כלכלה קלה
  • ראשי
  • כלכלה למתחילים
    • פוסטים קצרים מפייסבוק
    • מושגים בסיסיים
      • איך קובעים שווי אמיתי של מוצר?
      • היד הנעלמה: מה זה אומר?
      • חלוקת עבודה והתמקצעות
      • מחירים: מה זה בכלל?
      • מלתוסיאניזם: כשכל האוכל יגמר
      • קללת משאבי הטבע
      • שכר מינימום
      • בועה: מה זה? ואיך היא נוצרת?
    • איך מודדים כלכלה?
      • איך משווים בין מדינות בעולם?
      • מדד החופש הכלכלי
      • מה זה מדד קלות עשיית עסקים?
      • מדד קלות עשיית עסקים 2019
      • עוני: איך מודדים אותו?
    • למה צריך קפיטליזם?
      • קוריאה: קפיטליזם מול קומוניזם
      • חברות ממשלתיות מול פרטיות
      • עושר מול אושר: מה עדיף?
    • צמיחה כלכלית
      • אתגרי המדינות המפותחות
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • סין: הדרך להשתלטות על העולם
  • כלכלה לפי נושאים
    • איכות הסביבה
      • השפעות חיצוניות
        • חלק א': סוגי השפעות חיצוניות
        • חלק ב': דיג יתר
        • חלק ג': הפתרונות
        • חלק ד': ההתחממות הגלובלית
    • הייטק
      • חלק א': תמצית תולדות ההייטק
      • חלק ב': למה השכר הגבוה?
      • חלק ג': מחסור בעובדי הייטק
      • חלק ד': השפעות על השכר
    • חירות
      • חופש וחירות: מה המחיר שלהם?
    • כלכלה מהעבר
      • תקופת הצנע
    • חינוך בישראל
      • למה כל כך קשה לגייס מורים טובים?
      • למה כל כך קשה לנהל בית ספר?
      • אזורי רישום ובחירת הורים
      • האם באמת חסרים מורים?
      • איכות ההוראה
      • מי באמת מחליט מה קורה בכיתה?
      • למה קשה לגייס מנהלים טובים?
      • זה לא (רק) עניין של כסף
      • למה אי אפשר למצוא מנהלים?
      • למה כל כך קשה להקים בית ספר חדש?
      • מעורבות הורים
      • תוצאות מבחני פיזה
    • מערכות חינוך בעולם
      • חלק א': מצב החינוך בעולם
      • חלק ד': הקיצונית של דרום קוריאה
      • חלק ב': חינוך בסין
      • חלק ה': יפן – הקהילה מול הפרט
      • חלק ג': חינוך בהונג קונג וסינגפור
      • חלק ו': הנשק הסודי של פינלנד
      • חלק ז': החינוך המקצועי בשוויץ
      • חלק ח': הסיפור המורכב של קנדה
      • חלק ט': אסטוניה המפתיעה
      • חלק י': איך בונים מערכת חינוך?
      • בתי ספר פרטיים באפריקה
    • חקלאות
      • המחסור בחמאה
      • צה"ל צריך לסבסד חקלאים?
      • הרפורמה האירופאית: חלק א'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ב'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ג'
      • הולנד: אימפריית החקלאות של אירופה
    • מלחמות אסונות וכלכלה
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • ארגונים ההומניטריים: טוב או רע?
    • משבר הדיור
      • באמת יש בועת נדל"ן?
      • למה דווקא תל אביב?
      • מס דירה שלישית
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • משברים כלכליים
      • חלק א': הפאניקה של 1907
      • חלק ב': הקריסה של 1929
      • חלק ג': משבר הסאבפריים 2008
      • חלק ד': המשבר הכלכלי של יוון
    • נלחמים בעוני
      • ניהול סיכונים: מפתח לפתרון עוני
      • עוני: איך מודדים אותו?
      • שכר מינימום
    • ערוצי התקשרות
      • אתרי חדשות: זה עושה לנו רע
      • רשות השידור: שאלות ותשובות
    • פוליטיקאים וכלכלה
      • משל על יין ויוקר המחיה
      • פוליטיקאים: למה הם פוגעים בנו?
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • תחבורה
      • איך פותרים פקקים?
      • כמה עולה חניה חינם?
    • פנסיה
      • מודל הפנסיה הצ'יליאני
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • עשרה כלים לחיים
  • אינסטגרם
  • קבוצת הדיונים
    • הספרייה
  • צור קשר
    • תנאי שימוש
  • דף הבית
  • פוסטים קצרים מפייסבוק
  • סקר הקיצוצים הגדול (2019)
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • טלגרם
  • אינסטגרם
  • הספרייה
  • מושגים בסיסיים
  • משברים כלכליים
  • מערכת החינוך בישראל
  • חקלאות
  • מערכות חינוך בעולם
  • איך מודדים כלכלה?
  • למה צריך קפיטליזם?
  • צמיחה כלכלית
  • פוליטיקאים וכלכלה
  • נלחמים בעוני
  • משבר הדיור
  • פנסיה
  • ההייטק הישראלי
  • מלחמות אסונות וכלכלה
  • איכות הסביבה
  • חירות
  • תחבורה
  • ערוצי התקשרות
  • כלכלה מהעבר
  • עשרה כלים לחיים
  • תנאי שימוש
  • צור קשר
כלכלה קלה
  • ראשי
  • כלכלה למתחילים
    • פוסטים קצרים מפייסבוק
    • מושגים בסיסיים
      • איך קובעים שווי אמיתי של מוצר?
      • היד הנעלמה: מה זה אומר?
      • חלוקת עבודה והתמקצעות
      • מחירים: מה זה בכלל?
      • מלתוסיאניזם: כשכל האוכל יגמר
      • קללת משאבי הטבע
      • שכר מינימום
      • בועה: מה זה? ואיך היא נוצרת?
    • איך מודדים כלכלה?
      • איך משווים בין מדינות בעולם?
      • מדד החופש הכלכלי
      • מה זה מדד קלות עשיית עסקים?
      • מדד קלות עשיית עסקים 2019
      • עוני: איך מודדים אותו?
    • למה צריך קפיטליזם?
      • קוריאה: קפיטליזם מול קומוניזם
      • חברות ממשלתיות מול פרטיות
      • עושר מול אושר: מה עדיף?
    • צמיחה כלכלית
      • אתגרי המדינות המפותחות
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • סין: הדרך להשתלטות על העולם
  • כלכלה לפי נושאים
    • איכות הסביבה
      • השפעות חיצוניות
        • חלק א': סוגי השפעות חיצוניות
        • חלק ב': דיג יתר
        • חלק ג': הפתרונות
        • חלק ד': ההתחממות הגלובלית
    • הייטק
      • חלק א': תמצית תולדות ההייטק
      • חלק ב': למה השכר הגבוה?
      • חלק ג': מחסור בעובדי הייטק
      • חלק ד': השפעות על השכר
    • חירות
      • חופש וחירות: מה המחיר שלהם?
    • כלכלה מהעבר
      • תקופת הצנע
    • חינוך בישראל
      • למה כל כך קשה לגייס מורים טובים?
      • למה כל כך קשה לנהל בית ספר?
      • אזורי רישום ובחירת הורים
      • האם באמת חסרים מורים?
      • איכות ההוראה
      • מי באמת מחליט מה קורה בכיתה?
      • למה קשה לגייס מנהלים טובים?
      • זה לא (רק) עניין של כסף
      • למה אי אפשר למצוא מנהלים?
      • למה כל כך קשה להקים בית ספר חדש?
      • מעורבות הורים
      • תוצאות מבחני פיזה
    • מערכות חינוך בעולם
      • חלק א': מצב החינוך בעולם
      • חלק ד': הקיצונית של דרום קוריאה
      • חלק ב': חינוך בסין
      • חלק ה': יפן – הקהילה מול הפרט
      • חלק ג': חינוך בהונג קונג וסינגפור
      • חלק ו': הנשק הסודי של פינלנד
      • חלק ז': החינוך המקצועי בשוויץ
      • חלק ח': הסיפור המורכב של קנדה
      • חלק ט': אסטוניה המפתיעה
      • חלק י': איך בונים מערכת חינוך?
      • בתי ספר פרטיים באפריקה
    • חקלאות
      • המחסור בחמאה
      • צה"ל צריך לסבסד חקלאים?
      • הרפורמה האירופאית: חלק א'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ב'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ג'
      • הולנד: אימפריית החקלאות של אירופה
    • מלחמות אסונות וכלכלה
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • ארגונים ההומניטריים: טוב או רע?
    • משבר הדיור
      • באמת יש בועת נדל"ן?
      • למה דווקא תל אביב?
      • מס דירה שלישית
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • משברים כלכליים
      • חלק א': הפאניקה של 1907
      • חלק ב': הקריסה של 1929
      • חלק ג': משבר הסאבפריים 2008
      • חלק ד': המשבר הכלכלי של יוון
    • נלחמים בעוני
      • ניהול סיכונים: מפתח לפתרון עוני
      • עוני: איך מודדים אותו?
      • שכר מינימום
    • ערוצי התקשרות
      • אתרי חדשות: זה עושה לנו רע
      • רשות השידור: שאלות ותשובות
    • פוליטיקאים וכלכלה
      • משל על יין ויוקר המחיה
      • פוליטיקאים: למה הם פוגעים בנו?
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • תחבורה
      • איך פותרים פקקים?
      • כמה עולה חניה חינם?
    • פנסיה
      • מודל הפנסיה הצ'יליאני
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • עשרה כלים לחיים
  • אינסטגרם
  • קבוצת הדיונים
    • הספרייה
  • צור קשר
    • תנאי שימוש
  • דף הבית
  • פוסטים קצרים מפייסבוק
  • סקר הקיצוצים הגדול (2019)
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • טלגרם
  • אינסטגרם
  • הספרייה
  • מושגים בסיסיים
  • משברים כלכליים
  • מערכת החינוך בישראל
  • חקלאות
  • מערכות חינוך בעולם
  • איך מודדים כלכלה?
  • למה צריך קפיטליזם?
  • צמיחה כלכלית
  • פוליטיקאים וכלכלה
  • נלחמים בעוני
  • משבר הדיור
  • פנסיה
  • ההייטק הישראלי
  • מלחמות אסונות וכלכלה
  • איכות הסביבה
  • חירות
  • תחבורה
  • ערוצי התקשרות
  • כלכלה מהעבר
  • עשרה כלים לחיים
  • תנאי שימוש
  • צור קשר
יפן מול קוריאה: מלחמת הסחר שאף אחד לא שם לב אליה
ראשי » פייסבוק » יפן מול קוריאה: מלחמת הסחר שאף אחד לא שם לב אליה

יפן מול קוריאה: מלחמת הסחר שאף אחד לא שם לב אליה

טום קרגנבילד נובמבר 27, 2019 22:01 אין תגובות


למרות שמלחמת הסחר בין סין וארצות הברית זוכה לכותרות גדולות, במקביל מתפתחת מלחמת סחר נוספת בין יפן ודרום קוריאה ויש לה פוטנציאל להשפיע על מחירי הסמארטפונים ושלל מוצרים אחרים שמיוצרים בשני המדינות.

כמו שמסבירה הכתבה של CNBC, אחרי סין והודו (ביחד), יפן וקוריאה הן הכלכלות הגדולות ביותר של אסיה. למרות שהמתיחות בין המדינות נמשכת כבר תקופה ארוכה הדברים החלו להתחמם כשביולי 2019, יפן חוקקה מגבלות מסחר על חברות קוריאניות שקנו שלושה כימיקלים שמיוצרים ביפן. הכימיקלים משמשים לייצור שבבים ומסכים ויפן רמזה שהסיבה להטלת המגבלות קשורה לכך שהחברות הקוריאניות מכרו אותם הלאה למדינות כמו צפון קוריאה ואיראן.

הטלת מגבלות הסחר על החברות הקוריאניות משפיע בצורה גדולה על דרום קוריאה. שני חברות ענק קוריאניות, סמסונג וחברת SK Hynix אחראיות ביחד על 61 אחוזים מכל הרכיבים שמשמשים לרכיבי זיכרון במחשבים וסלולריים ובשנת 2018 שבבים היוו 92 אחוזים מכל היצוא הקוריאני.

היחסים המתוחים בין יפן וקוריאה מתחילים לפני יותר ממאה שנים כשיפן כבשה את קוריאה בשנת 1910. באותן שנים קוריאנים רבים נאלצו לעבוד במפעלים יפנים תחת תנאים מזעזעים ורבות מנשות קוריאה הפכו תחת איומים לשפחות מין ששירתו את החיילים היפנים. במקביל יפן גם פעלה למחיקת התרבות הקוריאנית.

בשנת 1945 יפן הפסידה במלחמת העולם השנייה. בשנת 1965 שתי המדינות חתמו על הסכמים שמטרתם לשים את ההיסטוריה הקשה מאחור בתמורה לתשלום פיצויים בגובה 800 מיליון דולר שהעבירה הממשלה היפנית לקוריאה בצורת הלוואות ותמיכות. מדובר בסכום כסף שהיווה יותר מרבע מכל התוצר השנתי של קוריאה באותן שנים.

למרות הפיצויים, רבים מאזרחי קוריאה לא סלחו ליפנים וטענו כי היפנים מעולם לא התייחסו או התנצלו בצורה רשמית על מדיניות "שפחות המין". בשנת 2015, ראש הממשלה היפני הביע התנצלות רשמית על הנזק הפיזי והפסיכולוגי שנגרם לנשים הקוריאניות והממשלה השקיעה 10 מיליון דולר לטיפול בקורבנות שנשארו בחיים. בתמורה לצעד היפני שני הממשלות הסכימו לא לבקר אחד את השני יותר על הסיפור ולשים אותו מאחוריהם. למרות הכוונות הטובות אזרחים קוריאנים רבים לא קיבלו את ההתנצלות, יצאו במחאות לרחובות סאול והחלו להחרים מוצרים יפנים. בשנת 2017 קוריאה בחרה את מון ג'יאה-אין בתור נשיא המדינה והנשיא החדש הכריז שההסכם של שנת 2015 מבוטל.

במקביל אזרחי יפן רבים החלו להחזיק בעמדה לא מתפשרת כלפי קוריאה. רבים החלו להאמין שלעולם לא יהיה ניתן לפתור את הסכסוך בין המדינות כי אזרחי קוריאה לא מוכנים להתפשר. בסוף שנת 2018 יפן הביעה זעם גדול בעקבות החלטת בית המשפט העליון שהכירה באחריות של חברת מיצובישי וחברת ניפון בגיוס עובדים קוריאנים בכפייה בזמן מלחמת העולם השנייה.

בגלל ההחמרה ביחסים, יפן החליטה להסיר את קוריאה מרשימת המסחר הלבנה ותוך זמן קצר קוריאה עשתה את אותו הדבר. הרשימה הלבנה היא רשימת מדינות שזוכות ליחס מקל במכס היפני והקוריאני והמשמעות היא שכל מוצר שעובר בין המדינות יזכה לבדיקות קפדניות וארוכות יותר, יגדיל את העלויות על היבואנים והיצואנים ויפגע בצרכנים של שתי המדינות. נראה שהצעד של יפן, כמו כמעט בכל מלחמת סחר, פגע באזרחים היפנים לא פחות מאשר באזרחים הקוריאנים ואם מצב היחסים יחמיר אזרחים בעולם כולו יצטרכו לשלם מחירים יותר גבוהים עבור מוצרי טכנולוגיה רבים שמיוצרים בשתי המדינות.

הצעד המזיק האחרון התרחש באוגוסט 2019 כשממשלת קוריאה החליטה לצאת מהסכם המודיעין הצבאי עם יפן. ההסכם היה הסכם המודיעין הראשון שנחתם מאז שיפן הפסידה במלחמת העולם השנייה והוא דרש משא ומתן שנמשך 5 שנים. ההסכם מאפשר למדינות לחלוק מידע על הפעילות הגרעינית של צפון קוריאה והמטרה שלו היא לשמור על הביטחון של שתי המדינות. במצב החדש שנוצר המדינות עדיין יחלקו מידע אך יעשו זאת דרך ארצות הברית, מה שיהפוך את החלפת המידע לאיטית ומורכבת יותר.

מי שיכול להרוויח ממלחמת הסחר היא סין שעלולה למשוך אליה חלק מהתעשיות שנשלטות היום על ידי היפנים. בנוסף, בגלל שארצות הברית בוחרת לשמור על פרופיל נמוך בסכסוך יש מי שמאמין שסין תנסה להיכנס בתור מתווכת בין המדינות ועלולה להפוך למבוגר האחראי באזור, דבר שעלול להיות בעל השלכות גאופוליטיות משמעותיות.

***
פוסט זה נכתב בחסות תומכי הפטראון המובילים:
שילוט שילת– פתרונות שילוט מתקדמים – http://www.shilut.net – 089799899

מתקדמים כלכלית – צעירים מדברים על כסף – http://www.homygod.org

התורם Yam Mesicka וקבוצת הטלגרם "שיט טכנולוגי": https://t.me/shiftech

התורם גלעד מוצפי
***

לכתבות נוספות בנושא יפן:
http://bit.ly/2KQFtgp

לכתבות נוספות בנושא קוריאה:
http://bit.ly/2DOA7xU

לכתבה המלאה של CNBC:
https://youtu.be/zEf66tDHZZs

Share this:

  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)

קשור

ארצות הברית סין עסקים פייסבוק

אודות המחבר

Tom Kregenbild להציג את כל הפוסטים של טום קרגנבילד

המייסד של האתר "כלכלה קלה", אתר שהוקם במטרה להנגיש ידע כלכלי בצורה פשוטה, ברורה ואקטואלית

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

אל תפספסו דבר

נושאים
PISA אדם סמית' איכות הסביבה אירוויזיון אירופה אסיה ארצות הברית בידור ביטחון דמוקרטיה הייטק העולם הערבי השכלה השפעות חיצוניות התערבות ממשלתית ועדי עובדים חופשה חינוך חקלאות ישראל כלכלה חופשית מדדים כלכליים מושגים מחירים מיסים מסחר מערכת החינוך משבר הדיור משברים כלכליים משה כחלון נדל"ן סוציאליזם סטודנטים סין עוני עסקים פוליטיקה פיטורים פייסבוק ציטוט כלכלי קומוניזם קפיטליזם שוק חופשי תחבורה תיירות
אודות כלכלה קלה

חיי היום יום שלנו כוללים שימוש בכסף, החלטות כלכליות וניסיון לעשות שימוש חכם במשאבים מצומצמים שעומדים לרשותנו.

 

למרות שנים של לימודים בבית הספר ובאוניברסיטה, מעטים מאתנו זוכים ללמוד על כלכלה, על איך היא פועלת ואיך היא יכולה לעזור לנו לשפר את חיינו.

 

המטרה של "כלכלה קלה" היא לעזור להנגיש את הידע הכלכלי שכל כך נחוץ לרבים מאיתנו בשפה קלה נגישה ואקטואלית.

RSS

RSS Feed

Theme by Pojo.me - WordPress Themes
Design by Elementor
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס