כלכלה קלה
  • ראשי
  • כלכלה למתחילים
    • פוסטים קצרים מפייסבוק
    • מושגים בסיסיים
      • איך קובעים שווי אמיתי של מוצר?
      • היד הנעלמה: מה זה אומר?
      • חלוקת עבודה והתמקצעות
      • מחירים: מה זה בכלל?
      • מלתוסיאניזם: כשכל האוכל יגמר
      • קללת משאבי הטבע
      • שכר מינימום
      • בועה: מה זה? ואיך היא נוצרת?
    • איך מודדים כלכלה?
      • איך משווים בין מדינות בעולם?
      • מדד החופש הכלכלי
      • מה זה מדד קלות עשיית עסקים?
      • מדד קלות עשיית עסקים 2019
      • עוני: איך מודדים אותו?
    • למה צריך קפיטליזם?
      • קוריאה: קפיטליזם מול קומוניזם
      • חברות ממשלתיות מול פרטיות
      • עושר מול אושר: מה עדיף?
    • צמיחה כלכלית
      • אתגרי המדינות המפותחות
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • סין: הדרך להשתלטות על העולם
  • כלכלה לפי נושאים
    • איכות הסביבה
      • השפעות חיצוניות
        • חלק א': סוגי השפעות חיצוניות
        • חלק ב': דיג יתר
        • חלק ג': הפתרונות
        • חלק ד': ההתחממות הגלובלית
    • הייטק
      • חלק א': תמצית תולדות ההייטק
      • חלק ב': למה השכר הגבוה?
      • חלק ג': מחסור בעובדי הייטק
      • חלק ד': השפעות על השכר
    • חירות
      • חופש וחירות: מה המחיר שלהם?
    • כלכלה מהעבר
      • תקופת הצנע
    • חינוך בישראל
      • למה כל כך קשה לגייס מורים טובים?
      • למה כל כך קשה לנהל בית ספר?
      • אזורי רישום ובחירת הורים
      • האם באמת חסרים מורים?
      • איכות ההוראה
      • מי באמת מחליט מה קורה בכיתה?
      • למה קשה לגייס מנהלים טובים?
      • זה לא (רק) עניין של כסף
      • למה אי אפשר למצוא מנהלים?
      • למה כל כך קשה להקים בית ספר חדש?
      • מעורבות הורים
      • תוצאות מבחני פיזה
      • פיזה 2018: סיפור שתי מערכות החינוך
      • פיזה 2018: המגזר שאף אחד לא מודד
      • פיזה 2018: מה ניסינו? ולמה זה נכשל?
    • מערכות חינוך בעולם
      • חלק א': מצב החינוך בעולם
      • חלק ד': הקיצונית של דרום קוריאה
      • חלק ב': חינוך בסין
      • חלק ה': יפן – הקהילה מול הפרט
      • חלק ג': חינוך בהונג קונג וסינגפור
      • חלק ו': הנשק הסודי של פינלנד
      • חלק ז': החינוך המקצועי בשוויץ
      • חלק ח': הסיפור המורכב של קנדה
      • חלק ט': אסטוניה המפתיעה
      • חלק י': איך בונים מערכת חינוך?
      • בתי ספר פרטיים באפריקה
    • חקלאות
      • המחסור בחמאה
      • צה"ל צריך לסבסד חקלאים?
      • הרפורמה האירופאית: חלק א'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ב'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ג'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק א'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ב'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ג'
      • הולנד: אימפריית החקלאות של אירופה
    • מלחמות אסונות וכלכלה
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • ארגונים ההומניטריים: טוב או רע?
    • משבר הדיור
      • באמת יש בועת נדל"ן?
      • למה דווקא תל אביב?
      • מס דירה שלישית
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • משברים כלכליים
      • חלק א': הפאניקה של 1907
      • חלק ב': הקריסה של 1929
      • חלק ג': משבר הסאבפריים 2008
      • חלק ד': המשבר הכלכלי של יוון
    • נלחמים בעוני
      • ניהול סיכונים: מפתח לפתרון עוני
      • עוני: איך מודדים אותו?
      • שכר מינימום
    • ערוצי התקשרות
      • אתרי חדשות: זה עושה לנו רע
      • רשות השידור: שאלות ותשובות
    • פוליטיקאים וכלכלה
      • משל על יין ויוקר המחיה
      • פוליטיקאים: למה הם פוגעים בנו?
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • תחבורה
      • איך פותרים פקקים?
      • כמה עולה חניה חינם?
    • פנסיה
      • מודל הפנסיה הצ'יליאני
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • עשרה כלים לחיים
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
    • קבוצת הדיונים
    • טוויטר
    • אינסטגרם
    • יוטיוב
    • הספרייה
  • צור קשר
    • תנאי שימוש
  • דף הבית
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
  • פטראון – קבלו את הפוסטים לפני כולם
  • טלגרם – כל הכלכלנים במקום אחד
  • אינסטגרם
  • המלצות ספרים
  • איך מודדים כלכלה?
  • ההייטק הישראלי
  • חקלאות
  • מושגים בסיסיים
  • מערכות חינוך בעולם
  • מערכת החינוך בישראל
  • משבר הדיור
  • משברים כלכליים
  • עשרה כלים לחיים
  • תנאי שימוש
  • צור קשר
כלכלה קלה
  • ראשי
  • כלכלה למתחילים
    • פוסטים קצרים מפייסבוק
    • מושגים בסיסיים
      • איך קובעים שווי אמיתי של מוצר?
      • היד הנעלמה: מה זה אומר?
      • חלוקת עבודה והתמקצעות
      • מחירים: מה זה בכלל?
      • מלתוסיאניזם: כשכל האוכל יגמר
      • קללת משאבי הטבע
      • שכר מינימום
      • בועה: מה זה? ואיך היא נוצרת?
    • איך מודדים כלכלה?
      • איך משווים בין מדינות בעולם?
      • מדד החופש הכלכלי
      • מה זה מדד קלות עשיית עסקים?
      • מדד קלות עשיית עסקים 2019
      • עוני: איך מודדים אותו?
    • למה צריך קפיטליזם?
      • קוריאה: קפיטליזם מול קומוניזם
      • חברות ממשלתיות מול פרטיות
      • עושר מול אושר: מה עדיף?
    • צמיחה כלכלית
      • אתגרי המדינות המפותחות
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • סין: הדרך להשתלטות על העולם
  • כלכלה לפי נושאים
    • איכות הסביבה
      • השפעות חיצוניות
        • חלק א': סוגי השפעות חיצוניות
        • חלק ב': דיג יתר
        • חלק ג': הפתרונות
        • חלק ד': ההתחממות הגלובלית
    • הייטק
      • חלק א': תמצית תולדות ההייטק
      • חלק ב': למה השכר הגבוה?
      • חלק ג': מחסור בעובדי הייטק
      • חלק ד': השפעות על השכר
    • חירות
      • חופש וחירות: מה המחיר שלהם?
    • כלכלה מהעבר
      • תקופת הצנע
    • חינוך בישראל
      • למה כל כך קשה לגייס מורים טובים?
      • למה כל כך קשה לנהל בית ספר?
      • אזורי רישום ובחירת הורים
      • האם באמת חסרים מורים?
      • איכות ההוראה
      • מי באמת מחליט מה קורה בכיתה?
      • למה קשה לגייס מנהלים טובים?
      • זה לא (רק) עניין של כסף
      • למה אי אפשר למצוא מנהלים?
      • למה כל כך קשה להקים בית ספר חדש?
      • מעורבות הורים
      • תוצאות מבחני פיזה
      • פיזה 2018: סיפור שתי מערכות החינוך
      • פיזה 2018: המגזר שאף אחד לא מודד
      • פיזה 2018: מה ניסינו? ולמה זה נכשל?
    • מערכות חינוך בעולם
      • חלק א': מצב החינוך בעולם
      • חלק ד': הקיצונית של דרום קוריאה
      • חלק ב': חינוך בסין
      • חלק ה': יפן – הקהילה מול הפרט
      • חלק ג': חינוך בהונג קונג וסינגפור
      • חלק ו': הנשק הסודי של פינלנד
      • חלק ז': החינוך המקצועי בשוויץ
      • חלק ח': הסיפור המורכב של קנדה
      • חלק ט': אסטוניה המפתיעה
      • חלק י': איך בונים מערכת חינוך?
      • בתי ספר פרטיים באפריקה
    • חקלאות
      • המחסור בחמאה
      • צה"ל צריך לסבסד חקלאים?
      • הרפורמה האירופאית: חלק א'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ב'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ג'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק א'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ב'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ג'
      • הולנד: אימפריית החקלאות של אירופה
    • מלחמות אסונות וכלכלה
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • ארגונים ההומניטריים: טוב או רע?
    • משבר הדיור
      • באמת יש בועת נדל"ן?
      • למה דווקא תל אביב?
      • מס דירה שלישית
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • משברים כלכליים
      • חלק א': הפאניקה של 1907
      • חלק ב': הקריסה של 1929
      • חלק ג': משבר הסאבפריים 2008
      • חלק ד': המשבר הכלכלי של יוון
    • נלחמים בעוני
      • ניהול סיכונים: מפתח לפתרון עוני
      • עוני: איך מודדים אותו?
      • שכר מינימום
    • ערוצי התקשרות
      • אתרי חדשות: זה עושה לנו רע
      • רשות השידור: שאלות ותשובות
    • פוליטיקאים וכלכלה
      • משל על יין ויוקר המחיה
      • פוליטיקאים: למה הם פוגעים בנו?
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • תחבורה
      • איך פותרים פקקים?
      • כמה עולה חניה חינם?
    • פנסיה
      • מודל הפנסיה הצ'יליאני
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • עשרה כלים לחיים
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
    • קבוצת הדיונים
    • טוויטר
    • אינסטגרם
    • יוטיוב
    • הספרייה
  • צור קשר
    • תנאי שימוש
  • דף הבית
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
  • פטראון – קבלו את הפוסטים לפני כולם
  • טלגרם – כל הכלכלנים במקום אחד
  • אינסטגרם
  • המלצות ספרים
  • איך מודדים כלכלה?
  • ההייטק הישראלי
  • חקלאות
  • מושגים בסיסיים
  • מערכות חינוך בעולם
  • מערכת החינוך בישראל
  • משבר הדיור
  • משברים כלכליים
  • עשרה כלים לחיים
  • תנאי שימוש
  • צור קשר
מערכת החינוך הישראלית: איכות ההוראה
ראשי » חברתי » חינוך בישראל » מערכת החינוך הישראלית: איכות ההוראה

מערכת החינוך הישראלית: איכות ההוראה

ריקי ממן ואברום תומר ספטמבר 5, 2019 10:02 אין תגובות

מה הופך מורה להיות מורה טוב – האם אלו התכונות המתאימות לתפקיד, או ההכשרה והניסיון? אין ספק שמדובר בשילוב של השניים, אבל היכן נמצא מרכז הכובד? השאלה הזו חשובה מכיוון שהיא משפיעה על הדילמה היכן להשקיע יותר – בהגברת הסינון ושיפור המיונים, או בטיוב ההכשרות וההשתלמויות של מי שנכנס למערכת.

מחקריו של פרופ' הנושק מארה"ב הראו כי קיים מתאם גבוה בין יכולותיהם האקדמיות של המורים ובין הצלחתם של תלמידיהם, ואילו לוותק, טיב ההכשרה החינוכית וניסיונם של המורים בהוראה כמעט ואין השפעה כזו. מחקרים אחרים הגיעו לתוצאות פחות חד משמעיות בסוגיה, אך עם זאת אין ויכוח על כך שישנן תכונות ויכולות שחשובות מאד להוראה איכותית, אך קשה או לא ניתן למדוד אותן: היכולת להעביר רעיונות בשפה שתהיה ברורה לתלמיד, היכולת ליצור סביבת למידה נוחה למגוון רחב של תלמידים, יצירת יחסי מורה-תלמיד בריאים, ויחסי אנוש טובים עם קולגות והורים. כל אלו עשויים להשתפר עם השנים והניסיון, אך בבסיסם הם קיימים אצל אנשים בחברה באופן מאד לא שוויוני. יש כאלה שיש להם את זה וכאלה שפחות, הרבה פחות.

דו"ח TALIS של ה-OECD שאל את המנהלים במדינות השונות "מה הם החסמים להוראה איכותית?" בין תשובותיהם ציינו המנהלים בכלל המדינות כי קיים מחסור בהון אנושי איכותי, אך בישראל תשובה זו קבלה תמיכה חזקה יותר, בפער משמעותי ביחס למדינות אחרות: 35% עד כ-45% מהמנהלים הישראלים ציינו כי קיים מחסור במורים מוסמכים בכלל, ומחסור במורים להוראת מקצועות מסוימים בפרט, וכן מורים מיומנים בהוראה לתלמידים עם צרכים מיוחדים ומרקעים שונים, או חוסר במערך מסייע ותומך. זאת, לעומת כ-15% עד כ-30% בלבד בממוצע במדינות ה-OECD.

רפורמות 'אופק חדש' ו-'עוז לתמורה' נועדו בעיקרם לשפר את מעמדם ושכרם של עובדי ההוראה. לטובת מטרה זו נוספו לבסיס התקציב מידי שנה כ-7.3 מיליארד שקל, רובם המכריע לטובת העלאת שכר המורים (לא כולל תוספת של כ-4 מיליארד שקל בהסכמי שכר נפרדים) ניירות שפורסמו לאחרונה מטעם בנק ישראל והלמ"ס בדקו האם חל שינוי בשנים האחרונות באיכות כוח ההוראה. שני הניירות הראו כי למרבה הצער לא חל כל שינוי – כוח ההוראה עדיין נמצא בתחתית מדינות ה-OECD במיומנויות מתמטיות ומילוליות. דוח של ה-PIAAC שפרסם ה-OECD לימד על קשר בין מיומנויות המורים להצלחת התלמידים במבחני פיז"ה.

בדיקת איכות המורים על פי ציוני הבגרות שלהם מעלה כי בשנים האחרונות קיימת נסיגה באיכות המורים, הן במיומנויות שפה והן במתמטיקה. הסיבה העיקרית לכך, על פי בנק ישראל, היא שהביקוש להוראה גדל באופן דרמטי בשנים האחרונות בשל הרצון לצמצם את גודל הכיתות. המכללות להוראה הורידו את רף הקבלה, כך שפחות סטודנטים מתבקשים כיום לעבור בחינה פסיכומטרית, רף הציון המשלב בחינה זו עם בגרויות וראיונות אישיים ירד, ובנוסף אושרו כ-10% חריגים שיכולים להתקבל אף ללא עמידה ביעד של הציון המשלב, הנמוך ממילא. בהיבט זה חשוב להבין כי האסטרטגיה של משרד החינוך להקטין את גודל הכיתות בכלל בתי הספר, גרמה להורדת סף הכניסה להוראה בשל הגדלה מאסיבית של הביקוש למורים. בעוד גודל הכיתות לא הוכח במחקר כגורם אקוטי לאיכות החינוך (מלבד בכיתות הנמוכות), איכות המורים, כפי שנראה, התבררה לא פעם כגורם חשוב, אולי החשוב ביותר.

מה עושים? אז נכון שהשכר הוא לא המכשול היחיד, כי מורים בכלל ובישראל בפרט מגיעים למקצוע מתוך תחושת שליחות חברתית ומתוך הבנה שהשכר הוא לא היתרון הבולט של המקצוע. אבל עקומת השכר שלנו ומודל החלוקה שלו מעוותים לחלוטין בגלל כוחם של ארגוני המורים. מורים צעירים עדיין מרוויחים שכר נמוך יותר (בעיקר ביסודי, הסכם השכר האחרון בתיכונים העלה משמעותית את שכרם של מורים צעירים) ומורים ותיקים מרוויחים שכר גבוה מידי (פי 2.5 בערך מהצעירים) שממשיך לטפס לאורך יותר מידי שנים (36!).

בהסכם השכר הקרוב עם הסתדרות המורים צריך להילחם על כך שרוב מכריע של התוספת, אם לא כולה, תינתן באופן הופכי לוותק – ככל שמורה צבר פחות וותק כך התוספת למשכורתו תהיה גבוהה יותר, לא באחוזים, אלא שקלית. ובעתיד, אם נרשה לעצמנו לחלום על שינוי רציני – שתהיה גמישות בהעסקה עם אוטונומיה למנהלים להחליט מי ילמד אצלם ומי לא, ואת מי לתגמל עקב הצטיינותו או בשל מחסור במורים במקצועו. גם המורים (או לפחות אלו שיישארו במערכת..) ייהנו משינוי זה, אם המנהל/ת יהיו אחראים על העסקתם ועל תנאיהם. הם יסבלו פחות מסחבת בשכר ומתקלות מערכתיות אחרות, הם יקבלו תמריץ להצטיין וירגישו מוערכים אם יצליחו, וגם יחוזרו ע"י בתי"ס אחרים כמו כוכבים במקצועות אחרים (מה שקורה גם היום אבל מעט מאד). אבל בשביל זה נדרש שינוי תודעתי בקרב הציבור ולחץ גדול על מקבלי ההחלטות להעדיף את האינטרסים הרחבים של החברה על חשבון אלו של ארגוני העובדים.

***
התמונה בפוסט שייכת לchia ying Yang
https://www.flickr.com/photos/enixii/

פוסט זה נכתב בחסות תומכי הפטראון המובילים:
שילוט שילת – פתרונות שילוט מתקדמים – http://www.shilut.net – 089799899

הומאיגד – העשרה פיננסית לצעירים – http://www.homygod.org

רובי פרנק – מביא לעסק שלך עבודה בשיטת 3 המכפלות
054-7345232 – http://bit.ly/2LVcZ1Z

התורם Yam Mesicka וקבוצת הטלגרם "שיט טכנולוגי": https://t.me/shiftech
***




הצטרפו בתור תומכי פטראון

Share this:

  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)

קשור

ועדי עובדים חינוך ישראל סטודנטים פייסבוק

אודות המחבר

ריקי ממן ואברום תומר להציג את כל הפוסטים של ריקי ממן ואברום תומר

ריקי ממן ואברום תומר הם חוקרי חינוך ומי שהקימו ביחד את ארגון "הדור הבא - הורים למען בחירה בחינוך"

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

אל תפספסו דבר

הצטרפו בתור תומכי פטראון

כלכלה קלה בפייסבוק

ציוצים של כלכלה קלה

כלכלה קלה באינסטגרם

ערוץ הטלגרם של כלכלה קלה
ארכיונים
  • ספטמבר 2020
  • אוגוסט 2020
  • יולי 2020
  • יוני 2020
  • מאי 2020
  • אפריל 2020
  • מרץ 2020
  • פברואר 2020
  • ינואר 2020
  • דצמבר 2019
  • נובמבר 2019
  • אוקטובר 2019
  • ספטמבר 2019
  • אוגוסט 2019
  • יולי 2019
  • יוני 2019
  • מאי 2019
  • אפריל 2019
  • מרץ 2019
  • פברואר 2019
  • ינואר 2019
  • דצמבר 2018
  • נובמבר 2018
  • אוקטובר 2018
  • ספטמבר 2018
  • אוגוסט 2018
  • יולי 2018
  • יוני 2018
  • מאי 2018
  • אפריל 2018
  • מרץ 2018
  • פברואר 2018
  • ינואר 2018
  • דצמבר 2017
  • נובמבר 2017
  • אוקטובר 2017
  • ספטמבר 2017
  • אוגוסט 2017
  • יולי 2017
  • יוני 2017
  • מאי 2017
  • אפריל 2017
  • מרץ 2017
  • ינואר 2017
  • דצמבר 2016
  • נובמבר 2016
נושאים
איכות_הסביבה איכות הסביבה אירוויזיון אירופה ארצות הברית בידור ביטחון דוח_מבקר_המדינה הייטק הסתדרות העולם הערבי השכלה ועדי עובדים חופשה חינוך חקלאות טכנולוגיה יבוא ישראל מזון מחירים מיסים מערכת החינוך משבר_הדיור משרד_האוצר נדל"ן סטודנטים סין עוני עסקים פודקסט פוליטיקה פייסבוק פשע ציטוט_כלכלי ציטוט כלכלי קולנוע קומוניזם קורונה קפיטליזם רגולציה רווחה תחבורה תיירות תעופה
אודות כלכלה קלה

חיי היום יום שלנו כוללים שימוש בכסף, החלטות כלכליות וניסיון לעשות שימוש חכם במשאבים מצומצמים שעומדים לרשותנו.

 

למרות שנים של לימודים בבית הספר ובאוניברסיטה, מעטים מאתנו זוכים ללמוד על כלכלה, על איך היא פועלת ואיך היא יכולה לעזור לנו לשפר את חיינו.

 

המטרה של "כלכלה קלה" היא לעזור להנגיש את הידע הכלכלי שכל כך נחוץ לרבים מאיתנו בשפה קלה נגישה ואקטואלית.

RSS

RSS Feed

Theme by Pojo.me - WordPress Themes
Design by Elementor
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס