כלכלה קלה
  • ראשי
  • כלכלה למתחילים
    • פוסטים קצרים מפייסבוק
    • מושגים בסיסיים
      • איך קובעים שווי אמיתי של מוצר?
      • היד הנעלמה: מה זה אומר?
      • חלוקת עבודה והתמקצעות
      • מחירים: מה זה בכלל?
      • מלתוסיאניזם: כשכל האוכל יגמר
      • קללת משאבי הטבע
      • שכר מינימום
      • בועה: מה זה? ואיך היא נוצרת?
    • איך מודדים כלכלה?
      • איך משווים בין מדינות בעולם?
      • מדד החופש הכלכלי
      • מה זה מדד קלות עשיית עסקים?
      • מדד קלות עשיית עסקים 2019
      • עוני: איך מודדים אותו?
    • למה צריך קפיטליזם?
      • קוריאה: קפיטליזם מול קומוניזם
      • חברות ממשלתיות מול פרטיות
      • עושר מול אושר: מה עדיף?
    • צמיחה כלכלית
      • אתגרי המדינות המפותחות
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • סין: הדרך להשתלטות על העולם
  • כלכלה לפי נושאים
    • איכות הסביבה
      • השפעות חיצוניות
        • חלק א': סוגי השפעות חיצוניות
        • חלק ב': דיג יתר
        • חלק ג': הפתרונות
        • חלק ד': ההתחממות הגלובלית
    • הייטק
      • חלק א': תמצית תולדות ההייטק
      • חלק ב': למה השכר הגבוה?
      • חלק ג': מחסור בעובדי הייטק
      • חלק ד': השפעות על השכר
    • חירות
      • חופש וחירות: מה המחיר שלהם?
    • כלכלה מהעבר
      • תקופת הצנע
    • חינוך בישראל
      • למה כל כך קשה לגייס מורים טובים?
      • למה כל כך קשה לנהל בית ספר?
      • אזורי רישום ובחירת הורים
      • האם באמת חסרים מורים?
      • איכות ההוראה
      • מי באמת מחליט מה קורה בכיתה?
      • למה קשה לגייס מנהלים טובים?
      • זה לא (רק) עניין של כסף
      • למה אי אפשר למצוא מנהלים?
      • למה כל כך קשה להקים בית ספר חדש?
      • מעורבות הורים
      • תוצאות מבחני פיזה
      • פיזה 2018: סיפור שתי מערכות החינוך
      • פיזה 2018: המגזר שאף אחד לא מודד
      • פיזה 2018: מה ניסינו? ולמה זה נכשל?
    • מערכות חינוך בעולם
      • חלק א': מצב החינוך בעולם
      • חלק ד': הקיצונית של דרום קוריאה
      • חלק ב': חינוך בסין
      • חלק ה': יפן – הקהילה מול הפרט
      • חלק ג': חינוך בהונג קונג וסינגפור
      • חלק ו': הנשק הסודי של פינלנד
      • חלק ז': החינוך המקצועי בשוויץ
      • חלק ח': הסיפור המורכב של קנדה
      • חלק ט': אסטוניה המפתיעה
      • חלק י': איך בונים מערכת חינוך?
      • בתי ספר פרטיים באפריקה
    • חקלאות
      • המחסור בחמאה
      • צה"ל צריך לסבסד חקלאים?
      • הרפורמה האירופאית: חלק א'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ב'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ג'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק א'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ב'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ג'
      • הולנד: אימפריית החקלאות של אירופה
    • מלחמות אסונות וכלכלה
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • ארגונים ההומניטריים: טוב או רע?
    • משבר הדיור
      • באמת יש בועת נדל"ן?
      • למה דווקא תל אביב?
      • מס דירה שלישית
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • משברים כלכליים
      • חלק א': הפאניקה של 1907
      • חלק ב': הקריסה של 1929
      • חלק ג': משבר הסאבפריים 2008
      • חלק ד': המשבר הכלכלי של יוון
    • נלחמים בעוני
      • ניהול סיכונים: מפתח לפתרון עוני
      • עוני: איך מודדים אותו?
      • שכר מינימום
    • ערוצי התקשרות
      • אתרי חדשות: זה עושה לנו רע
      • רשות השידור: שאלות ותשובות
    • פוליטיקאים וכלכלה
      • משל על יין ויוקר המחיה
      • פוליטיקאים: למה הם פוגעים בנו?
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • תחבורה
      • איך פותרים פקקים?
      • כמה עולה חניה חינם?
    • פנסיה
      • מודל הפנסיה הצ'יליאני
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • עשרה כלים לחיים
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
    • קבוצת הדיונים
    • טוויטר
    • אינסטגרם
    • יוטיוב
    • הספרייה
  • צור קשר
    • תנאי שימוש
  • דף הבית
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
  • פטראון – קבלו את הפוסטים לפני כולם
  • טלגרם – כל הכלכלנים במקום אחד
  • אינסטגרם
  • המלצות ספרים
  • איך מודדים כלכלה?
  • ההייטק הישראלי
  • חקלאות
  • מושגים בסיסיים
  • מערכות חינוך בעולם
  • מערכת החינוך בישראל
  • משבר הדיור
  • משברים כלכליים
  • עשרה כלים לחיים
  • תנאי שימוש
  • צור קשר
כלכלה קלה
  • ראשי
  • כלכלה למתחילים
    • פוסטים קצרים מפייסבוק
    • מושגים בסיסיים
      • איך קובעים שווי אמיתי של מוצר?
      • היד הנעלמה: מה זה אומר?
      • חלוקת עבודה והתמקצעות
      • מחירים: מה זה בכלל?
      • מלתוסיאניזם: כשכל האוכל יגמר
      • קללת משאבי הטבע
      • שכר מינימום
      • בועה: מה זה? ואיך היא נוצרת?
    • איך מודדים כלכלה?
      • איך משווים בין מדינות בעולם?
      • מדד החופש הכלכלי
      • מה זה מדד קלות עשיית עסקים?
      • מדד קלות עשיית עסקים 2019
      • עוני: איך מודדים אותו?
    • למה צריך קפיטליזם?
      • קוריאה: קפיטליזם מול קומוניזם
      • חברות ממשלתיות מול פרטיות
      • עושר מול אושר: מה עדיף?
    • צמיחה כלכלית
      • אתגרי המדינות המפותחות
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • סין: הדרך להשתלטות על העולם
  • כלכלה לפי נושאים
    • איכות הסביבה
      • השפעות חיצוניות
        • חלק א': סוגי השפעות חיצוניות
        • חלק ב': דיג יתר
        • חלק ג': הפתרונות
        • חלק ד': ההתחממות הגלובלית
    • הייטק
      • חלק א': תמצית תולדות ההייטק
      • חלק ב': למה השכר הגבוה?
      • חלק ג': מחסור בעובדי הייטק
      • חלק ד': השפעות על השכר
    • חירות
      • חופש וחירות: מה המחיר שלהם?
    • כלכלה מהעבר
      • תקופת הצנע
    • חינוך בישראל
      • למה כל כך קשה לגייס מורים טובים?
      • למה כל כך קשה לנהל בית ספר?
      • אזורי רישום ובחירת הורים
      • האם באמת חסרים מורים?
      • איכות ההוראה
      • מי באמת מחליט מה קורה בכיתה?
      • למה קשה לגייס מנהלים טובים?
      • זה לא (רק) עניין של כסף
      • למה אי אפשר למצוא מנהלים?
      • למה כל כך קשה להקים בית ספר חדש?
      • מעורבות הורים
      • תוצאות מבחני פיזה
      • פיזה 2018: סיפור שתי מערכות החינוך
      • פיזה 2018: המגזר שאף אחד לא מודד
      • פיזה 2018: מה ניסינו? ולמה זה נכשל?
    • מערכות חינוך בעולם
      • חלק א': מצב החינוך בעולם
      • חלק ד': הקיצונית של דרום קוריאה
      • חלק ב': חינוך בסין
      • חלק ה': יפן – הקהילה מול הפרט
      • חלק ג': חינוך בהונג קונג וסינגפור
      • חלק ו': הנשק הסודי של פינלנד
      • חלק ז': החינוך המקצועי בשוויץ
      • חלק ח': הסיפור המורכב של קנדה
      • חלק ט': אסטוניה המפתיעה
      • חלק י': איך בונים מערכת חינוך?
      • בתי ספר פרטיים באפריקה
    • חקלאות
      • המחסור בחמאה
      • צה"ל צריך לסבסד חקלאים?
      • הרפורמה האירופאית: חלק א'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ב'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ג'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק א'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ב'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ג'
      • הולנד: אימפריית החקלאות של אירופה
    • מלחמות אסונות וכלכלה
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • ארגונים ההומניטריים: טוב או רע?
    • משבר הדיור
      • באמת יש בועת נדל"ן?
      • למה דווקא תל אביב?
      • מס דירה שלישית
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • משברים כלכליים
      • חלק א': הפאניקה של 1907
      • חלק ב': הקריסה של 1929
      • חלק ג': משבר הסאבפריים 2008
      • חלק ד': המשבר הכלכלי של יוון
    • נלחמים בעוני
      • ניהול סיכונים: מפתח לפתרון עוני
      • עוני: איך מודדים אותו?
      • שכר מינימום
    • ערוצי התקשרות
      • אתרי חדשות: זה עושה לנו רע
      • רשות השידור: שאלות ותשובות
    • פוליטיקאים וכלכלה
      • משל על יין ויוקר המחיה
      • פוליטיקאים: למה הם פוגעים בנו?
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • תחבורה
      • איך פותרים פקקים?
      • כמה עולה חניה חינם?
    • פנסיה
      • מודל הפנסיה הצ'יליאני
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • עשרה כלים לחיים
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
    • קבוצת הדיונים
    • טוויטר
    • אינסטגרם
    • יוטיוב
    • הספרייה
  • צור קשר
    • תנאי שימוש
  • דף הבית
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
  • פטראון – קבלו את הפוסטים לפני כולם
  • טלגרם – כל הכלכלנים במקום אחד
  • אינסטגרם
  • המלצות ספרים
  • איך מודדים כלכלה?
  • ההייטק הישראלי
  • חקלאות
  • מושגים בסיסיים
  • מערכות חינוך בעולם
  • מערכת החינוך בישראל
  • משבר הדיור
  • משברים כלכליים
  • עשרה כלים לחיים
  • תנאי שימוש
  • צור קשר
סיכום תקופת כחלון – חלק ד': האיש שחילק מתנות אך שכח לספר לנו שנצטרך לשלם עליהן
ראשי » פייסבוק » סיכום תקופת כחלון – חלק ד': האיש שחילק מתנות אך שכח לספר לנו שנצטרך לשלם עליהן

סיכום תקופת כחלון – חלק ד': האיש שחילק מתנות אך שכח לספר לנו שנצטרך לשלם עליהן

טום קרגנבילד ינואר 29, 2020 09:03 אין תגובות


הערה: סדרת הפוסטים שמסכמת את כהונתו של משה כחלון הוגרלה מבין תומכי הפטראון. רוצים להשתתף בהגרלה של החודש הבא? הצטרפו בתמיכה חודשית שקטנה ממחיר של כוס קפה ותוכלו להציע רעיונות משלכם: https://www.patreon.com/easyconomy

לפני שבועיים שר האוצר, משה כחלון, הודיע כי הוא פורש מתפקידו ומהחיים הפוליטיים. בשלושת החלקים הראשונים דיברנו על הצדדים החיוביים והשליליים בקמפיין האכפתיות של משה כחלון, על הטיפול הלא מוצלח במשבר הדיור ועל הצעדים שנקט לטיפול ביוקר המחיה. בחלק הרביעי והאחרון בסדרה נדבר על המדיניות המזיקה ביותר של משה כחלון – הגירעון, המשחקים הסטטיסטיים והשקרים לציבור.

חלק ראשון: https://katzr.net/d95883

חלק שני: https://katzr.net/1ddf76

חלק שלישי: https://katzr.net/3a14a8

כבר בתחילת הקדנציה של משה כחלון נחשפנו לשר אוצר שהיה מוכן לצאת לקרבות נגד גורמים מקצועיים על מנת לקדם קמפיין אישי פוליטי על חשבון נזק ארוך טווח לציבור. נחשפנו לשקרים כאשר בשנה ספציפית אחת רשות המיסים הצליחה לגייס כמות גדולה מהרגיל של הכנסות בזכות מבצע חד פעמי לגביית מס דיבידנדים ובזכות מספר אקזיטים של חברות בתחום ההייטק. איך שהדברים התפרסמו התחיל קרב תקשורתי אדיר וחסר פרופורציה לכל ההוצאות האפשריות שניתן לבצע בעזרת ההכנסות הגדולות.

במקום לקרר האווירה ולהסביר שמדובר ברווחים חד פעמיים שלא ניתן ליישם על בסיסם הוצאות חברתיות קבועות, משה כחלון בחר להוסיף שמן למדורה ולהכריז שיפתח בסדרה של תוכניות חברתיות על בסיס אותם עודפי גבייה חד פעמיים. היום כשאנחנו יודעים שניפחנו גירעון אדיר, אותם כתבים כלכליים יושבים בשקט, כולם מקווים שלא יזכרו בשטויות שאמרו, אבל החלק העצוב הוא שמי שצעק יותר מכולם היה שר האוצר בעצמו. כך מצאנו את עצמנו עם סדרת התחייבויות חברתיות שהגדילה את ההוצאות על בסיס הכנסות קטנות מידי. כבר אז ראינו את שר האוצר הפופוליסט שמטרתו הייתה רווח פוליטי קצר טווח ויצירת נזק שמישהו אחר יצטרך לטפל בו.

השקרים של משה כחלון לא הסתיימו רק בטענות שקריות לגבי גביית המיסים. משה כחלון גם נקט בסדרת תרגילים חשבונאיים על מנת לחרוג מהמסגרות התקציביות. נגענו בנקודה החשובה הזאת כאשר סקרנו את המאמר המצוין של ד"ר מיכאל שראל בנוגע למדיניות המזיקה של משה כחלון.

"הטריק הראשון ששר האוצר השתמש בו הוא הגדלה שנתית קבועה של יעד הגרעון. הדבר דומה לפגישה שנתית קבועה עם מנהל הבנק על מנת להגדיל את גובה המינוס המותר בחשבון הבנק שלנו כך שבת או בן הזוג לא ישימו לב שהם לא מצליחים להוציא כסף מחשבון הבנק. ככה, בצורה פשוטה, משה כחלון הוסיף לכולנו חובות בגובה 54 מיליארד ₪. את ההטבות קיבלנו היום אבל את המחיר נשלם רק בשנים הבאות כשמשה כחלון וחבריו ימשיכו לתפקידים אחרים" – הפוסט הזה נכתב לפני שנה בדיוק ופרישתו של משה כחלון מוכיחה את הטענה שמשה כחלון לא נשאר לטפל בנזק שיצר ומעביר את האחריות לאחרים.

"שראל מסביר שהגדלת הגרעון היא אפילו יותר חמורה כי היא נעשית בתקופה של צמיחה כלכלית טובה. הדבר דומה לאדם שמרוויח הרבה כסף בעבודה זמנית ולוקח הלוואות גם כשהוא יודע שבעוד מספר חודשים הוא כבר לא ירוויח באותה צורה אבל יצטרך להמשיך לשלם את עלות ההלוואות. המשמעות היא שדווקא בתקופה כלכלית קשה יותר נתקשה לבצע שינויים בהתחייבויות שלקחנו ולא נוכל לצאת ממשבר בלי צעדים כואבים במיוחד" – כעת כשהמערכת הפוליטית תקועה לגמרי ורבים בעולם מתחילים לחשוש ממיתון כלכלי, גם פסקה זאת עלולה לחשוף בפנינו את גודל חוסר האחריות של שר האוצר לשעבר.

לבסוף, משה כחלון גם בחר במספר תרגילים יותר מורכבים וטכניים על מנת שלא לחשוף לציבור את החשבון שיקבל בהמשך: "הצגה של מכירת קרקעות בתור הכנסה למדינה במקום מימוש נכס, הנחה במס על דיבידנדים שהגדילה חד פעמית את הכנסות המדינה על חשבון הכנסות עתידיות, הנפקת אג"ח על בסיס תשלומים ממשלתיים עתידיים, התחייבות לקיצוצים ממשלתיים עתידיים ללא פירוט הקיצוצים (כלומר הבעיה של שר האוצר הבא) ושימוש בהוראת השעה על מנת להתחייב להוצאות ארוכות טווח בלי לתת מקור תקציבי כנדרש על פי חוק הנומרטור".

דעתי האישית היא שתקופתו של משה כחלון מראה לנו עד כמה חוקים כמו חוק הנומרטור הם חוקים קריטיים לניהול תקציב המדינה. התמריצים הפוליטיים שעומדים מול חברי הכנסת והשרים גדולים מכדי לתת יד חופשית וחסרת אחריות לניהול התקציב. המצב הנוכחי גם מוכיח שחוק הנומרטור הוא לא חוק מספק והוא דורש עדכון שימנע את התרגילים הלא מקצועיים של שר האוצר.

אמנם סידרה זאת ניתחה לעומק את הקדנציה של שר האוצר משה כחלון אך נקודה חשובה נוספת קשורה בעובדה שמי שניהל את הממשלה היה ראש הממשלה. נתניהו, בתור מי שמבין ומדבר על חשיבות היציבות הכלכלית הישראלית לביטחון ולרמת החיים של תושבי ישראל, נתן יד חופשית לחוסר האחריות והשקרים של שר האוצר. ברמה הכלכלית, ראש הממשלה נכשל בפיקוח בסיסי על השר שהוא מינה ועל השותפים שהוא בחר להכניס לאחד הגופים הרגישים והחשובים ביותר בישראל.

***
התמונה בפוסט שייכת ל dr. avishai teicher
https://commons.wikimedia.org/wiki/User:Avi1111
פוסט זה נכתב בחסות תומכי הפטראון המובילים:
שילוט שילת – פתרונות שילוט מתקדמים – http://www.shilut.net – 089799899

הומאיגד – העשרה פיננסית לצעירים – http://www.homygod.org

התורם Yam Mesicka וקבוצת הטלגרם "שיט טכנולוגי": https://t.me/shiftech

התורם גלעד מוצפי

מאני טוקס Money Talks – ערוץ חדש בנושא מניות והשווקים הפיננסיים! – http://bit.ly/2MNvU27
***

לכתבות נוספות בנושאי משה כחלון:
http://bit.ly/30uMLMH

לפוסט המלא על התרגילים החשבוניים שביצע משה כחלון:
http://bit.ly/375HL3o




הצטרפו בתור תומכי פטראון

Share this:

  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)

קשור

הייטק ישראל מיסים משה_כחלון עסקים פייסבוק

אודות המחבר

Tom Kregenbild להציג את כל הפוסטים של טום קרגנבילד

המייסד של האתר "כלכלה קלה", אתר שהוקם במטרה להנגיש ידע כלכלי בצורה פשוטה, ברורה ואקטואלית

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

אל תפספסו דבר

הצטרפו בתור תומכי פטראון

כלכלה קלה בפייסבוק

ציוצים של כלכלה קלה

כלכלה קלה באינסטגרם

ערוץ הטלגרם של כלכלה קלה
ארכיונים
  • ספטמבר 2020
  • אוגוסט 2020
  • יולי 2020
  • יוני 2020
  • מאי 2020
  • אפריל 2020
  • מרץ 2020
  • פברואר 2020
  • ינואר 2020
  • דצמבר 2019
  • נובמבר 2019
  • אוקטובר 2019
  • ספטמבר 2019
  • אוגוסט 2019
  • יולי 2019
  • יוני 2019
  • מאי 2019
  • אפריל 2019
  • מרץ 2019
  • פברואר 2019
  • ינואר 2019
  • דצמבר 2018
  • נובמבר 2018
  • אוקטובר 2018
  • ספטמבר 2018
  • אוגוסט 2018
  • יולי 2018
  • יוני 2018
  • מאי 2018
  • אפריל 2018
  • מרץ 2018
  • פברואר 2018
  • ינואר 2018
  • דצמבר 2017
  • נובמבר 2017
  • אוקטובר 2017
  • ספטמבר 2017
  • אוגוסט 2017
  • יולי 2017
  • יוני 2017
  • מאי 2017
  • אפריל 2017
  • מרץ 2017
  • ינואר 2017
  • דצמבר 2016
  • נובמבר 2016
נושאים
איכות_הסביבה איכות הסביבה אירוויזיון אירופה ארצות הברית בידור ביטחון דוח_מבקר_המדינה הייטק הסתדרות העולם הערבי השכלה ועדי עובדים חופשה חינוך חקלאות טכנולוגיה יבוא ישראל מזון מחירים מיסים מערכת החינוך משבר_הדיור משרד_האוצר נדל"ן סטודנטים סין עוני עסקים פודקסט פוליטיקה פייסבוק פשע ציטוט_כלכלי ציטוט כלכלי קולנוע קומוניזם קורונה קפיטליזם רגולציה רווחה תחבורה תיירות תעופה
אודות כלכלה קלה

חיי היום יום שלנו כוללים שימוש בכסף, החלטות כלכליות וניסיון לעשות שימוש חכם במשאבים מצומצמים שעומדים לרשותנו.

 

למרות שנים של לימודים בבית הספר ובאוניברסיטה, מעטים מאתנו זוכים ללמוד על כלכלה, על איך היא פועלת ואיך היא יכולה לעזור לנו לשפר את חיינו.

 

המטרה של "כלכלה קלה" היא לעזור להנגיש את הידע הכלכלי שכל כך נחוץ לרבים מאיתנו בשפה קלה נגישה ואקטואלית.

RSS

RSS Feed

Theme by Pojo.me - WordPress Themes
Design by Elementor
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס