כלכלה קלה
  • ראשי
  • כלכלה למתחילים
    • פוסטים קצרים מפייסבוק
    • מושגים בסיסיים
      • איך קובעים שווי אמיתי של מוצר?
      • היד הנעלמה: מה זה אומר?
      • חלוקת עבודה והתמקצעות
      • מחירים: מה זה בכלל?
      • מלתוסיאניזם: כשכל האוכל יגמר
      • קללת משאבי הטבע
      • שכר מינימום
      • בועה: מה זה? ואיך היא נוצרת?
    • איך מודדים כלכלה?
      • איך משווים בין מדינות בעולם?
      • מדד החופש הכלכלי
      • מה זה מדד קלות עשיית עסקים?
      • מדד קלות עשיית עסקים 2019
      • עוני: איך מודדים אותו?
    • למה צריך קפיטליזם?
      • קוריאה: קפיטליזם מול קומוניזם
      • חברות ממשלתיות מול פרטיות
      • עושר מול אושר: מה עדיף?
    • צמיחה כלכלית
      • אתגרי המדינות המפותחות
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • סין: הדרך להשתלטות על העולם
  • כלכלה לפי נושאים
    • איכות הסביבה
      • השפעות חיצוניות
        • חלק א': סוגי השפעות חיצוניות
        • חלק ב': דיג יתר
        • חלק ג': הפתרונות
        • חלק ד': ההתחממות הגלובלית
    • הייטק
      • חלק א': תמצית תולדות ההייטק
      • חלק ב': למה השכר הגבוה?
      • חלק ג': מחסור בעובדי הייטק
      • חלק ד': השפעות על השכר
    • חירות
      • חופש וחירות: מה המחיר שלהם?
    • כלכלה מהעבר
      • תקופת הצנע
    • חינוך בישראל
      • למה כל כך קשה לגייס מורים טובים?
      • למה כל כך קשה לנהל בית ספר?
      • אזורי רישום ובחירת הורים
      • האם באמת חסרים מורים?
      • איכות ההוראה
      • מי באמת מחליט מה קורה בכיתה?
      • למה קשה לגייס מנהלים טובים?
      • זה לא (רק) עניין של כסף
      • למה אי אפשר למצוא מנהלים?
      • למה כל כך קשה להקים בית ספר חדש?
      • מעורבות הורים
      • תוצאות מבחני פיזה
      • פיזה 2018: סיפור שתי מערכות החינוך
      • פיזה 2018: המגזר שאף אחד לא מודד
      • פיזה 2018: מה ניסינו? ולמה זה נכשל?
    • מערכות חינוך בעולם
      • חלק א': מצב החינוך בעולם
      • חלק ד': הקיצונית של דרום קוריאה
      • חלק ב': חינוך בסין
      • חלק ה': יפן – הקהילה מול הפרט
      • חלק ג': חינוך בהונג קונג וסינגפור
      • חלק ו': הנשק הסודי של פינלנד
      • חלק ז': החינוך המקצועי בשוויץ
      • חלק ח': הסיפור המורכב של קנדה
      • חלק ט': אסטוניה המפתיעה
      • חלק י': איך בונים מערכת חינוך?
      • בתי ספר פרטיים באפריקה
    • חקלאות
      • המחסור בחמאה
      • צה"ל צריך לסבסד חקלאים?
      • הרפורמה האירופאית: חלק א'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ב'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ג'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק א'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ב'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ג'
      • הולנד: אימפריית החקלאות של אירופה
    • מלחמות אסונות וכלכלה
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • ארגונים ההומניטריים: טוב או רע?
    • משבר הדיור
      • באמת יש בועת נדל"ן?
      • למה דווקא תל אביב?
      • מס דירה שלישית
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • משברים כלכליים
      • חלק א': הפאניקה של 1907
      • חלק ב': הקריסה של 1929
      • חלק ג': משבר הסאבפריים 2008
      • חלק ד': המשבר הכלכלי של יוון
    • נלחמים בעוני
      • ניהול סיכונים: מפתח לפתרון עוני
      • עוני: איך מודדים אותו?
      • שכר מינימום
    • ערוצי התקשרות
      • אתרי חדשות: זה עושה לנו רע
      • רשות השידור: שאלות ותשובות
    • פוליטיקאים וכלכלה
      • משל על יין ויוקר המחיה
      • פוליטיקאים: למה הם פוגעים בנו?
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • תחבורה
      • איך פותרים פקקים?
      • כמה עולה חניה חינם?
    • פנסיה
      • מודל הפנסיה הצ'יליאני
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • עשרה כלים לחיים
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
    • קבוצת הדיונים
    • טוויטר
    • אינסטגרם
    • יוטיוב
    • הספרייה
  • צור קשר
    • תנאי שימוש
  • דף הבית
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
  • פטראון – קבלו את הפוסטים לפני כולם
  • טלגרם – כל הכלכלנים במקום אחד
  • אינסטגרם
  • המלצות ספרים
  • איך מודדים כלכלה?
  • ההייטק הישראלי
  • חקלאות
  • מושגים בסיסיים
  • מערכות חינוך בעולם
  • מערכת החינוך בישראל
  • משבר הדיור
  • משברים כלכליים
  • עשרה כלים לחיים
  • תנאי שימוש
  • צור קשר
כלכלה קלה
  • ראשי
  • כלכלה למתחילים
    • פוסטים קצרים מפייסבוק
    • מושגים בסיסיים
      • איך קובעים שווי אמיתי של מוצר?
      • היד הנעלמה: מה זה אומר?
      • חלוקת עבודה והתמקצעות
      • מחירים: מה זה בכלל?
      • מלתוסיאניזם: כשכל האוכל יגמר
      • קללת משאבי הטבע
      • שכר מינימום
      • בועה: מה זה? ואיך היא נוצרת?
    • איך מודדים כלכלה?
      • איך משווים בין מדינות בעולם?
      • מדד החופש הכלכלי
      • מה זה מדד קלות עשיית עסקים?
      • מדד קלות עשיית עסקים 2019
      • עוני: איך מודדים אותו?
    • למה צריך קפיטליזם?
      • קוריאה: קפיטליזם מול קומוניזם
      • חברות ממשלתיות מול פרטיות
      • עושר מול אושר: מה עדיף?
    • צמיחה כלכלית
      • אתגרי המדינות המפותחות
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • סין: הדרך להשתלטות על העולם
  • כלכלה לפי נושאים
    • איכות הסביבה
      • השפעות חיצוניות
        • חלק א': סוגי השפעות חיצוניות
        • חלק ב': דיג יתר
        • חלק ג': הפתרונות
        • חלק ד': ההתחממות הגלובלית
    • הייטק
      • חלק א': תמצית תולדות ההייטק
      • חלק ב': למה השכר הגבוה?
      • חלק ג': מחסור בעובדי הייטק
      • חלק ד': השפעות על השכר
    • חירות
      • חופש וחירות: מה המחיר שלהם?
    • כלכלה מהעבר
      • תקופת הצנע
    • חינוך בישראל
      • למה כל כך קשה לגייס מורים טובים?
      • למה כל כך קשה לנהל בית ספר?
      • אזורי רישום ובחירת הורים
      • האם באמת חסרים מורים?
      • איכות ההוראה
      • מי באמת מחליט מה קורה בכיתה?
      • למה קשה לגייס מנהלים טובים?
      • זה לא (רק) עניין של כסף
      • למה אי אפשר למצוא מנהלים?
      • למה כל כך קשה להקים בית ספר חדש?
      • מעורבות הורים
      • תוצאות מבחני פיזה
      • פיזה 2018: סיפור שתי מערכות החינוך
      • פיזה 2018: המגזר שאף אחד לא מודד
      • פיזה 2018: מה ניסינו? ולמה זה נכשל?
    • מערכות חינוך בעולם
      • חלק א': מצב החינוך בעולם
      • חלק ד': הקיצונית של דרום קוריאה
      • חלק ב': חינוך בסין
      • חלק ה': יפן – הקהילה מול הפרט
      • חלק ג': חינוך בהונג קונג וסינגפור
      • חלק ו': הנשק הסודי של פינלנד
      • חלק ז': החינוך המקצועי בשוויץ
      • חלק ח': הסיפור המורכב של קנדה
      • חלק ט': אסטוניה המפתיעה
      • חלק י': איך בונים מערכת חינוך?
      • בתי ספר פרטיים באפריקה
    • חקלאות
      • המחסור בחמאה
      • צה"ל צריך לסבסד חקלאים?
      • הרפורמה האירופאית: חלק א'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ב'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ג'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק א'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ב'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ג'
      • הולנד: אימפריית החקלאות של אירופה
    • מלחמות אסונות וכלכלה
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • ארגונים ההומניטריים: טוב או רע?
    • משבר הדיור
      • באמת יש בועת נדל"ן?
      • למה דווקא תל אביב?
      • מס דירה שלישית
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • משברים כלכליים
      • חלק א': הפאניקה של 1907
      • חלק ב': הקריסה של 1929
      • חלק ג': משבר הסאבפריים 2008
      • חלק ד': המשבר הכלכלי של יוון
    • נלחמים בעוני
      • ניהול סיכונים: מפתח לפתרון עוני
      • עוני: איך מודדים אותו?
      • שכר מינימום
    • ערוצי התקשרות
      • אתרי חדשות: זה עושה לנו רע
      • רשות השידור: שאלות ותשובות
    • פוליטיקאים וכלכלה
      • משל על יין ויוקר המחיה
      • פוליטיקאים: למה הם פוגעים בנו?
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • תחבורה
      • איך פותרים פקקים?
      • כמה עולה חניה חינם?
    • פנסיה
      • מודל הפנסיה הצ'יליאני
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • עשרה כלים לחיים
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
    • קבוצת הדיונים
    • טוויטר
    • אינסטגרם
    • יוטיוב
    • הספרייה
  • צור קשר
    • תנאי שימוש
  • דף הבית
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
  • פטראון – קבלו את הפוסטים לפני כולם
  • טלגרם – כל הכלכלנים במקום אחד
  • אינסטגרם
  • המלצות ספרים
  • איך מודדים כלכלה?
  • ההייטק הישראלי
  • חקלאות
  • מושגים בסיסיים
  • מערכות חינוך בעולם
  • מערכת החינוך בישראל
  • משבר הדיור
  • משברים כלכליים
  • עשרה כלים לחיים
  • תנאי שימוש
  • צור קשר
מערכת החינוך הישראלית: למה בישראל כל כך קשה לנהל בית ספר?
ראשי » חברתי » חינוך בישראל » מערכת החינוך הישראלית: למה בישראל כל כך קשה לנהל בית ספר?

מערכת החינוך הישראלית: למה בישראל כל כך קשה לנהל בית ספר?

ריקי ממן ואברום תומר ספטמבר 2, 2019 09:03 אין תגובות

ניהול של כל חברה או מפעל דורש כישורים ומיומנויות ייחודיים, אבל ניהול דורש גם משהו שאנו לוקחים כמובן מאליו בעולם הניהול – סמכות. לא עולה על דעתנו, ובצדק, שמנכ"ל אמזון יוכל לנהל את החברה בהצלחה ללא סמכות בסיסית לנהל את העובדים של אמזון, את התקציב שלה או את האסטרטגיה לחברה. אם ייכשל בעבודתו לא נאשים אותו לרגע: קשרו את ידיו.

אבל בישראל זה בדיוק מה שמצופה ממנהל בית ספר לעשות. למנהל בית ספר בישראל אין אפשרות לנהל את ההיבטים החשובים ביותר של בית הספר: האסטרטגיה החינוכית, צוות ההוראה והתקציב. ניהול בית ספר משמעו היכולת לכוון את כל היבטי העשייה החינוכית שבו: הקצאת משאבים, ניהול כח ההוראה, קביעת תחומי הלימוד, חלוקת שעות ההוראה בין שכבות גיל ומקצועות לימוד, בחירת חומרי הלימוד ושיטות ההוראה. אבל, במדינת ישראל, משרד החינוך בוחר לנהל כל אחד מהיבטים אלו באופן ריכוזי ממטה המשרד, כך שידיהם של המנהלים וצוותי ההוראה מוגבלות מאוד.

אחד ההיבטים המשמעותיים ביותר הוא הקצאת המשאבים. ניהול אפקטיבי דורש גמישות תקציבית ויכולת להפנות תקציבים למקומות נדרשים. בית ספר עם אחוז גבוה של עולים חדשים או תלמידים מתקשים יעדיף להקטין כיתות, להוציא תלמידים להוראה פרטנית או להשקיע משאבים בהוראה מתקנת. בית ספר עם אוכלוסייה חזקה יעדיף לתת העשרה בסיורים, הרצאות ופרויקטים מיוחדים. בית ספר בעוטף עזה יעדיף להשקיע כספים בפסיכולוגים ויועצים. התאמת התכנים ודרכי ההוראה לתלמידים הוא הליבה של העבודה החינוכית, אך כל אלה אינם מתאפשרים בשיטת התקצוב הנוכחית.

משרד החינוך אינו מתקצב את בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים בתקציב שקלי בו הם יכולים להשתמש כראות עיניהם אלא ב"שעות הוראה". תקן השעות הבסיסי למוסד נקבע על פי מספר הכיתות המאושרות שבו, ללא תלות בעלות השעה, כיוון שהתשלום למורים אינו נעשה על ידי בית הספר אלא ישירות על ידי משרד החינוך. על הסל הבסיסי של שעות מעניק המשרד תוספות על בסיס מדד הטיפוח הבית ספרי (מצב סוציו-אקונומי של התלמידים), תוספת מסוימת עבור כיתות גדולות, וכן "שעות תוספתיות״ למטרות שונות: שעות תפילה, שעת מורשת, שעות לימוד שפה ועוד. ככלל רוב שעות ההוראה הניתנות לבית הספר "צבועות" ומיועדות ללימוד מקצועות מסוימים או פעילות מוגדרת בהיקף מסוים.

בתי ספר ב"ניהול עצמי" מקבלים תקציב שקלי בו הם יכולים להשתמש באופן גמיש לצרכי תחזוקה, מזכירות, ניקיון וכד' אך תקציב זה אינו מהווה יותר מ-15% מכלל התקציב הבית ספרי, ואינו מספיק לצרכים החינוכיים.

גם כאשר משרד החינוך מכיר בצרכים מיוחדים של בתי ספר הוא יודע לתת להם רק "עוד מאותו דבר" – עוד שעות הוראה קשיחות. כל בעיה פדגוגית מיוחדת כמו נשירה, תלמידים מתקשים, עידוד מטרות חינוכיות, מקבלת מענה בצורה של "סל שעות" שבתי ספר צריכים להגיש בקשה על מנת לקבל. לא פעם בתי ספר מתאימים את העשייה הפדגוגית בתחומם לצרכי משרד החינוך, על מנת לזכות בתוספת המשאבים, במקום שההפך יקרה. בנוסף, בית הספר נדרש לפעול באופן אקטיבי על מנת לבקש ולקבל את ה״סלים״ השונים, מה שמקנה יתרון דווקא לבתי הספר החזקים, שמנהליהם ופקידיהם מתמצאים ברזי הביורוקרטיה של משרד החינוך.

המשאב היקר ביותר לבתי ספר הוא תקציב שקלי גמיש המאפשר להם להתאים את ההוראה לצרכי התלמידים, לתגבר מקצועות מסוימים או לגוון את תחומי הלימוד, להביא תכניות מיוחדות, טיולי העשרה, תמיכה רגשית ועוד. הגמישות הזאת מתאפשרת רק באמצעות תקציבי הרשות המקומית או תשלומי הורים, שניהם מוגבלים, ונמצאים תחת ביקורת מתמדת כ"מגדילי פערים".

אז מדוע המשרד מתקצב את בתי הספר בשעות ולא בשקלים? תקצוב באמצעות ״שעות״ מאפשר למשרד החינוך ״לצבוע״ כל שעה מתוקצבת ולהכתיב את המטרה לה תשמש: אם למקצוע זה או אחר, כשעת ״בסיס״, כשעה האמורה להאריך את יום הלימודים או לשמש לפיצול הכיתה. הקצאת ה״שעות״ מאפשרת למשרד החינוך לעסוק ב"מיקרו-ניהול״ של העשייה הפדגוגית בכל בית ספר.

משמעות נוספת של תקצוב בתי ספר בשעות-הוראה-פר-כיתה ולא בשקלים-פר-תלמיד היא שאין תחרות אמיתית בין בתי הספר על לבם של התלמידים כיוון שהתקציב אינו משתנה בצורה משמעותית אם תלמידים עוזבים את בית הספר לטובת בית ספר אחר. תקצוב הבסיס הוא עבור שעות הלימוד לכיתה, והתוספת עבור הגדלת מספר התלמידים מ23 ל-38 אינה משמעותית. באותה מידה אין משמעות תקציבית גדולה אם יש נשירה משמעותית של תלמידים, ובתי הספר אינם נלחמים להשאיר אצלם את התלמידים.

תקצוב שקלי פר תלמיד ייצר הקצאה אופטימאלית של משאבי החינוך מסיבות רבות: הוא יאפשר תקצוב כל ילד לפי צרכיו, כולל תקצוב דיפרנציאלי על פי מצב סוציו-אקונומי; יאפשר תחרות בריאה בין בתי הספר, כיוון שקליטת כל תלמיד חדש תביא לתוספת משאבים; יעודד בתי ספר גדולים יותר וניצול תקציבי יעיל יותר ויביא לידי ביטוי את הקושי בכיתות גדולות יותר.

כבר ב-2005 המליצה ועדת דוברת על מעבר לתקצוב שקלי של בתי הספר כתנאי להשגת אוטונומיה אמיתית. אוטונומיה תקציבית פירושה ביטול המגבלות שמשרד החינוך מטיל על השימוש במשאביו כך שניתן יהיה להסב אותם למטרות שונות על פי שיקול דעת המנהל וצוות בית הספר. לפני שמדברים על ייחודיות פדגוגית והתאמת הלמידה למאה ה-21 יש לוודא שלצוות החינוכי של בית הספר יש את הכלים הניהוליים על מנת ליישם חזון חינוכי כזה או אחר. הצעד הראשון הוא אוטונומיה תקציבית והעברת התקצוב לבתי הספר בשקלים-פר-תלמיד.

***
התמונה בפוסט שייכת לBuyerlerdeqalardim
https://commons.wikimedia.org/wiki/User:Buyerlerdeqalardim

פוסט זה נכתב בחסות תומכי הפטראון המובילים:
שילוט שילת – פתרונות שילוט מתקדמים – http://www.shilut.net – 089799899

הומאיגד – העשרה פיננסית לצעירים – http://www.homygod.org

רובי פרנק – מביא לעסק שלך עבודה בשיטת 3 המכפלות
054-7345232 – http://bit.ly/2LVcZ1Z

התורם Yam Mesicka וקבוצת הטלגרם "שיט טכנולוגי": https://t.me/shiftech
***




הצטרפו בתור תומכי פטראון

Share this:

  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)

קשור

חינוך ישראל עסקים פייסבוק

אודות המחבר

ריקי ממן ואברום תומר להציג את כל הפוסטים של ריקי ממן ואברום תומר

ריקי ממן ואברום תומר הם חוקרי חינוך ומי שהקימו ביחד את ארגון "הדור הבא - הורים למען בחירה בחינוך"

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

אל תפספסו דבר

הצטרפו בתור תומכי פטראון

כלכלה קלה בפייסבוק

ציוצים של כלכלה קלה

כלכלה קלה באינסטגרם

ערוץ הטלגרם של כלכלה קלה
ארכיונים
  • ספטמבר 2020
  • אוגוסט 2020
  • יולי 2020
  • יוני 2020
  • מאי 2020
  • אפריל 2020
  • מרץ 2020
  • פברואר 2020
  • ינואר 2020
  • דצמבר 2019
  • נובמבר 2019
  • אוקטובר 2019
  • ספטמבר 2019
  • אוגוסט 2019
  • יולי 2019
  • יוני 2019
  • מאי 2019
  • אפריל 2019
  • מרץ 2019
  • פברואר 2019
  • ינואר 2019
  • דצמבר 2018
  • נובמבר 2018
  • אוקטובר 2018
  • ספטמבר 2018
  • אוגוסט 2018
  • יולי 2018
  • יוני 2018
  • מאי 2018
  • אפריל 2018
  • מרץ 2018
  • פברואר 2018
  • ינואר 2018
  • דצמבר 2017
  • נובמבר 2017
  • אוקטובר 2017
  • ספטמבר 2017
  • אוגוסט 2017
  • יולי 2017
  • יוני 2017
  • מאי 2017
  • אפריל 2017
  • מרץ 2017
  • ינואר 2017
  • דצמבר 2016
  • נובמבר 2016
נושאים
איכות_הסביבה איכות הסביבה אירוויזיון אירופה ארצות הברית בידור ביטחון דוח_מבקר_המדינה הייטק הסתדרות העולם הערבי השכלה ועדי עובדים חופשה חינוך חקלאות טכנולוגיה יבוא ישראל מזון מחירים מיסים מערכת החינוך משבר_הדיור משרד_האוצר נדל"ן סטודנטים סין עוני עסקים פודקסט פוליטיקה פייסבוק פשע ציטוט_כלכלי ציטוט כלכלי קולנוע קומוניזם קורונה קפיטליזם רגולציה רווחה תחבורה תיירות תעופה
אודות כלכלה קלה

חיי היום יום שלנו כוללים שימוש בכסף, החלטות כלכליות וניסיון לעשות שימוש חכם במשאבים מצומצמים שעומדים לרשותנו.

 

למרות שנים של לימודים בבית הספר ובאוניברסיטה, מעטים מאתנו זוכים ללמוד על כלכלה, על איך היא פועלת ואיך היא יכולה לעזור לנו לשפר את חיינו.

 

המטרה של "כלכלה קלה" היא לעזור להנגיש את הידע הכלכלי שכל כך נחוץ לרבים מאיתנו בשפה קלה נגישה ואקטואלית.

RSS

RSS Feed

Theme by Pojo.me - WordPress Themes
Design by Elementor
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס