כלכלה קלה
  • ראשי
  • כלכלה למתחילים
    • פוסטים קצרים מפייסבוק
    • מושגים בסיסיים
      • איך קובעים שווי אמיתי של מוצר?
      • היד הנעלמה: מה זה אומר?
      • חלוקת עבודה והתמקצעות
      • מחירים: מה זה בכלל?
      • מלתוסיאניזם: כשכל האוכל יגמר
      • קללת משאבי הטבע
      • שכר מינימום
      • בועה: מה זה? ואיך היא נוצרת?
    • איך מודדים כלכלה?
      • איך משווים בין מדינות בעולם?
      • מדד החופש הכלכלי
      • מה זה מדד קלות עשיית עסקים?
      • מדד קלות עשיית עסקים 2019
      • עוני: איך מודדים אותו?
    • למה צריך קפיטליזם?
      • קוריאה: קפיטליזם מול קומוניזם
      • חברות ממשלתיות מול פרטיות
      • עושר מול אושר: מה עדיף?
    • צמיחה כלכלית
      • אתגרי המדינות המפותחות
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • סין: הדרך להשתלטות על העולם
  • כלכלה לפי נושאים
    • איכות הסביבה
      • השפעות חיצוניות
        • חלק א': סוגי השפעות חיצוניות
        • חלק ב': דיג יתר
        • חלק ג': הפתרונות
        • חלק ד': ההתחממות הגלובלית
    • הייטק
      • חלק א': תמצית תולדות ההייטק
      • חלק ב': למה השכר הגבוה?
      • חלק ג': מחסור בעובדי הייטק
      • חלק ד': השפעות על השכר
    • חירות
      • חופש וחירות: מה המחיר שלהם?
    • כלכלה מהעבר
      • תקופת הצנע
    • חינוך בישראל
      • למה כל כך קשה לגייס מורים טובים?
      • למה כל כך קשה לנהל בית ספר?
      • אזורי רישום ובחירת הורים
      • האם באמת חסרים מורים?
      • איכות ההוראה
      • מי באמת מחליט מה קורה בכיתה?
      • למה קשה לגייס מנהלים טובים?
      • זה לא (רק) עניין של כסף
      • למה אי אפשר למצוא מנהלים?
      • למה כל כך קשה להקים בית ספר חדש?
      • מעורבות הורים
      • תוצאות מבחני פיזה
      • פיזה 2018: סיפור שתי מערכות החינוך
      • פיזה 2018: המגזר שאף אחד לא מודד
      • פיזה 2018: מה ניסינו? ולמה זה נכשל?
    • מערכות חינוך בעולם
      • חלק א': מצב החינוך בעולם
      • חלק ד': הקיצונית של דרום קוריאה
      • חלק ב': חינוך בסין
      • חלק ה': יפן – הקהילה מול הפרט
      • חלק ג': חינוך בהונג קונג וסינגפור
      • חלק ו': הנשק הסודי של פינלנד
      • חלק ז': החינוך המקצועי בשוויץ
      • חלק ח': הסיפור המורכב של קנדה
      • חלק ט': אסטוניה המפתיעה
      • חלק י': איך בונים מערכת חינוך?
      • בתי ספר פרטיים באפריקה
    • חקלאות
      • המחסור בחמאה
      • צה"ל צריך לסבסד חקלאים?
      • הרפורמה האירופאית: חלק א'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ב'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ג'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק א'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ב'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ג'
      • הולנד: אימפריית החקלאות של אירופה
    • מלחמות אסונות וכלכלה
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • ארגונים ההומניטריים: טוב או רע?
    • משבר הדיור
      • באמת יש בועת נדל"ן?
      • למה דווקא תל אביב?
      • מס דירה שלישית
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • משברים כלכליים
      • חלק א': הפאניקה של 1907
      • חלק ב': הקריסה של 1929
      • חלק ג': משבר הסאבפריים 2008
      • חלק ד': המשבר הכלכלי של יוון
    • נלחמים בעוני
      • ניהול סיכונים: מפתח לפתרון עוני
      • עוני: איך מודדים אותו?
      • שכר מינימום
    • ערוצי התקשרות
      • אתרי חדשות: זה עושה לנו רע
      • רשות השידור: שאלות ותשובות
    • פוליטיקאים וכלכלה
      • משל על יין ויוקר המחיה
      • פוליטיקאים: למה הם פוגעים בנו?
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • תחבורה
      • איך פותרים פקקים?
      • כמה עולה חניה חינם?
    • פנסיה
      • מודל הפנסיה הצ'יליאני
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • עשרה כלים לחיים
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
    • קבוצת הדיונים
    • טוויטר
    • אינסטגרם
    • יוטיוב
    • הספרייה
  • צור קשר
    • תנאי שימוש
  • דף הבית
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
  • פטראון – קבלו את הפוסטים לפני כולם
  • טלגרם – כל הכלכלנים במקום אחד
  • אינסטגרם
  • המלצות ספרים
  • איך מודדים כלכלה?
  • ההייטק הישראלי
  • חקלאות
  • מושגים בסיסיים
  • מערכות חינוך בעולם
  • מערכת החינוך בישראל
  • משבר הדיור
  • משברים כלכליים
  • עשרה כלים לחיים
  • תנאי שימוש
  • צור קשר
כלכלה קלה
  • ראשי
  • כלכלה למתחילים
    • פוסטים קצרים מפייסבוק
    • מושגים בסיסיים
      • איך קובעים שווי אמיתי של מוצר?
      • היד הנעלמה: מה זה אומר?
      • חלוקת עבודה והתמקצעות
      • מחירים: מה זה בכלל?
      • מלתוסיאניזם: כשכל האוכל יגמר
      • קללת משאבי הטבע
      • שכר מינימום
      • בועה: מה זה? ואיך היא נוצרת?
    • איך מודדים כלכלה?
      • איך משווים בין מדינות בעולם?
      • מדד החופש הכלכלי
      • מה זה מדד קלות עשיית עסקים?
      • מדד קלות עשיית עסקים 2019
      • עוני: איך מודדים אותו?
    • למה צריך קפיטליזם?
      • קוריאה: קפיטליזם מול קומוניזם
      • חברות ממשלתיות מול פרטיות
      • עושר מול אושר: מה עדיף?
    • צמיחה כלכלית
      • אתגרי המדינות המפותחות
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • סין: הדרך להשתלטות על העולם
  • כלכלה לפי נושאים
    • איכות הסביבה
      • השפעות חיצוניות
        • חלק א': סוגי השפעות חיצוניות
        • חלק ב': דיג יתר
        • חלק ג': הפתרונות
        • חלק ד': ההתחממות הגלובלית
    • הייטק
      • חלק א': תמצית תולדות ההייטק
      • חלק ב': למה השכר הגבוה?
      • חלק ג': מחסור בעובדי הייטק
      • חלק ד': השפעות על השכר
    • חירות
      • חופש וחירות: מה המחיר שלהם?
    • כלכלה מהעבר
      • תקופת הצנע
    • חינוך בישראל
      • למה כל כך קשה לגייס מורים טובים?
      • למה כל כך קשה לנהל בית ספר?
      • אזורי רישום ובחירת הורים
      • האם באמת חסרים מורים?
      • איכות ההוראה
      • מי באמת מחליט מה קורה בכיתה?
      • למה קשה לגייס מנהלים טובים?
      • זה לא (רק) עניין של כסף
      • למה אי אפשר למצוא מנהלים?
      • למה כל כך קשה להקים בית ספר חדש?
      • מעורבות הורים
      • תוצאות מבחני פיזה
      • פיזה 2018: סיפור שתי מערכות החינוך
      • פיזה 2018: המגזר שאף אחד לא מודד
      • פיזה 2018: מה ניסינו? ולמה זה נכשל?
    • מערכות חינוך בעולם
      • חלק א': מצב החינוך בעולם
      • חלק ד': הקיצונית של דרום קוריאה
      • חלק ב': חינוך בסין
      • חלק ה': יפן – הקהילה מול הפרט
      • חלק ג': חינוך בהונג קונג וסינגפור
      • חלק ו': הנשק הסודי של פינלנד
      • חלק ז': החינוך המקצועי בשוויץ
      • חלק ח': הסיפור המורכב של קנדה
      • חלק ט': אסטוניה המפתיעה
      • חלק י': איך בונים מערכת חינוך?
      • בתי ספר פרטיים באפריקה
    • חקלאות
      • המחסור בחמאה
      • צה"ל צריך לסבסד חקלאים?
      • הרפורמה האירופאית: חלק א'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ב'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ג'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק א'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ב'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ג'
      • הולנד: אימפריית החקלאות של אירופה
    • מלחמות אסונות וכלכלה
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • ארגונים ההומניטריים: טוב או רע?
    • משבר הדיור
      • באמת יש בועת נדל"ן?
      • למה דווקא תל אביב?
      • מס דירה שלישית
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • משברים כלכליים
      • חלק א': הפאניקה של 1907
      • חלק ב': הקריסה של 1929
      • חלק ג': משבר הסאבפריים 2008
      • חלק ד': המשבר הכלכלי של יוון
    • נלחמים בעוני
      • ניהול סיכונים: מפתח לפתרון עוני
      • עוני: איך מודדים אותו?
      • שכר מינימום
    • ערוצי התקשרות
      • אתרי חדשות: זה עושה לנו רע
      • רשות השידור: שאלות ותשובות
    • פוליטיקאים וכלכלה
      • משל על יין ויוקר המחיה
      • פוליטיקאים: למה הם פוגעים בנו?
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • תחבורה
      • איך פותרים פקקים?
      • כמה עולה חניה חינם?
    • פנסיה
      • מודל הפנסיה הצ'יליאני
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • עשרה כלים לחיים
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
    • קבוצת הדיונים
    • טוויטר
    • אינסטגרם
    • יוטיוב
    • הספרייה
  • צור קשר
    • תנאי שימוש
  • דף הבית
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
  • פטראון – קבלו את הפוסטים לפני כולם
  • טלגרם – כל הכלכלנים במקום אחד
  • אינסטגרם
  • המלצות ספרים
  • איך מודדים כלכלה?
  • ההייטק הישראלי
  • חקלאות
  • מושגים בסיסיים
  • מערכות חינוך בעולם
  • מערכת החינוך בישראל
  • משבר הדיור
  • משברים כלכליים
  • עשרה כלים לחיים
  • תנאי שימוש
  • צור קשר
מערכת החינוך הישראלית: אזורי רישום ובחירת הורים
ראשי » חברתי » חינוך בישראל » מערכת החינוך הישראלית: אזורי רישום ובחירת הורים

מערכת החינוך הישראלית: אזורי רישום ובחירת הורים

ריקי ממן ואברום תומר ספטמבר 3, 2019 09:03 אין תגובות

הורים רבים רואים בחינוך ילדיהם את הדבר החשוב ביותר עבורם ומוכנים להשקיע בו משאבים רבים, מזמנם ומכספם. אחרי הכול, השכלה היא גורם משמעותי בקביעת הפרנסה העתידית, ואין הפתעה שהורים רבים שמים אותה בראש סדר העדיפויות שלהם. אבל ברגע שהילדים מגיעים לגיל החינוך הציבורי הורים מגלים מהר מאוד כי ההעדפות והאמונות שלהם בנוגע לחינוך ילדיהם אינן נחשבות בעיני משרד החינוך.

ילדים משובצים לבתי ספר לא על פי בחירת הוריהם, אלא על פי "אזורי רישום". רוב הרשויות בישראל מחולקות לאזורים גאוגרפיים הנקבעים על ידי הרשות המקומית ובאישור מנהל המחוז של משרד החינוך, והתלמידים משובצים אליהם באופן אוטומטי על פי כתובת המגורים. גם השיבוץ לחטיבות ביניים לבתי הספר העל-יסודיים נעשה ללא בחירה בשיטת בתי ספר "מזינים" שתלמידיהם משובצים לבית ספר על-יסודי מוגדר מראש.

המשמעות היא שחינוך הילדים אינו תוצאה של בחירת הוריהם, אלא של אזור מגורים. מלבד העתקת מקום המגורים אין להורים אפשרות בחירה בנוגע לחינוך של ילדיהם. בנוסף, כיוון שכל בתי הספר מקבלים זרם קבוע של תלמידים ללא תלות באיכות החינוך שהם מעניקים, לא מתקיימת תחרות בין בתי הספר על לבם של ההורים או התלמידים. העדר התחרות מייצר בינוניות כללית במערכת, כיוון שאין תמריץ לבתי הספר להשתפר או להתאים עצמם לצרכי הקהילה.

עם השנים, כיוון שבכל זאת הורים לא מוותרים בכזאת קלות על חינוך ילדיהם, נולדו מסלולים עוקפים לשיטת אזורי הרישום. למשל הקמתם של ״מוסדות על-אזוריים״, כדוגמת בתי הספר הניסויים או הייחודיים וכן מוסדות פרטיים למחצה ("מוכרים שאינם רשמיים"), שכפופים פחות לרגולציה של משרד החינוך ואינם חלק מאזורי הרישום. הורים רבים החלו שולחים את ילדיהם למוסדות אלה על פני המוסדות הממלכתיים, מה שיצר שתי תופעות: האחת, בתי הספר הממלכתיים החלו להתרוקן מתלמידיהם, ובעיקר מהתלמידים האיכותיים, ורמתם ירדה אף יותר. והשנית, הפערים בין בתי הספר ואזורים גאוגרפיים שונים החלו להתרחב. הפרדוקס הוא שדווקא שיטת אזורי הרישום שנועדה מלכתחילה כדי לייצר אינטגרציה בין קבוצות אוכלוסייה שונות ולצמצם פערים בחברה היא זאת שיצרה פערים גדולים יותר וסגרגציה מעמיקה יותר.

על כך מעיד גם המחקר הבינלאומי. במקומות שהתירו בתי ספר ברישיון (צ'רטר סקול) או יישמו שיטת שוברים מסוימת, נמצא כי לתחרות בין בתי ספר יש השפעה חיובית על הישגי התלמידים *גם עבור התלמידים שנשארו במערכת הציבורית*. בניגוד לטענות לא נמצא אישוש לטענה של המתנגדים לבחירת הורים, לפיה פתיחת תכניות בחירה תגרום להידרדרות נוספת בהישגים של בתי הספר החלשים. מטא-מחקר של קרן פרידמן סקר 42 מחקרים שנעשו על תכניות בחירה ומצא כי אין אף מחקר מבין ה-42 שגילה ירידה משמעותית בהישגים של בתי ספר ציבוריים או מגזרים בתוכם כתוצאה מפתיחת בתי הספר לתחרות.

דווקא בחירת הורים משפרת את הנגישות של השכבות החלשות לחינוך איכותי. כיוון שבחירת מקום המגורים קשורה גם למצב הכלכלי של המשפחה, העשירים, הגרים בשכונות עשירות, ילמדו בבתי ספר איכותיים הממוקמים בשכונות הללו, ואילו העניים ילמדו בבתי הספר הפחות איכותיים בשכונות העניות. מנגנון בחירת הורים, השובר את הרישום האזורי, יכול לאפשר לתלמידים ללמוד מחוץ לשכונה וליצור מפגש בין תלמידים משכונות עשירות ועניות.

בישראל, הבריחה של הורים מהמערכת הציבורית הביאה את משרד החינוך להרחיב מעט את אזורי הרישום במודל "הבחירה המבוקרת", שכפי שנראה אינה כוללת בחירה אמיתית, אבל החלק המבוקר שלה אכן אמיתי. במסגרת מודל הבחירה המבוקרת, הורים מקבלים בחירה בין 2-5 בתי ספר רשמיים, ולא בין כלל בתי הספר ברשות. נכון לשנת הלימודים תשע"ח 'בחירה מבוקרת' מתקיימת בכ-50 רשויות מקומיות, הבחירה היא ״מבוקרת״ בעיקר במובן שהמבחר של בתי הספר הנתונים לבחירת כל תלמיד מוגבל מאוד ומוכתב על ידי הרשות, שמקפידה שלא תהיה תחרות בין בתי ספר באיכות שונה. על פי הנהלים המפורטים בחוזר מנכ״ל בנושא הבחירה המבוקרת יש לקבוע את אזורי הבחירה כך שכל בתי הספר בכל אזור בחירה יהיו ״דומים ככל האפשר באיכותם וביכולתם לתת מענה להרכב האוכלוסייה של התלמידים באזור הבחירה המבוקרת״. המשמעות היא, כמובן, שמי שמשויך לאזור רישום עם בית ספר פחות איכותי, לא יצליח לחמוק ממנו גם לא במסגרת הבחירה המבוקרת.

עם זאת, יש מקום לתקווה. יש רשות מקומית אחת בישראל המאפשרת בחירת הורים מלאה בין כלל בתי הספר ברשות: ירושלים. בשנת 2009 הורה ראש העיר ניר ברקת על פתיחת כל אזורי הרישום בעיר בשלבי הרישום לבית הספר היסודי ולחטיבת הביניים. תהליך פתיחת אזורי הרישום הושלם בשנת הלימודים התשע"ו (2015-2016), אז הפכו כל בתי הספר היסודיים בעיר פתוחים לרישום לכל תלמיד המתגורר בירושלים, עם עדיפות לתושבי השכונה, אחים גדולים בבית הספר ומקרים חריגים. במקרה של עודף ביקוש לבית ספר מסוים נערכת הגרלה על המקומות הפנויים.

הייחודיות של המערכת הירושלמית אינה רק בהנהגת בחירה הורים חופשית בין מוסדות חינוך, אלא בהענקת משמעות לאותה הבחירה. אחד היתרונות המשמעותיים של המודל הירושלמי על פני תכנית ה"בחירה המבוקרת" הוא ההבנה של חשיבות התחרות בין מוסדות חינוך. בתי ספר בעלי ביקוש נמוך עוברים תהליך של חיזוק והעצמה, אך אם זה אינו מצליח להעלות את כמות הנרשמים – בית הספר נסגר ובית ספר חדש נפתח במקומו, לרוב כשלוחה של בית ספר בעל ביקוש גבוה ממקום אחר בעיר.

זהו הבדל משמעותי מתכנית הבחירה המבוקרת שלא נועדה לאפשר תחרות בין בתי ספר, אלא להגן עליהם מפניה. מתכנית הבחירה המבוקרת מוחרגים בתי ספר חלשים, כך שהורים אינם יכולים לעזוב אותם, ואחד העקרונות המובילים של התכנית היא שבית ספר עם ביקוש גבוה לא יורחב אם משמעות הדבר היא סגירת כיתות בבתי ספר אחרים, עם ביקוש נמוך יותר. למעשה, הבחירה המבוקרת פועלת לחיזוק הקיבעון של המערכת הציבורית ואינה מאפשרת תחרות אמיתית בין בתי ספר שהיא הכרחית לשיפור מערכת החינוך.

האחריות על חינוך הילדים נמצאת בראש ובראשונה אצל הוריהם, וברמה הכי מינימאלית היא מתבטאת בבחירת בית ספר בהתאם לטעמם ואמונותיהם. החלת מערכת בחירת הורים היא אם כן הדבר הצודק והראוי לעשותו, אך הוא גם אמצעי חשוב לשיפור מערכת החינוך בכללותה באמצעות תחרות בריאה בין בתי ספר, סגירת בתי ספר כושלים והרחבת בתי ספר מצליחים. מערכת בחירה שלא מממשת את הייעוד התחרותי של הבחירה – לאפשר להורים "להצביע ברגליים" – היא מערכת שנדונה לכישלון.

***
פוסט זה נכתב בחסות תומכי הפטראון המובילים:
שילוט שילת – פתרונות שילוט מתקדמים – http://www.shilut.net – 089799899

הומאיגד – העשרה פיננסית לצעירים – http://www.homygod.org

רובי פרנק – מביא לעסק שלך עבודה בשיטת 3 המכפלות
054-7345232 – http://bit.ly/2LVcZ1Z

התורם Yam Mesicka וקבוצת הטלגרם "שיט טכנולוגי": https://t.me/shiftech
***




הצטרפו בתור תומכי פטראון

Share this:

  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)

קשור

חינוך נדל"ן פייסבוק

אודות המחבר

ריקי ממן ואברום תומר להציג את כל הפוסטים של ריקי ממן ואברום תומר

ריקי ממן ואברום תומר הם חוקרי חינוך ומי שהקימו ביחד את ארגון "הדור הבא - הורים למען בחירה בחינוך"

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

אל תפספסו דבר

הצטרפו בתור תומכי פטראון

כלכלה קלה בפייסבוק

ציוצים של כלכלה קלה

כלכלה קלה באינסטגרם

ערוץ הטלגרם של כלכלה קלה
ארכיונים
  • ספטמבר 2020
  • אוגוסט 2020
  • יולי 2020
  • יוני 2020
  • מאי 2020
  • אפריל 2020
  • מרץ 2020
  • פברואר 2020
  • ינואר 2020
  • דצמבר 2019
  • נובמבר 2019
  • אוקטובר 2019
  • ספטמבר 2019
  • אוגוסט 2019
  • יולי 2019
  • יוני 2019
  • מאי 2019
  • אפריל 2019
  • מרץ 2019
  • פברואר 2019
  • ינואר 2019
  • דצמבר 2018
  • נובמבר 2018
  • אוקטובר 2018
  • ספטמבר 2018
  • אוגוסט 2018
  • יולי 2018
  • יוני 2018
  • מאי 2018
  • אפריל 2018
  • מרץ 2018
  • פברואר 2018
  • ינואר 2018
  • דצמבר 2017
  • נובמבר 2017
  • אוקטובר 2017
  • ספטמבר 2017
  • אוגוסט 2017
  • יולי 2017
  • יוני 2017
  • מאי 2017
  • אפריל 2017
  • מרץ 2017
  • ינואר 2017
  • דצמבר 2016
  • נובמבר 2016
נושאים
איכות_הסביבה איכות הסביבה אירוויזיון אירופה ארצות הברית בידור ביטחון דוח_מבקר_המדינה הייטק הסתדרות העולם הערבי השכלה ועדי עובדים חופשה חינוך חקלאות טכנולוגיה יבוא ישראל מזון מחירים מיסים מערכת החינוך משבר_הדיור משרד_האוצר נדל"ן סטודנטים סין עוני עסקים פודקסט פוליטיקה פייסבוק פשע ציטוט_כלכלי ציטוט כלכלי קולנוע קומוניזם קורונה קפיטליזם רגולציה רווחה תחבורה תיירות תעופה
אודות כלכלה קלה

חיי היום יום שלנו כוללים שימוש בכסף, החלטות כלכליות וניסיון לעשות שימוש חכם במשאבים מצומצמים שעומדים לרשותנו.

 

למרות שנים של לימודים בבית הספר ובאוניברסיטה, מעטים מאתנו זוכים ללמוד על כלכלה, על איך היא פועלת ואיך היא יכולה לעזור לנו לשפר את חיינו.

 

המטרה של "כלכלה קלה" היא לעזור להנגיש את הידע הכלכלי שכל כך נחוץ לרבים מאיתנו בשפה קלה נגישה ואקטואלית.

RSS

RSS Feed

Theme by Pojo.me - WordPress Themes
Design by Elementor
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס