במקרים רבים, כשאנחנו חושבים על חקלאות, ישר תעלה לנו אסוציאציה של שדות ירוקים, חיבור לטבע ושמירה על הסביבה. בדיון הציבורי סביב סבסוד החקלאות גם בארץ וגם בעולם, כמעט תמיד לוקחים הנחה שתעשיית החקלאות היא תעשייה ירוקה, תעשייה שדואגת לסביבה ולשטחים ירוקים, וכמובן תעשייה שגם מאכילה את אזרחי המדינה ומעניקה עצמאות בתחום ייצור המזון.
למרות הטיעונים החיוביים כלפי תעשיית החקלאות, במקרים רבים מדובר בתעשייה שזוכה לסבסוד רחב מאוד מהממשלה, ואנחנו יודעים שכשהממשלה או השוק מורידים מחירים אנשים בוחרים להשתמש ביותר משאבים ומוצרים. כשמדובר בסבסוד חקלאות, במדינות רבות החקלאים זוכים לסבסוד של מחירי המים, שטחי אדמה וחומרי הדברה. סבסוד כספי גדול של חקלאים מעלה את השאלה האם הממשלה לא יוצרת שימוש לא יעיל במשאבי טבע קריטיים שחיוניים לכלל האזרחים. האם יש סיכוי שמדיניות הסבסוד אפילו פוגעת בטבע?
כדי לענות על השאלה הזאת כדאי לנו לחזור בזמן ולהסתכל על רפורמת החקלאות שביצעה ניו זילנד בשנות ה-80 וההשפעה שלה גם ברמה הכלכלית וגם ברמה הסביבתית. לאורך שנים ארוכות ממשלת ניו זילנד החליטה להיות מעורבת בצורה רחבה בחקלאות ויצרה מצב ש-40 אחוזים מההכנסה של חקלאים רבים הייתה מסבסוד ממשלתי. הסבסוד כלל חומרי הדברה, הלוואות, הגבלות מחירים בשוק, החזרי מס רחבים ומכירת קרקעות מוזלת שהובילו לכך שהממשלה בזבזה 4 אחוזים מכל התוצר של המדינה לסבסוד החקלאים.
בשנות ה-80, ממשלת ניו זילנד מצאה את עצמה מול מציאות כלכלית קשה והבינה שלא תוכל להמשיך ולסבסד את החקלאים במדינה. היא שמה לב לשלוש תופעות בעייתיות שנוצרו בעקבות הסבסוד הרחב: התופעה הראשונה הייתה ייצור יתר של מוצרים שאין להם קונים. לדוגמה סבסוד תעשיית הכבשים יצר מצב שבו היצרנים גידלו כבשים גם כשלא היה אף קונה בשוק שיקנה אותן. באותן שנים הממשלה מצאה את עצמה שוחטת 6,000 טון של כבשים במטרה להפוך אותן לדשן כי כבר לא היה איפה לשמור את הבשר הקפוא ולא היו קונים בשוק שהיו מעוניינים לקנות את הבשר. לא רק שהממשלה בזבזה תקציבים כדי שחקלאים יגדלו כבשים שאף אחד לא מעוניין בהן, הממשלה גם השקיעה כסף נוסף כדי להרוג את הכבשים ולמצוא להן שימוש.
תופעה שניה שהממשלה זיהתה הייתה קשורה למחירי הקרקעות. בגלל ההשתתפות הממשלתית ברכישת קרקעות לחקלאים, מחירי הקרקע החלו לעלות בלי לתת שום תמורה למחיר והממשלה מצאה את עצמה במעגל שבו היא חייבת להגדיל תקציבים על מנת להיות מסוגלת לעזור לחקלאים לקנות קרקעות וזאת בזמן שהיא עצמה מתדלקת את עליית המחירים.
תופעה שלישית הייתה קשורה לבזבוז קרקעות. בשנת 1984, הממשלה מצאה שהחקלאים משתמשים ב-2 מיליון דונם של שטח חקלאי אך ורק בגלל סבסוד שהופך את השימוש בקרקע למשתלם כלכלית. במציאות שנוצרה הממשלה שילמה הרבה מאוד כסף לחקלאים כדי שיעבדו קרקע שאף אחד לא מוכן לשלם את מחיר עלות הייצור של התוצרת החקלאית שיוצרה על הקרקע.
באותן שנים, ניו זילנד התמודדה מול אינפלציה של 10-20 אחוזים, חובות ממשלתיים, מחסור במטבע חוץ או במילים אחרות, מציאות כלכלית שפשוט לא אפשרה להמשיך להשקיע כסף בחקלאים. בצעד דרסטי, הממשלה החליטה לנתק את החקלאים מעטין משלמי המיסים ולשחרר אותם לחופשי. תוך זמן קצר הממשלה ביטלה את פיקוח המחירים על צמר, בשר בקר, בשק כבש ומוצרי חלב. הממשלה גם ביטלה את הטבות המס שקיבלו החקלאים, עצרה את הסבסוד לרכישת מים, קרקעות וחומרי הדברה, ביטלה סבסוד להלוואות לחקלאים ומימון של תכניות לשמירה על קרקעות וביטוחים נגד הצפות. במילים אחרות, בין השנים 1984-1987 הממשלה ביטלה כמעט את כל התמיכה הממשלתית בחקלאות. הצעד היה כל כך קיצוני שהחלק הממשלתי בהכנסות החקלאים הצטמצם מ-24 אחוזים בממוצע ל-3 אחוזים עד שנת 1990.
יש סיכוי שבשלב הזה אתם מדמיינים שכל תעשיית החקלאות של ניו זילנד קרסה ושהממשלה הבינה את הטעות וחזרה לסבסד את החקלאים כמו כל שאר הממשלות הנורמליות. בפועל, התוצאה לא יכלה להיות יותר רחוקה מתרחיש הבלהות הזה ובחלק השני בסדרה על רפורמת החקלאות אנחנו נדבר על מה השתנה אחרי שהממשלה אמרה לחקלאים שהם יאלצו להתמודד לבד מול השוק.
***
התמונה בפוסט שייכת לBarni1
https://katzr.net/e35d8d
פוסט זה נכתב בחסות תומכי הפטראון המובילים:
שילוט שילת – פתרונות שילוט מתקדמים – http://www.shilut.net – 089799899
מתקדמים כלכלית – צעירים מדברים על כסף – http://www.homygod.org
התורם Yam Mesicka וקבוצת הטלגרם "שיט טכנולוגי": https://t.me/shiftech
התורם גלעד מוצפי
***
לכתבות נוספות בנושאי חקלאות:
http://bit.ly/30psHLd
למחקר המלא על השפעות רפורמת החקלאות בניו זילנד:
http://bit.ly/2q048Hr
החקלאות בניו זילנד: דוח ה-OECD:
http://bit.ly/37Vwuno
