מה הופך מורה להיות מורה טוב – האם אלו התכונות המתאימות לתפקיד, או ההכשרה והניסיון? אין ספק שמדובר בשילוב של השניים, אבל היכן נמצא מרכז הכובד? השאלה הזו חשובה מכיוון שהיא משפיעה על הדילמה היכן להשקיע יותר – בהגברת הסינון ושיפור המיונים, או בטיוב ההכשרות וההשתלמויות של מי שנכנס למערכת.
מחקריו של פרופ' הנושק מארה"ב הראו כי קיים מתאם גבוה בין יכולותיהם האקדמיות של המורים ובין הצלחתם של תלמידיהם, ואילו לוותק, טיב ההכשרה החינוכית וניסיונם של המורים בהוראה כמעט ואין השפעה כזו. מחקרים אחרים הגיעו לתוצאות פחות חד משמעיות בסוגיה, אך עם זאת אין ויכוח על כך שישנן תכונות ויכולות שחשובות מאד להוראה איכותית, אך קשה או לא ניתן למדוד אותן: היכולת להעביר רעיונות בשפה שתהיה ברורה לתלמיד, היכולת ליצור סביבת למידה נוחה למגוון רחב של תלמידים, יצירת יחסי מורה-תלמיד בריאים, ויחסי אנוש טובים עם קולגות והורים. כל אלו עשויים להשתפר עם השנים והניסיון, אך בבסיסם הם קיימים אצל אנשים בחברה באופן מאד לא שוויוני. יש כאלה שיש להם את זה וכאלה שפחות, הרבה פחות.
דו"ח TALIS של ה-OECD שאל את המנהלים במדינות השונות "מה הם החסמים להוראה איכותית?" בין תשובותיהם ציינו המנהלים בכלל המדינות כי קיים מחסור בהון אנושי איכותי, אך בישראל תשובה זו קבלה תמיכה חזקה יותר, בפער משמעותי ביחס למדינות אחרות: 35% עד כ-45% מהמנהלים הישראלים ציינו כי קיים מחסור במורים מוסמכים בכלל, ומחסור במורים להוראת מקצועות מסוימים בפרט, וכן מורים מיומנים בהוראה לתלמידים עם צרכים מיוחדים ומרקעים שונים, או חוסר במערך מסייע ותומך. זאת, לעומת כ-15% עד כ-30% בלבד בממוצע במדינות ה-OECD.
רפורמות 'אופק חדש' ו-'עוז לתמורה' נועדו בעיקרם לשפר את מעמדם ושכרם של עובדי ההוראה. לטובת מטרה זו נוספו לבסיס התקציב מידי שנה כ-7.3 מיליארד שקל, רובם המכריע לטובת העלאת שכר המורים (לא כולל תוספת של כ-4 מיליארד שקל בהסכמי שכר נפרדים) ניירות שפורסמו לאחרונה מטעם בנק ישראל והלמ"ס בדקו האם חל שינוי בשנים האחרונות באיכות כוח ההוראה. שני הניירות הראו כי למרבה הצער לא חל כל שינוי – כוח ההוראה עדיין נמצא בתחתית מדינות ה-OECD במיומנויות מתמטיות ומילוליות. דוח של ה-PIAAC שפרסם ה-OECD לימד על קשר בין מיומנויות המורים להצלחת התלמידים במבחני פיז"ה.
בדיקת איכות המורים על פי ציוני הבגרות שלהם מעלה כי בשנים האחרונות קיימת נסיגה באיכות המורים, הן במיומנויות שפה והן במתמטיקה. הסיבה העיקרית לכך, על פי בנק ישראל, היא שהביקוש להוראה גדל באופן דרמטי בשנים האחרונות בשל הרצון לצמצם את גודל הכיתות. המכללות להוראה הורידו את רף הקבלה, כך שפחות סטודנטים מתבקשים כיום לעבור בחינה פסיכומטרית, רף הציון המשלב בחינה זו עם בגרויות וראיונות אישיים ירד, ובנוסף אושרו כ-10% חריגים שיכולים להתקבל אף ללא עמידה ביעד של הציון המשלב, הנמוך ממילא. בהיבט זה חשוב להבין כי האסטרטגיה של משרד החינוך להקטין את גודל הכיתות בכלל בתי הספר, גרמה להורדת סף הכניסה להוראה בשל הגדלה מאסיבית של הביקוש למורים. בעוד גודל הכיתות לא הוכח במחקר כגורם אקוטי לאיכות החינוך (מלבד בכיתות הנמוכות), איכות המורים, כפי שנראה, התבררה לא פעם כגורם חשוב, אולי החשוב ביותר.
מה עושים? אז נכון שהשכר הוא לא המכשול היחיד, כי מורים בכלל ובישראל בפרט מגיעים למקצוע מתוך תחושת שליחות חברתית ומתוך הבנה שהשכר הוא לא היתרון הבולט של המקצוע. אבל עקומת השכר שלנו ומודל החלוקה שלו מעוותים לחלוטין בגלל כוחם של ארגוני המורים. מורים צעירים עדיין מרוויחים שכר נמוך יותר (בעיקר ביסודי, הסכם השכר האחרון בתיכונים העלה משמעותית את שכרם של מורים צעירים) ומורים ותיקים מרוויחים שכר גבוה מידי (פי 2.5 בערך מהצעירים) שממשיך לטפס לאורך יותר מידי שנים (36!).
בהסכם השכר הקרוב עם הסתדרות המורים צריך להילחם על כך שרוב מכריע של התוספת, אם לא כולה, תינתן באופן הופכי לוותק – ככל שמורה צבר פחות וותק כך התוספת למשכורתו תהיה גבוהה יותר, לא באחוזים, אלא שקלית. ובעתיד, אם נרשה לעצמנו לחלום על שינוי רציני – שתהיה גמישות בהעסקה עם אוטונומיה למנהלים להחליט מי ילמד אצלם ומי לא, ואת מי לתגמל עקב הצטיינותו או בשל מחסור במורים במקצועו. גם המורים (או לפחות אלו שיישארו במערכת..) ייהנו משינוי זה, אם המנהל/ת יהיו אחראים על העסקתם ועל תנאיהם. הם יסבלו פחות מסחבת בשכר ומתקלות מערכתיות אחרות, הם יקבלו תמריץ להצטיין וירגישו מוערכים אם יצליחו, וגם יחוזרו ע"י בתי"ס אחרים כמו כוכבים במקצועות אחרים (מה שקורה גם היום אבל מעט מאד). אבל בשביל זה נדרש שינוי תודעתי בקרב הציבור ולחץ גדול על מקבלי ההחלטות להעדיף את האינטרסים הרחבים של החברה על חשבון אלו של ארגוני העובדים.
***
התמונה בפוסט שייכת לchia ying Yang
https://www.flickr.com/photos/enixii/
פוסט זה נכתב בחסות תומכי הפטראון המובילים:
שילוט שילת – פתרונות שילוט מתקדמים – http://www.shilut.net – 089799899
הומאיגד – העשרה פיננסית לצעירים – http://www.homygod.org
רובי פרנק – מביא לעסק שלך עבודה בשיטת 3 המכפלות
054-7345232 – http://bit.ly/2LVcZ1Z
התורם Yam Mesicka וקבוצת הטלגרם "שיט טכנולוגי": https://t.me/shiftech
***
