כלכלה קלה
  • ראשי
  • כלכלה למתחילים
    • פוסטים קצרים מפייסבוק
    • מושגים בסיסיים
      • איך קובעים שווי אמיתי של מוצר?
      • היד הנעלמה: מה זה אומר?
      • חלוקת עבודה והתמקצעות
      • מחירים: מה זה בכלל?
      • מלתוסיאניזם: כשכל האוכל יגמר
      • קללת משאבי הטבע
      • שכר מינימום
      • בועה: מה זה? ואיך היא נוצרת?
    • איך מודדים כלכלה?
      • איך משווים בין מדינות בעולם?
      • מדד החופש הכלכלי
      • מה זה מדד קלות עשיית עסקים?
      • מדד קלות עשיית עסקים 2019
      • עוני: איך מודדים אותו?
    • למה צריך קפיטליזם?
      • קוריאה: קפיטליזם מול קומוניזם
      • חברות ממשלתיות מול פרטיות
      • עושר מול אושר: מה עדיף?
    • צמיחה כלכלית
      • אתגרי המדינות המפותחות
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • סין: הדרך להשתלטות על העולם
  • כלכלה לפי נושאים
    • איכות הסביבה
      • השפעות חיצוניות
        • חלק א': סוגי השפעות חיצוניות
        • חלק ב': דיג יתר
        • חלק ג': הפתרונות
        • חלק ד': ההתחממות הגלובלית
    • הייטק
      • חלק א': תמצית תולדות ההייטק
      • חלק ב': למה השכר הגבוה?
      • חלק ג': מחסור בעובדי הייטק
      • חלק ד': השפעות על השכר
    • חירות
      • חופש וחירות: מה המחיר שלהם?
    • כלכלה מהעבר
      • תקופת הצנע
    • חינוך בישראל
      • למה כל כך קשה לגייס מורים טובים?
      • למה כל כך קשה לנהל בית ספר?
      • אזורי רישום ובחירת הורים
      • האם באמת חסרים מורים?
      • איכות ההוראה
      • מי באמת מחליט מה קורה בכיתה?
      • למה קשה לגייס מנהלים טובים?
      • זה לא (רק) עניין של כסף
      • למה אי אפשר למצוא מנהלים?
      • למה כל כך קשה להקים בית ספר חדש?
      • מעורבות הורים
      • תוצאות מבחני פיזה
      • פיזה 2018: סיפור שתי מערכות החינוך
      • פיזה 2018: המגזר שאף אחד לא מודד
      • פיזה 2018: מה ניסינו? ולמה זה נכשל?
    • מערכות חינוך בעולם
      • חלק א': מצב החינוך בעולם
      • חלק ד': הקיצונית של דרום קוריאה
      • חלק ב': חינוך בסין
      • חלק ה': יפן – הקהילה מול הפרט
      • חלק ג': חינוך בהונג קונג וסינגפור
      • חלק ו': הנשק הסודי של פינלנד
      • חלק ז': החינוך המקצועי בשוויץ
      • חלק ח': הסיפור המורכב של קנדה
      • חלק ט': אסטוניה המפתיעה
      • חלק י': איך בונים מערכת חינוך?
      • בתי ספר פרטיים באפריקה
    • חקלאות
      • המחסור בחמאה
      • צה"ל צריך לסבסד חקלאים?
      • הרפורמה האירופאית: חלק א'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ב'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ג'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק א'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ב'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ג'
      • הולנד: אימפריית החקלאות של אירופה
    • מלחמות אסונות וכלכלה
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • ארגונים ההומניטריים: טוב או רע?
    • משבר הדיור
      • באמת יש בועת נדל"ן?
      • למה דווקא תל אביב?
      • מס דירה שלישית
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • משברים כלכליים
      • חלק א': הפאניקה של 1907
      • חלק ב': הקריסה של 1929
      • חלק ג': משבר הסאבפריים 2008
      • חלק ד': המשבר הכלכלי של יוון
    • נלחמים בעוני
      • ניהול סיכונים: מפתח לפתרון עוני
      • עוני: איך מודדים אותו?
      • שכר מינימום
    • ערוצי התקשרות
      • אתרי חדשות: זה עושה לנו רע
      • רשות השידור: שאלות ותשובות
    • פוליטיקאים וכלכלה
      • משל על יין ויוקר המחיה
      • פוליטיקאים: למה הם פוגעים בנו?
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • תחבורה
      • איך פותרים פקקים?
      • כמה עולה חניה חינם?
    • פנסיה
      • מודל הפנסיה הצ'יליאני
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • עשרה כלים לחיים
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
    • קבוצת הדיונים
    • טוויטר
    • אינסטגרם
    • יוטיוב
    • הספרייה
  • צור קשר
    • תנאי שימוש
  • דף הבית
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
  • פטראון – קבלו את הפוסטים לפני כולם
  • טלגרם – כל הכלכלנים במקום אחד
  • אינסטגרם
  • המלצות ספרים
  • איך מודדים כלכלה?
  • ההייטק הישראלי
  • חקלאות
  • מושגים בסיסיים
  • מערכות חינוך בעולם
  • מערכת החינוך בישראל
  • משבר הדיור
  • משברים כלכליים
  • עשרה כלים לחיים
  • תנאי שימוש
  • צור קשר
כלכלה קלה
  • ראשי
  • כלכלה למתחילים
    • פוסטים קצרים מפייסבוק
    • מושגים בסיסיים
      • איך קובעים שווי אמיתי של מוצר?
      • היד הנעלמה: מה זה אומר?
      • חלוקת עבודה והתמקצעות
      • מחירים: מה זה בכלל?
      • מלתוסיאניזם: כשכל האוכל יגמר
      • קללת משאבי הטבע
      • שכר מינימום
      • בועה: מה זה? ואיך היא נוצרת?
    • איך מודדים כלכלה?
      • איך משווים בין מדינות בעולם?
      • מדד החופש הכלכלי
      • מה זה מדד קלות עשיית עסקים?
      • מדד קלות עשיית עסקים 2019
      • עוני: איך מודדים אותו?
    • למה צריך קפיטליזם?
      • קוריאה: קפיטליזם מול קומוניזם
      • חברות ממשלתיות מול פרטיות
      • עושר מול אושר: מה עדיף?
    • צמיחה כלכלית
      • אתגרי המדינות המפותחות
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • סין: הדרך להשתלטות על העולם
  • כלכלה לפי נושאים
    • איכות הסביבה
      • השפעות חיצוניות
        • חלק א': סוגי השפעות חיצוניות
        • חלק ב': דיג יתר
        • חלק ג': הפתרונות
        • חלק ד': ההתחממות הגלובלית
    • הייטק
      • חלק א': תמצית תולדות ההייטק
      • חלק ב': למה השכר הגבוה?
      • חלק ג': מחסור בעובדי הייטק
      • חלק ד': השפעות על השכר
    • חירות
      • חופש וחירות: מה המחיר שלהם?
    • כלכלה מהעבר
      • תקופת הצנע
    • חינוך בישראל
      • למה כל כך קשה לגייס מורים טובים?
      • למה כל כך קשה לנהל בית ספר?
      • אזורי רישום ובחירת הורים
      • האם באמת חסרים מורים?
      • איכות ההוראה
      • מי באמת מחליט מה קורה בכיתה?
      • למה קשה לגייס מנהלים טובים?
      • זה לא (רק) עניין של כסף
      • למה אי אפשר למצוא מנהלים?
      • למה כל כך קשה להקים בית ספר חדש?
      • מעורבות הורים
      • תוצאות מבחני פיזה
      • פיזה 2018: סיפור שתי מערכות החינוך
      • פיזה 2018: המגזר שאף אחד לא מודד
      • פיזה 2018: מה ניסינו? ולמה זה נכשל?
    • מערכות חינוך בעולם
      • חלק א': מצב החינוך בעולם
      • חלק ד': הקיצונית של דרום קוריאה
      • חלק ב': חינוך בסין
      • חלק ה': יפן – הקהילה מול הפרט
      • חלק ג': חינוך בהונג קונג וסינגפור
      • חלק ו': הנשק הסודי של פינלנד
      • חלק ז': החינוך המקצועי בשוויץ
      • חלק ח': הסיפור המורכב של קנדה
      • חלק ט': אסטוניה המפתיעה
      • חלק י': איך בונים מערכת חינוך?
      • בתי ספר פרטיים באפריקה
    • חקלאות
      • המחסור בחמאה
      • צה"ל צריך לסבסד חקלאים?
      • הרפורמה האירופאית: חלק א'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ב'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ג'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק א'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ב'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ג'
      • הולנד: אימפריית החקלאות של אירופה
    • מלחמות אסונות וכלכלה
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • ארגונים ההומניטריים: טוב או רע?
    • משבר הדיור
      • באמת יש בועת נדל"ן?
      • למה דווקא תל אביב?
      • מס דירה שלישית
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • משברים כלכליים
      • חלק א': הפאניקה של 1907
      • חלק ב': הקריסה של 1929
      • חלק ג': משבר הסאבפריים 2008
      • חלק ד': המשבר הכלכלי של יוון
    • נלחמים בעוני
      • ניהול סיכונים: מפתח לפתרון עוני
      • עוני: איך מודדים אותו?
      • שכר מינימום
    • ערוצי התקשרות
      • אתרי חדשות: זה עושה לנו רע
      • רשות השידור: שאלות ותשובות
    • פוליטיקאים וכלכלה
      • משל על יין ויוקר המחיה
      • פוליטיקאים: למה הם פוגעים בנו?
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • תחבורה
      • איך פותרים פקקים?
      • כמה עולה חניה חינם?
    • פנסיה
      • מודל הפנסיה הצ'יליאני
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • עשרה כלים לחיים
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
    • קבוצת הדיונים
    • טוויטר
    • אינסטגרם
    • יוטיוב
    • הספרייה
  • צור קשר
    • תנאי שימוש
  • דף הבית
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
  • פטראון – קבלו את הפוסטים לפני כולם
  • טלגרם – כל הכלכלנים במקום אחד
  • אינסטגרם
  • המלצות ספרים
  • איך מודדים כלכלה?
  • ההייטק הישראלי
  • חקלאות
  • מושגים בסיסיים
  • מערכות חינוך בעולם
  • מערכת החינוך בישראל
  • משבר הדיור
  • משברים כלכליים
  • עשרה כלים לחיים
  • תנאי שימוש
  • צור קשר
מחירים: מה זה בכלל? מה אפשר ללמוד מהם? ולמה אסור לגעת בהם?
ראשי » יסודות » מחירים: מה זה בכלל? מה אפשר ללמוד מהם? ולמה אסור לגעת בהם?

מחירים: מה זה בכלל? מה אפשר ללמוד מהם? ולמה אסור לגעת בהם?

טום קרגנבילד דצמבר 28, 2016 12:00 7 תגובות
מחירים מקיפים אותנו בחיי היום יום

כשעולות בעיות כלכליות ולקבוצה גדולה של אנשים מחירי השוק לא מתאימים כמעט תמיד יופיע פוליטיקאי שרוצה לגזור קופון ויציע פשוט לשנות את מחירים ככה שהבעיה תפתר. הפוליטיקאי יציע להגביל את המחיר המקסימלי עבור הקונים או לאכוף מחיר מינימלי על עבור היצרנים. הרבה כלכלנים לא אוהבים פתרונות כאלה וכדי להסביר למה, חשוב קודם כל להסביר מה זה בכלל מחיר.

תחום המיקרו-כלכלה מבוסס על איזון פשוט בין היצע לביקוש. כמות המוצר שיקנו הצרכנים אל מול כמות המוצר שייצרו היצרנים. הקונים רוצים לקנות יותר כשהמחירים נמוכים ופחות כשהם גבוהים, היצרנים בדיוק ההפך, רוצים לייצר יותר במחירים גבוהים ופחות במחירים נמוכים. הנקודה שבה הצרכנים והיצרנים מסכימים לעשות עסקים היא בעצם המחיר. מן מספר קסום כזה שמבוסס על אלפי יצרנים וצרכנים שמסכימים ביניהם על הערך של כל מוצר ומוצר בשוק. במצבו הטבעי וללא התערבות, המחיר מציג את הערך של דירה בתל אביב ולוקח בחשבון את המיקום הנהדר אבל גם את העובדה שהשירותים והמטבח נמצאים באותו החדר. במקביל המחיר גם יציג את הערך של וילת פאר בערד וייקח בחשבון את הבריכה הצמודה אבל גם את המיקום הלא אטרקטיבי וחיי הלילה הסוערים של דימונה. חשוב להדגיש שהמחירים שאנחנו מדברים עליהם פה זה לא כל מחיר שהמוכר מציע כשהוא מחפש קונים אלה רק מחירים שגם נמצא להם קונה והעסקה בין השניים נסגרת.

אז מה בעצם קורה כשמשחקים עם מחירים?

קודם כל המחירים מפסיקים לייצג את הערך האמיתי של דברים, אם נקבע שמחיר מקסימלי של דירה הוא מיליון שקל אז דירת חמישה חדרים חדשה בתל אביב תהיה שווה בערכה לדירת שלושה חדרים ישנה בלוד. ופה מסתתרת הנקודה, אם שתי הדירות שוות בערכן אף אחד לא ירצה לייצר יותר דירות חמישה חדרים בתל אביב והם לא יהיו מוכנים לעשות את זה גם אם יהיו קונים שממש ירצו לשלם. זה מה שנקרה התערבות מיותרת בשוק. יש קונים והם רוצים לשלם, יש קבלנים והם רוצים למכור אבל המחיר שאיזה פוליטיקאי קבע תחת הכותרת של עזרה לחלשים גורם לזה שהם לעולם לא יסכימו על המחיר ופתאום יש לנו מחסור בהיצע. מחסור שלרוב גורם יותר נזק לחלשים שלהם ניסינו לעזור.

עוד דוגמה היה חוק הספרים שנחקק במטרה להגן על הסופרים בישראל ולגדיל את רווחיהם והיה כישלון כל כך גדול שהוא בוטל תוך ארבע שנים. הוא נכשל כי הוא הניח שהצרכנים ימשיכו לקנות את אותו מספר ספרים רק במחיר יותר גבוה ובצורה הזאת הסופרים פשוט ירוויחו יותר כסף. מה שקרה בפועל הוא שמכירות הספרים הצטמצמו עם כל שנה, הוצאות ספרים לא רצו להוציא ספרים של סופרים צעירים ואף אחד לא ממש רץ לקנות ספרים במחירים מוגזמים. הצרכנים נפגעו, הסופרים נפגעו, כמות הספרים החדשים שיצאו הצטמצמה והוצאות הספרים והחנויות הרוויחו פחות. כולם נפגעו אבל זה היה חוק עם כוונות טובות ולחוקים מהסוג הזה כמעט תמיד יש כוונות טובות.

אבל יש עסקים שלא מצליחים להתחרות במחירים...

התייעלות מצד היצרנים כדי לצמצם עלויות ולפגוש את המחיר הרצוי של הצרכנים היא הבסיס למה שגורם לעולם שלנו להיות יותר טוב ומלא במוצרים שאנחנו צריכים ורוצים. עכשיו אפשר לשאול, אבל מה יקרה למי שלא מצליח להתייעל? האם הוא צריך לאבד את העסק שלו? התשובה היא שכן וזה דבר טוב. זה אומר שהיצרן לא מועיל לצרכנים שלו ושכדאי לו למצוא פתרון אחר שייתן מענה טוב לצרכים של הציבור כי אם הוא יעשה את זה הוא ירוויח הרבה כסף. עסקים כושלים הם חלק חשוב בכלכלה בריאה. מהם אנחנו לומדים מה לא עובד, מה לא נחוץ לציבור ומשקיעים את האנרגיה בדברים שתורמים לכולם ולא רק לאידיאולוגיה הפרטית שלנו.

אם אני היחיד בעולם שמאמין שמכירת מטרנה עם קוקאין כאוכל לתינוקות זה רעיון טוב אז זאת תהיה תוצאה חיובית כשאנשים לא יקנו ממני. זה גם יהיה רעיון רע לחוקק חוק שיעלה את מחירי שאר סוגי האוכל לתינוקות כדי שה"קוק-מטרנה" שלי תהיה המוצר הכי זול בתחום. הגנה על העסקים שלי שממריצים תינוקות בשם הציונות והייצור המקומי יראה מגוחך בדיוק כמו הגנה על פירות בשם הציונות. אם מה שחסר כדי להפיל את ערכי הציונות זה מחירים זולים על פירות אז יש לנו בעיה גדולה בבסיס הערכים שלנו.

השורה התחתונה

הרבה פעמים אנחנו מקבלים את משחקי המחירים האלה כחוקים חברתיים כי קשה לנו לקבל את כוחות השוק שנראים לנו כמו משהו לא ברור שמלא באי וודאות ענקית. זה ככה כי אנחנו שוכחים שמאחורי כוחות השוק עומדים אנשים שסוגרים חוזים אחד עם השני ובמספרים מאוד גדולים כשהאנשים האלה דואגים לאינטרסים של עצמם הם גם דואגים שכולנו נקבל את המוצרים שאנחנו רוצים במחיר שמייצג את השווי האמיתי של המוצר. כל מחיר הוא מחיר הוגן ומייצג אינספור פרמטרים שקשורים לעלויות היצרן ולתמורה שמקבל הצרכן. מחיר שמתערבים בו הוא מחיר שגורם לביקוש ולהיצע לעשות התאמות לא טובות ופוגע בדרך כלל גם בקונים וגם במוכרים.

מעריצים את סטאלין ורוצים לקבוע מחיר קבוע על כל המוצרים? עוד פוליטיקאי ניסה לקבוע לכם כמה לשלם? בטוחים שאתם משלמים יותר מידי?

תשאירו שאלות ותגובות וכמו תמיד אשמח לענות

Facebook
Twitter
Google-plus
זאת לא פרידה אבל אולי בעצם כן
פייסבוק

זאת לא פרידה אבל אולי בעצם כן

אחרי שלוש וחצי שנים של שבהן פורסמו אלפי פוסטים תחת העמוד של כלכלה קלה, החלטתי לקחת הפסקה ארוכה ללא תאריך

על תאגיד השידור החדש של ממשלת צפון קוריאה
פייסבוק

על תאגיד השידור החדש של ממשלת צפון קוריאה

כשאנחנו חושבים על שידורי טלוויזיה מצפון קוריאה, כאלו שנועדו לייצר תעמולה מול מדינות המערב, אנחנו לרוב מדמיינים שידורים של חדר

Share this:

  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)

קשור

בידור מאקרו כלכלה מושגים מחירים נדל"ן עסקים פוליטיקה שוק חופשי

אודות המחבר

Tom Kregenbild להציג את כל הפוסטים של טום קרגנבילד

המייסד של האתר "כלכלה קלה", אתר שהוקם במטרה להנגיש ידע כלכלי בצורה פשוטה, ברורה ואקטואלית

פוסט הבא »

7 תגובות

  1. זוהר שוורצמן הגב אוקטובר 8, 2017 בשעה 20:11

    היי טום

    תודה על האתר המועיל,
    מה הדין שמנסים לכפות מחיר במגזר הציבורי? לדוגמא תוכנית הצהרונים של כחלון שמכתיבה מחירים לעלות צהרון?

    • טום קרגנבילד הגב אוקטובר 8, 2017 בשעה 21:28

      היי זוהר, תודה רבה

      הממשלה יכולה לעשות אחד משני דברים להטיל מחיר מקסימום או להטיל מחיר מינימום.

      כאשר הממשלה מטילה מחיר מקסימלי אפשרי על המוכרים היא בעצם מגבילה את האיכות המקסימלית של המוצר. במקרה של הצהרונים זה אומר שהעסקים יקצצו בשכר הגננות (ישארו גננות פחות איכותיות), אולי יורידו ארוחות, אולי יוותרו על ציוד או ספרים מסוימים. ברגע שיש מקסימום שניתן להרוויח לעסקים אין סיבה לספק סחורה באיכות משמעותית יותר גבוהה מעל המחיר המקסימלי. אם דירה שלושה חדרים עולה מיליון שקל ונגביל את המחיר המקסימלי למיליון, נגלה שאף אחד לא בונה דירות 4 או חמישה חדרים.

      כדי לפצות על זה, ממשלות בדרך כלל מספקות סבסוד על מנת לתת מענה לפער של האיכות. בכל זאת גודל הסבסוד לא בהכרח מדויק ובכל זאת יוצר עיוות שלם במטרה לתת מחיר יותר זול.

      במקרה של הגבלה של מחיר מינימלי, המטרה היא להגן על היצרנים ופה הלקוחות בדרך כלל מחליטים לקנות פחות בגלל המחיר הגבוה. במצב כזה הממשלה מתערבת וקונה חלק מהתוצרת או מסבסדת את הפער בין מה שהלקוחות רוצים לשלם לבין המחיר המינימלי שבו החברה מוכרת – שוב פעם עיוות שוק שפוגע באמינות המחירים ויוצר תמריצים גרועים לכולם.

      מקווה שזה עונה על השאלה 🙂

      • זוהר הגב אוקטובר 8, 2017 בשעה 23:05

        היי טום. תודה על התשובות…
        כתבתי לך מסר באופן פרטי, תודה מראש על המענה

        בברכה

    • טום קרגנבילד הגב אוקטובר 8, 2017 בשעה 22:05

      ועוד הערה, במקרה של הצהרונים משרד האוצר שם מחיר מקסימום כל כך נמוך שהרבה צהרונים פשוט לא יכלו להמשיך להתקיים תחת המגבלה, אפילו שחלקם פעלו ללא מטרות רווח.

      בנוסף משרד האוצר גם שם מחיר מינימום על השכר של הגננות ובכך יצר סנדוויץ' מחירים נורא עבור הצהרונים, מצד אחד הם צריכים לשלם יותר לגננות ומצד שני הם חייבים להרוויח פחות – האם זה בלגן הצהרונים באמת מפתיע? ממש לא

  2. זוהר הגב אוקטובר 8, 2017 בשעה 23:06

    היי טום

    תודה על התגובות.
    שלחתי הודעה במסר פרטי

    תודה מראש על תשובתך

    זוהר

  3. דוד הגב ינואר 7, 2018 בשעה 02:16

    אהלן טום, לא הבנתי את הדוגמא של הדירות.
    במידה והממשלה מחליטה שהמחיר המקסימלי לדירת שלושה חדרים יהיה מיליון למה לא יהיו דירות של ארבעה וחמישה חדרים? למה שהדירות לא יהיו יקרות בהתאם?

    • טום קרגנבילד הגב ינואר 7, 2018 בשעה 09:24

      אהלן דוד,

      הכוונה בדוגמה היא שהמדינה תקבע מחיר מקסימום של מיליון לכל דירה שהיא, לא רק לדירה בעלת 3 חדרים. במצב כזה הקבלנים חייבים לעשות התאמה על מנת לא להפסיד כסף ולכן יתמקדו רק בגודל דירה או במספר חדרים מצומצם או לא איכותי

השארת תגובה

ביטול

אל תפספסו דבר

הצטרפו בתור תומכי פטראון

כלכלה קלה בפייסבוק

ציוצים של כלכלה קלה

כלכלה קלה באינסטגרם

ערוץ הטלגרם של כלכלה קלה
ארכיונים
  • ספטמבר 2020
  • אוגוסט 2020
  • יולי 2020
  • יוני 2020
  • מאי 2020
  • אפריל 2020
  • מרץ 2020
  • פברואר 2020
  • ינואר 2020
  • דצמבר 2019
  • נובמבר 2019
  • אוקטובר 2019
  • ספטמבר 2019
  • אוגוסט 2019
  • יולי 2019
  • יוני 2019
  • מאי 2019
  • אפריל 2019
  • מרץ 2019
  • פברואר 2019
  • ינואר 2019
  • דצמבר 2018
  • נובמבר 2018
  • אוקטובר 2018
  • ספטמבר 2018
  • אוגוסט 2018
  • יולי 2018
  • יוני 2018
  • מאי 2018
  • אפריל 2018
  • מרץ 2018
  • פברואר 2018
  • ינואר 2018
  • דצמבר 2017
  • נובמבר 2017
  • אוקטובר 2017
  • ספטמבר 2017
  • אוגוסט 2017
  • יולי 2017
  • יוני 2017
  • מאי 2017
  • אפריל 2017
  • מרץ 2017
  • ינואר 2017
  • דצמבר 2016
  • נובמבר 2016
נושאים
איכות_הסביבה איכות הסביבה אירוויזיון אירופה ארצות הברית בידור ביטחון דוח_מבקר_המדינה הייטק הסתדרות העולם הערבי השכלה ועדי עובדים חופשה חינוך חקלאות טכנולוגיה יבוא ישראל מזון מחירים מיסים מערכת החינוך משבר_הדיור משרד_האוצר נדל"ן סטודנטים סין עוני עסקים פודקסט פוליטיקה פייסבוק פשע ציטוט_כלכלי ציטוט כלכלי קולנוע קומוניזם קורונה קפיטליזם רגולציה רווחה תחבורה תיירות תעופה
אודות כלכלה קלה

חיי היום יום שלנו כוללים שימוש בכסף, החלטות כלכליות וניסיון לעשות שימוש חכם במשאבים מצומצמים שעומדים לרשותנו.

 

למרות שנים של לימודים בבית הספר ובאוניברסיטה, מעטים מאתנו זוכים ללמוד על כלכלה, על איך היא פועלת ואיך היא יכולה לעזור לנו לשפר את חיינו.

 

המטרה של "כלכלה קלה" היא לעזור להנגיש את הידע הכלכלי שכל כך נחוץ לרבים מאיתנו בשפה קלה נגישה ואקטואלית.

RSS

RSS Feed

Theme by Pojo.me - WordPress Themes
Design by Elementor
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס