כלכלה קלה
  • ראשי
  • כלכלה למתחילים
    • פוסטים קצרים מפייסבוק
    • מושגים בסיסיים
      • איך קובעים שווי אמיתי של מוצר?
      • היד הנעלמה: מה זה אומר?
      • חלוקת עבודה והתמקצעות
      • מחירים: מה זה בכלל?
      • מלתוסיאניזם: כשכל האוכל יגמר
      • קללת משאבי הטבע
      • שכר מינימום
      • בועה: מה זה? ואיך היא נוצרת?
    • איך מודדים כלכלה?
      • איך משווים בין מדינות בעולם?
      • מדד החופש הכלכלי
      • מה זה מדד קלות עשיית עסקים?
      • מדד קלות עשיית עסקים 2019
      • עוני: איך מודדים אותו?
    • למה צריך קפיטליזם?
      • קוריאה: קפיטליזם מול קומוניזם
      • חברות ממשלתיות מול פרטיות
      • עושר מול אושר: מה עדיף?
    • צמיחה כלכלית
      • אתגרי המדינות המפותחות
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • סין: הדרך להשתלטות על העולם
  • כלכלה לפי נושאים
    • איכות הסביבה
      • השפעות חיצוניות
        • חלק א': סוגי השפעות חיצוניות
        • חלק ב': דיג יתר
        • חלק ג': הפתרונות
        • חלק ד': ההתחממות הגלובלית
    • הייטק
      • חלק א': תמצית תולדות ההייטק
      • חלק ב': למה השכר הגבוה?
      • חלק ג': מחסור בעובדי הייטק
      • חלק ד': השפעות על השכר
    • חירות
      • חופש וחירות: מה המחיר שלהם?
    • כלכלה מהעבר
      • תקופת הצנע
    • חינוך בישראל
      • למה כל כך קשה לגייס מורים טובים?
      • למה כל כך קשה לנהל בית ספר?
      • אזורי רישום ובחירת הורים
      • האם באמת חסרים מורים?
      • איכות ההוראה
      • מי באמת מחליט מה קורה בכיתה?
      • למה קשה לגייס מנהלים טובים?
      • זה לא (רק) עניין של כסף
      • למה אי אפשר למצוא מנהלים?
      • למה כל כך קשה להקים בית ספר חדש?
      • מעורבות הורים
      • תוצאות מבחני פיזה
      • פיזה 2018: סיפור שתי מערכות החינוך
      • פיזה 2018: המגזר שאף אחד לא מודד
      • פיזה 2018: מה ניסינו? ולמה זה נכשל?
    • מערכות חינוך בעולם
      • חלק א': מצב החינוך בעולם
      • חלק ד': הקיצונית של דרום קוריאה
      • חלק ב': חינוך בסין
      • חלק ה': יפן – הקהילה מול הפרט
      • חלק ג': חינוך בהונג קונג וסינגפור
      • חלק ו': הנשק הסודי של פינלנד
      • חלק ז': החינוך המקצועי בשוויץ
      • חלק ח': הסיפור המורכב של קנדה
      • חלק ט': אסטוניה המפתיעה
      • חלק י': איך בונים מערכת חינוך?
      • בתי ספר פרטיים באפריקה
    • חקלאות
      • המחסור בחמאה
      • צה"ל צריך לסבסד חקלאים?
      • הרפורמה האירופאית: חלק א'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ב'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ג'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק א'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ב'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ג'
      • הולנד: אימפריית החקלאות של אירופה
    • מלחמות אסונות וכלכלה
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • ארגונים ההומניטריים: טוב או רע?
    • משבר הדיור
      • באמת יש בועת נדל"ן?
      • למה דווקא תל אביב?
      • מס דירה שלישית
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • משברים כלכליים
      • חלק א': הפאניקה של 1907
      • חלק ב': הקריסה של 1929
      • חלק ג': משבר הסאבפריים 2008
      • חלק ד': המשבר הכלכלי של יוון
    • נלחמים בעוני
      • ניהול סיכונים: מפתח לפתרון עוני
      • עוני: איך מודדים אותו?
      • שכר מינימום
    • ערוצי התקשרות
      • אתרי חדשות: זה עושה לנו רע
      • רשות השידור: שאלות ותשובות
    • פוליטיקאים וכלכלה
      • משל על יין ויוקר המחיה
      • פוליטיקאים: למה הם פוגעים בנו?
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • תחבורה
      • איך פותרים פקקים?
      • כמה עולה חניה חינם?
    • פנסיה
      • מודל הפנסיה הצ'יליאני
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • עשרה כלים לחיים
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
    • קבוצת הדיונים
    • טוויטר
    • אינסטגרם
    • יוטיוב
    • הספרייה
  • צור קשר
    • תנאי שימוש
  • דף הבית
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
  • פטראון – קבלו את הפוסטים לפני כולם
  • טלגרם – כל הכלכלנים במקום אחד
  • אינסטגרם
  • המלצות ספרים
  • איך מודדים כלכלה?
  • ההייטק הישראלי
  • חקלאות
  • מושגים בסיסיים
  • מערכות חינוך בעולם
  • מערכת החינוך בישראל
  • משבר הדיור
  • משברים כלכליים
  • עשרה כלים לחיים
  • תנאי שימוש
  • צור קשר
כלכלה קלה
  • ראשי
  • כלכלה למתחילים
    • פוסטים קצרים מפייסבוק
    • מושגים בסיסיים
      • איך קובעים שווי אמיתי של מוצר?
      • היד הנעלמה: מה זה אומר?
      • חלוקת עבודה והתמקצעות
      • מחירים: מה זה בכלל?
      • מלתוסיאניזם: כשכל האוכל יגמר
      • קללת משאבי הטבע
      • שכר מינימום
      • בועה: מה זה? ואיך היא נוצרת?
    • איך מודדים כלכלה?
      • איך משווים בין מדינות בעולם?
      • מדד החופש הכלכלי
      • מה זה מדד קלות עשיית עסקים?
      • מדד קלות עשיית עסקים 2019
      • עוני: איך מודדים אותו?
    • למה צריך קפיטליזם?
      • קוריאה: קפיטליזם מול קומוניזם
      • חברות ממשלתיות מול פרטיות
      • עושר מול אושר: מה עדיף?
    • צמיחה כלכלית
      • אתגרי המדינות המפותחות
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • סין: הדרך להשתלטות על העולם
  • כלכלה לפי נושאים
    • איכות הסביבה
      • השפעות חיצוניות
        • חלק א': סוגי השפעות חיצוניות
        • חלק ב': דיג יתר
        • חלק ג': הפתרונות
        • חלק ד': ההתחממות הגלובלית
    • הייטק
      • חלק א': תמצית תולדות ההייטק
      • חלק ב': למה השכר הגבוה?
      • חלק ג': מחסור בעובדי הייטק
      • חלק ד': השפעות על השכר
    • חירות
      • חופש וחירות: מה המחיר שלהם?
    • כלכלה מהעבר
      • תקופת הצנע
    • חינוך בישראל
      • למה כל כך קשה לגייס מורים טובים?
      • למה כל כך קשה לנהל בית ספר?
      • אזורי רישום ובחירת הורים
      • האם באמת חסרים מורים?
      • איכות ההוראה
      • מי באמת מחליט מה קורה בכיתה?
      • למה קשה לגייס מנהלים טובים?
      • זה לא (רק) עניין של כסף
      • למה אי אפשר למצוא מנהלים?
      • למה כל כך קשה להקים בית ספר חדש?
      • מעורבות הורים
      • תוצאות מבחני פיזה
      • פיזה 2018: סיפור שתי מערכות החינוך
      • פיזה 2018: המגזר שאף אחד לא מודד
      • פיזה 2018: מה ניסינו? ולמה זה נכשל?
    • מערכות חינוך בעולם
      • חלק א': מצב החינוך בעולם
      • חלק ד': הקיצונית של דרום קוריאה
      • חלק ב': חינוך בסין
      • חלק ה': יפן – הקהילה מול הפרט
      • חלק ג': חינוך בהונג קונג וסינגפור
      • חלק ו': הנשק הסודי של פינלנד
      • חלק ז': החינוך המקצועי בשוויץ
      • חלק ח': הסיפור המורכב של קנדה
      • חלק ט': אסטוניה המפתיעה
      • חלק י': איך בונים מערכת חינוך?
      • בתי ספר פרטיים באפריקה
    • חקלאות
      • המחסור בחמאה
      • צה"ל צריך לסבסד חקלאים?
      • הרפורמה האירופאית: חלק א'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ב'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ג'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק א'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ב'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ג'
      • הולנד: אימפריית החקלאות של אירופה
    • מלחמות אסונות וכלכלה
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • ארגונים ההומניטריים: טוב או רע?
    • משבר הדיור
      • באמת יש בועת נדל"ן?
      • למה דווקא תל אביב?
      • מס דירה שלישית
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • משברים כלכליים
      • חלק א': הפאניקה של 1907
      • חלק ב': הקריסה של 1929
      • חלק ג': משבר הסאבפריים 2008
      • חלק ד': המשבר הכלכלי של יוון
    • נלחמים בעוני
      • ניהול סיכונים: מפתח לפתרון עוני
      • עוני: איך מודדים אותו?
      • שכר מינימום
    • ערוצי התקשרות
      • אתרי חדשות: זה עושה לנו רע
      • רשות השידור: שאלות ותשובות
    • פוליטיקאים וכלכלה
      • משל על יין ויוקר המחיה
      • פוליטיקאים: למה הם פוגעים בנו?
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • תחבורה
      • איך פותרים פקקים?
      • כמה עולה חניה חינם?
    • פנסיה
      • מודל הפנסיה הצ'יליאני
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • עשרה כלים לחיים
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
    • קבוצת הדיונים
    • טוויטר
    • אינסטגרם
    • יוטיוב
    • הספרייה
  • צור קשר
    • תנאי שימוש
  • דף הבית
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
  • פטראון – קבלו את הפוסטים לפני כולם
  • טלגרם – כל הכלכלנים במקום אחד
  • אינסטגרם
  • המלצות ספרים
  • איך מודדים כלכלה?
  • ההייטק הישראלי
  • חקלאות
  • מושגים בסיסיים
  • מערכות חינוך בעולם
  • מערכת החינוך בישראל
  • משבר הדיור
  • משברים כלכליים
  • עשרה כלים לחיים
  • תנאי שימוש
  • צור קשר
למה רכבות המונורייל העירוניות מעולם לא הפכו לפופולריות?
ראשי » פייסבוק » למה רכבות המונורייל העירוניות מעולם לא הפכו לפופולריות?

למה רכבות המונורייל העירוניות מעולם לא הפכו לפופולריות?

טום קרגנבילד ספטמבר 15, 2020 21:00 אין תגובות


במשך החצי הראשון של המאה ה-20 רכבות מונורייל נראו כמו הדבר הגדול הבא. מדובר ברכבות שנוסעות בגובה מעל פני העיר על גבי עמודים כשהרכבת עצמה מתחברת לקורות בטון או פלדה ונאחזת בהן בעזרת צמיגים. היתרון ברכבות כאלה הוא שהן שקטות יחסית בזכות הפעלה על בסיס חשמל, במקרים רבים הן לא דורשות נהג, הן לא דורשות חפירות יקרות כמו מטרו והן נוסעות במסלול משלהן שלא מושפע מהתנועה בכבישים. למרות זאת רכבות המונורייל מעולם לא הפכו להצלחה גדולה למעט במספר מקומות ספציפיים בעולם ובשדות תעופה. סך הכל פועלות היום בעולם רק 75 רכבות מונורייל. אז מה בדיוק קרה?

כמו שמסבירה הכתבה של Cheddar, הדגם הראשון של רכבת המונורייל נבנה עוד בשנת 1820 על ידי איוון קירילוביץ' אימנוב שבנה רכבת עם גלגלים שמתחברים לקורה שזזה בעזרת סוסים שמחוברים אליה. למרות שלאורך השנים היו רבים שתכננו פרויקטים להתקנת רכבות מונורייל בערים השונות בארצות הברית, אף פרויקט לא באמת הצליח להתרומם ועד שנות ה-50 הערים השונות בארצות הברית התמקדו בפרויקטים של רכבות קלות.

האדם הראשון שבנה רכבת מונורייל בארצות הברית היה לא אחר מאשר וולט דיסני. לאחר שאשתו של דיסני ביקרה בשנות ה-50 בעיר קלן שבגרמניה, היא ראתה את מערכת רכבות המונורייל שריחפה מעל העיר שהשאירה עליה חותם וגרמה לבעלה להבין שלרכבת מהסוג הזה יש את המראה העתידי הייחודי שהוא חיפש עבור פארק השעשועים של דיסני. תוך מספר שנים דיסני בנה את מערכת המונורייל הפעילה הראשונה בארצות הברית ועד היום ניתן למצוא את הרכבת פועלת בפארקים של דיסני בארצות הברית ומסיעה קרוב ל-150 אלף איש ביום.

למרות שהרכבת הצליחה בגדול עבור חברת דיסני, בפועל הרכבת מעולם לא הפכה להצלחה עירונית גדולה. עבור המבקרים של דיסני מדובר בצורת תחבורה נחמדה וייחודית שהיא סוג של מתקן שעשועים בפני עצמו. עבור החברה הרכבת מאפשרת לנייד את התושבים בין פארקים ואזורים שונים שמופרדים בביצות ושטחים ריקים ולשמור את האורחים בתוך בועה סגורה של הרכבת והפארק. בגלל שהרכבות נוסעות בגובה ומנותקות משאר העיר הן מרגישות לא אורגניות בתוך הסביבה העירונית ונותנות תחושה לא טבעית ביחס לרכבות קלות שניתן לעלות אליהן ישר מהרחוב.

למרות שהרכבות לא הצליחו בארצות הברית, בכל זאת ניתן למצוא רכבות מונורייל בערים אסייתיות ענקיות כמו מומבאי, טוקיו ושנגחאי. רכבת המונורייל של טוקיו מסיעה כ-300 אלף נוסעים ביום והרכבת בצ'ונגצ'ינג שבסין מסיעה כ-900 אלף נוסעים ביום. אחת הסיבות שיכולות להסביר את ההצלחה של רכבות המונורייל באסיה לעומת ארצות הברית יכולה להיות קשורה לצפיפות ולשטח עירוני מוגבל שמעניק יתרון לשימוש ברכבות מהסוג הזה בערים שגם ככה בונות לגובה כדי להכיל כמויות גדולות של אנשים. בנוסף, בערים רבות באסיה השימוש ברכבות ותחבורה ציבורית הרבה יותר נרחב מאשר בארצות הברית, דבר שמאפשר לרכבות להפוך למצליחות יותר.

למרות שיש ערים אסייתיות שבהן הרכבות הצליחו, הרכבת של מומבאי, שהחלה לפעול בשנת 2014 התגלתה ככישלון עם מספר נמוך של 17 אלף נוסעים ביום בלבד וזאת ביחס להערכות של 300 אלף נוסעים כשהתכנון של הפרויקט החל. רכבת המונורייל במלזיה גם כן התגלתה ככישלון לאחר שביום הראשון להפעלתה בשנת 2010 הרכבת נתקעה באוויר וכלאה למשך שעות 20 נוסעים. לאחר שנים של תיקונים הרכבת חזרה לפעולה בשנת 2017 אבל זכתה לביקורת על העלות הגבוהה שלה ועל המהירות המגוחכת שלה שעמדה על 20 קמ"ש.

קיימות כמה סיבות לכך שרכבות המונורייל הן לא פופולריות. מאחר שהרכבת עוטפת קורת בטון או פלדה, כל מנגנון החלפת המסלול הופך להיות הרבה יותר מורכב לעומת מסילות רכבת רגילות. בנוסף, בניה של מסלול מונורייל היא יקרה מאוד. פרויקט מונורייל באורך של 6.2 קילומטרים בלאס וגאס עלה סכום של 650 מיליון דולר. ההערכה הייתה שהרכבת תסיע 20 מיליון נוסעים בשנה אך בסופו של דבר המספרים היו מאכזבים ועמדו על כ-4.9 מיליון נוסעים בלבד, דבר שהפך את הרכבת להיות לא כלכלית והוביל את החברה שבנתה את הרכבת להכריז על פשיטת רגל. בשורה התחתונה הרכבות לא פופולריות בקרב משקיעים בגלל שהן לא כלכליות והן לא כלכליות בגלל שהן לא מספיק פופולריות בקרב הנוסעים כשהן כן נבנות.

כמו שניתן להבין קיימים מצבים ופרויקטים של רכבות מונורייל שהצליחו בעולם אך הם מעטים וברוב המקרים רכבת קלה מספקת מענה יעיל יותר כלכלית ונעים יותר מבחינה עירונית. מדובר ברכבות שיש להן עיצוב מגניב והן נראות עתידניות אבל כנראה שאנחנו נמשיך לראות את רובן בשדות תעופה ופארקים ופחות בערים השונות בעולם.

***

פוסט זה נכתב בחסות תומכי הפטראון המובילים:

התורם גלעד מוצפי

טריידסטריט Trade Street – מפגש הרחוב של הסוחרים והמשקיעים – בואו להתעדכן בכל מה שחם בשוק ">http://bit.ly/2wsXoEJ


קהילת הפני סטוקס של ישראל The Israeli Penny Stocks Community – סקירות שווקים וניתוחי עומק על מניות קטנות ובינוניות בוול סטריט ">http://bit.ly/2wrp9e3


רז גמליאל – סוחר מניות ומנטור אישי – מסחר מבוסס פנדמנטלס וניתוחי עומק ">http://bit.ly/2auG4BY


דניאל נבון – Trading.IL – עדכונים, סקירות וניתוחים טכניים חינמיים מדי יום עקבו אחרינו גם בטלגרם – T.me/TradingIL

אביב לוי – מפתח תוכנה המתמחה במערכות מידע מבוססות web ואפליקציות – ">https://avivlevi.m


טופנדה – סוכנות בוטיק לשיווק חברות סטארטאפ ואפליקציות ">http://bit.ly/topanda-co-il


***

לפוסטים נוספים בנושאי תחבורה:
">http://bit.ly/2XIfgDQ


לכתבה המלאה של Cheddar:
">https://youtu.be/cN-z0fGraDw




הצטרפו בתור תומכי פטראון

Share this:

  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)

קשור

ארצות הברית ישראל נדל"ן עסקים פייסבוק תחבורה

אודות המחבר

Tom Kregenbild להציג את כל הפוסטים של טום קרגנבילד

המייסד של האתר "כלכלה קלה", אתר שהוקם במטרה להנגיש ידע כלכלי בצורה פשוטה, ברורה ואקטואלית

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

אל תפספסו דבר

הצטרפו בתור תומכי פטראון

כלכלה קלה בפייסבוק

ציוצים של כלכלה קלה

כלכלה קלה באינסטגרם

ערוץ הטלגרם של כלכלה קלה
ארכיונים
  • ספטמבר 2020
  • אוגוסט 2020
  • יולי 2020
  • יוני 2020
  • מאי 2020
  • אפריל 2020
  • מרץ 2020
  • פברואר 2020
  • ינואר 2020
  • דצמבר 2019
  • נובמבר 2019
  • אוקטובר 2019
  • ספטמבר 2019
  • אוגוסט 2019
  • יולי 2019
  • יוני 2019
  • מאי 2019
  • אפריל 2019
  • מרץ 2019
  • פברואר 2019
  • ינואר 2019
  • דצמבר 2018
  • נובמבר 2018
  • אוקטובר 2018
  • ספטמבר 2018
  • אוגוסט 2018
  • יולי 2018
  • יוני 2018
  • מאי 2018
  • אפריל 2018
  • מרץ 2018
  • פברואר 2018
  • ינואר 2018
  • דצמבר 2017
  • נובמבר 2017
  • אוקטובר 2017
  • ספטמבר 2017
  • אוגוסט 2017
  • יולי 2017
  • יוני 2017
  • מאי 2017
  • אפריל 2017
  • מרץ 2017
  • ינואר 2017
  • דצמבר 2016
  • נובמבר 2016
נושאים
איכות_הסביבה איכות הסביבה אירוויזיון אירופה ארצות הברית בידור ביטחון דוח_מבקר_המדינה הייטק הסתדרות העולם הערבי השכלה ועדי עובדים חופשה חינוך חקלאות טכנולוגיה יבוא ישראל מזון מחירים מיסים מערכת החינוך משבר_הדיור משרד_האוצר נדל"ן סטודנטים סין עוני עסקים פודקסט פוליטיקה פייסבוק פשע ציטוט_כלכלי ציטוט כלכלי קולנוע קומוניזם קורונה קפיטליזם רגולציה רווחה תחבורה תיירות תעופה
אודות כלכלה קלה

חיי היום יום שלנו כוללים שימוש בכסף, החלטות כלכליות וניסיון לעשות שימוש חכם במשאבים מצומצמים שעומדים לרשותנו.

 

למרות שנים של לימודים בבית הספר ובאוניברסיטה, מעטים מאתנו זוכים ללמוד על כלכלה, על איך היא פועלת ואיך היא יכולה לעזור לנו לשפר את חיינו.

 

המטרה של "כלכלה קלה" היא לעזור להנגיש את הידע הכלכלי שכל כך נחוץ לרבים מאיתנו בשפה קלה נגישה ואקטואלית.

RSS

RSS Feed

Theme by Pojo.me - WordPress Themes
Design by Elementor
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס