אחת הסיבות לכך שמדינת ישראל הצליחה בתחילת דרכה לייצר ממשלה מתפקדת הייתה קשורה לעובדה שהיא יכלה להתבסס על מוסדות מדינה מתפקדים שאותם ירשה מתקופת השלטון הבריטי ומתקופת השלטון העות'מני. הבסיס החוקי של שתי אימפריות גדולות ויציבות אפשר לקבל בירושה תשתית חוקית מתפקדת ועל בסיסה היה ניתן לבצע שינויים בחוקי המדינה ולהתאים אותם כך שישרתו את הציבור היהודי במדינה הצעירה שלו.
למרות שהירושה הזאת העניקה לנו הרבה מאוד יתרונות היא גם הכניסה לנו חוק קטן משנת 1909 שקבע שאגודות עות'מניות לא חייבות בדיווח, שקיפות או פיקוח. למרות שמן, אגודות עות'מניות לא קשורות לנשיא טורקיה ובעצם כוללות כמה מהגופים החשובים ביותר במשק: לשכת עורכי הדין, אוניברסיטת תל אביב, התאחדות בוני הארץ, מגן דוד אדום והתאחדות המלונאים. למרות שכל הגופים האלה חשובים ובהחלט משפיעים, קיימות שתי אגודות עות'מנית שההשפעה שלהן היא חסרת תקדים ומשפיע על החיים שלנו ושל מאות אלפי עובדים במשק בלי שהיא חייבת דין וחשבון לאף אחד – מדובר כמובן בהסתדרות הכללית ובהסתדרות הלאומית.
שני הגופים מייצגים ביחד מעל 600 אלף עובדים במשק כשכל אחד מהם משלם דמי חבר בסכומים של 0.75-0.9 אחוזים מהשכר וזאת בזמן שעובדים שלא מעוניינים בייצוג כלל לא יכולים לסרב כל עוד שיש שליש עובדים שרוצים להיות מיוצגים על ידי ההסתדרות. מדובר גם בגופים שיכולים להשבית את המשק, מקושרים לחברי כנסת וממשלות, מפעילים מחאות, משפיעים פוליטית ועושים זאת על בסיס אותם סכומי כסף שהם מקבלים ממאות אלפי עובדים במשק. מדובר בסכומי עתק שמתורגמים לכוח כלכלי אדיר שמשפיע על הכיס של כולנו.
במצב שבו יש לנו גופים כל כך משפיעים וחזקים היינו מצפים שנצליח בשנת 2020 לקבל חקיקה שתתקן חוק גרוע שירשנו משנת 1909. הרי עוד בשנת 1981 נחקק חוק שקבע שאין אישור להקמת אגודות עות'מניות נוספות. הבעיה היא שהחוק השאיר אותנו עם יותר מ-10 אלף גופים אחרים שפועלים גם היום תחת ההגדרה הזאת ומאז הנושא נזנח ולא מטופל.
ניתן כמובן לטעון שכל האגודות העות'מניות וכל ארגוני העובדים פועלים לניצול יעיל וראוי של כספי העובדים אבל במצב כזה אין שום סיבה להתנגד לחוק, ההפך הדבר יחשוף לעולם את העבודה הנהדרת שהגופים האלה עושים בייצוג העובדים ובשימוש בכספים שלהם. במצב כזה ברור לנו שהציבור רק ירוויח משקיפות ויוכל לדעת מי הם הגופים שמתנהלים בצורה תקינה ומי מנצל את חוסר חובת הדיווח על מנת להתנהל בצורה לא תקינה ולא ראויה.
לאורך השנים הניסיון לשנות את המצב התגלגל בין אנשים שונים בכנסת ובממשלה. היה ניסיון חקיקה בכנסת שנפל בשנת 2014 ולאחר מכן איילת שקד, בתור שרת המשפטים, החלה לקדם שינוי בהגדרה של האגודה העות'מנית. לא כל כך ברור אם גרירת הרגליים של שקד מוצדקת או לא אבל בסיום כהונתה נכנסו לסבבי הבחירות ואמיר אוחנה לא יכל לקדם שינוי כזה ללא הקמת ממשלה. כך מצאנו את עצמנו במצב שבו קיבלנו ממשלת אחדות ובמקרה לחלוטין, לגמרי בלי קשר לחקיקה כל כך חשובה ומשפיעה על ההסתדרות, יו"ר ההסתדרות לשעבר, אבי ניסנקורן קיבל את תיק המשפטים.
במצב שבו יש לנו שר משפטים שגדל בתוך ההסתדרות, היה יושב הראש שלה במשך מספר שנים ואפילו ניסה לשמור על תפקידו במקביל לכניסה לפוליטיקה עד שבית המשפט קבע אחרת, ברור לנו שיש פה ניגוד עניינים שבהחלט משפיע על ההחלטות שייקח שר המשפטים הנוכחי בתפקידו. הבעיה היא שמשום מה המשנה ליועץ המשפטי, דינה זילבר, חושבת אחרת וקבעה שאין פה ניגוד עניינים כי ניסנקורן כבר יותר משנה שלא בתפקיד יו"ר ההסתדרות ולכן זה מספיק.
כמו שמספרת הכתבה של גלעד צוויק בישראל היום. משרד המשפטים, אלו שהבוס שלהם בימים אלו הוא יו"ר ההסתדרות לשעבר, הגיבו: "בחוות דעת למניעת ניגוד עניינים של שרים, נקבעת תקופת הימנעות מטיפול בגופים שהייתה לשר זיקה אליהם לפני כניסתו לתפקיד. משך תקופת ההימנעות נקבע בהתאם לאמות מידה שנערכו בנושא (וכמקובל גם לגבי עובדי מדינה). חוות הדעת בעניין השר ניסנקורן נערכה לפי אמות המידה, ונוכח חלוף הזמן ממועד ניתוק הזיקה להסתדרות – לא עלה צורך בקביעת מגבלה".
מנגד ארגון האינטרס שלנו העלה את הטענה שגם על אבי גבאי נאסר לעסוק בשאלות שקשורות בבזק ועל חיים כ"ץ נאסר להתעסק בענייני התעשייה האווירית. בנוסף, גם שר החקלאות לשעבר, אורי אריאל, היה מנוע מלקבל החלטות ברפורמה בענף ההטלה והביצים בגלל שלאחותו היה משק. ומי קבע שלשר אריאל אסור לעסוק בנושא זה – דינה זילבר, אותה המשנה ליועץ המשפטי שקבעה שזה בסדר שניסנקורן יחליט על שקיפות בהסתדרות בזמן שחבריו בארגון שבו גדל והתפתח ירוויחו ישירות מהחלטתו.
משרד המשפטים הגיב לטיעון כלפי חיים כ"ץ במילים: "בעניינו של השר כץ נקבע תחילה כי תקופת המניעות תהיה ארוכה יותר בשים לב למשך כהונתו הארוכה כיו"ר ועד העובדים בתעשייה האווירית, וממילא אף הובהר כי זיקתו של השר כץ לתעשייה האווירית לא נותקה, גם בשים לב לתפקידו של בנו בחברה. על כן, אף עניין זה אינו דומה לעניינו של השר ניסנקורן".
בשורה התחתונה מדובר באחד החוקים החשובים ביותר שצריכים לעבור בישראל. מדובר בחקיקה שגם המאמינים והתומכים הגדולים ביותר בארגוני העובדים ובפעילות שלהם צריכים לדרוש וזאת כדי לחשוף גם לעובדים וגם לציבור את הפעילות הפיננסית שנעשית בכסף שהארגונים גובים. מדובר בעיוות שחייב להעלם מהמשק הישראלי ואין שום סיבה אמיתית שלא יקודם על ידי שר המשפטים. בינתיים נצטרך לחכות ולראות האם ההחלטה שלחתול אין ניגוד עניינים בשמירה על השמנת הייתה החלטה נכונה.
***
התמונה בפוסט שייכת לNizzan Cohen
">https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/5/57/Avi_Nissenkorn.jpg
פוסט זה נכתב בחסות תומכי הפטראון המובילים:
התורם גלעד מוצפי
טריידסטריט Trade Street – מפגש הרחוב של הסוחרים והמשקיעים – בואו להתעדכן בכל מה שחם בשוק ">http://bit.ly/2wsXoEJ
קהילת הפני סטוקס של ישראל The Israeli Penny Stocks Community – סקירות שווקים וניתוחי עומק על מניות קטנות ובינוניות בוול סטריט ">http://bit.ly/2wrp9e3
רז גמליאל – סוחר מניות ומנטור אישי – מסחר מבוסס פנדמנטלס וניתוחי עומק ">http://bit.ly/2auG4BY
דניאל נבון – Trading.IL – עדכונים, סקירות וניתוחים טכניים חינמיים מדי יום עקבו אחרינו גם בטלגרם – T.me/TradingIL
אביב לוי – מפתח תוכנה המתמחה במערכות מידע מבוססות web ואפליקציות – ">https://avivlevi.m
טופנדה – סוכנות בוטיק לשיווק חברות סטארטאפ ואפליקציות ">http://bit.ly/topanda-co-il
***
לפוסטים נוספים בנושאי ההסתדרות:
">http://bit.ly/2IKonQ9
לכתבה המלאה של גלעד צוויק בישראל היום:
">https://bit.ly/3bMSEdW
