מערכת החינוך הישראלית: מעורבות הורים (פוסט אחרון בסדרה)

גילוי נאות בפתח הפוסט האחרון שלנו בסדרה: הוא לא נכתב רק מהזווית שלנו כחוקרי חינוך, אלא גם מהזווית שלנו כמקימי ארגון ההורים "הדור הבא – הורים למען בחירה בחינוך".

אחד הנושאים החמים בשיח החינוכי בארץ בשנים האחרונות הוא מעורבות הורים. בדרך כלל הנושא עולה בהקשר שלילי כאשר מורים ומנהלים מתלוננים על התערבות מוגזמת של הורים באופן הטיפול של בית הספר בילדם או בכלל בפעילות הבית-ספרית והכיתתית. אבל יש גם צדדים חיוביים למעורבות הורים כאשר במקומות רבים הורים נוטלים יוזמה ומגיעים לבתי הספר עם רעיונות פרודוקטיביים ויצירתיים ופרויקטים לתועלת כל בית הספר או כיתות מסוימות. מי שיסתובב קצת בבתי הספר בארץ ייחשף לשלל יוזמות מקומיות נהדרות שיזמו הורים בבתי הספר בשיתוף עם צוותי החינוך.

מחקרים רבים בעולם מראים את ההשפעות החיוביות של מעורבות הורים בבתי הספר, הן על ההצלחה האקדמית, על הפחתת היעדרויות, שיפור בהתנהגות ועוד. מחקר של ננסי א.גרייסון, למשל, ניסה להבין כיצד ניתן לשפר את החינוך בבתי ספר של אוכלוסיות חלשות ומיעוטים, ומצא כי מעורבות של הורים היא גורם קריטי בשיפור התוצאות של הילדים במבחנים. כיצד באה לידי ביטוי המעורבות הזו? בסיוע לתכנון של ביה"ס בטווח הקצר והארוך, התנדבות בתוך הכיתות, סיוע בשיעורי בית וקריאה משותפת, השתתפות בארגוני הורים בבתי הספר ועוד.

רשמית, מעורבות של הורים בבתי הספר בישראל מתחילה בוועדים הכיתתיים שמרכיבים מועצה בית-ספרית, מתוכה נבחרת נציגות בית-ספרית שיכולה לייעץ למנהל/ת בית הספר ובמקומות מסוימים להיות שותף לקבלת ההחלטות (ללא סמכויות וטו ממשיות). ב-70% ממדינות ה-OECD, לעומת זאת, הורים יכולים להיות חלק מהמועצה המנהלת (board) של ביה"ס – לה כמעין גרעין שליטה, יש סמכויות בקביעת כוח האדם, תכנים, מבנה הלימודים ועוד. ברוב המדינות הללו קיימת אפילו חובה שהורים יהיו חלק ממועצה כזו.

כמובן קיימים במדינות רבות גם ארגוני הורים ארציים או אזוריים שמחזקים ונותנים גיבוי לקהילות הורים מקומיות שנמנות עליהם ונאבקים פוליטית עבורם, מעניקים הכשרות חינוכיות, ומחזקים את הקשר בין בתי הספר לקהילות ששולחות את ילדיהם אליהם. גם בישראל קיים ארגון הורים ארצי, ספק את שמעתם עליו: פורום וועדי ההורים היישוביים. אם אתם הורים לילדים שלומדים במוסדות הציבוריים, אז קיים סיכוי טוב שאתם גם מעבירים לו כסף מידי שנה במסגרת תשלומי ההורים. אמנם מדובר רק בשקל וחצי לכל תלמיד, אבל זה נערם לסכום יפה מידי שנה, שמנוצל עד כה בעיקר למאבק משפטי נגד תשלומי ההורים שמאשר משרד החינוך. לא תופתעו לגלות כי הארגון, שהוכר ע"י משרד החינוך כמייצגם הבלעדי של כל ההורים בארץ ללא ידיעתם, משתף פעולה באופן הדוק למדי עם ארגוני המורים ולא עושה דבר כדי להגביר את מעורבותם של הורים בחינוך ילדיהם. זו אחת הסיבות בגללה הקמנו את ארגון ההורים "הדור הבא" – כדי להציב אלטרנטיבה שתייצג באמת את ההורים המעוניינים בשירותינו, תגביר את מעורבותם ואת סמכויותיהם בחינוך ולא תטיל את כל האחריות החינוכית על המדינה.

התערבות שלילית של הורים בבית הספר:

כשמדברים עם מורים על הורים הם בדרך כלל נרתעים, כי התחושה שלהם היא לא פעם שיש יותר 'התערבות' בוטה מאשר 'מעורבות'. זה גורם להם תסכול רב ואפילו מהווה גורם מרכזי בנשירה של מורים מהמקצוע. מהיכן זה נובע?

אחת התשובות, כפי שפירטנו בפוסט השלישי בסדרה, היא העדר חופש בחירה בין בתי-ספר. תאוריה מוכרת במדיניות ציבורית שפיתח הירשמן עומדת על שלוש אפשרויות העומדות בפני מי שקיבל שירות או מוצר לא טובים: יציאה (exit) –כלומר בחירה בנותן שירותים אחר, פעילות לטובת שיפור (voice) או להישאר לויאלי לנותן השירות בכל מחיר (loyalty). יש קשר הדוק בין voice ל-exit: ככל שיש פחות אפשרות בחירה או יציאה כך נוטים לאפשר יותר השפעה על השירות הקיים, ולהפך. כאשר אין ממש יכולת לא לצאת ולא להשפיע, מצטבר תסכול רב. כך נוצרות יותר ויותר תופעות פסולות של הורים שמוציאים את התסכול שלהם על ביה"ס שהם לא בחרו.

אז בואו נעשה סדר, וגם סוג של סיכום לסדרת הפוסטים כולה: צוותי בתי הספר צריכים לקבל סמכויות נרחבות יותר בבתי הספר, וסמכות באה עם אחריות – מי שמצליח מתוגמל, מי שנכשל מפנה את מקומו. מורים כפופים למנהלים, מנהלים כפופים למי שמינה אותם – בתקווה שהמינוי יעשה ע"י בורד של בית הספר או ע"י הרשות המקומית שהורים מעורבים בו. הורים יכולים לבחור בין בתי הספר באופן חופשי, ובכך להצביע ברגליים איזה בית ספר מצליח ואיזה נכשל, ובמציאות כזו המעורבות של הורים בפיתוח בית הספר ובשיפור תהליכי הלימוד הם אחד המתכונים המוכחים להצלחתו של בית הספר. כך נוצר מעגל תמריצים חיובי כמעט ללא כפיה, כאשר אף גורם לא נדבק לכסא, וכל שחקן צריך להבין איך הוא משרת את השחקנים האחרים כדי לקנות את אמונם ולהצליח בתפקידו. ומי שרוצה להבין את המודל באופן מפורט יותר, מוזמן לקרוא את "התכנית להבראת מערכת החינוך" של הקואליציה לאוטונומיה בחינוך, שהיינו שותפים בכתיבתה. ואם אהבתם והזדהיתם עם דברים שפרסמנו פה בשבועיים האחרונים, אתם יותר ממוזמנים להצטרף אלינו לארגון "הדור הבא- הורים למען בחירה בחינוך".

אנחנו רוצים להודות מעומק הלב לטום, מנהל הדף הנפלא הזה, על האכסניה שהעניק לנו בשבועיים האחרונים לפרסום הפוסטים על מערכת החינוך הישראלית. ותודה רבה גם לכם, הקוראים, על כך שהקדשתם מזמנכם לקריאת פוסטים לא קצרים, ולעיתים קצת מייגעים. אין לנו אלא לקוות שדעת הקהל בסוגיית החינוך תמשיך להשתנות ותדחוף את מקבלי ההחלטות לשחרר את המערכת מהכבלים בהם היא נתונה כיום. אם תהפכו לשגרירי המסר הכל כך חשוב הזה לעתיד המדינה, זה יהיה שכרנו.

***
התמונה בפוסט שייכת לRachel goldenberg
https://bit.ly/2kBbyhp

פוסט זה נכתב בחסות תומכי הפטראון המובילים:
שילוט שילת – פתרונות שילוט מתקדמים – http://www.shilut.net – 089799899

הומאיגד – העשרה פיננסית לצעירים – http://www.homygod.org

רובי פרנק – מביא לעסק שלך עבודה בשיטת 3 המכפלות
054-7345232 – http://bit.ly/2LVcZ1Z

התורם Yam Mesicka וקבוצת הטלגרם "שיט טכנולוגי": https://t.me/shiftech
***