביצועי מערכת החינוך הפנינית הם מהגרועים ב-OECD.
בכל אופן לא מדובר רק בפינלנד, שהיא מדינה מאוד קטנה ולא ברור עד כמה היא מייצגת משהו, אלא בתופעה שמאפיינת את כלל מדינות סקנדיניביה בהן מהגרים לא מצליחים להשתלב.
המון תודה על הנתונים, גם עדכנתי את הפסקה על על ההגירה
חינוך, זה נושא נורא מורכב שבהרבה מקומות יש נתונים סותרים בלי קשר להגירה, לכן אני תמיד שמח לקבל נתונים נוספים ולראות תמונה יותר ברורה 🙂
בשמחה ותודה רבה על הכתבות המצויינות.
אבל עדיין אני חושב שההבהרה חלקית מידי ולא מלמדת על התמונה שעולה מהנתונים.
כאמור – גם הישגי בני המהגרים מאוד נמוכים, ובהחלט נראה שהרבה מההצלחה נובעת מהאוכלוסיה ההומוגנית, והמערכת דווקא אינה מצליחה להתמודד עם אוכלוסיה הטרוגנית, מועטה ככל שזו תהיה.
אפשר לחשוב על מצב היפוטתי בו פינלנד הייתה מוכנה לקלוט מהגרים כמו מדינה ממוצעת ב-OECD או כמו מדינה קולטת הגירה דוגמת ארה"ב – בתסריטים הנ"ל, בהנחה שקליטת המהגרים הייתה זהה לקליטתם הנוכחית ,המערכת הייתה נחשבת להרבה פחות מוצלחת ולא היו מתייחסים אליה כאל האורים והתומים של מערכות החינוך כפי שמתייחסים אליה כיום.
אני אשמח אם תוכל לנסות לענות על כמה שאלות ככה שנוכל לחדד ביחד את הנושא:
1. המושג מהגרים בפני עצמו הוא רק תווית, מה הסיבה לכך שהם לא משתלבים במערכת החינוך? חוסר השקעה? ערכים שלא מקדשים חינוך? שפה? מצב סוציואקונומי? משהו אחר?
2. אחוז המהגרים בפינלנד ממש נמוך ובמיוחד מחוץ להלסינקי, האם ניתן לשפוט לרעה מערכת חינוך ככושלת שרק לאחרונה התחילה להתמודד עם בעיה חדשה רק בגלל שיש בה אתגר חדש?
3. האם לא ניתן ליישם רעיונות ממערכת החינוך הפינית במדינות אחרות רק בגלל קושי בהתמודדות מול אוכלוסיה עם קשיים בשפה, מצב סוציואקונומי שונה וכזאת שצריכה להתמודדות מול תרבות מאוד שונה?
4. האם כל מהגרים סובלים מאותם בעיות? מהגר מנורווגיה סובל מאותם בעיות כמו מהגר מסוריה?
1. כמובן שהסיבות בגינן מהגרים לא משתלבים במערכת הן מגוונות וסביר כי קשורות במהגרים עצמם בתרבותם ויתכן שגם במשתנים עמוקים יותר שלא פשוט ויתכן שאף בלתי אפשרי לשנות. יש מחקר ענף שבוחן סיבות לפערים בין אוכלוסיות ממדינות שונות ואוכלוסיות מאותה המדינה ולמיטב ידיעתי אין תמימות דעים בסוגיות אלה בדבר הגורמים לפערים.
כמובן שפליט שברח מעירק וקיבל אזרחות פינית הוא שונה ממהגר שקיבל אזרחות קנדית עקב הצטיינות אקדמאית.
עם כל זאת, בנתונים היה ניסיון לבצע תיקנון לפי מצב סוציו-אקונומי ומשתנים אחרים, וגם לאחר התקנון המערכת הפינית (והמערכות הסקנדינביות בכלל) נמצאה גרועה במיוחד. שוב יתכן שזו לא "אשמת" המערכת, אולם זה נתון שבהחלט חשוב להציג.
2. אני מסכים שאחוז המהגרים הנמוך מקשה על הסקת מסקנות חדות בדבר טיב המערכת, אולם הנתונים בהחלט מצביעים על נקודה חשובה שמעטים ערים אליה, ולדעתי נכון להתייחס אליהם. אולם אני חושב שכשמסתכלים על התמונה הגדולה למדים שבכל מדינות סקנדינביה הישגי בני המהגרים נמוכים במיוחד , למעשה מהנמוכים ביותר ב-OECD (לאחר תקנון לפי רמה סוציו-אקונומית). כאמור, זה בהחלט מצביע על כך שהשיטה הסקנדינבית פחות מתאימה למדינת הגירה. זאת ועוד, הבעייתיות הנובעת מגודל האוכלוסיה רלוונטית באופן כללי כאשר מתייחסים אל מדינה קטנה כמו פינלנד כאל מודל בין-לאומי.
3. בהחלט רצוי וטוב ללמוד מהמערכת הפינית שגם בהינתן הנתונים הנ"ל היא מאוד מוצלחת. כל הכבוד לך על הכתבות המצוינות והמרתקות! אין לי שום רצון לנסות ולהמעיט בחשיבות הכתבות, ברצוני רק לחדד נקודה שניראית לי מהותית.
4. כאמור, כמובן שלא כל המהגרים הם אותו הדבר כמו שהאוכלוסיה הכללית שונה ומערכות שונות מתאימות לאוכלוסיות שונות. ניתן להטיח טענה זו כנגד כל השוואה בין-לאומית, שכן האוכלוסיה הישראלית שונה מהאוכלוסיה הסקנדינבית ששונה מהאוכלוסיה המזרח אסייתית. עם זאת, ניתן לראות שבנתוני ה-OECD היו ניסיונות לבצע תיקנונים שונים (כמור, לפי מספר דורות במדינה, מצב סוציו-אקונומי ועוד) וגם בהינתן התקנונים השונים מדינות סקנדינביה בכלל, ופינלנד בפרט נכשלות בקליטת מהגרים.
עומר תודה על התגובה המפורטת
אני בהחלט אוסיף עריכה חדשה בנושא בעקבות השיח בינינו אבל רק נקודה חשובה לחדד, מערכות החינוך במדינות הסקנדינביות מאוד מאוד שונות. מערכת החינוך בפינלנד לא דומה למערכת החינוך של נורווגיה, דנמרק או שוודיה. כל אחת מהן מתנהלת בצורה שונה אחת מהשנייה ורובן סובלות מבעיות ספציפיות לשיטה שלהם. נורווגיה לדוגמה נמצאת ברמת ההישגים של ארה"ב במתמטיקה – לא במקום טוב בכלל.
העובדה הזאת יכולה להראות שאולי יש בעיה תרבותית באזור בשילוב מהגרים בלי קשר למערכת החינוך או לשיטה שבה היא מופעלת.
וסתם עובדת בונוס לא עקרונית, פינלנד היא מדינה נורדית אבל היא לא מדינה סקנדינבית שהתואר הזה שייך אך ורק לנורווגיה, דנמרק ושוודיה
הוספתי כמה פסקאות שמסכמות את השיחה בינינו בחלק הרלוונטי – המון תודה 🙂
🙂 תודה לך,
אוסיף עוד קצת מתחביבי לזרוק בוץ על מערכת החינוך הפינית – עם כל ההצלחה במבחנים ההשוואתיים, לא ברור עד כמה המערכת מכינה את התלמידים באופן מוצלח לשוק העבודה.
שיעור אבטלת הצעירים בפינלנד גבוה למדי – כמעט 20% (לעומת ממוצע OECD של 13%).
https://data.oecd.org/unemp/youth-unemployment-rate.htm
בכלל מעניין מה הקשר בין הציונים במבחנים בין-לאומיים ומוכנות לשוק העבודה או לאינדיקטורים כלכליים אחרים.
אתה צודק בהחלט וגם התייחסתי לזה בפוסט, ממה שראיתי רוב הביקורת לא מופנית אל מערכת החינוך וההכנה של התלמידים אלה יותר אל שוק העבודה שמאוד לא גמיש ומקשה על גיוס עובדים וצעירים לתוכו. בכל זאת הדבר לא חד משמעי ואתה צודק כשאתה מעלה את המדד הזה כנקודה בעייתית.
גם המוחות מאחורי PISA ממשיכים להתמודד עם האתגר להתאים את המבחן לשוק העבודה וגם הם מודים שהוא לא מושלם אבל עדיף על המצב שהיה לפני שביצעו מדידות ואין להתייחס אליו כתורה מסיני אלא כמשהו שצריך כל הזמן לשפר.
נכון, התמקדתי כ"כ בחלק מסויים של המסמך שכבר שכחתי שהתייחסת לנקודה זו בדיוק…
היי, קודם כל כתבה נהדרת (ובכלל סדרת הכתבות של החינוך ממש טובות)
נקודה אחת שעלתה לי ולא ראיתי התייחסות אליה פה זה ההשפעה של מבחן אחד מרכזי ש״קובע לך את העתיד״ על הלחץ הנפשי של התלמידים – כפי שהצגת במדינות האסייתיות זה משהו שתמיד הוביל ללחץ נפשי גבוה ולהתאבדויות בגיל התיכון, ופה לא נגעת בנושא, ומסקרן מאוד להבין האם זה נובע מכך שהבעיה לא קיימת בפינלנד (ובמדינות האירופאיות בכללי), ואם כן, איך לדעתך ניתן להסביר את זה?
בכללי לאט לאט מתחדד לי פרדוקס קטן שהולך ככה – אם בגדול יש לך במדינה מערכת חינוך מאוד טובה עם מבחן אחד בסוף שקובע לך את העתיד, ממש הגיוני שלקראת המבחן הזה תהיה לחוץ מאוד. מצד שני נראה שאחד המפתחות למערכת חינוך איכותית זה מן מבחן כזה שהוא אחיד לכולם ומקבל משמעות רבה.
אשמח להבין מה דעתך 😊
תודה רבה שיר, שמח לשמוע שאתה נהנה מהפוסטים
זאת בהחלט שאלה מצוינת ולא פשוטה ובאמת ככל שלמבחן אחד יש יותר השפעה על חיי התלמידים ככה הלחץ עליהם גדל. ההבדל בין המבחנים האסייתים לבין פינלנד נובע ממבנה המבחן. המבחן הפיני אולי לא קל אבל הוא נמשך שלושה שבועות ומבוסס על כתיבת מאמרים והבנה עמוקה של החומר לעומת המבחנים האסייתים שמבוססים על מבחן יחסית קצר ומרוכז שכולל שאלות מכשילות ומבוסס על שינון.
הסוד למבחן מוצלח הוא לא בהגבלת הזמן שלו אלא בעומק שאותו הוא בוחן, הדבר מאפשר להתמקד בחשיבה וניתוח במקום בשינון ולחץ זמן. דבר נוסף שמשפיע הוא היכולת לגשת למבחן מחדש על מנת לשפר את הציון. המבחן צריך להיות חשוב אבל לא כזה שלא משאיר שום ברירות במידה ותלמיד נכשל בו.