כלכלה קלה
  • ראשי
  • כלכלה למתחילים
    • פוסטים קצרים מפייסבוק
    • מושגים בסיסיים
      • איך קובעים שווי אמיתי של מוצר?
      • היד הנעלמה: מה זה אומר?
      • חלוקת עבודה והתמקצעות
      • מחירים: מה זה בכלל?
      • מלתוסיאניזם: כשכל האוכל יגמר
      • קללת משאבי הטבע
      • שכר מינימום
      • בועה: מה זה? ואיך היא נוצרת?
    • איך מודדים כלכלה?
      • איך משווים בין מדינות בעולם?
      • מדד החופש הכלכלי
      • מה זה מדד קלות עשיית עסקים?
      • מדד קלות עשיית עסקים 2019
      • עוני: איך מודדים אותו?
    • למה צריך קפיטליזם?
      • קוריאה: קפיטליזם מול קומוניזם
      • חברות ממשלתיות מול פרטיות
      • עושר מול אושר: מה עדיף?
    • צמיחה כלכלית
      • אתגרי המדינות המפותחות
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • סין: הדרך להשתלטות על העולם
  • כלכלה לפי נושאים
    • איכות הסביבה
      • השפעות חיצוניות
        • חלק א': סוגי השפעות חיצוניות
        • חלק ב': דיג יתר
        • חלק ג': הפתרונות
        • חלק ד': ההתחממות הגלובלית
    • הייטק
      • חלק א': תמצית תולדות ההייטק
      • חלק ב': למה השכר הגבוה?
      • חלק ג': מחסור בעובדי הייטק
      • חלק ד': השפעות על השכר
    • חירות
      • חופש וחירות: מה המחיר שלהם?
    • כלכלה מהעבר
      • תקופת הצנע
    • חינוך בישראל
      • למה כל כך קשה לגייס מורים טובים?
      • למה כל כך קשה לנהל בית ספר?
      • אזורי רישום ובחירת הורים
      • האם באמת חסרים מורים?
      • איכות ההוראה
      • מי באמת מחליט מה קורה בכיתה?
      • למה קשה לגייס מנהלים טובים?
      • זה לא (רק) עניין של כסף
      • למה אי אפשר למצוא מנהלים?
      • למה כל כך קשה להקים בית ספר חדש?
      • מעורבות הורים
      • תוצאות מבחני פיזה
      • פיזה 2018: סיפור שתי מערכות החינוך
      • פיזה 2018: המגזר שאף אחד לא מודד
      • פיזה 2018: מה ניסינו? ולמה זה נכשל?
    • מערכות חינוך בעולם
      • חלק א': מצב החינוך בעולם
      • חלק ד': הקיצונית של דרום קוריאה
      • חלק ב': חינוך בסין
      • חלק ה': יפן – הקהילה מול הפרט
      • חלק ג': חינוך בהונג קונג וסינגפור
      • חלק ו': הנשק הסודי של פינלנד
      • חלק ז': החינוך המקצועי בשוויץ
      • חלק ח': הסיפור המורכב של קנדה
      • חלק ט': אסטוניה המפתיעה
      • חלק י': איך בונים מערכת חינוך?
      • בתי ספר פרטיים באפריקה
    • חקלאות
      • המחסור בחמאה
      • צה"ל צריך לסבסד חקלאים?
      • הרפורמה האירופאית: חלק א'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ב'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ג'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק א'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ב'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ג'
      • הולנד: אימפריית החקלאות של אירופה
    • מלחמות אסונות וכלכלה
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • ארגונים ההומניטריים: טוב או רע?
    • משבר הדיור
      • באמת יש בועת נדל"ן?
      • למה דווקא תל אביב?
      • מס דירה שלישית
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • משברים כלכליים
      • חלק א': הפאניקה של 1907
      • חלק ב': הקריסה של 1929
      • חלק ג': משבר הסאבפריים 2008
      • חלק ד': המשבר הכלכלי של יוון
    • נלחמים בעוני
      • ניהול סיכונים: מפתח לפתרון עוני
      • עוני: איך מודדים אותו?
      • שכר מינימום
    • ערוצי התקשרות
      • אתרי חדשות: זה עושה לנו רע
      • רשות השידור: שאלות ותשובות
    • פוליטיקאים וכלכלה
      • משל על יין ויוקר המחיה
      • פוליטיקאים: למה הם פוגעים בנו?
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • תחבורה
      • איך פותרים פקקים?
      • כמה עולה חניה חינם?
    • פנסיה
      • מודל הפנסיה הצ'יליאני
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • עשרה כלים לחיים
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
    • קבוצת הדיונים
    • טוויטר
    • אינסטגרם
    • יוטיוב
    • הספרייה
  • צור קשר
    • תנאי שימוש
  • דף הבית
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
  • פטראון – קבלו את הפוסטים לפני כולם
  • טלגרם – כל הכלכלנים במקום אחד
  • אינסטגרם
  • המלצות ספרים
  • איך מודדים כלכלה?
  • ההייטק הישראלי
  • חקלאות
  • מושגים בסיסיים
  • מערכות חינוך בעולם
  • מערכת החינוך בישראל
  • משבר הדיור
  • משברים כלכליים
  • עשרה כלים לחיים
  • תנאי שימוש
  • צור קשר
כלכלה קלה
  • ראשי
  • כלכלה למתחילים
    • פוסטים קצרים מפייסבוק
    • מושגים בסיסיים
      • איך קובעים שווי אמיתי של מוצר?
      • היד הנעלמה: מה זה אומר?
      • חלוקת עבודה והתמקצעות
      • מחירים: מה זה בכלל?
      • מלתוסיאניזם: כשכל האוכל יגמר
      • קללת משאבי הטבע
      • שכר מינימום
      • בועה: מה זה? ואיך היא נוצרת?
    • איך מודדים כלכלה?
      • איך משווים בין מדינות בעולם?
      • מדד החופש הכלכלי
      • מה זה מדד קלות עשיית עסקים?
      • מדד קלות עשיית עסקים 2019
      • עוני: איך מודדים אותו?
    • למה צריך קפיטליזם?
      • קוריאה: קפיטליזם מול קומוניזם
      • חברות ממשלתיות מול פרטיות
      • עושר מול אושר: מה עדיף?
    • צמיחה כלכלית
      • אתגרי המדינות המפותחות
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • סין: הדרך להשתלטות על העולם
  • כלכלה לפי נושאים
    • איכות הסביבה
      • השפעות חיצוניות
        • חלק א': סוגי השפעות חיצוניות
        • חלק ב': דיג יתר
        • חלק ג': הפתרונות
        • חלק ד': ההתחממות הגלובלית
    • הייטק
      • חלק א': תמצית תולדות ההייטק
      • חלק ב': למה השכר הגבוה?
      • חלק ג': מחסור בעובדי הייטק
      • חלק ד': השפעות על השכר
    • חירות
      • חופש וחירות: מה המחיר שלהם?
    • כלכלה מהעבר
      • תקופת הצנע
    • חינוך בישראל
      • למה כל כך קשה לגייס מורים טובים?
      • למה כל כך קשה לנהל בית ספר?
      • אזורי רישום ובחירת הורים
      • האם באמת חסרים מורים?
      • איכות ההוראה
      • מי באמת מחליט מה קורה בכיתה?
      • למה קשה לגייס מנהלים טובים?
      • זה לא (רק) עניין של כסף
      • למה אי אפשר למצוא מנהלים?
      • למה כל כך קשה להקים בית ספר חדש?
      • מעורבות הורים
      • תוצאות מבחני פיזה
      • פיזה 2018: סיפור שתי מערכות החינוך
      • פיזה 2018: המגזר שאף אחד לא מודד
      • פיזה 2018: מה ניסינו? ולמה זה נכשל?
    • מערכות חינוך בעולם
      • חלק א': מצב החינוך בעולם
      • חלק ד': הקיצונית של דרום קוריאה
      • חלק ב': חינוך בסין
      • חלק ה': יפן – הקהילה מול הפרט
      • חלק ג': חינוך בהונג קונג וסינגפור
      • חלק ו': הנשק הסודי של פינלנד
      • חלק ז': החינוך המקצועי בשוויץ
      • חלק ח': הסיפור המורכב של קנדה
      • חלק ט': אסטוניה המפתיעה
      • חלק י': איך בונים מערכת חינוך?
      • בתי ספר פרטיים באפריקה
    • חקלאות
      • המחסור בחמאה
      • צה"ל צריך לסבסד חקלאים?
      • הרפורמה האירופאית: חלק א'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ב'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ג'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק א'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ב'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ג'
      • הולנד: אימפריית החקלאות של אירופה
    • מלחמות אסונות וכלכלה
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • ארגונים ההומניטריים: טוב או רע?
    • משבר הדיור
      • באמת יש בועת נדל"ן?
      • למה דווקא תל אביב?
      • מס דירה שלישית
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • משברים כלכליים
      • חלק א': הפאניקה של 1907
      • חלק ב': הקריסה של 1929
      • חלק ג': משבר הסאבפריים 2008
      • חלק ד': המשבר הכלכלי של יוון
    • נלחמים בעוני
      • ניהול סיכונים: מפתח לפתרון עוני
      • עוני: איך מודדים אותו?
      • שכר מינימום
    • ערוצי התקשרות
      • אתרי חדשות: זה עושה לנו רע
      • רשות השידור: שאלות ותשובות
    • פוליטיקאים וכלכלה
      • משל על יין ויוקר המחיה
      • פוליטיקאים: למה הם פוגעים בנו?
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • תחבורה
      • איך פותרים פקקים?
      • כמה עולה חניה חינם?
    • פנסיה
      • מודל הפנסיה הצ'יליאני
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • עשרה כלים לחיים
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
    • קבוצת הדיונים
    • טוויטר
    • אינסטגרם
    • יוטיוב
    • הספרייה
  • צור קשר
    • תנאי שימוש
  • דף הבית
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
  • פטראון – קבלו את הפוסטים לפני כולם
  • טלגרם – כל הכלכלנים במקום אחד
  • אינסטגרם
  • המלצות ספרים
  • איך מודדים כלכלה?
  • ההייטק הישראלי
  • חקלאות
  • מושגים בסיסיים
  • מערכות חינוך בעולם
  • מערכת החינוך בישראל
  • משבר הדיור
  • משברים כלכליים
  • עשרה כלים לחיים
  • תנאי שימוש
  • צור קשר
מבחני PISA (פיזה) 2018 – חלק ב': מערכת החינוך שאנחנו לא יודעים עליה מספיק
ראשי » חברתי » מבחני PISA (פיזה) 2018 – חלק ב': מערכת החינוך שאנחנו לא יודעים עליה מספיק

מבחני PISA (פיזה) 2018 – חלק ב': מערכת החינוך שאנחנו לא יודעים עליה מספיק

טום קרגנבילד דצמבר 16, 2019 10:00 אין תגובות


בחלק הראשון שהתפרסם אתמול על ציוני פיזה 2018, דיברנו על הפערים העצומים בין מערכת החינוך היהודית לבין זאת הערבית. בזמן שהתלמידים היהודים מדורגים מעל ממוצע ה-OECD בכל הקטגוריות, התלמידים הערבים זוכים למערכת חינוך מהגרועות ביותר בעולם. למרות שמדובר בנתונים מרתקים, אי אפשר להתעלם מכך שיש קבוצה שלישית, גדולה מאוד, שמבחני PISA מודדים בצורה מוגבלת מאוד – התלמידים והתלמידות החרדים.

נפתח בנתון, אם היינו מסתכלים רק על הישגי הבנות החרדיות בתור מדינה עצמאית במבחן PISA, היינו מגלים שהן מדורגות במקום השלישי בעולם באוריינות קריאה. אין ספק שהנתון עלול להפתיע חלק מהקוראים אבל עוד נחזור אליו אבל בינתיים בואו נדבר על מדידת החרדים במבחן.

אם תעברו על דוח ציוני PISA המלא אתם תראו שרק שישה בתי ספר חרדים, 2 אחוזים מהתלמידים בכל שכבה ו-168 בנים חרדים בסך הכול נדגמו כחלק מהמבחן. אצל הבנות מדובר במספרים יותר גבוהים עם 15 בתי ספר, 8 אחוזים מהתלמידים בכל שכבה ו-633 תלמידות. לשם השוואה בבתי הספר הערבים נדגמו 28 בתי ספר, 16 אחוזים מהתלמידים בכל שכבה ו-1,237 תלמידים.

כמו שניתן להבין, אצל הבנים החרדים המדגמים כל כך קטנים שקשה מאוד להבין את המצב של המגזר החרדי אבל למרות שבעיתונים כתוב שאין מידע על המגזר החרדי כלל, אצלן הבנות החרדיות, כל בתי הספר, פרט לאחד, הסכימו להשתתף ולכן המספרים מספיק גבוהים כדי שיהיו מובהקים סטטיסטית ויהיה ניתן להתייחס אליהם כקבוצה נפרדת. הדגימה אצל הבנים כל כך קטנה שאפשר רק להוסיף אותם לקבוצת התלמידים היהודים הכללית ולמרות זאת חשוב לציין שזאת הפעם הראשונה שיש דגימה כזאת.

אצל הבנים החרדים רוב בתי הספר מתנגדים להשתתפות במבחנים בגלל שאלות שמעלות תכנים שלא מקובלים על הקהילה החרדית ולא ניתן למדוד ידע טכנולוגי כי חלק גדול מהמוסדות מתנגדים לחשיפה של התלמידים למחשב. בצד הבנות דווקא כל בתי הספר, למעט אחד, הסכימו להשתתף במדגם, ולמרות ההתאמות במבחנים, הרשות למדידה והערכה ביצעה מדידה של השאלות ככה שהיא יכולה לבחון שאין נזק סטטיסטי שנוצר בגלל הסרת השאלות מין המבחן בגלל הבדלים תרבותיים.

למרות כל הקשיים והבעיות, לעובדה שלראשונה במבחן PISA 2018 נדגמו בנים חרדים, יש משמעות והדבר יכול לסלול דרך לשיתוף פעולה שיאפשר להבין את רמת מערכת החינוך החרדית בצורה טובה יותר. אפשר להביט על הדרישות להתאמת המבחנים בצורה מזלזלת אבל משרד החינוך מצליח לבצע התאמות בלי לפגוע ברמת השאלות ובמסקנות. האתגר הגדול הוא בהגדלת המדגם. אם המבחן הראשון עבר בשלום, הדבר יכול לפתוח מקום לאמון שיאפשר לדגום כמו שצריך את מערכת החינוך החרדית. עם זאת, אני גם יכול להבין את הטענה שאם המגזר החרדי ממומן על ידי משלמי המיסים הוא צריך לאפשר גם מדידת ההישגים ופיקוח בסיסי.

אז איפה מדורגים התלמידים החרדים? לגבי הבנים אי אפשר לדעת אבל אצל הבנות החרדיות יש כמה נתונים מעניינים. בקריאה, הבנות החרדיות מדורגות במקום השלישי בעולם כשרק סין (המחוזות הנבחרים) ורק סינגפור עוקפות אותן. במתמטיקה, הבנות החרדיות מדורגות מתחת לבתי הספר הממלכתיים אבל עוקפות את התלמידים בבתי הספר הממלכתיים-דתיים ומדורגות במקום ה-33 בעולם, קצת מתחת לממוצע ה-OECD ומעל לוקסמבורג וספרד. במדעים התלמידות החרדיות מדורגות מתחת לכל הקבוצות היהודיות למעט הבנים בבתי הספר הממלכתיים-דתיים ובמקום ה-30 בעולם, קצת מתחת לממוצע ה-OECD ומעל ספרד ורוסיה.

בהחלט יש חוסר גדול בנתונים של הבנים החרדים אבל תמונת המצב של הבנות החרדיות מראה תמונה שונה ממה שאנחנו רגילים לדמיין כשאנחנו חושבים על בתי הספר החרדים. הפערים בציונים אפילו לא מתקרבים לבעיות שיש במגזר הערבי שמספק מערכת חינוך מהגרועות ביותר בעולם, ואין ספק שהציונים של הבנות החרדיות באוריינות הקריאה מרשימים בקנה מידה בינלאומי וסביר להניח שיש מה ללמוד דווקא מהמגזר החרדי בהקשר לכך. אוריינות קריאה במבחני PISA לא באה לבדוק רק יכולת קריאה בסיסית אלא יכולת הסקת מסקנות, אינטגרציה בין נתונים שונים והבנה מעמיקה של הטקסט כדי לזהות כישורים שנחוצים לשוק העבודה בעולם האמתי.

אז כמו שניתן להבין, משרד החינוך מנסה לעשות עבודה קשה כדי לגשר על הפערים ולמדוד את ציוני הבנים החרדים. מדובר בפער תרבותי לא קטן והרבה התנגדויות אבל הנתונים האלו בהחלט חשובים. הציונים של הבנות בקריאה אמנם מרשימים מאוד אבל בהחלט יש מקום לשיפור גם במתמטיקה וגם במדעים, וזאת למרות שהמצב פחות חמור ממה שניתן לחשוב כשזורקים לאוויר את המילים "מערכת החינוך החרדית".

החשש הגדול הוא כמובן בכך שאצל הבנים החרדים המצב הרבה יותר חמור ולכן יש חשיבות למדוד ולהבין איפה עומד המגזר החרדי הכולל במבחני PISA. הנתונים גם מלמדים אותנו שהבנות החרדיות מחזיקות בלא מעט כלים כדי להשתלב בשוק העבודה אבל גם צריך להבין שעבור אמא לחמישה עד שבעה ילדים יהיה קושי לנהל קריירה ולהתפתח ברמה מקצועית שתביא לידי ביטוי את היכולות הללו.

הצד החיובי בסיפור לא אומר שצריך להישאר אדישים או שלא צריך להגיע להישגים הרבה יותר גבוהים. הנתונים הללו לא מבטלים בעיות רבות שקיימות במגזר החרדי, את העובדה שנדרשת מדידה טובה של הבנים החרדים או הקשיים ביכולות האנגלית וההתנגדות לשימוש במחשב אבל בהתחשב בכל הבעיות הללו, נראה שלפחות בקרב הבנות החרדיות המצב הרבה פחות חמור מזה שבמגזר הערבי ויש בסיס שאפשר לבנות מעליו כלים שיגשרו על הפער. הדבר דורש שינוי מערכת התמריצים כלכלית רחבה, שינוי במודל הגיוס של צה"ל והרבה אומץ פוליטי אבל זה נושא לדיון בפוסטים אחרים.

***
התמונה בפוסט שייכת לWesley Fryer
https://www.flickr.com/photos/wfryer/
פוסט זה נכתב בחסות תומכי הפטראון המובילים:
שילוט שילת– פתרונות שילוט מתקדמים – http://www.shilut.net – 089799899

הומאיגד – העשרה פיננסית לצעירים – http://www.homygod.org

התורם Yam Mesicka וקבוצת הטלגרם "שיט טכנולוגי": https://t.me/shiftech

התורם גלעד מוצפי
***

לכתבות נוספות בנושאי חינוך:
http://bit.ly/30psHLd

לדוח תוצאות מבחני פיזה 2018 המלא:
http://bit.ly/2sHq2Qy




הצטרפו בתור תומכי פטראון

Share this:

  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)

קשור

ביטחון העולם הערבי חינוך סין פייסבוק

אודות המחבר

Tom Kregenbild להציג את כל הפוסטים של טום קרגנבילד

המייסד של האתר "כלכלה קלה", אתר שהוקם במטרה להנגיש ידע כלכלי בצורה פשוטה, ברורה ואקטואלית

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

אל תפספסו דבר

הצטרפו בתור תומכי פטראון

כלכלה קלה בפייסבוק

ציוצים של כלכלה קלה

כלכלה קלה באינסטגרם

ערוץ הטלגרם של כלכלה קלה
ארכיונים
  • ספטמבר 2020
  • אוגוסט 2020
  • יולי 2020
  • יוני 2020
  • מאי 2020
  • אפריל 2020
  • מרץ 2020
  • פברואר 2020
  • ינואר 2020
  • דצמבר 2019
  • נובמבר 2019
  • אוקטובר 2019
  • ספטמבר 2019
  • אוגוסט 2019
  • יולי 2019
  • יוני 2019
  • מאי 2019
  • אפריל 2019
  • מרץ 2019
  • פברואר 2019
  • ינואר 2019
  • דצמבר 2018
  • נובמבר 2018
  • אוקטובר 2018
  • ספטמבר 2018
  • אוגוסט 2018
  • יולי 2018
  • יוני 2018
  • מאי 2018
  • אפריל 2018
  • מרץ 2018
  • פברואר 2018
  • ינואר 2018
  • דצמבר 2017
  • נובמבר 2017
  • אוקטובר 2017
  • ספטמבר 2017
  • אוגוסט 2017
  • יולי 2017
  • יוני 2017
  • מאי 2017
  • אפריל 2017
  • מרץ 2017
  • ינואר 2017
  • דצמבר 2016
  • נובמבר 2016
נושאים
איכות_הסביבה איכות הסביבה אירוויזיון אירופה ארצות הברית בידור ביטחון דוח_מבקר_המדינה הייטק הסתדרות העולם הערבי השכלה ועדי עובדים חופשה חינוך חקלאות טכנולוגיה יבוא ישראל מזון מחירים מיסים מערכת החינוך משבר_הדיור משרד_האוצר נדל"ן סטודנטים סין עוני עסקים פודקסט פוליטיקה פייסבוק פשע ציטוט_כלכלי ציטוט כלכלי קולנוע קומוניזם קורונה קפיטליזם רגולציה רווחה תחבורה תיירות תעופה
אודות כלכלה קלה

חיי היום יום שלנו כוללים שימוש בכסף, החלטות כלכליות וניסיון לעשות שימוש חכם במשאבים מצומצמים שעומדים לרשותנו.

 

למרות שנים של לימודים בבית הספר ובאוניברסיטה, מעטים מאתנו זוכים ללמוד על כלכלה, על איך היא פועלת ואיך היא יכולה לעזור לנו לשפר את חיינו.

 

המטרה של "כלכלה קלה" היא לעזור להנגיש את הידע הכלכלי שכל כך נחוץ לרבים מאיתנו בשפה קלה נגישה ואקטואלית.

RSS

RSS Feed

Theme by Pojo.me - WordPress Themes
Design by Elementor
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס