כלכלה קלה
  • ראשי
  • כלכלה למתחילים
    • פוסטים קצרים מפייסבוק
    • מושגים בסיסיים
      • איך קובעים שווי אמיתי של מוצר?
      • היד הנעלמה: מה זה אומר?
      • חלוקת עבודה והתמקצעות
      • מחירים: מה זה בכלל?
      • מלתוסיאניזם: כשכל האוכל יגמר
      • קללת משאבי הטבע
      • שכר מינימום
      • בועה: מה זה? ואיך היא נוצרת?
    • איך מודדים כלכלה?
      • איך משווים בין מדינות בעולם?
      • מדד החופש הכלכלי
      • מה זה מדד קלות עשיית עסקים?
      • מדד קלות עשיית עסקים 2019
      • עוני: איך מודדים אותו?
    • למה צריך קפיטליזם?
      • קוריאה: קפיטליזם מול קומוניזם
      • חברות ממשלתיות מול פרטיות
      • עושר מול אושר: מה עדיף?
    • צמיחה כלכלית
      • אתגרי המדינות המפותחות
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • סין: הדרך להשתלטות על העולם
  • כלכלה לפי נושאים
    • איכות הסביבה
      • השפעות חיצוניות
        • חלק א': סוגי השפעות חיצוניות
        • חלק ב': דיג יתר
        • חלק ג': הפתרונות
        • חלק ד': ההתחממות הגלובלית
    • הייטק
      • חלק א': תמצית תולדות ההייטק
      • חלק ב': למה השכר הגבוה?
      • חלק ג': מחסור בעובדי הייטק
      • חלק ד': השפעות על השכר
    • חירות
      • חופש וחירות: מה המחיר שלהם?
    • כלכלה מהעבר
      • תקופת הצנע
    • חינוך בישראל
      • למה כל כך קשה לגייס מורים טובים?
      • למה כל כך קשה לנהל בית ספר?
      • אזורי רישום ובחירת הורים
      • האם באמת חסרים מורים?
      • איכות ההוראה
      • מי באמת מחליט מה קורה בכיתה?
      • למה קשה לגייס מנהלים טובים?
      • זה לא (רק) עניין של כסף
      • למה אי אפשר למצוא מנהלים?
      • למה כל כך קשה להקים בית ספר חדש?
      • מעורבות הורים
      • תוצאות מבחני פיזה
      • פיזה 2018: סיפור שתי מערכות החינוך
      • פיזה 2018: המגזר שאף אחד לא מודד
      • פיזה 2018: מה ניסינו? ולמה זה נכשל?
    • מערכות חינוך בעולם
      • חלק א': מצב החינוך בעולם
      • חלק ד': הקיצונית של דרום קוריאה
      • חלק ב': חינוך בסין
      • חלק ה': יפן – הקהילה מול הפרט
      • חלק ג': חינוך בהונג קונג וסינגפור
      • חלק ו': הנשק הסודי של פינלנד
      • חלק ז': החינוך המקצועי בשוויץ
      • חלק ח': הסיפור המורכב של קנדה
      • חלק ט': אסטוניה המפתיעה
      • חלק י': איך בונים מערכת חינוך?
      • בתי ספר פרטיים באפריקה
    • חקלאות
      • המחסור בחמאה
      • צה"ל צריך לסבסד חקלאים?
      • הרפורמה האירופאית: חלק א'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ב'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ג'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק א'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ב'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ג'
      • הולנד: אימפריית החקלאות של אירופה
    • מלחמות אסונות וכלכלה
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • ארגונים ההומניטריים: טוב או רע?
    • משבר הדיור
      • באמת יש בועת נדל"ן?
      • למה דווקא תל אביב?
      • מס דירה שלישית
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • משברים כלכליים
      • חלק א': הפאניקה של 1907
      • חלק ב': הקריסה של 1929
      • חלק ג': משבר הסאבפריים 2008
      • חלק ד': המשבר הכלכלי של יוון
    • נלחמים בעוני
      • ניהול סיכונים: מפתח לפתרון עוני
      • עוני: איך מודדים אותו?
      • שכר מינימום
    • ערוצי התקשרות
      • אתרי חדשות: זה עושה לנו רע
      • רשות השידור: שאלות ותשובות
    • פוליטיקאים וכלכלה
      • משל על יין ויוקר המחיה
      • פוליטיקאים: למה הם פוגעים בנו?
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • תחבורה
      • איך פותרים פקקים?
      • כמה עולה חניה חינם?
    • פנסיה
      • מודל הפנסיה הצ'יליאני
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • עשרה כלים לחיים
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
    • קבוצת הדיונים
    • טוויטר
    • אינסטגרם
    • יוטיוב
    • הספרייה
  • צור קשר
    • תנאי שימוש
  • דף הבית
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
  • פטראון – קבלו את הפוסטים לפני כולם
  • טלגרם – כל הכלכלנים במקום אחד
  • אינסטגרם
  • המלצות ספרים
  • איך מודדים כלכלה?
  • ההייטק הישראלי
  • חקלאות
  • מושגים בסיסיים
  • מערכות חינוך בעולם
  • מערכת החינוך בישראל
  • משבר הדיור
  • משברים כלכליים
  • עשרה כלים לחיים
  • תנאי שימוש
  • צור קשר
כלכלה קלה
  • ראשי
  • כלכלה למתחילים
    • פוסטים קצרים מפייסבוק
    • מושגים בסיסיים
      • איך קובעים שווי אמיתי של מוצר?
      • היד הנעלמה: מה זה אומר?
      • חלוקת עבודה והתמקצעות
      • מחירים: מה זה בכלל?
      • מלתוסיאניזם: כשכל האוכל יגמר
      • קללת משאבי הטבע
      • שכר מינימום
      • בועה: מה זה? ואיך היא נוצרת?
    • איך מודדים כלכלה?
      • איך משווים בין מדינות בעולם?
      • מדד החופש הכלכלי
      • מה זה מדד קלות עשיית עסקים?
      • מדד קלות עשיית עסקים 2019
      • עוני: איך מודדים אותו?
    • למה צריך קפיטליזם?
      • קוריאה: קפיטליזם מול קומוניזם
      • חברות ממשלתיות מול פרטיות
      • עושר מול אושר: מה עדיף?
    • צמיחה כלכלית
      • אתגרי המדינות המפותחות
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • סין: הדרך להשתלטות על העולם
  • כלכלה לפי נושאים
    • איכות הסביבה
      • השפעות חיצוניות
        • חלק א': סוגי השפעות חיצוניות
        • חלק ב': דיג יתר
        • חלק ג': הפתרונות
        • חלק ד': ההתחממות הגלובלית
    • הייטק
      • חלק א': תמצית תולדות ההייטק
      • חלק ב': למה השכר הגבוה?
      • חלק ג': מחסור בעובדי הייטק
      • חלק ד': השפעות על השכר
    • חירות
      • חופש וחירות: מה המחיר שלהם?
    • כלכלה מהעבר
      • תקופת הצנע
    • חינוך בישראל
      • למה כל כך קשה לגייס מורים טובים?
      • למה כל כך קשה לנהל בית ספר?
      • אזורי רישום ובחירת הורים
      • האם באמת חסרים מורים?
      • איכות ההוראה
      • מי באמת מחליט מה קורה בכיתה?
      • למה קשה לגייס מנהלים טובים?
      • זה לא (רק) עניין של כסף
      • למה אי אפשר למצוא מנהלים?
      • למה כל כך קשה להקים בית ספר חדש?
      • מעורבות הורים
      • תוצאות מבחני פיזה
      • פיזה 2018: סיפור שתי מערכות החינוך
      • פיזה 2018: המגזר שאף אחד לא מודד
      • פיזה 2018: מה ניסינו? ולמה זה נכשל?
    • מערכות חינוך בעולם
      • חלק א': מצב החינוך בעולם
      • חלק ד': הקיצונית של דרום קוריאה
      • חלק ב': חינוך בסין
      • חלק ה': יפן – הקהילה מול הפרט
      • חלק ג': חינוך בהונג קונג וסינגפור
      • חלק ו': הנשק הסודי של פינלנד
      • חלק ז': החינוך המקצועי בשוויץ
      • חלק ח': הסיפור המורכב של קנדה
      • חלק ט': אסטוניה המפתיעה
      • חלק י': איך בונים מערכת חינוך?
      • בתי ספר פרטיים באפריקה
    • חקלאות
      • המחסור בחמאה
      • צה"ל צריך לסבסד חקלאים?
      • הרפורמה האירופאית: חלק א'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ב'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ג'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק א'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ב'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ג'
      • הולנד: אימפריית החקלאות של אירופה
    • מלחמות אסונות וכלכלה
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • ארגונים ההומניטריים: טוב או רע?
    • משבר הדיור
      • באמת יש בועת נדל"ן?
      • למה דווקא תל אביב?
      • מס דירה שלישית
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • משברים כלכליים
      • חלק א': הפאניקה של 1907
      • חלק ב': הקריסה של 1929
      • חלק ג': משבר הסאבפריים 2008
      • חלק ד': המשבר הכלכלי של יוון
    • נלחמים בעוני
      • ניהול סיכונים: מפתח לפתרון עוני
      • עוני: איך מודדים אותו?
      • שכר מינימום
    • ערוצי התקשרות
      • אתרי חדשות: זה עושה לנו רע
      • רשות השידור: שאלות ותשובות
    • פוליטיקאים וכלכלה
      • משל על יין ויוקר המחיה
      • פוליטיקאים: למה הם פוגעים בנו?
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • תחבורה
      • איך פותרים פקקים?
      • כמה עולה חניה חינם?
    • פנסיה
      • מודל הפנסיה הצ'יליאני
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • עשרה כלים לחיים
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
    • קבוצת הדיונים
    • טוויטר
    • אינסטגרם
    • יוטיוב
    • הספרייה
  • צור קשר
    • תנאי שימוש
  • דף הבית
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
  • פטראון – קבלו את הפוסטים לפני כולם
  • טלגרם – כל הכלכלנים במקום אחד
  • אינסטגרם
  • המלצות ספרים
  • איך מודדים כלכלה?
  • ההייטק הישראלי
  • חקלאות
  • מושגים בסיסיים
  • מערכות חינוך בעולם
  • מערכת החינוך בישראל
  • משבר הדיור
  • משברים כלכליים
  • עשרה כלים לחיים
  • תנאי שימוש
  • צור קשר
מבחני PISA (פיזה) 2018 – חלק ג': אז מה משרד החינוך עשה כדי לשפר את מערכת החינוך?
ראשי » חברתי » מבחני PISA (פיזה) 2018 – חלק ג': אז מה משרד החינוך עשה כדי לשפר את מערכת החינוך?

מבחני PISA (פיזה) 2018 – חלק ג': אז מה משרד החינוך עשה כדי לשפר את מערכת החינוך?

טום קרגנבילד דצמבר 17, 2019 09:02 אין תגובות


בשני החלקים הקודמים בסדרה, שפורסמו אתמול ושלשום, דיברנו על ציוני מבחני פיזה בחלוקה בין הקבוצה היהודית והערבית ועל המידע המוגבל אך המפתיע שקיים לגבי המגזר החרדי. בחלק הזה ננסה להבין מה משרד החינוך עשה בשנים האחרונות על מנת לשפר את מערכת החינוך ואיך קרה שכל התוכניות האלו לא הובילו להישגים משמעותיים.

הדבר הראשון שכדאי להוריד מהפרק זאת הטענה המוזרה שחוזרת על עצמה באופן קבוע וטוענת שהממשלה הניו ליברלית של נתניהו מייבשת את מערכת החינוך ומפריטה אותה, טענה שרק לאחרונה חזרה עליה חברת הכנסת ממפלגת מרצ, תמר זנדברג. אם המטרה היא לייבש את המערכת החינוך, הממשלה האחרונה היא הכושלת ביותר בתחומה. בהתאמה לאינפלציה, תקציב החינוך גדל מ-38 מיליארד בשנת 2008 ל-61 מיליארד בשנת 2018. גם בהתאמה לפי אינפלציה ותקציב פר תלמיד, התקצוב גדל ב-50 אחוזים. לבסוף, גם במגזר הערבי, מפלגות הימין פעלו בניגוד למה שניתן לדמיין והגדילו בצורה משמעותית את התקציבים לתלמידים במטרה להשוות את פערי התקצוב שהיו בשנים קודמות. על פי דוח הכנסת לגבי המגזר הערבי עדיין יש פערי תקצוב בחטיבות הביניים ובתיכון אך בבתי הספר היסודיים התלמידים הערבים דווקא מקבלים תקציבים יותר גדולים והמטרה של משרד החינוך היא להעלים את הפערים בתקצוב עד לסוף השנה.

במילים אחרות, כמו שניתן לראות, הממשלה הקשיבה לבוחרים והגדילה בצורה משמעותית את ההשקעה בחינוך. ניתן אולי לטעון שנדרשים עוד תקציבים אך קשה להסביר איך כל כך הרבה כסף לא הוביל לשיפור ואיך עוד כסף שילך לאותם המקומות הוא מה שיפתור את המצב. הבעיה היא שהדרישה של הציבור ושל התקשורת התמקדה בתשומות, כלומר מה המשאבים שאנחנו מכניסים למערכת, אבל התעלמה לחלוטין ממה עושים עם התקציבים בשטח. בפועל המדידות של מערכות החינוך מראות שהתקצוב האדיר שנכנס אל מערכת החינוך לא הביא לשינוי דרמטי כל כך בציונים, לא במגזר היהודי ולא במגזר הערבי. המצב במגזר הערבי אפילו יותר גרוע כי למרות מספר שנים עם עליות, בשנים האחרונות היו גם נפילה בציונים, ואחרי עשור של הגדלת תקציבים אין שיפור שמובהק סטטיסטית בקרב האוכלוסייה הערבית שמגיעה להישגים מהנמוכים ביותר מכל 78 המדינות שנבחנו ב-PISA.

מעבר להגדלת התקציבים, שר החינוך לשעבר נפתלי בנט החליט להקשיב לציבור ולפעול להקטנת כיתות הלימוד תוך התעלמות מהנתונים בעולם. אמנם כיתות הלימוד נראות יותר יפות ונחמדות ואנחנו יכולים לדמיין שהדבר עוזר לכל מורה להקדיש יותר תשומת לב אבל בפועל הנתונים בעולם מלמדים שלא נמצא קשר בין מספר התלמידים בכיתה לבין הישגי התלמידים. יותר מכך, בגלל שמשרד החינוך משלם מעט מאוד למורים צעירים ומתגמל מורים וותיקים שלא ניתן לפטר, נוצר המצב שהקטנת הכיתות דרשה התפשרות על איכות המורים וכך יצא שבמקום שהרבה תלמידים בכיתה אחת ייהנו ממורה טוב יחסית, כעת תלמידים בכיתות קטנות סובלים מיותר מורים שלא מחזיקים בידע מתאים כדי להעביר את החומר.

פרויקט אחרון שמשרד החינוך השקיע בו הוא הגדלת מספר הניגשים ל-5 יחידות בבגרות במתמטיקה. למרות שקל לזלזל במטרה הזאת, גם בעבודת הסמינריון שעשיתי על הדברים שמשפיעים על השכר בהייטק מצאתי שכל יחידה נוספת במתמטיקה השפיע ישירות על השכר בהייטק, דבר שלא מצאתי באף מקצוע אחר, כולל אצל עובדים שלמדו יחידות מחשבים בתיכון. את המטרה הזאת משרד החינוך בהחלט הצליח להשיג אבל ברמה בינלאומית, דווקא באותן שנים, בין 2016 ל-2018 הציון במתמטיקה במבחני פיזה התדרדר אחרי עליה של הרבה שנים. בנוסף, למרות שלא ניתן לזלזל בכך שמספר הניגשים ל-5 יחידות גדל משמעותית, אחוז התלמידים שניגשים לבחינה הוא עדיין עומד על מספר די דומה לזה שהיה בשנים לפני 2009. כלומר, אחרי שנים של התדרדרות וקיטון מספר התלמידים ב-5 יחידות, משרד החינוך הצליח פשוט לחזור למצב הקודם.

כמו שנתוני PISA מלמדים אותנו וכמו שראינו בשלושת החלקים על תוצאות המבחן האחרון, בשורה התחתונה מערכת החינוך ממשיכה לעמוד במקום. הורים עדיין לא יכולים להשפיע על בתי הספר שהילדים שלהם לומדים בהם, כמעט ולא ניתן לפטר מורים גרועים, קשה לתגמל מורים איכותיים, מורים רבים פשוט לא יודעים את החומר, אי אפשר למשוך מורים צעירים אל התחום, בתי הספר הערביים מגיעים לציונים מהנמוכים ביותר בעולם ואנחנו עדיין לא מודדים את מצב הבנים החרדים בבתי הספר.

אחרי עשור שבו פוליטיקאים הקשיבו לפופוליזם סביב מערכות החינוך, אולי הגיע הזמן שפעם אחת ננסה ללמוד ממערכות החינוך המובילות והמצליחות ביותר בעולם. אם אתם מתעניינים בתחום ורוצים להבין מה ניתן לעשות כדי לשפר את המערכת החינוך הישראלית אני ממליץ על סדרת הפוסטים שלנו על מערכות חינוך מסביב לעולם וסדרת הפוסטים המעמיקה שעשינו על מערכת החינוך הישראלית (לינקים למטה).

***
פוסט זה נכתב בחסות תומכי הפטראון המובילים:
שילוט שילת– פתרונות שילוט מתקדמים – http://www.shilut.net – 089799899

הומאיגד – העשרה פיננסית לצעירים – http://www.homygod.org

התורם Yam Mesicka וקבוצת הטלגרם "שיט טכנולוגי": https://t.me/shiftech

התורם גלעד מוצפי
***

לכתבות נוספות בנושאי חינוך:
http://bit.ly/30psHLd

לדוח תוצאות מבחני פיזה 2018 המלא:
http://bit.ly/2sHq2Qy

לסדרת הכתבות על הבעיות במערכת החינוך הישראלית:
http://bit.ly/2OUdpua

לסדרת הכתבות על מערכות החינוך המצליחות בעולם:
http://bit.ly/2wv8pCr




הצטרפו בתור תומכי פטראון

Share this:

  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)

קשור

הייטק העולם הערבי חינוך פוליטיקה פייסבוק

אודות המחבר

Tom Kregenbild להציג את כל הפוסטים של טום קרגנבילד

המייסד של האתר "כלכלה קלה", אתר שהוקם במטרה להנגיש ידע כלכלי בצורה פשוטה, ברורה ואקטואלית

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

אל תפספסו דבר

הצטרפו בתור תומכי פטראון

כלכלה קלה בפייסבוק

ציוצים של כלכלה קלה

כלכלה קלה באינסטגרם

ערוץ הטלגרם של כלכלה קלה
ארכיונים
  • ספטמבר 2020
  • אוגוסט 2020
  • יולי 2020
  • יוני 2020
  • מאי 2020
  • אפריל 2020
  • מרץ 2020
  • פברואר 2020
  • ינואר 2020
  • דצמבר 2019
  • נובמבר 2019
  • אוקטובר 2019
  • ספטמבר 2019
  • אוגוסט 2019
  • יולי 2019
  • יוני 2019
  • מאי 2019
  • אפריל 2019
  • מרץ 2019
  • פברואר 2019
  • ינואר 2019
  • דצמבר 2018
  • נובמבר 2018
  • אוקטובר 2018
  • ספטמבר 2018
  • אוגוסט 2018
  • יולי 2018
  • יוני 2018
  • מאי 2018
  • אפריל 2018
  • מרץ 2018
  • פברואר 2018
  • ינואר 2018
  • דצמבר 2017
  • נובמבר 2017
  • אוקטובר 2017
  • ספטמבר 2017
  • אוגוסט 2017
  • יולי 2017
  • יוני 2017
  • מאי 2017
  • אפריל 2017
  • מרץ 2017
  • ינואר 2017
  • דצמבר 2016
  • נובמבר 2016
נושאים
איכות_הסביבה איכות הסביבה אירוויזיון אירופה ארצות הברית בידור ביטחון דוח_מבקר_המדינה הייטק הסתדרות העולם הערבי השכלה ועדי עובדים חופשה חינוך חקלאות טכנולוגיה יבוא ישראל מזון מחירים מיסים מערכת החינוך משבר_הדיור משרד_האוצר נדל"ן סטודנטים סין עוני עסקים פודקסט פוליטיקה פייסבוק פשע ציטוט_כלכלי ציטוט כלכלי קולנוע קומוניזם קורונה קפיטליזם רגולציה רווחה תחבורה תיירות תעופה
אודות כלכלה קלה

חיי היום יום שלנו כוללים שימוש בכסף, החלטות כלכליות וניסיון לעשות שימוש חכם במשאבים מצומצמים שעומדים לרשותנו.

 

למרות שנים של לימודים בבית הספר ובאוניברסיטה, מעטים מאתנו זוכים ללמוד על כלכלה, על איך היא פועלת ואיך היא יכולה לעזור לנו לשפר את חיינו.

 

המטרה של "כלכלה קלה" היא לעזור להנגיש את הידע הכלכלי שכל כך נחוץ לרבים מאיתנו בשפה קלה נגישה ואקטואלית.

RSS

RSS Feed

Theme by Pojo.me - WordPress Themes
Design by Elementor
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס