לפני שבועיים ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת קיימה דיון בעקבות שביתת העובדים והעובדות הסוציאליים וזאת במטרה לפתור את אי ההסכמות, לתת מענה לבעיות שהציפו העובדים ולמצוא פשרה שתאפשר להחזיר לפעילות את מערכת הרווחה. מדובר בסוגיה מורכבת שנוגעת להרבה מאוד בעיות במגזר הציבורי וכדאי להבין את המורכבות שלה כדי שיהיה אפשר להבין מה נדרש בתור פתרון.
לפני הכול חשוב להבין שהעבודה של העובדים הסוציאליים היא עבודה מורכבת מאוד ועבודה נחוצה. אנחנו מדברים על עובדות ועובדים שמנסים למצוא פתרונות ועזרה לאזרחים החלשים ביותר בחברה הישראלית. מדובר באנשי מקצוע שבאים במגע עם אנשים שחוו מקרים קשים של התעללות, עם קשישים במצב קשה, עם מי שסובלים ממחלות נפש ואפילו עם אנשים שפגעו באחרים בזמן שהם עצמם קורבנות. מדובר בתחומים שדורשים רגישות בלתי רגילה, אמפתיה, סבלנות ועבודה עדינה שיש לה חשיבות עצומה לחלק מהאנשים החלשים ביותר בחברה הישראלית.
אפילו אם נביט על התחום הסוציאלי בצורה הקרה והמנותקת ביותר שאפשר לדמיין אנחנו נוכל להסכים שיהיו לא מעט מקרים שבהם יהיה עדיף להשקיע משאבים בשיקום ובעזרה מאשר לבחור בהזנחה שתוביל לקורבנות נוספים, פגיעה לא רק באדם שהיה זקוק לעזרה הסוציאלית אלא גם בסובבים אותו ובסופו של דבר כליאה במערכת בתי הכלא שתעלה יותר מההשקעה בתמיכה סוציאלית.
למרות החשיבות של התחום, כבר מספר שנים מתנהל קרב לשיפור תנאי ההעסקה של העובדים הסוציאליים ובשבועות האחרונים העובדים פתחו בשביתה. ניתן לחלק את הדרישות של העובדים הסוציאליים לכמה נושאים: ביטחון אישי בתפקיד, תנאי שכר, עומס חריג בתקופת הקורונה ומחסור בעובדים בתחום. בלי קשר לאם אתם מסכימים עם הדרישות או הטיעונים, המצב הנוכחי הוא שיעור חשוב בניהול מנגנון השכר הממשלתי והמגבלות שלו בתנאי שוק משתנים.
כדי שנוכל להתייחס לדרישות ולתגובה הממשלתית אנחנו צריכים קודם כל להבין איך דברים דומים עובדים בשוק העבודה החופשי. במצב רגיל, כשמעסיק זקוק ליותר עובדים הוא פותח תקנים על בסיס תקציב ומתחיל לראיין. במידה והוא מזהה שכל המועמדים פונים לחברות אחרות הוא נאלץ לחשוב איך להתמודד עם התחרות ונאלץ להציע תנאים טובים יותר תוך התייחסות למגבלות תקציב וזאת עד שהוא מצליח לאייש מספיק תקנים כדי לפתור את הבעיה או שהוא מתייעל בצורה אחרת. יכול גם להיות מצב שבו המעסיק לא רק שלא מצליח לגייס עובדים חדשים אלא גם מאבד עובדים קיימים ומתפטרים ועוברים למתחרים – גם מצב כזה מחייב אותו לנהל משא ומתן על מנת לשמור על מי שתורם לו לפעילות העסקית. כמו שניתן להבין, למנגנונים של שכר גמיש יש משמעות גדולה מאוד בתהליך גיוס ושימור עובדים.
אם נחזור אל העובדים הסוציאליים אנחנו נגלה שהממשלה, המעסיק בסיפור שלנו, החליטה שהיא זקוקה ליותר כוח אדם. על פי נתוני משרד האוצר בדיון בכנסת מדובר בכ-500 תקנים פנויים לאיוש עובדים סוציאליים שהממשלה לא מצליחה למלא. במקביל, אותה ממשלה לא מצליחה לשמר עובדים קיימים ורבים מהם פורשים מהתחום ועוברים לעיסוקים אחרים שמשתלמים יותר. אם נוסיף את העובדה שהביקוש לשירותי רווחה גדל ב-60-70 אחוזים בתקופת הקורונה ושעובדת סוציאלית אחת מטפלת בממוצע בכ300 תיקים אנחנו נבין שיש פה בעיה רצינית.
אז אם נחזור לדרישות העובדים הסוציאליים נוכל להסכים שהדרישה לביטחון מפני אלימות היא דרישה בסיסית בכל עבודה ואין שום סיבה שנשים וגברים בתחום ירגישו לא מוגנים ויחששו לחייהם. על פי הדיון בכנסת, למרות שהסכום המדויק לא פורט, ולצערי גם לא דובר על הכלים שיאפשרו את הביטחון, נראה שמדובר בהוצאה כספית קטנה יחסית שיכולה לפתור את הבעיה.
בהקשר לדרישה לטפל בעומס העצום ובמחסור בכוח האדם בבירור ממשלת ישראל לא מצליחה לגייס עובדים אל התחום וזאת למרות שקיימים 500 תקנים זמינים. לא משנה מה אני חושב שאמור להיות השכר של עובד סוציאלי, בפועל, בשטח, אנשים חדשים לא רוצים לעסוק בתחום בתמורה לסכום שהממשלה משלמת. מצב כזה מחייב להעלות את השכר לתפקיד כדי שהממשלה תוכל לאייש את התקנים. אם יש הסכמה שנדרש יותר כוח אדם אין ברירה אלא לשפר את השכר כדי למשוך אנשים לתחום.
בעיית איוש התקנים הובילה לכך שרבים מהעובדים מרגישים שחיקה וחלקם בוחרים לעזוב. מתוך כך שנבחרי הציבור החליטו שיש צורך בעובדים בתחום, גם מצב זה דורש מנגנון שיאפשר לשמר עובדים, להעניק להם תנאים שישמרו עליהם בתוך המערכת ולדאוג שלא יעזבו.
הבעיה הגדולה היא שהממשלה לא באמת יודעת לנהל שכר בתוך המערכת המסורבלת שנוצרה. נתחיל מכך שכבר שנתיים, בעקבות המשבר הפוליטי, לא נחקק תקציב חדש במדינת ישראל ולכן למרות שיש הסכמה שנדרש תיקון של מנגנון השכר לא ניתן לבצע שינויים עד שלא יהיה תקציב שיאפשר זאת. מאחר שמדובר בחוזה קיבוצי שרלוונטי לכלל העובדים בתחום, המנהלים בשטח לא יכולים לבצע התאמות או לשנות דבר כדי לשמר עובדים ובפועל כל המנגנון הוביל לכך שהשכר תקוע במקום, המערכת קורסת ולא ניתן לתקן כלום.
אל זה הצטרפה תקופת הקורונה והביקוש החריג לשירותי רווחה. למרות הקושי דווקא כאן יש הזדמנות, מתוך ההבנה שיש קשר ישיר לקורונה, לנצל את תקציב הקורונה במיוחד כדי לתת מענה לדרישות העובדים. הבעיה היא שלא ניתן לפתור בעיה ארוכת טווח שדורשת שכר יותר גבוה שנים קדימה עם תקציב חד פעמי. זאת הסיבה שהדיון נע בעיקר סביב בונוס חד פעמי וגם כאן יש אי הסכמה כי מי שמייצג את העובדים הסוציאליים דורש שהבונוס ישולם לכלל העובדים, גם אלו שמרוויחים פי 2 ופי 3 מהשכר הממוצע במשק ומשרד האוצר מתנגד לכך.
במידה שהשכר במגזר הציבורי היה מנוהל בחוזים אישיים ומאפשר גמישות ניהולית למנהלים בשטח להחליט איך לנצל תקציב לפתרון הבעיה, יכולנו, לפחות חלקית, למצוא פתרונות. בפועל המציאות היא הכול או כלום. או שכולם יקבלו חוזה קיבוצי חדש ויקר בלי קשר ליכולות שלהם ולתרומה האישית שלהם בעבודה או שאף אחד לא יקבל כלום. מצב כזה, במציאות הפוליטית ללא תקציב ובשעת חירום פשוט לא מאפשר מספיק גמישות כדי לתקן את המצב.
המנגנון הקיים לא מאפשר להתאים את השכר בצורה דינמית, יוצר ייאוש אצל העובדים ובגדול מנוהל בצורה שהדרך היחידה להתקדם היא בעזרת שביתה ותשומת לב ציבורית. בכל המקרים מי שנפגע בסיפור הוא הציבור שלא מקבל שירות. במקרה הנוכחי לא רק שמדובר בציבור חלש במיוחד אבל גם העובדים נפגעים כי כל המנגנון לא באמת מאפשר לפתור את הבעיות שלהם בגלל ביורוקרטיה בלתי אפשרית לניהול.
זאת הסיבה שבגללה, בשורה התחתונה, אחרי דיון של שעה, כל מה שחברי הכנסת הצליחו לקדם זה בונוס קטנטן של קצת יותר מ-1000 ₪ שאולי יעבור אחרי עוד דיונים. המציאות היא שאין כאן פתרונות שורש כי כדי ליישם אותם צריך לחשוב מחדש לא רק על העובדים הסוציאליים אלא על כל מודל ניהול השכר במגזר הציבורי שמצד אחד פועל רק על בסיס שביתות ומצד שני משאיר ללא פתרון עובדים שבאמת מרגישים ייאוש בתפקיד.
בהחלט ניתן לדון האם תזמון השביתה של העובדים הסוציאליים ראוי או לא והאם, בהתחשב בנסיבות שאין תקציב, בכלל ניתן להציע פתרון אמיתי אבל לדעתי ניתן גם להבין את הייאוש ממצב שבו השכר לא מתאים, עומס העבודה חסר כל פרופורציה והתקנים שהממשלה מספקת פשוט לא מתמלאים ולא תורמים לפתרון הבעיה. כשרואים את משכורות העתק שקיימות בחלק מהמגזר הציבורי והבזבוז בחלק מהמשרדים וזאת לצד עובדים שפשוט קורסים אי אפשר להתעלם מכך שכל מנגנון השכר רקוב מהיסוד.
***
פוסט זה נכתב בחסות תומכי הפטראון המובילים:
מתקדמים כלכלית – גם בתקופת הקורונה 😷💪
התורם גלעד מוצפי
מאני טוקס Money Talks – ערוץ חדש בנושא מניות והשווקים הפיננסיים! – http://bit.ly/2MNvU27
טריידסטריט Trade Street – מפגש הרחוב של הסוחרים והמשקיעים – בואו להתעדכן בכל מה שחם בשוק http://bit.ly/2wsXoEJ
קהילת הפני סטוקס של ישראל The Israeli Penny Stocks Community – סקירות שווקים וניתוחי עומק על מניות קטנות ובינוניות בוול סטריט http://bit.ly/2wrp9e3
רז גמליאל – סוחר מניות ומנטור אישי – סוחר מניות ומנטור אישי – מסחר מבוסס פנדמנטלס וניתוחי עומק http://bit.ly/2auG4BY
ערוץ הטלגרם TradingIL למסחר בשוק ההון – עדכונים, סקירות וניתוחים טכניים חינמיים מדי יום – T.me/TradingIL
***
לפוסטים נוספים בנושא עובדי המדינה:
http://bit.ly/2uplxeE
לדיון המלא בכנסת בנוגע למחאת העובדים הסוציאליים:
https://bit.ly/2Obua2T
