הסיפור של מערכת החינוך של שוויץ הוא סיפור ייחודי. אחוז קטן מאוד של אזרחים שוויצרים מחזיקים בתואר אקדמי, האוכלוסייה מאוד מגוונת תרבותית ולמדינה אין הרבה משאבי טבע, עם זאת, השכר במדינה הוא מהגבוהים בעולם, האבטלה מאוד נמוכה והעובדים השוויצרים הם נכס לכל חברה. הנתונים אפילו יותר מוזרים כשלוקחים בחשבון שרוב האוכלוסייה לא פונה לאקדמיה אבל שוויץ מדורגת במקום החמישי במספר זוכי פרס הנובל ביחס לגודל האוכלוסייה.
מערכת החינוך של שוויץ שמה לעצמה מטרה ליצור קשר ברור בין לימודי בית הספר ושוק העבודה וכדי לעשות את זה היא מתבססת על מערכת חינוך שממוקדת בידע מקצועי שאפשר ליישם בשוק העבודה. רק אחוז קטן מהתלמידים פונה לאקדמיה ועוסק במחקר ועל פי הגישה השוויצרית, אם אדם מסיים לימודים ובסופו של דבר לא מחזיק בכלים הנחוצים כדי לעמוד על הרגליים, לדאוג לעצמו ולקחת חלק בשוק העבודה אז קיימת בעיה גדולה במערכת החינוך.
מערכת חינוך דואלית: מקצוע או אקדמיה
כשתלמיד מסיים תשע שנות לימוד הוא בוחר באחד משני מסלולי לימוד. המסלול הראשון הוא המסלול שכולנו מכירים ומתמקד בהכנת התלמיד ללימודי האוניברסיטה והמקצועות האקדמיים. המסלול השני, ש70% מהתלמידים בוחרים לפנות אליו, משלב יומיים שבהם התלמיד לומד בבית הספר ושלושה ימים שבהם התלמיד מתמחה בשוק העבודה ולוקח חלק כעובד בתוך חברה.
שנות החטיבה בשוויץ מתמקדות בלחשוף את התלמיד למסלולי קריירה שונים ככה שהוא יוכל למצוא מקצוע שיעניין אותו אך גם כזה שיתאים לדרישות בשוק העבודה. ההכנה מתבצעת בעזרת מרכזי ייעוץ ייעודיים שיכולים להקדיש זמן לכל תלמיד ולעזור לו למצוא את הכיוון שמתאים לו בחיים. כדי להקל על התלמידים במהלך תקופת ההכנה, עומדת בפניהם אפשרות לנסות מקצועות שונים לשבוע או שבועיים כדי להחליט עם המקצוע מתאים להם. האפשרויות שעומדות מול התלמידים הן רחבות מאוד וכוללות 230 מקצועות שונים, קיימים מקצועות מבוקשים ו-60% מהתלמידים בוחרים מתוך 20 מקצועות פופולריים כמו עובדי שירותי הרפואה, טכנאים, חשמלאים ותפקידים רבים אחרים. בכל שנה בסיום התהליך נשארים כ-5% תלמידים שלא בטוחים במקצוע שמתאים להם ומקבלים גישה לעזרה יותר אישית ולקורסים להכוונה מקצועית.
לאחר שהתלמיד בחר את המקצוע שהוא מעוניין להתמחות בו התהליך לא מסתיים. התלמידים נגשים אל החברות השונות, בהתאם למקצועות שבחרו, והחברות מציגות להם את המחלקות השונות בתוך החברה שבהן ניתן להתמחות. עבור כל תפקיד פתוח קיימת רשימת דרישות שהתלמיד צריך לעמוד בה ואת ההשלמה של הפערים התלמידים עושים ביחד עם יועץ צמוד. הדבר מלמד את התלמידים על תהליך הגיוס לשוק העבודה, על ההתמודדות מול ראיונות עבודה ועל הצורך המתמיד להשלים ידע וללמוד כדי להתאים לדרישות התעשייה.
לאחר שתלמיד מתקבל להתמחות הוא יבלה בה שלושה ימים בשבוע לאורך 3-4 שנים. יומיים נוספים התלמיד ישקיע בלימודים כלליים כמו מתמטיקה ולימודי שפות במטרה לשמור על גמישות ולהעניק לתלמיד בסיס אקדמי שישמש אותו בכל מקצוע.
התלמידים מרוויחים שכר ממוצע של 600-800 דולר לחודש בשנה הראשונה ו-1000-1200 דולר לחודש בשנה השלישית. בשביל ילדים שבכל מערכת חינוך אחרת היו צריכים להיות תלויים בדמי הכיס של ההורים שלהם מדובר בתמריץ נהדר להשקעה בלימודים, לפיתוח אחריות פיננסית ולניסיון בהתנהלות כלכלית אישית.
במערכת החינוך השוויצרית התלמידים זוכים לקחת חלק בעבודה שמעניקה להם ניסיון אמיתי ורלוונטי לשוק העבודה. וניתן למצוא דוגמאות למנהלי סניפי בנקים שזכו בתפקיד בגיל שלושים בזכות 13 שנות ניסיון בתחום, הישג שאף מערכת חינוך אחרת לא מספקת לתלמידים שלה.
מה העסקים מרוויחים מזה?
במבט ראשון אפשר היה לחשוב שהתלמידים מהווים נטל מיותר על השוק העסקי. המימון של ההתמחות המקצועית ממומן ב-60% מכספי החברות עצמן, כשהחלק של משרד החינוך הוא רק 40%. החברות מצדן נאלצות להשקיע כוח אדם, זמן ואנרגיה בתפקיד שבדרך כלל נמצא בידיים של משרד החינוך הממשלתי. אז למה הן בכל זאת עושות את זה מבחירה?
הסוד להצלחת תוכנית ההתמחות נמצא בכך שמשרד החינוך כל הזמן מוודא שהחברות ירוויחו מהכשרת התלמידים יותר מההוצאה שהם משקיעים בהם. בשורה התחתונה חברות לא ירצו להשקיע כסף רק כדי להפסיד אותו. הגישה הזאת מובילה לכך שהתלמידים נכנסים לעבודה האמיתית של החברה בצורה מהירה, החברות משקיעות בהכשרה כמה שיותר רלוונטית ובסוף התהליך הן חוסכות לעצמן זמן וכסף בחיפוש עובדים חדשים ובמקום זאת מגייסות רבים מהתלמידים לעבודה מלאה. גם בזמן ההתמחות החברות מרוויחות מעובדים שנכנסים לעבודה ומתחילים למלא משרות. התהליך אולי יותר איטי מעבודה עם עובד מנוסה אבל בזכות המימון החלקי מהממשלה משתלם למקומות העבודה לקחת מתמחים.
האחריות על בניית תוכנית ההתמחות לכל מקצוע לא נופלת על משרד החינוך. מי שמנתח את השוק, בודק את הצרכים של המעסיקים בטווח הארוך ובונה תוכנית לימודים מתאימה הם ארגוני העובדים והאיגודים המקצועיים. הנקודה הזאת מאוד חשובה גם כי משרד החינוך לא יכול להבין את הצרכים של 230 מקצועות שונים בשוק העבודה השוויצרי. גם אם כל מעסיק יחליט לבד על תוכנית ההכשרה תיווצר בעיה להשוות בין תלמידים שהתמחו באותו מקצוע. התיאום מול ארגוני העובדים והאגודים המקצועיים דואג שהתלמידים שעוברים את אותה הכשרה בשתי חברות שונות יזכו לאותו מוניטין בשוק העבודה בסיום התהליך.
ארגוני העובדים והאגודים המקצועיים מצדם מרוויחים שוק עבודה גמיש שבו, בשונה מישראל, הם לא צריכים לשכנע חברות עסקיות לשמר עובדים לא מועילים על ידי איומים ושביתות אלא הם יכולים לדאוג למעבר מהיר ממקום עבודה אחד לאחר במידה וחברה נאלצת לפטר עובדים. הדורות הצעירים של העובדים תמיד מוכנים לשינויים שתעשיות עוברות ויודעים למצוא את עצמם בשוק עבודה שיכול להגיב מהר– דבר שמשרד חינוך מרכזי יתקשה לעשות.
חיסכון שמוביל לטכנולוגיה חדשנית ואוניברסיטאות מעולות
שיטת ההתמחות מאפשרת למשרד החינוך השוויצרי להתמקד במקומות שמדינות אחרות נופלות בהם. במקום שמשרד החינוך יאלץ להחזיק מעבדות ממשוכללות, מחשבים ותוכנות יקרות שמתאימות לשוק העבודה כל ההוצאות האלה עוברות אל בתי העסק שגם ככה דואגים להחזיק את כל הכלים הנחוצים לתעשייה ולעדכן אותם באופן קבוע. במצב כזה נחסכים תקציבים ענקיים וניסיונות כושלים מצד משרד החינוך.
כמו שראינו רוב המימון של תוכנית ההתמחות נעשית על ידי החברות עצמן, מה שאומר שכל תלמיד שבוחר במסלול המקצועי חוסך כסף למשרד החינוך. הדבר הזה מאפשר למשרד החינוך להעביר את התקציבים למסלול האקדמי ולהשקיע בו כמו שאף מדינה אחרת לא יכולה. הכסף עובר לאוניברסיטאות המעולות של שוויץ שבתורן יכולות להשקיע בכל סטודנט תקציב גבוה ושומרות על רמת לימודים כל כך גבוהה שסטודנטים מכל העולם מגיעים ללמוד בהן. הסטודנטים הבינלאומיים מהווים חלק גדול מהתלמידים באוניברסיטאות ושוויץ מפורסמת בכמות הסטודנטים לדוקטורט שמגיעים אליה. כל הסטודנטים האלה מכניסים כסף נוסף אל מערכת ההשכלה הגבוהה ומאפשרים גם למסלול הזה להיות איכותי ביותר.
מחקר ופיתוח הוא דבר נוסף שמערכת החינוך השוויצרית משקיעה בו כסף. 10% מתקציב משרד החינוך מושקע בלמדוד ולהבין את מצב מערכת החינוך, איפה היא מתפקדת טוב ואיפה היא נכשלת. המטרה של ההשקעה היא לשמור על אבטלה נמוכה ולייצר בוגרי לימודים שמוכנים לשוק העבודה. במידה ואבטלת הצעירים גדלה או שהצעירים מתקשים למצוא את עצמם בשוק העבודה משרד החינוך רוצה לזהות את הבעיה כמה יותר מוקדם ולהתאים את עצמו לשינויים במהירות. ללא מדידות ושקיפות לא ניתן לדעת מה התועלת של מערכת החינוך והאם התקציבים הגדולים בכלל מחזירים את עצמם.
התמודדות עם חברה הטרוגנית
שוויץ היא מדינה שבנויה מהרבה תרבויות, שפות ואנשים שונים. אחת הסיבות לדבר היא העובדה שבעבר שוויץ הייתה מורכבת מהרבה מאוד מדינות קטנות וריבוניות עם אוכלוסייה ייחודית להן. עם הזמן המדינות האלה התאחדו אך כל אחת מהן הוגדרה בתור קנטון, שכיום כולל חוקה, פרלמנט, ממשלה ובתי משפט משלו. האזורים מאוד עצמאיים ונבדלים אחד מהשני ככה שאזרח שוויצרי שמוצא את עצמו מתמודד מול ממשלה שלא מתאימה לו יכול בקלות לעבור למתחרים במדינה אחרת. אפשר להמשיך לפרט על מנגנון הקנטונים עוד הרבה אבל מה שחשוב לנו הוא ההשפעה שלו על מערכת החינוך.
מערכת החינוך ברמה הארצית קובעת ביחד עם האגודים המקצועיים את הדרישות מתוכנית ההכשרות. בצורה כזאת מעסיק שוויצרי יודע שבלי קשר לקנטון שבו למד תלמיד מסוים, במידה והוא סיים הכשרה מקצועית או אקדמית, התלמיד עמד בדרישות ידע זהות לתלמידים אחרים במדינה. מהצד השני, המפתח להצלחת מערכת החינוך הוא בכך שכל קנטון בוחר ליישם את הדרישות כמו שהוא רואה לנכון. המטרה והסטנדרטים מוכתבים מלמעלה אבל הדרך להשיג אותם היא לגמרי בידי הקנטונים השונים. בצורה כזאת מערכת החינוך של שווייץ שומרת על גמישות גדולה ויכולה ללמוד משיטות לימוד שונות. מה שמתאים לתלמידים באזור אחד לא בהכרח יעבוד לתלמידים באזור אחר.
הסללה: המלכודת של מערכות החינוך המקצועיות
למרות שמערכות חינוך דואליות כמו של שווייץ פעילות גם במדינות אחרות כמו גרמניה, פולין ודנמרק, לא כולן מצליחות להגיע לאותם ההישגים. אחת הסיבות להצלחה של מערכת החינוך השווייצרית היא הגמישות שלה וחוסר ההסללה של התלמידים.
הסללה היא תהליך שקורה כאשר מחלקים את התלמידים בין מסלולי לימוד שונים ומאותה נקודה אין לתלמידים אפשרות להחליף את המסלול. הרבה פעמים הדבר נעשה על בסיס ציונים וגורר מצב שבו כל התלמידים החלשים נשלחים ביחד למסלול המקצועי. מאותה נקודה המסלול המקצועי נתפס בעיני המורים כמסלול פחות איכותי, הם רואים את התלמידים כקבוצה של תלמידים חלשים והתלמידים עצמם משפיעים לרעה אחד על השני כי כולם חלשים.
מאחר ש-70% מהתלמידים לוקחים חלק בבתי הספר המקצועיים ולא רק תלמידים חלשים מגיעים אליהם, לא נוצר למסלול המקצועי מוניטין רע. מערכת החינוך של שווייץ מאפשרת לכל תלמיד להחליף את מסלול הלימודים שלו, לעבור ממסלול מקצועי לאקדמי, מאקדמי למקצועי ולשלב בין שני המסלולים בהתאם לחוקים בקנטון. המסלול המקצועי לא מונע מהתלמידים לגשת למבחני קבלה ולהתקבל לאוניברסיטה והתלמידים במסלול האקדמי יכולים לפנות גם לבתי הספר המקצועיים כדי להתמחות בהם לאחר סיום התיכון. הגמישות הזאת לא מקבעת תלמידים על מסלול מוכתב מראש ומאפשרת זיהוי ותיקון טעויות בזמן אמת.
אחת הדוגמאות להשפעת ההסללה על מערכת החינוך נמצאת ברפורמה הפולנית. על ידי דחיה של הסללת התלמידים החלשים למסלול נפרד, מערכת החינוך הפולנית שיפרה את ההישגים שלה בPISA ממקום 25 בקריאה ו-25 במתמטיקה למקום 13 בקריאה ו-17 במתמטיקה. הדבר הגיע ביחד עם עוד רפורמות אבל שם דגש על כך שאסור לשים את כל התלמידים החלשים בבית ספר אחד ולצפות שאותו בית ספר יצליח לשפר את ההישגים שלו. כל התלמידים פשוט גוררים את עצמם למטה. מערכת החינוך הפולנית גם גילתה שכשהתלמידים פוצלו למסלולים שונים בדחיה של שנה הציונים שלהם חזרו להתדרדר.
הדגש על הגמישות במעבר בין המסלולים כך שלא יחרצו גורלות ואת כל העתיד של התלמידים הוא קריטי לבניה של מערכת חינוך מפוצלת כמו המערכת השוויצרית. תלמידים צריכים להיות מסוגלים לגלות שאולי מסלול שהם בחרו בו לא מתאים להם ולתקן את הבחירה כמה שיותר מהר.
האתגרים במערכת החינוך השוויצרית
גלובליזציה משפיעה מאוד על מערכת החינוך השוויצרית שצריכה להתמודד עם חברות בינלאומיות שנכנסות לשוק העבודה המקומי. הקושי הוא בשילוב תוכנית ההתמחות עם אותן חברות בינלאומיות שלא מכירות את שיטת החינוך השוויצרית. דוגמה לכך אפשר למצוא בעובדה שחברת IBM לא מגייסת אליה אף אחד מהתלמידים שמסיימים את מסלול ההתמחות פשוט כי קיימת דרישה לתואר אקדמי בחברה ומבחינתה בוגרי המסלול המרכזי לא עומדים בסטנדרטים שנקבעו בארה"ב. הדבר ממש מגוחך בהתחשב בעובדה שאותם תלמידים כנראה מכירים את העבודה יותר טוב מכל עובד זוטר אחר שיצטרף אליה לאחר שסיים תואר אקדמי אך מראה על פערי תפיסה.
אתגר נוסף הוא הצורך בשפה האנגלית שבמשך שנים ארוכות מערכת החינוך התעלמה ממנה והיום הפכה לאחד הכלים הכי חשובים בידי כל ילד. בגלל שילוב התרבויות במדינה וריבוי השפות שווייץ השקיעה בשפות השונות המדוברות במדינה אך לא נתנה דגש לאנגלית. היום כבר קיימת התמקדות יותר גדולה באנגלית שמהווה חלק חשוב בהכנה של התלמידים לשוק העבודה.
הדירוג של מערכת החינוך של שוויץ
מערכת החינוך של שווייץ מובילה בהרבה מאוד פרמטרים ובשקלול כל המשתנים מדורגת במקום הראשון בעולם על פי מדד לגאטום. בציוני מבחנים בינלאומיים שוויץ מדורגת במקום ה-11, בשביעות הרצון ממערכת החינוך היא מדורגת במקום ה-10 ובתחושת ההורים שהילדים לומדים בבתי הספר שוויץ מדורגת במקום ה-1. ביכולות הקריאה של מבוגרים שוויץ מדורגת במקום ה-15 וביכולות הקריאה של בני נוער היא מדורגת במקום ה-13. מבחינת אחוז התלמידים שלוקחים חלק במערכת החינוך, שווייץ מדורגת במקום ה-6 באחוז בוגרי התיכון מתוך כלל האוכלוסייה ובמקום ה-15 באחוז העובדים בעלי השכלה גבוה. איכות האוניברסיטאות של שוויץ מדורגת במקום הראשון בעולם.
הנקודות הפחות חיוביות במערכת החינוך השוויצרית נוגעות לאי שוויון (מקום 94) שמחושב על ידי הפער במספר שנות הלימוד של בני 15 במדינה ונובע בעיקר ממדיניות משתנה בין קנטונים. קיים גם פער באחוז הרישום לבתי ספר בין בנים לבנות לעומת הגודל שלהם באוכלוסייה (מקום 66). ולסיום אחוז מסיימי בית ספר יסודי מדרג את שוויץ במקום ה-83 אבל אם ניקח בחשבון את אחוז בוגרי בוגריי התיכון והאוניברסיטאות כנראה ניתן לומר שהדבר נובע משיטת חישוב שלא מתאימה למערכת החינוך של שוויץ ולא מכך שילדים לא זוכים להשכלה.
הנתון הכי מרשים במערכת החינוך של שווייץ נוגע לאחוזי האבטלה הנמוכים בקרב בני נוער, שעומדים על 3.5%. בהשוואה למדינות אירופאיות אחרות שבהן אחוז האבטלה בקרב צעירים עומד על יותר מ10% מדובר בהישג חסר תקדים. גם במשבר הכלכלי של 2008 שוויץ כיכבה עם אחוזי אבטלה של 4%, מספר שהופך למרשים במיוחד כשמבינים ש-80% מהתוצרת השוויצרית מופנית ליצוא ותלויה בשוק העולמי.
לסיכום, מערכת החינוך של שוויץ היא מערכת השכלה שדואגת ללא הפסקה להתאים את עצמה לשוק העבודה ולשתף פעולה עם חברות כדי להעניק לאזרחים הצעירים את כל הכלים להצליח בשוק העבודה המודרני. יותר מידי פעמים אנחנו יכולים להיתקל במערכות חינוך שפועלות במנותק משוק העבודה ויוצרות מצבים שבהם צעירים מעדיפים לוותר על השכלה גבוהה פשוט כי היא לא תורמת להם דבר בעולם האמיתי שמחוץ לאקדמיה. במערכות חינוך כאלה העלויות הן לא פחות גבוהות אך התוצאות נראות בעיקר כמו בזבוז של זמן לכל המעורבים.
העובדה שתלמידים בני 15 לוקחים חלק בעבודה לצד אנשי מקצוע, מתמודדים מול ראיונות עבודה ומבינים את המשמעות של קבלת שכר על עבודה גורמת לבוגרי התיכונים להיות אנשים הרבה יותר בוגרים שמוכנים לעולם האמיתי. כמו שאמר הפסיכולוג רוברט האלפרט – "אם אתה רוצה שילדים יישארו לא בוגרים, תאסוף את כולם בבניין אחד ותנעל אותו" וככה בדיוק נראים רוב בתי הספר בעולם.
לכל החלקים הקודמים בסדרה לחצו כאן
אתה חושב שהמערכת חינוך של שוויץ יכולה לעבוד בישראל?
לדעתי צריך להתאים כל מערכת החינוך לבעיות המקומיות ולא פשוט להעתיק אותה כמו שהיא
עם זאת לדעתי מודל מערכת החינוך השוויצרית הוא מודל מצוין שבהחלט כדאי לקחת ממנו הרבה מאוד ובעיקר את שיתוף הפעולה מול שוק העבודה
* מצטער על התגובה האיטית – פספסתי לחלוטין את התגובה
וווואוו! זה פשוט ג-א-ו-נ-י! ואנ ילא מדברת בכלל מהזווית הכלכלית,
אלא מהזווית החינוכית והפסיכולוגית.
ההתנסות במקצועות שונים, ההתמחות- זה פשוט מושלם.
תשמע, למדתי חינוך, וכל הזמן מדברים על המודל הפיני (המצוין),
אבל לדעתי, מבחינה חברתית, אישית, המודל השווייצרי פשוט ג-א-ו-נ-י.
אני אשלח למרצים שלי.
אגב, היה חסר לי באתר לשונית "אודות" קטנה שבה מסופר קצת עליך ועל אינטרסים וכד'.
תודה!
יעל
היי יעל, סך הכל אני אדם די פשוט עם תואר בכלכלה ומתכנת במקצועו שחשוב לו שאנשים יכירו כלכלה
מוזמנת להוסיף אותי בפייסבוק ולשאול שאלות
אם נושא החינוך מעניין אותך אז מאוד ממליץ לשמוע את הפודקסט דיוני שכל שבו התארחתי ודיברתי ספציפית על חינוך
כל הכבוד כתבה מעניינת מאוד!
אשמח לקבל מיילים ופוסטים
היי יואל, תודה רבה
בתפריט מצד שמאל (בחיבור ממחשב) תוכל להירשם לתפוצת המיילים
או שתוכל להצטרף לערוץ הטלגרם שיעדכן אותך בכל פוסט חדש
https://t.me/easyconomy