כלכלה קלה
  • ראשי
  • כלכלה למתחילים
    • פוסטים קצרים מפייסבוק
    • מושגים בסיסיים
      • איך קובעים שווי אמיתי של מוצר?
      • היד הנעלמה: מה זה אומר?
      • חלוקת עבודה והתמקצעות
      • מחירים: מה זה בכלל?
      • מלתוסיאניזם: כשכל האוכל יגמר
      • קללת משאבי הטבע
      • שכר מינימום
      • בועה: מה זה? ואיך היא נוצרת?
    • איך מודדים כלכלה?
      • איך משווים בין מדינות בעולם?
      • מדד החופש הכלכלי
      • מה זה מדד קלות עשיית עסקים?
      • מדד קלות עשיית עסקים 2019
      • עוני: איך מודדים אותו?
    • למה צריך קפיטליזם?
      • קוריאה: קפיטליזם מול קומוניזם
      • חברות ממשלתיות מול פרטיות
      • עושר מול אושר: מה עדיף?
    • צמיחה כלכלית
      • אתגרי המדינות המפותחות
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • סין: הדרך להשתלטות על העולם
  • כלכלה לפי נושאים
    • איכות הסביבה
      • השפעות חיצוניות
        • חלק א': סוגי השפעות חיצוניות
        • חלק ב': דיג יתר
        • חלק ג': הפתרונות
        • חלק ד': ההתחממות הגלובלית
    • הייטק
      • חלק א': תמצית תולדות ההייטק
      • חלק ב': למה השכר הגבוה?
      • חלק ג': מחסור בעובדי הייטק
      • חלק ד': השפעות על השכר
    • חירות
      • חופש וחירות: מה המחיר שלהם?
    • כלכלה מהעבר
      • תקופת הצנע
    • חינוך בישראל
      • למה כל כך קשה לגייס מורים טובים?
      • למה כל כך קשה לנהל בית ספר?
      • אזורי רישום ובחירת הורים
      • האם באמת חסרים מורים?
      • איכות ההוראה
      • מי באמת מחליט מה קורה בכיתה?
      • למה קשה לגייס מנהלים טובים?
      • זה לא (רק) עניין של כסף
      • למה אי אפשר למצוא מנהלים?
      • למה כל כך קשה להקים בית ספר חדש?
      • מעורבות הורים
      • תוצאות מבחני פיזה
      • פיזה 2018: סיפור שתי מערכות החינוך
      • פיזה 2018: המגזר שאף אחד לא מודד
      • פיזה 2018: מה ניסינו? ולמה זה נכשל?
    • מערכות חינוך בעולם
      • חלק א': מצב החינוך בעולם
      • חלק ד': הקיצונית של דרום קוריאה
      • חלק ב': חינוך בסין
      • חלק ה': יפן – הקהילה מול הפרט
      • חלק ג': חינוך בהונג קונג וסינגפור
      • חלק ו': הנשק הסודי של פינלנד
      • חלק ז': החינוך המקצועי בשוויץ
      • חלק ח': הסיפור המורכב של קנדה
      • חלק ט': אסטוניה המפתיעה
      • חלק י': איך בונים מערכת חינוך?
      • בתי ספר פרטיים באפריקה
    • חקלאות
      • המחסור בחמאה
      • צה"ל צריך לסבסד חקלאים?
      • הרפורמה האירופאית: חלק א'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ב'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ג'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק א'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ב'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ג'
      • הולנד: אימפריית החקלאות של אירופה
    • מלחמות אסונות וכלכלה
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • ארגונים ההומניטריים: טוב או רע?
    • משבר הדיור
      • באמת יש בועת נדל"ן?
      • למה דווקא תל אביב?
      • מס דירה שלישית
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • משברים כלכליים
      • חלק א': הפאניקה של 1907
      • חלק ב': הקריסה של 1929
      • חלק ג': משבר הסאבפריים 2008
      • חלק ד': המשבר הכלכלי של יוון
    • נלחמים בעוני
      • ניהול סיכונים: מפתח לפתרון עוני
      • עוני: איך מודדים אותו?
      • שכר מינימום
    • ערוצי התקשרות
      • אתרי חדשות: זה עושה לנו רע
      • רשות השידור: שאלות ותשובות
    • פוליטיקאים וכלכלה
      • משל על יין ויוקר המחיה
      • פוליטיקאים: למה הם פוגעים בנו?
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • תחבורה
      • איך פותרים פקקים?
      • כמה עולה חניה חינם?
    • פנסיה
      • מודל הפנסיה הצ'יליאני
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • עשרה כלים לחיים
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
    • קבוצת הדיונים
    • טוויטר
    • אינסטגרם
    • יוטיוב
    • הספרייה
  • צור קשר
    • תנאי שימוש
  • דף הבית
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
  • פטראון – קבלו את הפוסטים לפני כולם
  • טלגרם – כל הכלכלנים במקום אחד
  • אינסטגרם
  • המלצות ספרים
  • איך מודדים כלכלה?
  • ההייטק הישראלי
  • חקלאות
  • מושגים בסיסיים
  • מערכות חינוך בעולם
  • מערכת החינוך בישראל
  • משבר הדיור
  • משברים כלכליים
  • עשרה כלים לחיים
  • תנאי שימוש
  • צור קשר
כלכלה קלה
  • ראשי
  • כלכלה למתחילים
    • פוסטים קצרים מפייסבוק
    • מושגים בסיסיים
      • איך קובעים שווי אמיתי של מוצר?
      • היד הנעלמה: מה זה אומר?
      • חלוקת עבודה והתמקצעות
      • מחירים: מה זה בכלל?
      • מלתוסיאניזם: כשכל האוכל יגמר
      • קללת משאבי הטבע
      • שכר מינימום
      • בועה: מה זה? ואיך היא נוצרת?
    • איך מודדים כלכלה?
      • איך משווים בין מדינות בעולם?
      • מדד החופש הכלכלי
      • מה זה מדד קלות עשיית עסקים?
      • מדד קלות עשיית עסקים 2019
      • עוני: איך מודדים אותו?
    • למה צריך קפיטליזם?
      • קוריאה: קפיטליזם מול קומוניזם
      • חברות ממשלתיות מול פרטיות
      • עושר מול אושר: מה עדיף?
    • צמיחה כלכלית
      • אתגרי המדינות המפותחות
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • סין: הדרך להשתלטות על העולם
  • כלכלה לפי נושאים
    • איכות הסביבה
      • השפעות חיצוניות
        • חלק א': סוגי השפעות חיצוניות
        • חלק ב': דיג יתר
        • חלק ג': הפתרונות
        • חלק ד': ההתחממות הגלובלית
    • הייטק
      • חלק א': תמצית תולדות ההייטק
      • חלק ב': למה השכר הגבוה?
      • חלק ג': מחסור בעובדי הייטק
      • חלק ד': השפעות על השכר
    • חירות
      • חופש וחירות: מה המחיר שלהם?
    • כלכלה מהעבר
      • תקופת הצנע
    • חינוך בישראל
      • למה כל כך קשה לגייס מורים טובים?
      • למה כל כך קשה לנהל בית ספר?
      • אזורי רישום ובחירת הורים
      • האם באמת חסרים מורים?
      • איכות ההוראה
      • מי באמת מחליט מה קורה בכיתה?
      • למה קשה לגייס מנהלים טובים?
      • זה לא (רק) עניין של כסף
      • למה אי אפשר למצוא מנהלים?
      • למה כל כך קשה להקים בית ספר חדש?
      • מעורבות הורים
      • תוצאות מבחני פיזה
      • פיזה 2018: סיפור שתי מערכות החינוך
      • פיזה 2018: המגזר שאף אחד לא מודד
      • פיזה 2018: מה ניסינו? ולמה זה נכשל?
    • מערכות חינוך בעולם
      • חלק א': מצב החינוך בעולם
      • חלק ד': הקיצונית של דרום קוריאה
      • חלק ב': חינוך בסין
      • חלק ה': יפן – הקהילה מול הפרט
      • חלק ג': חינוך בהונג קונג וסינגפור
      • חלק ו': הנשק הסודי של פינלנד
      • חלק ז': החינוך המקצועי בשוויץ
      • חלק ח': הסיפור המורכב של קנדה
      • חלק ט': אסטוניה המפתיעה
      • חלק י': איך בונים מערכת חינוך?
      • בתי ספר פרטיים באפריקה
    • חקלאות
      • המחסור בחמאה
      • צה"ל צריך לסבסד חקלאים?
      • הרפורמה האירופאית: חלק א'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ב'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ג'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק א'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ב'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ג'
      • הולנד: אימפריית החקלאות של אירופה
    • מלחמות אסונות וכלכלה
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • ארגונים ההומניטריים: טוב או רע?
    • משבר הדיור
      • באמת יש בועת נדל"ן?
      • למה דווקא תל אביב?
      • מס דירה שלישית
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • משברים כלכליים
      • חלק א': הפאניקה של 1907
      • חלק ב': הקריסה של 1929
      • חלק ג': משבר הסאבפריים 2008
      • חלק ד': המשבר הכלכלי של יוון
    • נלחמים בעוני
      • ניהול סיכונים: מפתח לפתרון עוני
      • עוני: איך מודדים אותו?
      • שכר מינימום
    • ערוצי התקשרות
      • אתרי חדשות: זה עושה לנו רע
      • רשות השידור: שאלות ותשובות
    • פוליטיקאים וכלכלה
      • משל על יין ויוקר המחיה
      • פוליטיקאים: למה הם פוגעים בנו?
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • תחבורה
      • איך פותרים פקקים?
      • כמה עולה חניה חינם?
    • פנסיה
      • מודל הפנסיה הצ'יליאני
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • עשרה כלים לחיים
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
    • קבוצת הדיונים
    • טוויטר
    • אינסטגרם
    • יוטיוב
    • הספרייה
  • צור קשר
    • תנאי שימוש
  • דף הבית
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
  • פטראון – קבלו את הפוסטים לפני כולם
  • טלגרם – כל הכלכלנים במקום אחד
  • אינסטגרם
  • המלצות ספרים
  • איך מודדים כלכלה?
  • ההייטק הישראלי
  • חקלאות
  • מושגים בסיסיים
  • מערכות חינוך בעולם
  • מערכת החינוך בישראל
  • משבר הדיור
  • משברים כלכליים
  • עשרה כלים לחיים
  • תנאי שימוש
  • צור קשר
נתניהו מקבל את החשבון של משה כחלון ופתאום טוען שמזייפים חשבוניות
ראשי » פייסבוק » נתניהו מקבל את החשבון של משה כחלון ופתאום טוען שמזייפים חשבוניות

נתניהו מקבל את החשבון של משה כחלון ופתאום טוען שמזייפים חשבוניות

טום קרגנבילד ינואר 30, 2020 10:05 אין תגובות


לפני שבועיים ראש הממשלה וחברי הממשלה ניהלו ישיבה כדי לקבל את תחזית האוצר לגבי גובה הגירעון הצפוי לשנה הבאה. בישיבה הזאת האוצר חשף נתונים מקצועיים שכולנו יודעים. הגירעון של הממשלה משתולל, החובות שלנו גדלים ואם לא נטפל בבעיה בהקדם, דבר שקשה לעשות בזמן ממשלת מעבר, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בצרות כלכליות.

כמו שמסבירה הכתבה של מירב ארלוזורוב בדה-מרקר: " כשראו השרים את תחזית הגירעון המעודכנת ל-2021, 4.2%, פרצה סערה. השרים תקפו את פקידי האוצר בטענות שונות, החל בכך שהנתונים אינם ברורים והאוצר אינו מסביר את חישוביו, וכלה בכך שהדיון עקר מכיוון שהממשלה נדרשת לאשר את הנתונים ולא לעשות דבר בנוגע להם. שר הכלכלה, אלי כהן, צעק שהוא אינו מוכן לקבל החלטת ממשלה המאשרת גירעון של 4.2%, וכמובן שמכל עבר הטיחו בפקידי האוצר שהם מביאים בכוונה נתוני גירעון מנופחים במטרה להשחיר את פניה של ממשלת נתניהו.

"שיאו של הפיצוץ היה כשראש הממשלה, לפחות להבנת חלק מהמשתתפים, זרק את תחזית הנומרטור לפח. ככל הנראה ראש הממשלה התרעם על כך שתחזית הגירעון ל-2021 היתה 4.2%, והודיע שלפי דעתו הגירעון יהיה 3.3%-3%. מדוע ועל סמך מה? נדע כנראה רק בשבוע הבא, כאשר הדיון על אישור תחזית הנומרטור בממשלה יחודש".

מה שמדהים בעיני בסיטואציה שנוצרה זה שילוב הנסיבות וביש המזל שהרס את הבסיס שעליו נשענים פופוליסטים כלכליים. לפני סבב הבחירות הראשון של שנת 2019, משה כחלון הצהיר בצורה פומבית בראיון לכלכליסט: "אני צופה ש־2019 תהיה שנה טובה. תזכרו ותצטטו אותי – 2019 תהיה שנה טובה". כשהמראיין שאל את כחלון: "ואם תתבדה?" כחלון ענה: "אז יהיה פה שר אוצר שישב וינהל דיונים. כרגע התחזיות שלנו ל2019 הן תחזיות של כלכלה טובה. אם הן לא יתממשו, נעבוד על בסיס נתוני האמת ולא על בסיס השערות של כל מיני מומחים מטעם עצמם שכשמאמתים אותם עם נתוני האמת הם אומרים שהנתונים שופצו ויופו".

האמירה הקטנה הזאת חושפת את הבסיס הרעיוני של שר האוצר הפופוליסט. "אני אבזבז כמה שאני רוצה ומישהו אחר יצטרך לטפל בבעיה". בתחילת 2019 הדברים עוד לא נראו גרועים כמו היום. הפוליטיקאים היו בטוחים שתקום ממשלה, הציבור יצביע פחות או יותר לאותן המפלגות ומישהו יטפל בצרות הכלכליות בלי שאף אחד מהאחראים יצטרך לשלם מחיר פוליטי כבד.

הבעיה הגדולה נוצרה כשאותה חבורה "חברתית" של חסרי האחריות בממשלה גילתה שהיא בעצם צריכה להתמודד עם נתונים כלכליים גרועים וגירעון תופח בזמן שהיא ממשיכה להתמודד עם מערכת בחירות שלישית. באופן אירוני, שהפופוליסטים לא חזו, החשבון הגיע ומישהו חייב לשלם אותו ופתאום עכשיו תחזיות משרד האוצר הפכו ללא מקצועיות ופתאום הפקידים באוצר מנסים להפיל ראש ממשלה מכהן.

חברי מפלגת הליכוד בהחלט צודקים שמדובר בתוכנית שמאלנית להפלת הממשלה. הבעיה היחידה היא שמי שיישם את התוכנית בהצלחה הם חברי הליכוד שלפני כן היו מפלגת כולנו, תוך שיתוף פעולה מלא מראש הממשלה וחברי הליכוד הוותיקים. לא רק שראש הממשלה נתן יד חופשית לחוסר האחריות של שר האוצר, משה כחלון, הוא גייס את החבורה לתוך מפלגת הליכוד.

כעת ששר האוצר, משה כחלון, הכריז על פרישה, לא נשאר אלא להאשים את האוצר בתחזית שקרית שמנסה להפיל ממשלה מכהנת. זה לא ממש משנה שהתחזית יותר נמוכה מזאת של בנק ישראל, זה לא משנה שהתחזית תואמת תחזית קודמת של האוצר שהזהירה מפני מצב של אי הקמת ממשלה וחוסר טיפול בגירעון וזה לא משנה שלאורך ארבע שנים, כלכלנים ואנשי מקצוע רבים הזהירו את הממשלה מפני חוסר האחריות והבזבוז שלה.

החלק העצוב באמת הוא שמי שיקבל את החשבון יהיו אזרחי ישראל. אנחנו נשלם ריביות, אנחנו נצטרך להתמודד עם פגיעה בדירוג האשראי של ישראל ואנחנו אלו שממשיכים לזכות בפוליטיקאים בינוניים ביותר שמנסים לעשות סיבוב פוליטי על חשבון החלשים ביותר מבין אזרחי ישראל.

לצערי מערכת הבחירות הקרובה, כמו גם הקודמות, לא מציעה אלטרנטיבות מרשימות במיוחד. הרשימות השונות כוללות פופוליזם וחוסר אחריות בכל המפלגות וללא שום קשר למחנה שבו הן נמצאות. רוב המפלגות מבטיחות לדאוג לקבוצות לחץ, ליישם פתרונות מזיקים לבעיות חשובות או שכוללות אנשים שקשה לסמוך עליהם שיבצעו את מה שהם מבטיחים. עד שאנחנו לא נדרוש אחריות תקציבית ופתרונות כלכליים מוכחים, אנחנו נמשיך לקבל את אותו הפופוליזם ופוליטיקאים שמאשימים את העובדים שהם מנהלים במקום לקחת אחריות על ההחלטות הניהוליות שהם לקחו בעצמם.

***
התמונה בפוסט שייכת לKobi Gideon
https://www.flickr.com/people/government_press_office
פוסט זה נכתב בחסות תומכי הפטראון המובילים:
שילוט שילת – פתרונות שילוט מתקדמים – http://www.shilut.net – 089799899

הומאיגד – העשרה פיננסית לצעירים – http://www.homygod.org

התורם Yam Mesicka וקבוצת הטלגרם "שיט טכנולוגי": https://t.me/shiftech

התורם גלעד מוצפי

מאני טוקס Money Talks – ערוץ חדש בנושא מניות והשווקים הפיננסיים! – http://bit.ly/2MNvU27
***

לכתבות נוספות בנושאי הגירעון:
http://bit.ly/2HYynoc

לכתבה המלאה של מירב ארלוזורוב בדה מרקר:
http://bit.ly/2Tygov3

לראיון המלא של משה כחלון בכלכליסט:
http://bit.ly/30wMUiG




הצטרפו בתור תומכי פטראון

Share this:

  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)

קשור

ישראל משה_כחלון פייסבוק

אודות המחבר

Tom Kregenbild להציג את כל הפוסטים של טום קרגנבילד

המייסד של האתר "כלכלה קלה", אתר שהוקם במטרה להנגיש ידע כלכלי בצורה פשוטה, ברורה ואקטואלית

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

אל תפספסו דבר

הצטרפו בתור תומכי פטראון

כלכלה קלה בפייסבוק

ציוצים של כלכלה קלה

כלכלה קלה באינסטגרם

ערוץ הטלגרם של כלכלה קלה
ארכיונים
  • ספטמבר 2020
  • אוגוסט 2020
  • יולי 2020
  • יוני 2020
  • מאי 2020
  • אפריל 2020
  • מרץ 2020
  • פברואר 2020
  • ינואר 2020
  • דצמבר 2019
  • נובמבר 2019
  • אוקטובר 2019
  • ספטמבר 2019
  • אוגוסט 2019
  • יולי 2019
  • יוני 2019
  • מאי 2019
  • אפריל 2019
  • מרץ 2019
  • פברואר 2019
  • ינואר 2019
  • דצמבר 2018
  • נובמבר 2018
  • אוקטובר 2018
  • ספטמבר 2018
  • אוגוסט 2018
  • יולי 2018
  • יוני 2018
  • מאי 2018
  • אפריל 2018
  • מרץ 2018
  • פברואר 2018
  • ינואר 2018
  • דצמבר 2017
  • נובמבר 2017
  • אוקטובר 2017
  • ספטמבר 2017
  • אוגוסט 2017
  • יולי 2017
  • יוני 2017
  • מאי 2017
  • אפריל 2017
  • מרץ 2017
  • ינואר 2017
  • דצמבר 2016
  • נובמבר 2016
נושאים
איכות_הסביבה איכות הסביבה אירוויזיון אירופה ארצות הברית בידור ביטחון דוח_מבקר_המדינה הייטק הסתדרות העולם הערבי השכלה ועדי עובדים חופשה חינוך חקלאות טכנולוגיה יבוא ישראל מזון מחירים מיסים מערכת החינוך משבר_הדיור משרד_האוצר נדל"ן סטודנטים סין עוני עסקים פודקסט פוליטיקה פייסבוק פשע ציטוט_כלכלי ציטוט כלכלי קולנוע קומוניזם קורונה קפיטליזם רגולציה רווחה תחבורה תיירות תעופה
אודות כלכלה קלה

חיי היום יום שלנו כוללים שימוש בכסף, החלטות כלכליות וניסיון לעשות שימוש חכם במשאבים מצומצמים שעומדים לרשותנו.

 

למרות שנים של לימודים בבית הספר ובאוניברסיטה, מעטים מאתנו זוכים ללמוד על כלכלה, על איך היא פועלת ואיך היא יכולה לעזור לנו לשפר את חיינו.

 

המטרה של "כלכלה קלה" היא לעזור להנגיש את הידע הכלכלי שכל כך נחוץ לרבים מאיתנו בשפה קלה נגישה ואקטואלית.

RSS

RSS Feed

Theme by Pojo.me - WordPress Themes
Design by Elementor
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס