כלכלה קלה
  • ראשי
  • כלכלה למתחילים
    • פוסטים קצרים מפייסבוק
    • מושגים בסיסיים
      • איך קובעים שווי אמיתי של מוצר?
      • היד הנעלמה: מה זה אומר?
      • חלוקת עבודה והתמקצעות
      • מחירים: מה זה בכלל?
      • מלתוסיאניזם: כשכל האוכל יגמר
      • קללת משאבי הטבע
      • שכר מינימום
      • בועה: מה זה? ואיך היא נוצרת?
    • איך מודדים כלכלה?
      • איך משווים בין מדינות בעולם?
      • מדד החופש הכלכלי
      • מה זה מדד קלות עשיית עסקים?
      • מדד קלות עשיית עסקים 2019
      • עוני: איך מודדים אותו?
    • למה צריך קפיטליזם?
      • קוריאה: קפיטליזם מול קומוניזם
      • חברות ממשלתיות מול פרטיות
      • עושר מול אושר: מה עדיף?
    • צמיחה כלכלית
      • אתגרי המדינות המפותחות
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • סין: הדרך להשתלטות על העולם
  • כלכלה לפי נושאים
    • איכות הסביבה
      • השפעות חיצוניות
        • חלק א': סוגי השפעות חיצוניות
        • חלק ב': דיג יתר
        • חלק ג': הפתרונות
        • חלק ד': ההתחממות הגלובלית
    • הייטק
      • חלק א': תמצית תולדות ההייטק
      • חלק ב': למה השכר הגבוה?
      • חלק ג': מחסור בעובדי הייטק
      • חלק ד': השפעות על השכר
    • חירות
      • חופש וחירות: מה המחיר שלהם?
    • כלכלה מהעבר
      • תקופת הצנע
    • חינוך בישראל
      • למה כל כך קשה לגייס מורים טובים?
      • למה כל כך קשה לנהל בית ספר?
      • אזורי רישום ובחירת הורים
      • האם באמת חסרים מורים?
      • איכות ההוראה
      • מי באמת מחליט מה קורה בכיתה?
      • למה קשה לגייס מנהלים טובים?
      • זה לא (רק) עניין של כסף
      • למה אי אפשר למצוא מנהלים?
      • למה כל כך קשה להקים בית ספר חדש?
      • מעורבות הורים
      • תוצאות מבחני פיזה
      • פיזה 2018: סיפור שתי מערכות החינוך
      • פיזה 2018: המגזר שאף אחד לא מודד
      • פיזה 2018: מה ניסינו? ולמה זה נכשל?
    • מערכות חינוך בעולם
      • חלק א': מצב החינוך בעולם
      • חלק ד': הקיצונית של דרום קוריאה
      • חלק ב': חינוך בסין
      • חלק ה': יפן – הקהילה מול הפרט
      • חלק ג': חינוך בהונג קונג וסינגפור
      • חלק ו': הנשק הסודי של פינלנד
      • חלק ז': החינוך המקצועי בשוויץ
      • חלק ח': הסיפור המורכב של קנדה
      • חלק ט': אסטוניה המפתיעה
      • חלק י': איך בונים מערכת חינוך?
      • בתי ספר פרטיים באפריקה
    • חקלאות
      • המחסור בחמאה
      • צה"ל צריך לסבסד חקלאים?
      • הרפורמה האירופאית: חלק א'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ב'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ג'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק א'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ב'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ג'
      • הולנד: אימפריית החקלאות של אירופה
    • מלחמות אסונות וכלכלה
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • ארגונים ההומניטריים: טוב או רע?
    • משבר הדיור
      • באמת יש בועת נדל"ן?
      • למה דווקא תל אביב?
      • מס דירה שלישית
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • משברים כלכליים
      • חלק א': הפאניקה של 1907
      • חלק ב': הקריסה של 1929
      • חלק ג': משבר הסאבפריים 2008
      • חלק ד': המשבר הכלכלי של יוון
    • נלחמים בעוני
      • ניהול סיכונים: מפתח לפתרון עוני
      • עוני: איך מודדים אותו?
      • שכר מינימום
    • ערוצי התקשרות
      • אתרי חדשות: זה עושה לנו רע
      • רשות השידור: שאלות ותשובות
    • פוליטיקאים וכלכלה
      • משל על יין ויוקר המחיה
      • פוליטיקאים: למה הם פוגעים בנו?
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • תחבורה
      • איך פותרים פקקים?
      • כמה עולה חניה חינם?
    • פנסיה
      • מודל הפנסיה הצ'יליאני
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • עשרה כלים לחיים
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
    • קבוצת הדיונים
    • טוויטר
    • אינסטגרם
    • יוטיוב
    • הספרייה
  • צור קשר
    • תנאי שימוש
  • דף הבית
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
  • פטראון – קבלו את הפוסטים לפני כולם
  • טלגרם – כל הכלכלנים במקום אחד
  • אינסטגרם
  • המלצות ספרים
  • איך מודדים כלכלה?
  • ההייטק הישראלי
  • חקלאות
  • מושגים בסיסיים
  • מערכות חינוך בעולם
  • מערכת החינוך בישראל
  • משבר הדיור
  • משברים כלכליים
  • עשרה כלים לחיים
  • תנאי שימוש
  • צור קשר
כלכלה קלה
  • ראשי
  • כלכלה למתחילים
    • פוסטים קצרים מפייסבוק
    • מושגים בסיסיים
      • איך קובעים שווי אמיתי של מוצר?
      • היד הנעלמה: מה זה אומר?
      • חלוקת עבודה והתמקצעות
      • מחירים: מה זה בכלל?
      • מלתוסיאניזם: כשכל האוכל יגמר
      • קללת משאבי הטבע
      • שכר מינימום
      • בועה: מה זה? ואיך היא נוצרת?
    • איך מודדים כלכלה?
      • איך משווים בין מדינות בעולם?
      • מדד החופש הכלכלי
      • מה זה מדד קלות עשיית עסקים?
      • מדד קלות עשיית עסקים 2019
      • עוני: איך מודדים אותו?
    • למה צריך קפיטליזם?
      • קוריאה: קפיטליזם מול קומוניזם
      • חברות ממשלתיות מול פרטיות
      • עושר מול אושר: מה עדיף?
    • צמיחה כלכלית
      • אתגרי המדינות המפותחות
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • סין: הדרך להשתלטות על העולם
  • כלכלה לפי נושאים
    • איכות הסביבה
      • השפעות חיצוניות
        • חלק א': סוגי השפעות חיצוניות
        • חלק ב': דיג יתר
        • חלק ג': הפתרונות
        • חלק ד': ההתחממות הגלובלית
    • הייטק
      • חלק א': תמצית תולדות ההייטק
      • חלק ב': למה השכר הגבוה?
      • חלק ג': מחסור בעובדי הייטק
      • חלק ד': השפעות על השכר
    • חירות
      • חופש וחירות: מה המחיר שלהם?
    • כלכלה מהעבר
      • תקופת הצנע
    • חינוך בישראל
      • למה כל כך קשה לגייס מורים טובים?
      • למה כל כך קשה לנהל בית ספר?
      • אזורי רישום ובחירת הורים
      • האם באמת חסרים מורים?
      • איכות ההוראה
      • מי באמת מחליט מה קורה בכיתה?
      • למה קשה לגייס מנהלים טובים?
      • זה לא (רק) עניין של כסף
      • למה אי אפשר למצוא מנהלים?
      • למה כל כך קשה להקים בית ספר חדש?
      • מעורבות הורים
      • תוצאות מבחני פיזה
      • פיזה 2018: סיפור שתי מערכות החינוך
      • פיזה 2018: המגזר שאף אחד לא מודד
      • פיזה 2018: מה ניסינו? ולמה זה נכשל?
    • מערכות חינוך בעולם
      • חלק א': מצב החינוך בעולם
      • חלק ד': הקיצונית של דרום קוריאה
      • חלק ב': חינוך בסין
      • חלק ה': יפן – הקהילה מול הפרט
      • חלק ג': חינוך בהונג קונג וסינגפור
      • חלק ו': הנשק הסודי של פינלנד
      • חלק ז': החינוך המקצועי בשוויץ
      • חלק ח': הסיפור המורכב של קנדה
      • חלק ט': אסטוניה המפתיעה
      • חלק י': איך בונים מערכת חינוך?
      • בתי ספר פרטיים באפריקה
    • חקלאות
      • המחסור בחמאה
      • צה"ל צריך לסבסד חקלאים?
      • הרפורמה האירופאית: חלק א'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ב'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ג'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק א'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ב'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ג'
      • הולנד: אימפריית החקלאות של אירופה
    • מלחמות אסונות וכלכלה
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • ארגונים ההומניטריים: טוב או רע?
    • משבר הדיור
      • באמת יש בועת נדל"ן?
      • למה דווקא תל אביב?
      • מס דירה שלישית
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • משברים כלכליים
      • חלק א': הפאניקה של 1907
      • חלק ב': הקריסה של 1929
      • חלק ג': משבר הסאבפריים 2008
      • חלק ד': המשבר הכלכלי של יוון
    • נלחמים בעוני
      • ניהול סיכונים: מפתח לפתרון עוני
      • עוני: איך מודדים אותו?
      • שכר מינימום
    • ערוצי התקשרות
      • אתרי חדשות: זה עושה לנו רע
      • רשות השידור: שאלות ותשובות
    • פוליטיקאים וכלכלה
      • משל על יין ויוקר המחיה
      • פוליטיקאים: למה הם פוגעים בנו?
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • תחבורה
      • איך פותרים פקקים?
      • כמה עולה חניה חינם?
    • פנסיה
      • מודל הפנסיה הצ'יליאני
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • עשרה כלים לחיים
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
    • קבוצת הדיונים
    • טוויטר
    • אינסטגרם
    • יוטיוב
    • הספרייה
  • צור קשר
    • תנאי שימוש
  • דף הבית
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
  • פטראון – קבלו את הפוסטים לפני כולם
  • טלגרם – כל הכלכלנים במקום אחד
  • אינסטגרם
  • המלצות ספרים
  • איך מודדים כלכלה?
  • ההייטק הישראלי
  • חקלאות
  • מושגים בסיסיים
  • מערכות חינוך בעולם
  • מערכת החינוך בישראל
  • משבר הדיור
  • משברים כלכליים
  • עשרה כלים לחיים
  • תנאי שימוש
  • צור קשר
קורונה חלק ו': האם המנגו הישראלי הוא מה שיציל אותנו?
ראשי » פייסבוק » קורונה חלק ו': האם המנגו הישראלי הוא מה שיציל אותנו?

קורונה חלק ו': האם המנגו הישראלי הוא מה שיציל אותנו?

טום קרגנבילד מרץ 27, 2020 10:00 אין תגובות


תוך זמן קצר משבר הקורונה הפך למבחן חשוב עבור המשק הישראלי והמסחר הגלובלי העולמי. בזמני שגרה גבולות פתוחים שמצמצמים את עלויות השינוע מספקים לנו מגוון מוצרים גדול, איכות גבוהה ומחירים זולים. מדובר בכלי קריטי שמספק למיליארדי אנשים בעולם רמת חיים גבוהה יותר. למרות החשיבות, כעת בזמן של מגפה עולמית, הגבלות מחמירות על הגבולות והטלת קשיים נחוצה על מנת למגר את וירוס הקורונה ולייצר סביבה בטוחה שתאפשר לאנשים לשרוד.

עבור המשק הישראלי ההתמודדות עם הקורונה שמה למבחן טיעונים רבים מצד תומכי היבוא החופשי אל מול טיעוני החקלאים שמבטיחים לנו שהם יהיו אלו שיצילו את המשק הישראלי. על פניו ניתן לחשוב שהחקלאים סוף סוף מוכיחים לנו שהנה הם נחוצים וחשובים למשק ולכן מעתה והלאה יהיה חשוב לסבסד אותם לנצח נצחים – בפועל המציאות הרבה יותר מורכבת.

כדי להבין איך מצב הקורונה משפיע על צריכת המזון של האזרחים כדאי להסתכל על ההחלטות של האזרחים כשהם קונים מוצרים לעת חירום. למרות שלא מדובר בסקר מקיף, לפני שבוע וחצי החלטתי לשאול בקבוצת הדיונים של כלכלה קלה כמה אנשים החלו להתכונן ולקנות מצרכי חירום. בערך רבע מהעונים ענו שהם החלו לאגור אקסטרה מוצרים. לאחר מכן ביקשתי מאלו שענו שהם הגדילו את הצריכה לכתוב האם הם קנו גם פירות וירקות כחלק מההכנות. מתוך 70 אנשים שענו לסקר רק 7 ענו שהם קנו פירות וירקות.

גם אם נסתכל על הפאניקה במדינות האחרות אנחנו נראה שהצרכנים אוגרים מוצרים ספציפיים שיכולים לשמור עליהם בחיים למשך תקופות זמן ארוכות. רוב רובם של הצרכנים מתמקדים בבקבוקי מים, מזון לתינוקות, דגנים, קופסאות שימורים ומוצרים אחרים שיכולים להחזיק הרבה מאוד זמן ולשרת אותם בלי להתקלקל. במילים אחרות בשעת חירום הצרכנים צריכים שקיות אורז ולא מנגו כחול לבן.

אז האם החקלאים הישראלים מייצרים דגנים? התשובה היא חד משמעית לא. כמו שהסביר תום שדה בפוסט המצוין שלו שבדק את נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: "בהקשר הזה חייבים לזכור שישראל מייבאת 99% מהדגנים הנצרכים שלה (אנחנו מייצרים טיפונת, אבל את הרוב המוחלט מהם אנחנו מייצאים). קצת יותר מחצי מדגנים אלו שמיובאים נצרכים ישירות, אך היתרה משמשת לייצור סוגים אחרים של מזון, כמו למשל חלב, ביצים ובשר. למעשה חלק אדיר מצריכת המזון בישראל תלויה לחלוטין ביבוא ופגיעה באופן מטורלל במצור"…"עובדה זו שמה לחלוטין ללעג את הטיעון הפופולרי לפיו אנחנו צריכים לסבסד חקלאות כדי להזין את עצמנו במקרה של מצור. *כבר עכשיו*, עם סקטור חקלאות מסובסד בכבדות אנחנו לא מאכילים את עצמנו, אלא נשענים בכבדות על יבוא ממדינות אחרות כדי לעשות זאת".

כמובן, יכול להיות שיהיו מי שיטענו שזה יהיה טוב שהצרכן הישראלי יוכל לקנות מספר ירקות כמו עגבניות או מלפפונים שיספקו וויטמינים גם בשעת חירום אבל כנראה שנוכל להסכים שמדובר במספר מצומצם מאוד של מוצרים שבהם כדאי להתמקד לשעת חירום וכדי לעודד את החקלאים לייצר אותם אנחנו יכולים לשלם להם ישירות ולא לחסום את היבוא מכלל העולם לחלקים גדולים מהפירות והירקות.

נקודה נוספת שחשוב לזכור היא שבגלל שחלקים גדולים בחקלאות הישראלית זוכים להגנות מעוותות, ייצור של מוצרים רבים הוא לא יעיל ולא באמת יכול להתחרות בשוק העולמי. במידה והחקלאים הישראלים יתמקדו במה שהם טובים בו וימכרו לכל העולם בכמויות גדולות יהיה לנו קל מאוד בשעת חירום להפנות את המשאבים מייצוא לכל העולם ולמתן מענה לצרכים המקומיים. מאחר שבמשבר שכזה גם מדינות אחרות חוסמות יבוא, הפניית המשאבים הזו תיתן גיבוי כלכלי גם לחקלאים לשוק המקומי.

בשורה התחתונה אנחנו יכולים לראות שזמני משבר מגלים לנו שיש תרומה מסוימת לייצור חקלאי מקומי אבל בגלל שאנחנו זקוקים למאגרים גדולים מאוד של דגנים ומוצרים לטווח ארוך, הטענה שהחקלאים הישראלים יאכילו את כולנו היא טענה מגוחכת. כשמבינים שהדגנים נחוצים לייצור הבשר במשק הישראלי ו-99 אחוזים מהדגנים מיובאים כי אנחנו לא יכולים לגדל אותם כאן אנחנו רואים בבירור שהייצור המקומי לא יפתור דבר. אנחנו מסבסדים את החקלאים בצורה מעוותת ויקרה ובסופו של יום לא באמת מקבלים את המענה הנחוץ בשעת חירום וניתן לראות זאת יפה מאוד כברגעים אלו ממש יש מחסור גדול בביצים.

הממשלה בהחלט צריכה להתכונן למצבי חירום אבל הדרך הנכונה לעשות זאת היא על ידי מחסני מזון בשילוב עם בניית תשתיות יבוא מתפקדות למצבי קיצון. הממשלה צריכה לחשוב איך היא ממשיכה להביא את המוצרים הקריטיים למשק גם כשיש וירוסים משתוללים וגם כשיש חשש מהסחורות ומדינות בקשיים. הממשלה בהחלט יכולה להשקיע בכך שהחקלאים יגדלו מספר גידולים ספציפיים שיכולים לשרת אותנו בזמן חירום אבל בבירור אנחנו נשרוד גם ללא פירות אקזוטיים שלא ישרתו אף אחד. המעבר לתמיכה ישירה היא הדרך הנכונה כאן אבל חשוב להבין שהחקלאים הם רק חלק קטן בפאזל וממש לא הכלי המרכזי להתמודדות עם המצב.

***
פוסט זה נכתב בחסות תומכי הפטראון המובילים:
הומאיגד – השכלה ושירותים פיננסים – http://www.homygod.org

התורם גלעד מוצפי

מאני טוקס Money Talks – ערוץ חדש בנושא מניות והשווקים הפיננסיים! – http://bit.ly/2MNvU27

טריידסטריט Trade Street – מפגש הרחוב של הסוחרים והמשקיעים – בואו להתעדכן בכל מה שחם בשוק http://bit.ly/2wsXoEJ

קהילת הפני סטוקס של ישראל The Israeli Penny Stocks Community – סקירות שווקים וניתוחי עומק על מניות קטנות ובינוניות בוול סטריט http://bit.ly/2wrp9e3
***

לכתבות נוספות בנושאי קורונה:
http://bit.ly/2IEAjBS

לפוסט המלא של תום שדה על יבוא הדגנים לישראל:
http://bit.ly/39IYqv4

לסקר בקבוצת הדיונים (תהיו חייבים להצטרך לקבוצה לשם כך):
http://bit.ly/38LzamJ

לפרסום של ארגון החקלאים בנוגע לקורונה:
http://bit.ly/38LyT3b




הצטרפו בתור תומכי פטראון

Share this:

  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)

קשור

חינוך חקלאות ישראל פייסבוק קורונה

אודות המחבר

Tom Kregenbild להציג את כל הפוסטים של טום קרגנבילד

המייסד של האתר "כלכלה קלה", אתר שהוקם במטרה להנגיש ידע כלכלי בצורה פשוטה, ברורה ואקטואלית

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

אל תפספסו דבר

הצטרפו בתור תומכי פטראון

כלכלה קלה בפייסבוק

ציוצים של כלכלה קלה

כלכלה קלה באינסטגרם

ערוץ הטלגרם של כלכלה קלה
ארכיונים
  • ספטמבר 2020
  • אוגוסט 2020
  • יולי 2020
  • יוני 2020
  • מאי 2020
  • אפריל 2020
  • מרץ 2020
  • פברואר 2020
  • ינואר 2020
  • דצמבר 2019
  • נובמבר 2019
  • אוקטובר 2019
  • ספטמבר 2019
  • אוגוסט 2019
  • יולי 2019
  • יוני 2019
  • מאי 2019
  • אפריל 2019
  • מרץ 2019
  • פברואר 2019
  • ינואר 2019
  • דצמבר 2018
  • נובמבר 2018
  • אוקטובר 2018
  • ספטמבר 2018
  • אוגוסט 2018
  • יולי 2018
  • יוני 2018
  • מאי 2018
  • אפריל 2018
  • מרץ 2018
  • פברואר 2018
  • ינואר 2018
  • דצמבר 2017
  • נובמבר 2017
  • אוקטובר 2017
  • ספטמבר 2017
  • אוגוסט 2017
  • יולי 2017
  • יוני 2017
  • מאי 2017
  • אפריל 2017
  • מרץ 2017
  • ינואר 2017
  • דצמבר 2016
  • נובמבר 2016
נושאים
איכות_הסביבה איכות הסביבה אירוויזיון אירופה ארצות הברית בידור ביטחון דוח_מבקר_המדינה הייטק הסתדרות העולם הערבי השכלה ועדי עובדים חופשה חינוך חקלאות טכנולוגיה יבוא ישראל מזון מחירים מיסים מערכת החינוך משבר_הדיור משרד_האוצר נדל"ן סטודנטים סין עוני עסקים פודקסט פוליטיקה פייסבוק פשע ציטוט_כלכלי ציטוט כלכלי קולנוע קומוניזם קורונה קפיטליזם רגולציה רווחה תחבורה תיירות תעופה
אודות כלכלה קלה

חיי היום יום שלנו כוללים שימוש בכסף, החלטות כלכליות וניסיון לעשות שימוש חכם במשאבים מצומצמים שעומדים לרשותנו.

 

למרות שנים של לימודים בבית הספר ובאוניברסיטה, מעטים מאתנו זוכים ללמוד על כלכלה, על איך היא פועלת ואיך היא יכולה לעזור לנו לשפר את חיינו.

 

המטרה של "כלכלה קלה" היא לעזור להנגיש את הידע הכלכלי שכל כך נחוץ לרבים מאיתנו בשפה קלה נגישה ואקטואלית.

RSS

RSS Feed

Theme by Pojo.me - WordPress Themes
Design by Elementor
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס