עומסים בכביש 6: כשחברי כנסת מתעלמים מדמוגרפיה וממנגנון המחירים

לפני שבועיים ועדת הכלכלה בכנסת ניהלה דיון בנושא העומסים שקיימים במקטעים ספציפיים בכביש 6. מדובר בבעיה כואבת שבה אנשים שמשלמים על נסיעה בכביש אגרה ומגלים שלמרות זאת הם תקועים בפקקים בלתי נגמרים ולא מצליחים להגיע בצורה יעילה אל היעד שלהם. לדעתי המצב בכביש 6 מציג לנו את המציאות הכואבת שישראל מתמודדת איתה ואת עצמת האתגר בכל הנוגע לתשתיות, שירותים ממשלתיים ותחבורה.

למרות שחברי הכנסת בדיון העלו הרבה מאוד סיבות לבעיה, סיבות כמו מחסור בכבישים חלופיים, משפכים עמוסים, עיכובים בעקבות משאיות עוקפות והשפעה של תאונות, בפועל הועדה התעלמה מהפיל הדמוגרפי העצום בחדר שמוביל לכך שכביש נהדר שבנינו לפני זמן קצר יחסית הפך להיות כל כך עמוס בצורה בלתי אפשרית לשימוש.

אם אתם נוהגים בכבישים בשנים האחרונות כנראה ששמתם לב שבעיית העומסים לא רלוונטית אך ורק לכביש 6 ושגם בכבישים ציבוריים שהממשלה בעצמה מנהלת יש עומסים בלתי אפשריים ואף יותר קשים מאלו שבכביש 6. הבעיה הזאת נובעת מסדרה מושלמת של נסיבות. ביד אחת יש לנו רמת חיים שמשתפרת ומובילה לכך שלמרות מיסים מטורפים על כלי רכב, הציבור הישראלי ממשיך לקנות רכבים ועולה איתם על הכבישים בכמויות שהופכות להיות גדולות מידי. בנוסף, מדינת ישראל, באופן אקטיבי, מעודדת ילודה, דבר שהופך את ישראל להיות המדינה עם שיעורי הילודה הגבוהים ב-OECD ובצורה הזאת אנחנו מוסיפים בכל שנה עוד ועוד אנשים שמעמיסים על התשתיות והשירותים הזמינים. משמעות הגידול בכמות הרכבים והגידול הדמוגרפי היא שאנחנו צריכים להשקיע משאבים עצומים בכל שנה ושנה כדי להרחיב תשתיות וזאת פשוט כדי לעמוד באותו המקום, אפילו בלי לשפר את המצב.

כמובן שהבעיה הדמוגרפית והגידול בכמות הרכבים מושפעים גם מאלטרנטיבות של תחבורה ציבורית. בשלב הזה, גם אם נרצה להפנות את האזרחים שסובלים מעומסים אל התחבורה הציבורית, אנחנו יודעים ששירותי האוטובוסים והרכבות פשוט לא מספקים את הסחורה. כשלוקחים בחשבון שאותם שירותים גם לא פועלים בימי המנוחה של העובדים אז קיים סיכוי לא קטן שנוצר תמריץ להחזיק רכב כדי להתנייד בשבת ושבחלק מהמקרים בעלי הרכב משתמשים בו גם באמצע השבוע (חשוב לומר שאני לא מכיר מחקר שבחן את ההשפעה לעומק ולכן אני נזהר באמירה הזאת). ללא אלטרנטיבות ראויות קשה מאוד לשכנע אנשים לרדת מהכביש, לשחרר את העומס ולייצר תשתית שניתן להשתמש בה בצורה יעילה.

ועדת הכלכלה מצידה כמובן התעלמה לחלוטין מהנקודות הללו ובחרה למקד את הדיון בפתרונות שההשפעה שלהם אולי תהיה חיובית אך מוגבלת מאוד. גם אם המשטרה תאכוף משאיות שעוקפות באיטיות וחוסמות שני נתיבים, גם אם חברת דרך ארץ תשפר מחלפים וגם אם נאסור על אזרחים לעצור ולהביט על תאונות, בסופו של דבר האפקטים הללו יהיו מצומצמים וזמניים כשבמקביל אוכלוסיית ישראל גדלה בעצמה ומגדילה את השימוש ברכבים פרטיים.

למרות ההצעות הלא פרודוקטיביות וההתעלמות מהתמונה הגדולה, החלק המזיק באמת בדיון של חברי הכנסת היה הפתרון שאותו הם בחרו לקדם. כמו שאמר יו"ר הועדה בסיום הדיון: "ועדת הכלכלה קוראת למשרדי התחבורה והאוצר לבחון אפשרות להטיל על הזכיין חובה להחזיר לנוסעים אגרה במקרים בהם מקטע הנסיעה היה פקוק. הוועדה דורשת ממשרד האוצר להעביר אליה אומדן של העלות שתוטל על תקציב המדינה כתוצאה מכך".

אמנם קל לחשוב שהדרך הנכונה היא לפצות את הנוסעים שעומדים בפקקים אבל נראה שיו"ר ועדת הכלכלה כלל לא מבין את משמעות והשפעת מנגנון המחירים על השימוש בכביש. העובדה שיש מחיר על שימוש בכביש היא זאת שמאפשרת לשקף לנהגים את העלות של עליה לכביש עמוס. כרגע המחירים על הכביש הם נמוכים ולכן כמות האנשים שעולים על הכביש גדולה ממה שהוא יכול להחיל. הבעיה האמתית היא לא שהחברה גובה כסף על כביש עמוס, אלא שהיא לא גובה מספיק כסף כדי לשקף לנהגים את המחיר של עמידה בפקק.

אם אנחנו מבינים את השפעת מנגנון המחירים, אנחנו יכולים להבין שאם נחייב את החברה לפצות את הנהגים על השימוש בכביש 6 כשיש עומסים, אנחנו בעצם נייצר תמריץ לנהגים נוספים לעלות על הכביש, להחמיר את בעיית הפקקים ולייצר עומסים גם במקטעים אחרים שלא עמוסים כרגע. כשאנחנו מביטים על ההתפתחות הדמוגרפית של ישראל אנחנו יכולים להבין בקלות שעם הזמן החברה תאלץ לפצות את כלל משתמשי הכביש וכל אחזקת הכביש תהפוך ללא כלכלית. כל מה שנקבל זה עוד כביש פקוק שהממשלה תאלץ להלאים כי אף חברה פרטית לא תרצה לנהל או לתחזק אותו.

כמובן שאם אנחנו צריכים להעלות מחירים אנחנו צריכים לענות על השאלה "מה אמורים לעשות העובדים שצריכים להתנייד בכביש על בסיס יומיומי?". מאחר שהממשלה לא מסוגלת להרחיב כבישים או לספק תשתיות רכבת ותחבורה ציבורית באופן דינמי ומהיר זאת ההזדמנות לפחות לייצר תמריצים נכונים. ניתן לנצל את המצב הנוכחי כדי לקדם הטבות למעסיקים עם אחוז גבוה של עובדים מהבית, ניתן לעודד שימוש של מעסיקים בהסעות לעובדים וניתן לקדם פתיחה של שוק התחבורה הציבורית לכל יוזמה פרטית שתצליח לספק פתרון הסעה המוני שיעודד אנשים להפסיק את השימוש ברכב.

דבר אחד ברור לנו, הורדת מחירי האגרה על כביש 6, או החזר כספי למי שנתקע בפקקים, אלו פתרונות שפשוט יחמירו את הבעיה. חברי הכנסת לא יכולים להמשיך ולהתעלם מכך שאוכלוסיית ישראל גדלה בקצב של מדינת עולם שלישי. לא ניתן ביד אחת להתעלם מתמריצי עידוד הילודה שמצליחים להשיג את המטרה בצורה פנומנלית וביד השנייה להתעלם מהמשמעות של ההצלחה הזאת כל התשתיות בישראל. אנחנו צריכים להבין שהגידול הדמוגרפי משמעותו עומסים לא רק על הכבישים אלא גם על מערכת החינוך, הבריאות, אכיפת החוק, הנמלים, שדות התעופה, חשמל, מים וכמעט כל תשתית קריטית בישראל – בלי התייחסות למציאות הזאת לא נוכל לפתור אף אחת מהבעיות הקריטיות ביותר שרק יחמירו בשנים הבאות.

***
התמונה בפוסט שייכת לצופית תור
https://katzr.net/183e59
פוסט זה נכתב בחסות תומכי הפטראון המובילים:

התורם גלעד מוצפי

טריידסטריט Trade Street – מפגש הרחוב של הסוחרים והמשקיעים – בואו להתעדכן בכל מה שחם בשוק http://bit.ly/2wsXoEJ

קהילת הפני סטוקס של ישראל The Israeli Penny Stocks Community – סקירות שווקים וניתוחי עומק על מניות קטנות ובינוניות בוול סטריט http://bit.ly/2wrp9e3

רז גמליאל – סוחר מניות ומנטור אישי – מסחר מבוסס פנדמנטלס וניתוחי עומק http://bit.ly/2auG4BY

דניאל נבון – Trading.IL – עדכונים, סקירות וניתוחים טכניים חינמיים מדי יום עקבו אחרינו גם בטלגרם – T.me/TradingIL

אביב לוי – מפתח תוכנה המתמחה במערכות מידע מבוססות web ואפליקציות – https://avivlevi.m

טופנדה – סוכנות בוטיק לשיווק חברות סטארטאפ ואפליקציות http://bit.ly/topanda-co-il

***

לפוסטים נוספים בנושאי תחבורה:
http://bit.ly/2XIfgDQ

לדיון המלא בכנסת:
https://bit.ly/3lMqlAJ