בשני החלקים הקודמים בסדרה, שפורסמו אתמול ושלשום, דיברנו על ציוני מבחני פיזה בחלוקה בין הקבוצה היהודית והערבית ועל המידע המוגבל אך המפתיע שקיים לגבי המגזר החרדי. בחלק הזה ננסה להבין מה משרד החינוך עשה בשנים האחרונות על מנת לשפר את מערכת החינוך ואיך קרה שכל התוכניות האלו לא הובילו להישגים משמעותיים.
הדבר הראשון שכדאי להוריד מהפרק זאת הטענה המוזרה שחוזרת על עצמה באופן קבוע וטוענת שהממשלה הניו ליברלית של נתניהו מייבשת את מערכת החינוך ומפריטה אותה, טענה שרק לאחרונה חזרה עליה חברת הכנסת ממפלגת מרצ, תמר זנדברג. אם המטרה היא לייבש את המערכת החינוך, הממשלה האחרונה היא הכושלת ביותר בתחומה. בהתאמה לאינפלציה, תקציב החינוך גדל מ-38 מיליארד בשנת 2008 ל-61 מיליארד בשנת 2018. גם בהתאמה לפי אינפלציה ותקציב פר תלמיד, התקצוב גדל ב-50 אחוזים. לבסוף, גם במגזר הערבי, מפלגות הימין פעלו בניגוד למה שניתן לדמיין והגדילו בצורה משמעותית את התקציבים לתלמידים במטרה להשוות את פערי התקצוב שהיו בשנים קודמות. על פי דוח הכנסת לגבי המגזר הערבי עדיין יש פערי תקצוב בחטיבות הביניים ובתיכון אך בבתי הספר היסודיים התלמידים הערבים דווקא מקבלים תקציבים יותר גדולים והמטרה של משרד החינוך היא להעלים את הפערים בתקצוב עד לסוף השנה.
במילים אחרות, כמו שניתן לראות, הממשלה הקשיבה לבוחרים והגדילה בצורה משמעותית את ההשקעה בחינוך. ניתן אולי לטעון שנדרשים עוד תקציבים אך קשה להסביר איך כל כך הרבה כסף לא הוביל לשיפור ואיך עוד כסף שילך לאותם המקומות הוא מה שיפתור את המצב. הבעיה היא שהדרישה של הציבור ושל התקשורת התמקדה בתשומות, כלומר מה המשאבים שאנחנו מכניסים למערכת, אבל התעלמה לחלוטין ממה עושים עם התקציבים בשטח. בפועל המדידות של מערכות החינוך מראות שהתקצוב האדיר שנכנס אל מערכת החינוך לא הביא לשינוי דרמטי כל כך בציונים, לא במגזר היהודי ולא במגזר הערבי. המצב במגזר הערבי אפילו יותר גרוע כי למרות מספר שנים עם עליות, בשנים האחרונות היו גם נפילה בציונים, ואחרי עשור של הגדלת תקציבים אין שיפור שמובהק סטטיסטית בקרב האוכלוסייה הערבית שמגיעה להישגים מהנמוכים ביותר מכל 78 המדינות שנבחנו ב-PISA.
מעבר להגדלת התקציבים, שר החינוך לשעבר נפתלי בנט החליט להקשיב לציבור ולפעול להקטנת כיתות הלימוד תוך התעלמות מהנתונים בעולם. אמנם כיתות הלימוד נראות יותר יפות ונחמדות ואנחנו יכולים לדמיין שהדבר עוזר לכל מורה להקדיש יותר תשומת לב אבל בפועל הנתונים בעולם מלמדים שלא נמצא קשר בין מספר התלמידים בכיתה לבין הישגי התלמידים. יותר מכך, בגלל שמשרד החינוך משלם מעט מאוד למורים צעירים ומתגמל מורים וותיקים שלא ניתן לפטר, נוצר המצב שהקטנת הכיתות דרשה התפשרות על איכות המורים וכך יצא שבמקום שהרבה תלמידים בכיתה אחת ייהנו ממורה טוב יחסית, כעת תלמידים בכיתות קטנות סובלים מיותר מורים שלא מחזיקים בידע מתאים כדי להעביר את החומר.
פרויקט אחרון שמשרד החינוך השקיע בו הוא הגדלת מספר הניגשים ל-5 יחידות בבגרות במתמטיקה. למרות שקל לזלזל במטרה הזאת, גם בעבודת הסמינריון שעשיתי על הדברים שמשפיעים על השכר בהייטק מצאתי שכל יחידה נוספת במתמטיקה השפיע ישירות על השכר בהייטק, דבר שלא מצאתי באף מקצוע אחר, כולל אצל עובדים שלמדו יחידות מחשבים בתיכון. את המטרה הזאת משרד החינוך בהחלט הצליח להשיג אבל ברמה בינלאומית, דווקא באותן שנים, בין 2016 ל-2018 הציון במתמטיקה במבחני פיזה התדרדר אחרי עליה של הרבה שנים. בנוסף, למרות שלא ניתן לזלזל בכך שמספר הניגשים ל-5 יחידות גדל משמעותית, אחוז התלמידים שניגשים לבחינה הוא עדיין עומד על מספר די דומה לזה שהיה בשנים לפני 2009. כלומר, אחרי שנים של התדרדרות וקיטון מספר התלמידים ב-5 יחידות, משרד החינוך הצליח פשוט לחזור למצב הקודם.
כמו שנתוני PISA מלמדים אותנו וכמו שראינו בשלושת החלקים על תוצאות המבחן האחרון, בשורה התחתונה מערכת החינוך ממשיכה לעמוד במקום. הורים עדיין לא יכולים להשפיע על בתי הספר שהילדים שלהם לומדים בהם, כמעט ולא ניתן לפטר מורים גרועים, קשה לתגמל מורים איכותיים, מורים רבים פשוט לא יודעים את החומר, אי אפשר למשוך מורים צעירים אל התחום, בתי הספר הערביים מגיעים לציונים מהנמוכים ביותר בעולם ואנחנו עדיין לא מודדים את מצב הבנים החרדים בבתי הספר.
אחרי עשור שבו פוליטיקאים הקשיבו לפופוליזם סביב מערכות החינוך, אולי הגיע הזמן שפעם אחת ננסה ללמוד ממערכות החינוך המובילות והמצליחות ביותר בעולם. אם אתם מתעניינים בתחום ורוצים להבין מה ניתן לעשות כדי לשפר את המערכת החינוך הישראלית אני ממליץ על סדרת הפוסטים שלנו על מערכות חינוך מסביב לעולם וסדרת הפוסטים המעמיקה שעשינו על מערכת החינוך הישראלית (לינקים למטה).
***
פוסט זה נכתב בחסות תומכי הפטראון המובילים:
שילוט שילת– פתרונות שילוט מתקדמים – http://www.shilut.net – 089799899
הומאיגד – העשרה פיננסית לצעירים – http://www.homygod.org
התורם Yam Mesicka וקבוצת הטלגרם "שיט טכנולוגי": https://t.me/shiftech
התורם גלעד מוצפי
***
לכתבות נוספות בנושאי חינוך:
http://bit.ly/30psHLd
לדוח תוצאות מבחני פיזה 2018 המלא:
http://bit.ly/2sHq2Qy
לסדרת הכתבות על הבעיות במערכת החינוך הישראלית:
http://bit.ly/2OUdpua
לסדרת הכתבות על מערכות החינוך המצליחות בעולם:
http://bit.ly/2wv8pCr
