כלכלה קלה
  • ראשי
  • כלכלה למתחילים
    • פוסטים קצרים מפייסבוק
    • מושגים בסיסיים
      • איך קובעים שווי אמיתי של מוצר?
      • היד הנעלמה: מה זה אומר?
      • חלוקת עבודה והתמקצעות
      • מחירים: מה זה בכלל?
      • מלתוסיאניזם: כשכל האוכל יגמר
      • קללת משאבי הטבע
      • שכר מינימום
      • בועה: מה זה? ואיך היא נוצרת?
    • איך מודדים כלכלה?
      • איך משווים בין מדינות בעולם?
      • מדד החופש הכלכלי
      • מה זה מדד קלות עשיית עסקים?
      • מדד קלות עשיית עסקים 2019
      • עוני: איך מודדים אותו?
    • למה צריך קפיטליזם?
      • קוריאה: קפיטליזם מול קומוניזם
      • חברות ממשלתיות מול פרטיות
      • עושר מול אושר: מה עדיף?
    • צמיחה כלכלית
      • אתגרי המדינות המפותחות
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • סין: הדרך להשתלטות על העולם
  • כלכלה לפי נושאים
    • איכות הסביבה
      • השפעות חיצוניות
        • חלק א': סוגי השפעות חיצוניות
        • חלק ב': דיג יתר
        • חלק ג': הפתרונות
        • חלק ד': ההתחממות הגלובלית
    • הייטק
      • חלק א': תמצית תולדות ההייטק
      • חלק ב': למה השכר הגבוה?
      • חלק ג': מחסור בעובדי הייטק
      • חלק ד': השפעות על השכר
    • חירות
      • חופש וחירות: מה המחיר שלהם?
    • כלכלה מהעבר
      • תקופת הצנע
    • חינוך בישראל
      • למה כל כך קשה לגייס מורים טובים?
      • למה כל כך קשה לנהל בית ספר?
      • אזורי רישום ובחירת הורים
      • האם באמת חסרים מורים?
      • איכות ההוראה
      • מי באמת מחליט מה קורה בכיתה?
      • למה קשה לגייס מנהלים טובים?
      • זה לא (רק) עניין של כסף
      • למה אי אפשר למצוא מנהלים?
      • למה כל כך קשה להקים בית ספר חדש?
      • מעורבות הורים
      • תוצאות מבחני פיזה
      • פיזה 2018: סיפור שתי מערכות החינוך
      • פיזה 2018: המגזר שאף אחד לא מודד
      • פיזה 2018: מה ניסינו? ולמה זה נכשל?
    • מערכות חינוך בעולם
      • חלק א': מצב החינוך בעולם
      • חלק ד': הקיצונית של דרום קוריאה
      • חלק ב': חינוך בסין
      • חלק ה': יפן – הקהילה מול הפרט
      • חלק ג': חינוך בהונג קונג וסינגפור
      • חלק ו': הנשק הסודי של פינלנד
      • חלק ז': החינוך המקצועי בשוויץ
      • חלק ח': הסיפור המורכב של קנדה
      • חלק ט': אסטוניה המפתיעה
      • חלק י': איך בונים מערכת חינוך?
      • בתי ספר פרטיים באפריקה
    • חקלאות
      • המחסור בחמאה
      • צה"ל צריך לסבסד חקלאים?
      • הרפורמה האירופאית: חלק א'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ב'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ג'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק א'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ב'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ג'
      • הולנד: אימפריית החקלאות של אירופה
    • מלחמות אסונות וכלכלה
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • ארגונים ההומניטריים: טוב או רע?
    • משבר הדיור
      • באמת יש בועת נדל"ן?
      • למה דווקא תל אביב?
      • מס דירה שלישית
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • משברים כלכליים
      • חלק א': הפאניקה של 1907
      • חלק ב': הקריסה של 1929
      • חלק ג': משבר הסאבפריים 2008
      • חלק ד': המשבר הכלכלי של יוון
    • נלחמים בעוני
      • ניהול סיכונים: מפתח לפתרון עוני
      • עוני: איך מודדים אותו?
      • שכר מינימום
    • ערוצי התקשרות
      • אתרי חדשות: זה עושה לנו רע
      • רשות השידור: שאלות ותשובות
    • פוליטיקאים וכלכלה
      • משל על יין ויוקר המחיה
      • פוליטיקאים: למה הם פוגעים בנו?
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • תחבורה
      • איך פותרים פקקים?
      • כמה עולה חניה חינם?
    • פנסיה
      • מודל הפנסיה הצ'יליאני
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • עשרה כלים לחיים
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
    • קבוצת הדיונים
    • טוויטר
    • אינסטגרם
    • יוטיוב
    • הספרייה
  • צור קשר
    • תנאי שימוש
  • דף הבית
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
  • פטראון – קבלו את הפוסטים לפני כולם
  • טלגרם – כל הכלכלנים במקום אחד
  • אינסטגרם
  • המלצות ספרים
  • איך מודדים כלכלה?
  • ההייטק הישראלי
  • חקלאות
  • מושגים בסיסיים
  • מערכות חינוך בעולם
  • מערכת החינוך בישראל
  • משבר הדיור
  • משברים כלכליים
  • עשרה כלים לחיים
  • תנאי שימוש
  • צור קשר
כלכלה קלה
  • ראשי
  • כלכלה למתחילים
    • פוסטים קצרים מפייסבוק
    • מושגים בסיסיים
      • איך קובעים שווי אמיתי של מוצר?
      • היד הנעלמה: מה זה אומר?
      • חלוקת עבודה והתמקצעות
      • מחירים: מה זה בכלל?
      • מלתוסיאניזם: כשכל האוכל יגמר
      • קללת משאבי הטבע
      • שכר מינימום
      • בועה: מה זה? ואיך היא נוצרת?
    • איך מודדים כלכלה?
      • איך משווים בין מדינות בעולם?
      • מדד החופש הכלכלי
      • מה זה מדד קלות עשיית עסקים?
      • מדד קלות עשיית עסקים 2019
      • עוני: איך מודדים אותו?
    • למה צריך קפיטליזם?
      • קוריאה: קפיטליזם מול קומוניזם
      • חברות ממשלתיות מול פרטיות
      • עושר מול אושר: מה עדיף?
    • צמיחה כלכלית
      • אתגרי המדינות המפותחות
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • סין: הדרך להשתלטות על העולם
  • כלכלה לפי נושאים
    • איכות הסביבה
      • השפעות חיצוניות
        • חלק א': סוגי השפעות חיצוניות
        • חלק ב': דיג יתר
        • חלק ג': הפתרונות
        • חלק ד': ההתחממות הגלובלית
    • הייטק
      • חלק א': תמצית תולדות ההייטק
      • חלק ב': למה השכר הגבוה?
      • חלק ג': מחסור בעובדי הייטק
      • חלק ד': השפעות על השכר
    • חירות
      • חופש וחירות: מה המחיר שלהם?
    • כלכלה מהעבר
      • תקופת הצנע
    • חינוך בישראל
      • למה כל כך קשה לגייס מורים טובים?
      • למה כל כך קשה לנהל בית ספר?
      • אזורי רישום ובחירת הורים
      • האם באמת חסרים מורים?
      • איכות ההוראה
      • מי באמת מחליט מה קורה בכיתה?
      • למה קשה לגייס מנהלים טובים?
      • זה לא (רק) עניין של כסף
      • למה אי אפשר למצוא מנהלים?
      • למה כל כך קשה להקים בית ספר חדש?
      • מעורבות הורים
      • תוצאות מבחני פיזה
      • פיזה 2018: סיפור שתי מערכות החינוך
      • פיזה 2018: המגזר שאף אחד לא מודד
      • פיזה 2018: מה ניסינו? ולמה זה נכשל?
    • מערכות חינוך בעולם
      • חלק א': מצב החינוך בעולם
      • חלק ד': הקיצונית של דרום קוריאה
      • חלק ב': חינוך בסין
      • חלק ה': יפן – הקהילה מול הפרט
      • חלק ג': חינוך בהונג קונג וסינגפור
      • חלק ו': הנשק הסודי של פינלנד
      • חלק ז': החינוך המקצועי בשוויץ
      • חלק ח': הסיפור המורכב של קנדה
      • חלק ט': אסטוניה המפתיעה
      • חלק י': איך בונים מערכת חינוך?
      • בתי ספר פרטיים באפריקה
    • חקלאות
      • המחסור בחמאה
      • צה"ל צריך לסבסד חקלאים?
      • הרפורמה האירופאית: חלק א'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ב'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ג'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק א'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ב'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ג'
      • הולנד: אימפריית החקלאות של אירופה
    • מלחמות אסונות וכלכלה
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • ארגונים ההומניטריים: טוב או רע?
    • משבר הדיור
      • באמת יש בועת נדל"ן?
      • למה דווקא תל אביב?
      • מס דירה שלישית
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • משברים כלכליים
      • חלק א': הפאניקה של 1907
      • חלק ב': הקריסה של 1929
      • חלק ג': משבר הסאבפריים 2008
      • חלק ד': המשבר הכלכלי של יוון
    • נלחמים בעוני
      • ניהול סיכונים: מפתח לפתרון עוני
      • עוני: איך מודדים אותו?
      • שכר מינימום
    • ערוצי התקשרות
      • אתרי חדשות: זה עושה לנו רע
      • רשות השידור: שאלות ותשובות
    • פוליטיקאים וכלכלה
      • משל על יין ויוקר המחיה
      • פוליטיקאים: למה הם פוגעים בנו?
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • תחבורה
      • איך פותרים פקקים?
      • כמה עולה חניה חינם?
    • פנסיה
      • מודל הפנסיה הצ'יליאני
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • עשרה כלים לחיים
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
    • קבוצת הדיונים
    • טוויטר
    • אינסטגרם
    • יוטיוב
    • הספרייה
  • צור קשר
    • תנאי שימוש
  • דף הבית
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
  • פטראון – קבלו את הפוסטים לפני כולם
  • טלגרם – כל הכלכלנים במקום אחד
  • אינסטגרם
  • המלצות ספרים
  • איך מודדים כלכלה?
  • ההייטק הישראלי
  • חקלאות
  • מושגים בסיסיים
  • מערכות חינוך בעולם
  • מערכת החינוך בישראל
  • משבר הדיור
  • משברים כלכליים
  • עשרה כלים לחיים
  • תנאי שימוש
  • צור קשר
סיכום תקופת כחלון – חלק ב': האיש שחיפש פתרונות מהירים למשבר דיור מורכב
ראשי » פייסבוק » סיכום תקופת כחלון – חלק ב': האיש שחיפש פתרונות מהירים למשבר דיור מורכב

סיכום תקופת כחלון – חלק ב': האיש שחיפש פתרונות מהירים למשבר דיור מורכב

טום קרגנבילד ינואר 27, 2020 10:02 אין תגובות


הערה: סדרת הפוסטים שמסכמת את כהונתו של משה כחלון הוגרלה מבין תומכי הפטראון. רוצים להשתתף בהגרלה של החודש הבא? הצטרפו בתמיכה חודשית שקטנה ממחיר של כוס קפה ותוכלו להציע רעיונות משלכם: https://www.patreon.com/easyconomy

לפני שבועיים שר האוצר, משה כחלון, הודיע כי הוא פורש מתפקידו ומהחיים הפוליטיים. בחלק הראשון בסדרה שמסכמת את תקופתו דיברנו על תפקיד האכפתיות. על כך שהבעת אמפתיה היא חשובה מאוד, במיוחד ברמה הפוליטית, אך היא לא מהווה תחליף לפתרון אמיתי של בעיות. מצד שני דיברנו על כך שללא הבעת דאגה אמיתית ושיווק נכון של פתרונות נכונים, פוליטיקאים לא יצליחו לקדם מדיניות, מוצלחת ככל שתהיה, ולזכות בתמיכה ציבורית לאורך זמן.

החלק הראשון: https://www.facebook.com/259724374505262/posts/789591088185252/

כעת, בחלק השני, אנחנו נתמקד במשבר הדיור, גולת הכותרת של המדיניות הכחלונית. משה כחלון נכנס לתפקידו ב-14 במאי, 2015, ארבע שנים לאחר המחאה החברתית, ובתור מחליף ליאיר לפיד שהבטיח לתקן בדיוק את אותן הבעיות, אך לא הצליח להביא לפתרונות מוצלחים. הקמפיין של כחלון התבסס על ההצלחה הציבורית של רפורמת הסלולר שהחל השר אריאל אטיאס והבטיח להביא להוזלת מחירים גם בתחום הדיור. כדי לבנות אמון מול ציבור הבוחרים, משה כחלון אפילו הבטיח להתפטר במידה ולא יצליח להוזיל את מחירי הדיור.

המדיניות הגדולה של משה כחלון בתחום הדיור הייתה הרחבה גדולה מאוד של תכנית קיימת בשם "מחיר למשתכן". הרעיון של התוכנית הוא להוציא למכרז קרקעות עם דרישות ממשלתיות ספציפיות ולמכור את הקרקע בהנחה משמעותית לקבלן שיסכים לבצע את הפרויקט במחיר הנמוך ביותר. בצורה הזאת הממשלה בעצם הופכת לסוג של קונה חזק מאוד בשוק, יוצרת תיווך בין הקונים לבין המוכרים ומסבסדת את מחיר הדירה על ידי מכירה של קרקעות במחיר מוזל. משה כחלון לא המציא את התוכנית, שפעלה עוד בשנות ה-90, אלא הרחיב את הקריטריונים לקניית הדירה דרכה, הרחיב את התקציבים והפך אותה לנגישה לכל זוג צעיר בישראל.

בגלל שמשה כחלון הרחיב את הקריטריונים לזכאות, כמות האזרחים שרצו להשתתף בתוכנית הפכה להיות גדולה משמעותית מהיצע הדירות ולכן משרד האוצר נאלץ לייצר מנגנון חלוקה חדש שלא מבוסס על מחירים אלא על הגרלות. הבעיה הראשונה בשיטה היא בכך שמשלמי מיסים שלא זוכים בהגרלה מסבסדים את אלו שכן זוכים בה. הדבר דומה לכך שנשתמש בכספי מיסים על מנת לחלק פרסי לוטו ובצורה הזאת נחליף את הביטוח הלאומי. מדובר ברעיון מזיק מאוד בגלל שהוא עוזר לקבוצה אחת שמתקשה לקנות דירה על חשבון קבוצה אחרת שמתמודדת עם אותה הבעיה.

בעיה נוספת במחיר למשתכן קשורה בכך שמדובר בתוכנית רגרסיבית אשר פוגעת בחלשים ועוזרת הכי הרבה לחזקים. מאחר שהזוכים בתוכנית הם אנשים שהצליחו לחסוך מספיק כסף כדי לקבל משכנתא, מי שממן אותם הם אנשים שאין להם מספיק הון על מנת לקנות דירה והם אלו שמממנים את הזוכים. בנוסף, ההנחות של מחיר למשתכן בנויות בצורה כזאת שמי שקונה דירה יותר יקרה מקבל הנחה כספית יותר גדולה. המשמעות היא שמי שמרוויח הכי הרבה מהתוכנית הם אנשים שקונים דירות יקרות מאוד בערים כמו הרצליה. לעומת זאת תושבי הפריפריה או אזרחים בעלי אמצעים יותר מוגבלים מקבלים הנחות יותר קטנות. מדובר במדיניות רווחה ממשלתית שבאופן מוצהר לוקחת מהחלשים ומעבירה לחזקים. האם זה הימין החברתי שמפלגת כולנו ניסתה לקדם?

משה כחלון לא עצר רק במחיר למשתכן ובמשך תקופה ארוכה קידם גם את מס דירה שלישית. הרעיון בתוכנית היה להטיל מס כל כך גבוה על בעלי שלוש דירות או יותר, עד שהם יחליטו למכור את הדירות ולעבור לאפיקי השקעה אחרים. הבעיה ברעיון קשורה בהסתכלות צרה על שוק הדיור ובהסתכלות רק על הטווח הקצר.

למרות שמשה כחלון הציג את המשקיעים בתור אויבי המשק הישראלי, בפועל אלו הם האנשים שמשכירים דירות בישראל ובלעדיהם אזרחים לא יוכלו למצוא דירות להשכרה. מס דירה שלישית התעלם לגמרי מכך שאי אפשר לעזור לאזרחים לקנות דירות תוך כדי התעלמות משוק השכירות. מעבר לעובדה שחלק מהמשקיעים היו פשוט מגלגלים את המחיר לשוכרים ומקשים עליהם לחסוך מספיק כסף לדירה, אלו שהיו מוכרים את הדירה היו מוציאים אותה משוק השכירות ומעבירים אותה לשוק המכירה. בטווח הקצר היינו רואים שוכרים שקונים את הדירה ונעלמים משוק השכירות אבל בטווח הארוך היה נוצר תמריץ לא להשקיע בדירות להשכרה וצעירים חדשים שהיו מצטרפים אל שוק השכירות היו מגלים מחירי דירות גבוהים יותר, היצע יותר מצומצם ובעלי דירות שמחזיקים בכל הכוח בשוק, אפילו יותר ממה שקורה היום. בהתחשב בכך שצעירים לא מתחילים עם מאות אלפי שקלים בחשבון הבנק הדבר היה יוצר נזק כואב מאוד לצעירים ומקשה עליהם לחסוך לדירה. למזלנו בית המשפט הפיל את החוק לאחר שמשה כחלון ניסה להעביר אותו בצורה לא דמוקרטית באישון לילה ולשמחתנו משה כחלון לא המשיך להתעקש על החוק הגרוע והלא חברתי הזה.

הדבר האחרון המהותי שמשה כחלון התמקד בו הייתה מדיניות להגדלת היצע הדירות בישראל. משה כחלון הצליח להגדיל את היצע הדירות בישראל ולהגדיל את התחלות הבנייה מ-30 אלף דירות ל-50 אלף דירות בשנה. למרות שמדובר בגידול משמעותי, חשוב לשים לב שמחקר של פרופסור צבי אקשטיין, שבחן את הנושא ולקח בחשבון את הגידול באוכלוסייה הישראלית, מצא כי אנחנו צריכים לבנות 80 אלף דירות חדשות בכל שנה על מנת להתמודד עם המציאות ולפצות על המחסור בבנייה משנים קודמות. בנוסף, הגרלות מחיר למשתכן יצרו מצב שנבנו שכונות שלמות באזורים בארץ שאין בהם כלל ביקוש. במצב שבו אנשים לא רוצים לחיות בדירות שנמצאות רחוק ממקומות עבודה או שקנו את הדירות רק עבור הנחה ממשלתית ומכירה בשלב מאוחר יותר, קשה לומר שאפשר לספור את הדירות הללו בתור עזרה למשבר הדיור.

בשורה התחתונה פתרונות הדיור של משה כחלון היו כישלון גדול מאוד. עליית מחירי הדיור התמתנה מעט אך ממשיכה, התחלות הבניה לא מספקות ומדיניות הרווחה שיצר עוזרות לעשירים על חשבון העניים. מעבר ליישום הגרוע של הפתרונות, משה כחלון לא הצליח לפתור את בעיית הארנונה שגורמת לכך שראשי עיר מפסידים מתושבים חדשים ומתנגדים לבנייה למטרת מגורים בשטח העיר שלהם. משה כחלון גם לא פתר את בעיית הרגולציה הקשה בענף הנדל"ן, זאת שגורמת לבנייה של שכונה חדשה להיגרר 15 שנים שרובן תקועות בביורוקרטיה ודיבורים. למרות האכפתיות והדגש על בעיה מורכבת, משה כחלון בזבז את הזמן ואת כספם של אזרחי ישראל, שימר את הנזק והוסיף אליו עוד בעיות חדשות.

***
התמונה בפוסט שייכת לEduard Marmet
https://www.flickr.com/people/143134673@N07
פוסט זה נכתב בחסות תומכי הפטראון המובילים:
שילוט שילת– פתרונות שילוט מתקדמים – http://www.shilut.net – 089799899

הומאיגד – העשרה פיננסית לצעירים – http://www.homygod.org

התורם Yam Mesicka וקבוצת הטלגרם "שיט טכנולוגי": https://t.me/shiftech

התורם גלעד מוצפי

מאני טוקס Money Talks – ערוץ חדש בנושא מניות והשווקים הפיננסיים! – http://bit.ly/2MNvU27
***

לכתבות נוספות בנושאי משה כחלון:
http://bit.ly/30uMLMH




הצטרפו בתור תומכי פטראון

Share this:

  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)

קשור

ישראל מיסים משה_כחלון נדל"ן פוליטיקה פייסבוק

אודות המחבר

Tom Kregenbild להציג את כל הפוסטים של טום קרגנבילד

המייסד של האתר "כלכלה קלה", אתר שהוקם במטרה להנגיש ידע כלכלי בצורה פשוטה, ברורה ואקטואלית

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

אל תפספסו דבר

הצטרפו בתור תומכי פטראון

כלכלה קלה בפייסבוק

ציוצים של כלכלה קלה

כלכלה קלה באינסטגרם

ערוץ הטלגרם של כלכלה קלה
ארכיונים
  • ספטמבר 2020
  • אוגוסט 2020
  • יולי 2020
  • יוני 2020
  • מאי 2020
  • אפריל 2020
  • מרץ 2020
  • פברואר 2020
  • ינואר 2020
  • דצמבר 2019
  • נובמבר 2019
  • אוקטובר 2019
  • ספטמבר 2019
  • אוגוסט 2019
  • יולי 2019
  • יוני 2019
  • מאי 2019
  • אפריל 2019
  • מרץ 2019
  • פברואר 2019
  • ינואר 2019
  • דצמבר 2018
  • נובמבר 2018
  • אוקטובר 2018
  • ספטמבר 2018
  • אוגוסט 2018
  • יולי 2018
  • יוני 2018
  • מאי 2018
  • אפריל 2018
  • מרץ 2018
  • פברואר 2018
  • ינואר 2018
  • דצמבר 2017
  • נובמבר 2017
  • אוקטובר 2017
  • ספטמבר 2017
  • אוגוסט 2017
  • יולי 2017
  • יוני 2017
  • מאי 2017
  • אפריל 2017
  • מרץ 2017
  • ינואר 2017
  • דצמבר 2016
  • נובמבר 2016
נושאים
איכות_הסביבה איכות הסביבה אירוויזיון אירופה ארצות הברית בידור ביטחון דוח_מבקר_המדינה הייטק הסתדרות העולם הערבי השכלה ועדי עובדים חופשה חינוך חקלאות טכנולוגיה יבוא ישראל מזון מחירים מיסים מערכת החינוך משבר_הדיור משרד_האוצר נדל"ן סטודנטים סין עוני עסקים פודקסט פוליטיקה פייסבוק פשע ציטוט_כלכלי ציטוט כלכלי קולנוע קומוניזם קורונה קפיטליזם רגולציה רווחה תחבורה תיירות תעופה
אודות כלכלה קלה

חיי היום יום שלנו כוללים שימוש בכסף, החלטות כלכליות וניסיון לעשות שימוש חכם במשאבים מצומצמים שעומדים לרשותנו.

 

למרות שנים של לימודים בבית הספר ובאוניברסיטה, מעטים מאתנו זוכים ללמוד על כלכלה, על איך היא פועלת ואיך היא יכולה לעזור לנו לשפר את חיינו.

 

המטרה של "כלכלה קלה" היא לעזור להנגיש את הידע הכלכלי שכל כך נחוץ לרבים מאיתנו בשפה קלה נגישה ואקטואלית.

RSS

RSS Feed

Theme by Pojo.me - WordPress Themes
Design by Elementor
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס