כלכלה קלה
  • ראשי
  • כלכלה למתחילים
    • פוסטים קצרים מפייסבוק
    • מושגים בסיסיים
      • איך קובעים שווי אמיתי של מוצר?
      • היד הנעלמה: מה זה אומר?
      • חלוקת עבודה והתמקצעות
      • מחירים: מה זה בכלל?
      • מלתוסיאניזם: כשכל האוכל יגמר
      • קללת משאבי הטבע
      • שכר מינימום
      • בועה: מה זה? ואיך היא נוצרת?
    • איך מודדים כלכלה?
      • איך משווים בין מדינות בעולם?
      • מדד החופש הכלכלי
      • מה זה מדד קלות עשיית עסקים?
      • מדד קלות עשיית עסקים 2019
      • עוני: איך מודדים אותו?
    • למה צריך קפיטליזם?
      • קוריאה: קפיטליזם מול קומוניזם
      • חברות ממשלתיות מול פרטיות
      • עושר מול אושר: מה עדיף?
    • צמיחה כלכלית
      • אתגרי המדינות המפותחות
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • סין: הדרך להשתלטות על העולם
  • כלכלה לפי נושאים
    • איכות הסביבה
      • השפעות חיצוניות
        • חלק א': סוגי השפעות חיצוניות
        • חלק ב': דיג יתר
        • חלק ג': הפתרונות
        • חלק ד': ההתחממות הגלובלית
    • הייטק
      • חלק א': תמצית תולדות ההייטק
      • חלק ב': למה השכר הגבוה?
      • חלק ג': מחסור בעובדי הייטק
      • חלק ד': השפעות על השכר
    • חירות
      • חופש וחירות: מה המחיר שלהם?
    • כלכלה מהעבר
      • תקופת הצנע
    • חינוך בישראל
      • למה כל כך קשה לגייס מורים טובים?
      • למה כל כך קשה לנהל בית ספר?
      • אזורי רישום ובחירת הורים
      • האם באמת חסרים מורים?
      • איכות ההוראה
      • מי באמת מחליט מה קורה בכיתה?
      • למה קשה לגייס מנהלים טובים?
      • זה לא (רק) עניין של כסף
      • למה אי אפשר למצוא מנהלים?
      • למה כל כך קשה להקים בית ספר חדש?
      • מעורבות הורים
      • תוצאות מבחני פיזה
      • פיזה 2018: סיפור שתי מערכות החינוך
      • פיזה 2018: המגזר שאף אחד לא מודד
      • פיזה 2018: מה ניסינו? ולמה זה נכשל?
    • מערכות חינוך בעולם
      • חלק א': מצב החינוך בעולם
      • חלק ד': הקיצונית של דרום קוריאה
      • חלק ב': חינוך בסין
      • חלק ה': יפן – הקהילה מול הפרט
      • חלק ג': חינוך בהונג קונג וסינגפור
      • חלק ו': הנשק הסודי של פינלנד
      • חלק ז': החינוך המקצועי בשוויץ
      • חלק ח': הסיפור המורכב של קנדה
      • חלק ט': אסטוניה המפתיעה
      • חלק י': איך בונים מערכת חינוך?
      • בתי ספר פרטיים באפריקה
    • חקלאות
      • המחסור בחמאה
      • צה"ל צריך לסבסד חקלאים?
      • הרפורמה האירופאית: חלק א'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ב'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ג'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק א'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ב'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ג'
      • הולנד: אימפריית החקלאות של אירופה
    • מלחמות אסונות וכלכלה
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • ארגונים ההומניטריים: טוב או רע?
    • משבר הדיור
      • באמת יש בועת נדל"ן?
      • למה דווקא תל אביב?
      • מס דירה שלישית
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • משברים כלכליים
      • חלק א': הפאניקה של 1907
      • חלק ב': הקריסה של 1929
      • חלק ג': משבר הסאבפריים 2008
      • חלק ד': המשבר הכלכלי של יוון
    • נלחמים בעוני
      • ניהול סיכונים: מפתח לפתרון עוני
      • עוני: איך מודדים אותו?
      • שכר מינימום
    • ערוצי התקשרות
      • אתרי חדשות: זה עושה לנו רע
      • רשות השידור: שאלות ותשובות
    • פוליטיקאים וכלכלה
      • משל על יין ויוקר המחיה
      • פוליטיקאים: למה הם פוגעים בנו?
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • תחבורה
      • איך פותרים פקקים?
      • כמה עולה חניה חינם?
    • פנסיה
      • מודל הפנסיה הצ'יליאני
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • עשרה כלים לחיים
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
    • קבוצת הדיונים
    • טוויטר
    • אינסטגרם
    • יוטיוב
    • הספרייה
  • צור קשר
    • תנאי שימוש
  • דף הבית
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
  • פטראון – קבלו את הפוסטים לפני כולם
  • טלגרם – כל הכלכלנים במקום אחד
  • אינסטגרם
  • המלצות ספרים
  • איך מודדים כלכלה?
  • ההייטק הישראלי
  • חקלאות
  • מושגים בסיסיים
  • מערכות חינוך בעולם
  • מערכת החינוך בישראל
  • משבר הדיור
  • משברים כלכליים
  • עשרה כלים לחיים
  • תנאי שימוש
  • צור קשר
כלכלה קלה
  • ראשי
  • כלכלה למתחילים
    • פוסטים קצרים מפייסבוק
    • מושגים בסיסיים
      • איך קובעים שווי אמיתי של מוצר?
      • היד הנעלמה: מה זה אומר?
      • חלוקת עבודה והתמקצעות
      • מחירים: מה זה בכלל?
      • מלתוסיאניזם: כשכל האוכל יגמר
      • קללת משאבי הטבע
      • שכר מינימום
      • בועה: מה זה? ואיך היא נוצרת?
    • איך מודדים כלכלה?
      • איך משווים בין מדינות בעולם?
      • מדד החופש הכלכלי
      • מה זה מדד קלות עשיית עסקים?
      • מדד קלות עשיית עסקים 2019
      • עוני: איך מודדים אותו?
    • למה צריך קפיטליזם?
      • קוריאה: קפיטליזם מול קומוניזם
      • חברות ממשלתיות מול פרטיות
      • עושר מול אושר: מה עדיף?
    • צמיחה כלכלית
      • אתגרי המדינות המפותחות
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • סין: הדרך להשתלטות על העולם
  • כלכלה לפי נושאים
    • איכות הסביבה
      • השפעות חיצוניות
        • חלק א': סוגי השפעות חיצוניות
        • חלק ב': דיג יתר
        • חלק ג': הפתרונות
        • חלק ד': ההתחממות הגלובלית
    • הייטק
      • חלק א': תמצית תולדות ההייטק
      • חלק ב': למה השכר הגבוה?
      • חלק ג': מחסור בעובדי הייטק
      • חלק ד': השפעות על השכר
    • חירות
      • חופש וחירות: מה המחיר שלהם?
    • כלכלה מהעבר
      • תקופת הצנע
    • חינוך בישראל
      • למה כל כך קשה לגייס מורים טובים?
      • למה כל כך קשה לנהל בית ספר?
      • אזורי רישום ובחירת הורים
      • האם באמת חסרים מורים?
      • איכות ההוראה
      • מי באמת מחליט מה קורה בכיתה?
      • למה קשה לגייס מנהלים טובים?
      • זה לא (רק) עניין של כסף
      • למה אי אפשר למצוא מנהלים?
      • למה כל כך קשה להקים בית ספר חדש?
      • מעורבות הורים
      • תוצאות מבחני פיזה
      • פיזה 2018: סיפור שתי מערכות החינוך
      • פיזה 2018: המגזר שאף אחד לא מודד
      • פיזה 2018: מה ניסינו? ולמה זה נכשל?
    • מערכות חינוך בעולם
      • חלק א': מצב החינוך בעולם
      • חלק ד': הקיצונית של דרום קוריאה
      • חלק ב': חינוך בסין
      • חלק ה': יפן – הקהילה מול הפרט
      • חלק ג': חינוך בהונג קונג וסינגפור
      • חלק ו': הנשק הסודי של פינלנד
      • חלק ז': החינוך המקצועי בשוויץ
      • חלק ח': הסיפור המורכב של קנדה
      • חלק ט': אסטוניה המפתיעה
      • חלק י': איך בונים מערכת חינוך?
      • בתי ספר פרטיים באפריקה
    • חקלאות
      • המחסור בחמאה
      • צה"ל צריך לסבסד חקלאים?
      • הרפורמה האירופאית: חלק א'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ב'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ג'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק א'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ב'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ג'
      • הולנד: אימפריית החקלאות של אירופה
    • מלחמות אסונות וכלכלה
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • ארגונים ההומניטריים: טוב או רע?
    • משבר הדיור
      • באמת יש בועת נדל"ן?
      • למה דווקא תל אביב?
      • מס דירה שלישית
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • משברים כלכליים
      • חלק א': הפאניקה של 1907
      • חלק ב': הקריסה של 1929
      • חלק ג': משבר הסאבפריים 2008
      • חלק ד': המשבר הכלכלי של יוון
    • נלחמים בעוני
      • ניהול סיכונים: מפתח לפתרון עוני
      • עוני: איך מודדים אותו?
      • שכר מינימום
    • ערוצי התקשרות
      • אתרי חדשות: זה עושה לנו רע
      • רשות השידור: שאלות ותשובות
    • פוליטיקאים וכלכלה
      • משל על יין ויוקר המחיה
      • פוליטיקאים: למה הם פוגעים בנו?
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • תחבורה
      • איך פותרים פקקים?
      • כמה עולה חניה חינם?
    • פנסיה
      • מודל הפנסיה הצ'יליאני
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • עשרה כלים לחיים
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
    • קבוצת הדיונים
    • טוויטר
    • אינסטגרם
    • יוטיוב
    • הספרייה
  • צור קשר
    • תנאי שימוש
  • דף הבית
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
  • פטראון – קבלו את הפוסטים לפני כולם
  • טלגרם – כל הכלכלנים במקום אחד
  • אינסטגרם
  • המלצות ספרים
  • איך מודדים כלכלה?
  • ההייטק הישראלי
  • חקלאות
  • מושגים בסיסיים
  • מערכות חינוך בעולם
  • מערכת החינוך בישראל
  • משבר הדיור
  • משברים כלכליים
  • עשרה כלים לחיים
  • תנאי שימוש
  • צור קשר
עומסים בכביש 6: כשחברי כנסת מתעלמים מדמוגרפיה וממנגנון המחירים
ראשי » פייסבוק » עומסים בכביש 6: כשחברי כנסת מתעלמים מדמוגרפיה וממנגנון המחירים

עומסים בכביש 6: כשחברי כנסת מתעלמים מדמוגרפיה וממנגנון המחירים

טום קרגנבילד ספטמבר 13, 2020 09:02 תגובה אחת


לפני שבועיים ועדת הכלכלה בכנסת ניהלה דיון בנושא העומסים שקיימים במקטעים ספציפיים בכביש 6. מדובר בבעיה כואבת שבה אנשים שמשלמים על נסיעה בכביש אגרה ומגלים שלמרות זאת הם תקועים בפקקים בלתי נגמרים ולא מצליחים להגיע בצורה יעילה אל היעד שלהם. לדעתי המצב בכביש 6 מציג לנו את המציאות הכואבת שישראל מתמודדת איתה ואת עצמת האתגר בכל הנוגע לתשתיות, שירותים ממשלתיים ותחבורה.

למרות שחברי הכנסת בדיון העלו הרבה מאוד סיבות לבעיה, סיבות כמו מחסור בכבישים חלופיים, משפכים עמוסים, עיכובים בעקבות משאיות עוקפות והשפעה של תאונות, בפועל הועדה התעלמה מהפיל הדמוגרפי העצום בחדר שמוביל לכך שכביש נהדר שבנינו לפני זמן קצר יחסית הפך להיות כל כך עמוס בצורה בלתי אפשרית לשימוש.

אם אתם נוהגים בכבישים בשנים האחרונות כנראה ששמתם לב שבעיית העומסים לא רלוונטית אך ורק לכביש 6 ושגם בכבישים ציבוריים שהממשלה בעצמה מנהלת יש עומסים בלתי אפשריים ואף יותר קשים מאלו שבכביש 6. הבעיה הזאת נובעת מסדרה מושלמת של נסיבות. ביד אחת יש לנו רמת חיים שמשתפרת ומובילה לכך שלמרות מיסים מטורפים על כלי רכב, הציבור הישראלי ממשיך לקנות רכבים ועולה איתם על הכבישים בכמויות שהופכות להיות גדולות מידי. בנוסף, מדינת ישראל, באופן אקטיבי, מעודדת ילודה, דבר שהופך את ישראל להיות המדינה עם שיעורי הילודה הגבוהים ב-OECD ובצורה הזאת אנחנו מוסיפים בכל שנה עוד ועוד אנשים שמעמיסים על התשתיות והשירותים הזמינים. משמעות הגידול בכמות הרכבים והגידול הדמוגרפי היא שאנחנו צריכים להשקיע משאבים עצומים בכל שנה ושנה כדי להרחיב תשתיות וזאת פשוט כדי לעמוד באותו המקום, אפילו בלי לשפר את המצב.

כמובן שהבעיה הדמוגרפית והגידול בכמות הרכבים מושפעים גם מאלטרנטיבות של תחבורה ציבורית. בשלב הזה, גם אם נרצה להפנות את האזרחים שסובלים מעומסים אל התחבורה הציבורית, אנחנו יודעים ששירותי האוטובוסים והרכבות פשוט לא מספקים את הסחורה. כשלוקחים בחשבון שאותם שירותים גם לא פועלים בימי המנוחה של העובדים אז קיים סיכוי לא קטן שנוצר תמריץ להחזיק רכב כדי להתנייד בשבת ושבחלק מהמקרים בעלי הרכב משתמשים בו גם באמצע השבוע (חשוב לומר שאני לא מכיר מחקר שבחן את ההשפעה לעומק ולכן אני נזהר באמירה הזאת). ללא אלטרנטיבות ראויות קשה מאוד לשכנע אנשים לרדת מהכביש, לשחרר את העומס ולייצר תשתית שניתן להשתמש בה בצורה יעילה.

ועדת הכלכלה מצידה כמובן התעלמה לחלוטין מהנקודות הללו ובחרה למקד את הדיון בפתרונות שההשפעה שלהם אולי תהיה חיובית אך מוגבלת מאוד. גם אם המשטרה תאכוף משאיות שעוקפות באיטיות וחוסמות שני נתיבים, גם אם חברת דרך ארץ תשפר מחלפים וגם אם נאסור על אזרחים לעצור ולהביט על תאונות, בסופו של דבר האפקטים הללו יהיו מצומצמים וזמניים כשבמקביל אוכלוסיית ישראל גדלה בעצמה ומגדילה את השימוש ברכבים פרטיים.

למרות ההצעות הלא פרודוקטיביות וההתעלמות מהתמונה הגדולה, החלק המזיק באמת בדיון של חברי הכנסת היה הפתרון שאותו הם בחרו לקדם. כמו שאמר יו"ר הועדה בסיום הדיון: "ועדת הכלכלה קוראת למשרדי התחבורה והאוצר לבחון אפשרות להטיל על הזכיין חובה להחזיר לנוסעים אגרה במקרים בהם מקטע הנסיעה היה פקוק. הוועדה דורשת ממשרד האוצר להעביר אליה אומדן של העלות שתוטל על תקציב המדינה כתוצאה מכך".

אמנם קל לחשוב שהדרך הנכונה היא לפצות את הנוסעים שעומדים בפקקים אבל נראה שיו"ר ועדת הכלכלה כלל לא מבין את משמעות והשפעת מנגנון המחירים על השימוש בכביש. העובדה שיש מחיר על שימוש בכביש היא זאת שמאפשרת לשקף לנהגים את העלות של עליה לכביש עמוס. כרגע המחירים על הכביש הם נמוכים ולכן כמות האנשים שעולים על הכביש גדולה ממה שהוא יכול להחיל. הבעיה האמתית היא לא שהחברה גובה כסף על כביש עמוס, אלא שהיא לא גובה מספיק כסף כדי לשקף לנהגים את המחיר של עמידה בפקק.

אם אנחנו מבינים את השפעת מנגנון המחירים, אנחנו יכולים להבין שאם נחייב את החברה לפצות את הנהגים על השימוש בכביש 6 כשיש עומסים, אנחנו בעצם נייצר תמריץ לנהגים נוספים לעלות על הכביש, להחמיר את בעיית הפקקים ולייצר עומסים גם במקטעים אחרים שלא עמוסים כרגע. כשאנחנו מביטים על ההתפתחות הדמוגרפית של ישראל אנחנו יכולים להבין בקלות שעם הזמן החברה תאלץ לפצות את כלל משתמשי הכביש וכל אחזקת הכביש תהפוך ללא כלכלית. כל מה שנקבל זה עוד כביש פקוק שהממשלה תאלץ להלאים כי אף חברה פרטית לא תרצה לנהל או לתחזק אותו.

כמובן שאם אנחנו צריכים להעלות מחירים אנחנו צריכים לענות על השאלה "מה אמורים לעשות העובדים שצריכים להתנייד בכביש על בסיס יומיומי?". מאחר שהממשלה לא מסוגלת להרחיב כבישים או לספק תשתיות רכבת ותחבורה ציבורית באופן דינמי ומהיר זאת ההזדמנות לפחות לייצר תמריצים נכונים. ניתן לנצל את המצב הנוכחי כדי לקדם הטבות למעסיקים עם אחוז גבוה של עובדים מהבית, ניתן לעודד שימוש של מעסיקים בהסעות לעובדים וניתן לקדם פתיחה של שוק התחבורה הציבורית לכל יוזמה פרטית שתצליח לספק פתרון הסעה המוני שיעודד אנשים להפסיק את השימוש ברכב.

דבר אחד ברור לנו, הורדת מחירי האגרה על כביש 6, או החזר כספי למי שנתקע בפקקים, אלו פתרונות שפשוט יחמירו את הבעיה. חברי הכנסת לא יכולים להמשיך ולהתעלם מכך שאוכלוסיית ישראל גדלה בקצב של מדינת עולם שלישי. לא ניתן ביד אחת להתעלם מתמריצי עידוד הילודה שמצליחים להשיג את המטרה בצורה פנומנלית וביד השנייה להתעלם מהמשמעות של ההצלחה הזאת כל התשתיות בישראל. אנחנו צריכים להבין שהגידול הדמוגרפי משמעותו עומסים לא רק על הכבישים אלא גם על מערכת החינוך, הבריאות, אכיפת החוק, הנמלים, שדות התעופה, חשמל, מים וכמעט כל תשתית קריטית בישראל – בלי התייחסות למציאות הזאת לא נוכל לפתור אף אחת מהבעיות הקריטיות ביותר שרק יחמירו בשנים הבאות.

***
התמונה בפוסט שייכת לצופית תור
https://katzr.net/183e59
פוסט זה נכתב בחסות תומכי הפטראון המובילים:

התורם גלעד מוצפי

טריידסטריט Trade Street – מפגש הרחוב של הסוחרים והמשקיעים – בואו להתעדכן בכל מה שחם בשוק http://bit.ly/2wsXoEJ

קהילת הפני סטוקס של ישראל The Israeli Penny Stocks Community – סקירות שווקים וניתוחי עומק על מניות קטנות ובינוניות בוול סטריט http://bit.ly/2wrp9e3

רז גמליאל – סוחר מניות ומנטור אישי – מסחר מבוסס פנדמנטלס וניתוחי עומק http://bit.ly/2auG4BY

דניאל נבון – Trading.IL – עדכונים, סקירות וניתוחים טכניים חינמיים מדי יום עקבו אחרינו גם בטלגרם – T.me/TradingIL

אביב לוי – מפתח תוכנה המתמחה במערכות מידע מבוססות web ואפליקציות – https://avivlevi.m

טופנדה – סוכנות בוטיק לשיווק חברות סטארטאפ ואפליקציות http://bit.ly/topanda-co-il

***

לפוסטים נוספים בנושאי תחבורה:
http://bit.ly/2XIfgDQ

לדיון המלא בכנסת:
https://bit.ly/3lMqlAJ




הצטרפו בתור תומכי פטראון

Share this:

  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)

קשור

דמוגרפיה חינוך ישראל מחירים מיסים עסקים פייסבוק תחבורה

אודות המחבר

Tom Kregenbild להציג את כל הפוסטים של טום קרגנבילד

המייסד של האתר "כלכלה קלה", אתר שהוקם במטרה להנגיש ידע כלכלי בצורה פשוטה, ברורה ואקטואלית

« פוסט קודם
פוסט הבא »

תגובה אחת

  1. DT הגב ספטמבר 13, 2020 בשעה 19:40

    יש עוד תמריצים חוץ מ-150 ש"ח קצבת ילדים + נקודת זיכוי?

    לגדל ילד בכל זאת דורש קצת יותר משאבים כלכליים ושאינם…

    הילודה בישראל גבוהה, וזה עניין תרבותי, לא נובע מתמריץ זה או אחר.

השארת תגובה

ביטול

אל תפספסו דבר

הצטרפו בתור תומכי פטראון

כלכלה קלה בפייסבוק

ציוצים של כלכלה קלה

כלכלה קלה באינסטגרם

ערוץ הטלגרם של כלכלה קלה
ארכיונים
  • ספטמבר 2020
  • אוגוסט 2020
  • יולי 2020
  • יוני 2020
  • מאי 2020
  • אפריל 2020
  • מרץ 2020
  • פברואר 2020
  • ינואר 2020
  • דצמבר 2019
  • נובמבר 2019
  • אוקטובר 2019
  • ספטמבר 2019
  • אוגוסט 2019
  • יולי 2019
  • יוני 2019
  • מאי 2019
  • אפריל 2019
  • מרץ 2019
  • פברואר 2019
  • ינואר 2019
  • דצמבר 2018
  • נובמבר 2018
  • אוקטובר 2018
  • ספטמבר 2018
  • אוגוסט 2018
  • יולי 2018
  • יוני 2018
  • מאי 2018
  • אפריל 2018
  • מרץ 2018
  • פברואר 2018
  • ינואר 2018
  • דצמבר 2017
  • נובמבר 2017
  • אוקטובר 2017
  • ספטמבר 2017
  • אוגוסט 2017
  • יולי 2017
  • יוני 2017
  • מאי 2017
  • אפריל 2017
  • מרץ 2017
  • ינואר 2017
  • דצמבר 2016
  • נובמבר 2016
נושאים
איכות_הסביבה איכות הסביבה אירוויזיון אירופה ארצות הברית בידור ביטחון דוח_מבקר_המדינה הייטק הסתדרות העולם הערבי השכלה ועדי עובדים חופשה חינוך חקלאות טכנולוגיה יבוא ישראל מזון מחירים מיסים מערכת החינוך משבר_הדיור משרד_האוצר נדל"ן סטודנטים סין עוני עסקים פודקסט פוליטיקה פייסבוק פשע ציטוט_כלכלי ציטוט כלכלי קולנוע קומוניזם קורונה קפיטליזם רגולציה רווחה תחבורה תיירות תעופה
אודות כלכלה קלה

חיי היום יום שלנו כוללים שימוש בכסף, החלטות כלכליות וניסיון לעשות שימוש חכם במשאבים מצומצמים שעומדים לרשותנו.

 

למרות שנים של לימודים בבית הספר ובאוניברסיטה, מעטים מאתנו זוכים ללמוד על כלכלה, על איך היא פועלת ואיך היא יכולה לעזור לנו לשפר את חיינו.

 

המטרה של "כלכלה קלה" היא לעזור להנגיש את הידע הכלכלי שכל כך נחוץ לרבים מאיתנו בשפה קלה נגישה ואקטואלית.

RSS

RSS Feed

Theme by Pojo.me - WordPress Themes
Design by Elementor
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס