כלכלה קלה
  • ראשי
  • כלכלה למתחילים
    • פוסטים קצרים מפייסבוק
    • מושגים בסיסיים
      • איך קובעים שווי אמיתי של מוצר?
      • היד הנעלמה: מה זה אומר?
      • חלוקת עבודה והתמקצעות
      • מחירים: מה זה בכלל?
      • מלתוסיאניזם: כשכל האוכל יגמר
      • קללת משאבי הטבע
      • שכר מינימום
      • בועה: מה זה? ואיך היא נוצרת?
    • איך מודדים כלכלה?
      • איך משווים בין מדינות בעולם?
      • מדד החופש הכלכלי
      • מה זה מדד קלות עשיית עסקים?
      • מדד קלות עשיית עסקים 2019
      • עוני: איך מודדים אותו?
    • למה צריך קפיטליזם?
      • קוריאה: קפיטליזם מול קומוניזם
      • חברות ממשלתיות מול פרטיות
      • עושר מול אושר: מה עדיף?
    • צמיחה כלכלית
      • אתגרי המדינות המפותחות
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • סין: הדרך להשתלטות על העולם
  • כלכלה לפי נושאים
    • איכות הסביבה
      • השפעות חיצוניות
        • חלק א': סוגי השפעות חיצוניות
        • חלק ב': דיג יתר
        • חלק ג': הפתרונות
        • חלק ד': ההתחממות הגלובלית
    • הייטק
      • חלק א': תמצית תולדות ההייטק
      • חלק ב': למה השכר הגבוה?
      • חלק ג': מחסור בעובדי הייטק
      • חלק ד': השפעות על השכר
    • חירות
      • חופש וחירות: מה המחיר שלהם?
    • כלכלה מהעבר
      • תקופת הצנע
    • חינוך בישראל
      • למה כל כך קשה לגייס מורים טובים?
      • למה כל כך קשה לנהל בית ספר?
      • אזורי רישום ובחירת הורים
      • האם באמת חסרים מורים?
      • איכות ההוראה
      • מי באמת מחליט מה קורה בכיתה?
      • למה קשה לגייס מנהלים טובים?
      • זה לא (רק) עניין של כסף
      • למה אי אפשר למצוא מנהלים?
      • למה כל כך קשה להקים בית ספר חדש?
      • מעורבות הורים
      • תוצאות מבחני פיזה
      • פיזה 2018: סיפור שתי מערכות החינוך
      • פיזה 2018: המגזר שאף אחד לא מודד
      • פיזה 2018: מה ניסינו? ולמה זה נכשל?
    • מערכות חינוך בעולם
      • חלק א': מצב החינוך בעולם
      • חלק ד': הקיצונית של דרום קוריאה
      • חלק ב': חינוך בסין
      • חלק ה': יפן – הקהילה מול הפרט
      • חלק ג': חינוך בהונג קונג וסינגפור
      • חלק ו': הנשק הסודי של פינלנד
      • חלק ז': החינוך המקצועי בשוויץ
      • חלק ח': הסיפור המורכב של קנדה
      • חלק ט': אסטוניה המפתיעה
      • חלק י': איך בונים מערכת חינוך?
      • בתי ספר פרטיים באפריקה
    • חקלאות
      • המחסור בחמאה
      • צה"ל צריך לסבסד חקלאים?
      • הרפורמה האירופאית: חלק א'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ב'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ג'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק א'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ב'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ג'
      • הולנד: אימפריית החקלאות של אירופה
    • מלחמות אסונות וכלכלה
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • ארגונים ההומניטריים: טוב או רע?
    • משבר הדיור
      • באמת יש בועת נדל"ן?
      • למה דווקא תל אביב?
      • מס דירה שלישית
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • משברים כלכליים
      • חלק א': הפאניקה של 1907
      • חלק ב': הקריסה של 1929
      • חלק ג': משבר הסאבפריים 2008
      • חלק ד': המשבר הכלכלי של יוון
    • נלחמים בעוני
      • ניהול סיכונים: מפתח לפתרון עוני
      • עוני: איך מודדים אותו?
      • שכר מינימום
    • ערוצי התקשרות
      • אתרי חדשות: זה עושה לנו רע
      • רשות השידור: שאלות ותשובות
    • פוליטיקאים וכלכלה
      • משל על יין ויוקר המחיה
      • פוליטיקאים: למה הם פוגעים בנו?
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • תחבורה
      • איך פותרים פקקים?
      • כמה עולה חניה חינם?
    • פנסיה
      • מודל הפנסיה הצ'יליאני
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • עשרה כלים לחיים
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
    • קבוצת הדיונים
    • טוויטר
    • אינסטגרם
    • יוטיוב
    • הספרייה
  • צור קשר
    • תנאי שימוש
  • דף הבית
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
  • פטראון – קבלו את הפוסטים לפני כולם
  • טלגרם – כל הכלכלנים במקום אחד
  • אינסטגרם
  • המלצות ספרים
  • איך מודדים כלכלה?
  • ההייטק הישראלי
  • חקלאות
  • מושגים בסיסיים
  • מערכות חינוך בעולם
  • מערכת החינוך בישראל
  • משבר הדיור
  • משברים כלכליים
  • עשרה כלים לחיים
  • תנאי שימוש
  • צור קשר
כלכלה קלה
  • ראשי
  • כלכלה למתחילים
    • פוסטים קצרים מפייסבוק
    • מושגים בסיסיים
      • איך קובעים שווי אמיתי של מוצר?
      • היד הנעלמה: מה זה אומר?
      • חלוקת עבודה והתמקצעות
      • מחירים: מה זה בכלל?
      • מלתוסיאניזם: כשכל האוכל יגמר
      • קללת משאבי הטבע
      • שכר מינימום
      • בועה: מה זה? ואיך היא נוצרת?
    • איך מודדים כלכלה?
      • איך משווים בין מדינות בעולם?
      • מדד החופש הכלכלי
      • מה זה מדד קלות עשיית עסקים?
      • מדד קלות עשיית עסקים 2019
      • עוני: איך מודדים אותו?
    • למה צריך קפיטליזם?
      • קוריאה: קפיטליזם מול קומוניזם
      • חברות ממשלתיות מול פרטיות
      • עושר מול אושר: מה עדיף?
    • צמיחה כלכלית
      • אתגרי המדינות המפותחות
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • סין: הדרך להשתלטות על העולם
  • כלכלה לפי נושאים
    • איכות הסביבה
      • השפעות חיצוניות
        • חלק א': סוגי השפעות חיצוניות
        • חלק ב': דיג יתר
        • חלק ג': הפתרונות
        • חלק ד': ההתחממות הגלובלית
    • הייטק
      • חלק א': תמצית תולדות ההייטק
      • חלק ב': למה השכר הגבוה?
      • חלק ג': מחסור בעובדי הייטק
      • חלק ד': השפעות על השכר
    • חירות
      • חופש וחירות: מה המחיר שלהם?
    • כלכלה מהעבר
      • תקופת הצנע
    • חינוך בישראל
      • למה כל כך קשה לגייס מורים טובים?
      • למה כל כך קשה לנהל בית ספר?
      • אזורי רישום ובחירת הורים
      • האם באמת חסרים מורים?
      • איכות ההוראה
      • מי באמת מחליט מה קורה בכיתה?
      • למה קשה לגייס מנהלים טובים?
      • זה לא (רק) עניין של כסף
      • למה אי אפשר למצוא מנהלים?
      • למה כל כך קשה להקים בית ספר חדש?
      • מעורבות הורים
      • תוצאות מבחני פיזה
      • פיזה 2018: סיפור שתי מערכות החינוך
      • פיזה 2018: המגזר שאף אחד לא מודד
      • פיזה 2018: מה ניסינו? ולמה זה נכשל?
    • מערכות חינוך בעולם
      • חלק א': מצב החינוך בעולם
      • חלק ד': הקיצונית של דרום קוריאה
      • חלק ב': חינוך בסין
      • חלק ה': יפן – הקהילה מול הפרט
      • חלק ג': חינוך בהונג קונג וסינגפור
      • חלק ו': הנשק הסודי של פינלנד
      • חלק ז': החינוך המקצועי בשוויץ
      • חלק ח': הסיפור המורכב של קנדה
      • חלק ט': אסטוניה המפתיעה
      • חלק י': איך בונים מערכת חינוך?
      • בתי ספר פרטיים באפריקה
    • חקלאות
      • המחסור בחמאה
      • צה"ל צריך לסבסד חקלאים?
      • הרפורמה האירופאית: חלק א'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ב'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ג'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק א'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ב'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ג'
      • הולנד: אימפריית החקלאות של אירופה
    • מלחמות אסונות וכלכלה
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • ארגונים ההומניטריים: טוב או רע?
    • משבר הדיור
      • באמת יש בועת נדל"ן?
      • למה דווקא תל אביב?
      • מס דירה שלישית
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • משברים כלכליים
      • חלק א': הפאניקה של 1907
      • חלק ב': הקריסה של 1929
      • חלק ג': משבר הסאבפריים 2008
      • חלק ד': המשבר הכלכלי של יוון
    • נלחמים בעוני
      • ניהול סיכונים: מפתח לפתרון עוני
      • עוני: איך מודדים אותו?
      • שכר מינימום
    • ערוצי התקשרות
      • אתרי חדשות: זה עושה לנו רע
      • רשות השידור: שאלות ותשובות
    • פוליטיקאים וכלכלה
      • משל על יין ויוקר המחיה
      • פוליטיקאים: למה הם פוגעים בנו?
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • תחבורה
      • איך פותרים פקקים?
      • כמה עולה חניה חינם?
    • פנסיה
      • מודל הפנסיה הצ'יליאני
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • עשרה כלים לחיים
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
    • קבוצת הדיונים
    • טוויטר
    • אינסטגרם
    • יוטיוב
    • הספרייה
  • צור קשר
    • תנאי שימוש
  • דף הבית
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
  • פטראון – קבלו את הפוסטים לפני כולם
  • טלגרם – כל הכלכלנים במקום אחד
  • אינסטגרם
  • המלצות ספרים
  • איך מודדים כלכלה?
  • ההייטק הישראלי
  • חקלאות
  • מושגים בסיסיים
  • מערכות חינוך בעולם
  • מערכת החינוך בישראל
  • משבר הדיור
  • משברים כלכליים
  • עשרה כלים לחיים
  • תנאי שימוש
  • צור קשר
רפורמת החקלאות של ניו זילנד – חלק ג': איך ביטול הסבסוד הממשלתי עזר לאיכות הסביבה
ראשי » חברתי » רפורמת החקלאות של ניו זילנד – חלק ג': איך ביטול הסבסוד הממשלתי עזר לאיכות הסביבה

רפורמת החקלאות של ניו זילנד – חלק ג': איך ביטול הסבסוד הממשלתי עזר לאיכות הסביבה

טום קרגנבילד דצמבר 10, 2019 09:02 אין תגובות


הערה: סדרת הפוסטים על רפורמת החקלאות בניו זילנד נכתבה לבקשת תומך הפטראון Or Hirshfeld. אם תרצו להציע הצעות משלכם ופעם בחודש להשתתף בהגרלה על פוסט בנושא שמעניין אתכם תוכלו להצטרף לתומכים של כלכלה קלה ולעזור לנו לממן את הפעילות של העמוד ולהגיע לכמה שיותר אנשים
https://www.patreon.com/easyconomy

בשני החלקים הקודמים בסדרה דיברנו על הסיבות שהובילו את ניו זילנד להפסיק כמעט לגמרי את התמיכה בחקלאים ועל התוצאות הכלכליות החיוביות שגרמו לחקלאים לייצר בהתאם לביקוש בשוק ולהתמקד במוצרי חקלאות רווחיים כמו יין, קיווי, כבשים, בקר וחלב. דיברנו גם על כך שהחקלאים הפכו ליעילים יותר והחלו לעשות שימוש הרבה פחות בזבזני במשאבים שעמדו לרשותם. בחלק השלישי נדבר על ההשפעה של הרפורמה על איכות הסביבה. לטעמי מדובר בחלק החשוב ביותר, כי מעבר לנזק הכלכלי שסבסוד החקלאות גורם, כמעט אף אחד לא שם לב לנזק הסביבתי העצום שהמדיניות הממשלתית מייצרת.

תופעה סביבתית ראשונה שניתן לראות לאחר ביטול סבסוד הקרקעות הממשלתי היא צמצום שטחי המרעה מ-14.2 מיליון דונם בשנת 1984 ל-12.1 מיליון דונם בשנת 2004. במקביל באותן השנים, למרות תעשיית עץ ענפה, שטחי היערות בניו זילנד גדלו ממיליון דונם בשנת 1984 ל-1.8 מיליון דונם בשנת 2004. בזכות ביטול הסבסוד, חקלאים החלו לנהל מדיניות ששומרת על הקרקע לאורך זמן ולדאוג לשתול עצים חדשים לאחר כריתת חלקים מהיערות. למרות שקפיטליזם נתפס כאנטי סביבתי, בבירור ניתן לראות שהרס יערות הוא לא בדיוק רווחי למי שרוצה להחזיק עסק מצליח לאורך שנים ארוכות.

תופעה מעניינת נוספת שנוצרה לאחר ביטול הסבסוד היא מגמה של שימוש בכמות קטנה יותר של חומרי הדברה ושל דשן. בשני המקרים מדובר בחומרים אשר שימוש גדול בהם יוצר נזק סביבתי, הן לאדמה והן למים. ביטול הסבסוד הממשלתי הכריח את החקלאים לשקול את עלות השימוש בחומרים אלו ולא לבזבז יותר מידי בגלל המחיר הנמוך שלהם. כתוצאה מכך, החקלאים עדיין משתמשים בדשן ובחומרי הדברה אך עושים שימוש הרבה יותר מצומצם ומשתמשים בחומרים שלא פוגעים בקרקעות בטווח הארוך.

למרות הרבה השלכות חיוביות שהפכו את ניו זילנד למדינה הרבה יותר ירוקה בתחום החקלאות, תעשיית הכבשים, הבקר והצבאים עדיין יוצרת בעיות גדולות של פליטת גזי חממה. תעשיית החקלאות אחראית על חצי מכל פליטת גזי החממה של ניו זילנד ולמרות שחקלאות נתפסת בצורה ירוקה וחיובית, מדובר בתעשייה שאחראית על 9 אחוזים מכל גזי החממה שנפלטים לאטמוספירה. למרות שניו זילנד פועלת לפיתוחים טכנולוגיים בתחום, לא רק שמדינות רבות לא מחפשות פתרונות כאלה, הן מסבסדות ומשלמות לחקלאים שממשיכים לייצר את הנזק.

תופעה חיובית נוספת שהרפורמה יצרה היא ניהול סיכונים טוב יותר מצד החקלאים בניו זילנד. בעבר הממשלה ביטחה את החקלאים והתוצאה הייתה התנהלות חסרת אחריות מצד החקלאים מתוך המחשבה שתמיד יהיה מישהו שיבוא להציל אותם. ביטול הסבסוד הוביל לשינוי גישה והיום החקלאים שומרים על הקרקעות בצורה טובה יותר ודואגים להכין את עצמם לשנים של בצורת ולשינויי אקלים ומזג אוויר קיצוניים בצורה הרבה יותר טובה. ממשלת ניו זילנד עדיין מעניקה תמיכה מצומצמת אך שומרת עליה מספיק נמוכה כדי לתמרץ את החקלאים לבטח את עצמם ולנהל מדיניות אחראית.

צמצום מעורבות הממשלה בתחום החקלאות הובילה ליוזמות פרטיות רבות בתוך התעשייה. התפתחו גופי מדיניות חקלאית פרטיים אשר מפרסמים ניירות והמלצות לכלל החקלאים במדינה. בצורה הזאת נוצרו במדינה נהלי שימוש בחומרי הדברה, שיטות לניהול סיכונים ודוחות שמנתחים את השוק העולמי במטרה לכוון את התעשייה לייצור של מוצרים משתלמים יותר ולהוציא אותה ממוצרים שעלולים להפוך לבעייתיים בשוק. צמצום התמיכה הוביל את החקלאים לקחת אחריות על התעשייה שלהם, לבזבז פחות משאבי טבע ולשמר פעילות סביבתית שתאפשר להם לפעול לאורך שנים ארוכות. זה לא אומר שאין בעיות כלל בחקלאות בניו זילנד אבל אין ספק שסבסוד נרחב של חקלאות, בשונה ממה שניתן לדמיין, מוביל לבזבוז משאבים ולפגיעה בסביבה במקום לשימור שלה.

אז האם הממשלה של ניו זילנד לא מעורבת כלל בחקלאות? מעורבת, אבל במקומות נקודתיים. משרד החקלאות של ניו זילנד ממוקד בעיקר במימון מחקר ופיתוח שמטרתו לשמור על הסביבה ולהעלות את היעילות של החקלאים. הממשלה משתדלת להתמקד במדיניות רחבה שמשפיעה על כלל החקלאים ומתמקדת בניהול מדיניות של התמודדות עם מחלות שעלולות להגיע ביבוא ממדינות אחרות, עזרה בניהול סיכונים ומקרי קצה. למרות הצדדים החיוביים, ניו זילנד עדיין זוכה לביקורת מצד ארגון ה-OECD, על מתן כוח יתר ליצרן אחד של קיווי במדינה (שרק דרכו ניתן לייצא את הפרי) וחסימה מוחלטת של יבוא ביצים, עופות ודבש, דבר שמעלה מחירים ופוגע בצרכנים.

אז האם אנחנו יכולים לשכפל את המודל של ניו זילנד לישראל? אין ספק שיש הרבה לקחים שניתן ללמוד מהרפורמה בהקשר של סבסוד המים והאדמות בישראל אבל צריך גם לקחת בחשבון שניו זילנד היא מדינה שזכתה ליתרון גדול בתחום החקלאות ומחזיקה בכמות אדמות חקלאיות חסרת פרופורציה, בכמות מים גדולה ובמזג אוויר מתאים. לא בטוח שהתוצאות של מדיניות כמו של ניו זילנד תוביל לאותה תוצאה בדיוק. אם אתם מאמינים שיש צורך לשמור על יכולת גידול של פירות וירקות מסוימים למקרי חירום, אז ביטול כל הסבסוד יכול להעלים גידולים מסוימים. עם זאת כדאי לשים לב שניו זילנד ביצעה את הרפורמה כשחלק עצום מהכלכלה שלה היה ועדיין מבוסס על חקלאות. הסיכון המיידי, במידה והרפורמה הייתה נכשלת, היה בעל נזק הרבה יותר גדול בטווח הקצר, מצמצום החקלאות בישראל. בנוסף המשאבים בישראל מצומצמים הרבה יותר ולכן השפעת הסבסוד על בזבוז משאבים במחסור הרבה יותר חשוב ומשמעותי בישראל ויכול מאוד להיות שיוצר נזק סביבתי אפילו יותר משמעותי לאזרחי ישראל מזה שנגרם לאזרחי ניו זילנד.

***
פוסט זה נכתב בחסות תומכי הפטראון המובילים:
שילוט שילת – פתרונות שילוט מתקדמים – http://www.shilut.net – 089799899

מתקדמים כלכלית – צעירים מדברים על כסף – http://www.homygod.org

התורם Yam Mesicka וקבוצת הטלגרם "שיט טכנולוגי": https://t.me/shiftech

התורם גלעד מוצפי
***

לכתבות נוספות בנושאי חקלאות:
http://bit.ly/30psHLd

למחקר המלא על השפעות רפורמת החקלאות בניו זילנד:
http://bit.ly/2q048Hr

החקלאות בניו זילנד: דוח ה-OECD:
http://bit.ly/37Vwuno




הצטרפו בתור תומכי פטראון

Share this:

  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)

קשור

איכות הסביבה חקלאות ישראל עסקים פייסבוק

אודות המחבר

Tom Kregenbild להציג את כל הפוסטים של טום קרגנבילד

המייסד של האתר "כלכלה קלה", אתר שהוקם במטרה להנגיש ידע כלכלי בצורה פשוטה, ברורה ואקטואלית

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

אל תפספסו דבר

הצטרפו בתור תומכי פטראון

כלכלה קלה בפייסבוק

ציוצים של כלכלה קלה

כלכלה קלה באינסטגרם

ערוץ הטלגרם של כלכלה קלה
ארכיונים
  • ספטמבר 2020
  • אוגוסט 2020
  • יולי 2020
  • יוני 2020
  • מאי 2020
  • אפריל 2020
  • מרץ 2020
  • פברואר 2020
  • ינואר 2020
  • דצמבר 2019
  • נובמבר 2019
  • אוקטובר 2019
  • ספטמבר 2019
  • אוגוסט 2019
  • יולי 2019
  • יוני 2019
  • מאי 2019
  • אפריל 2019
  • מרץ 2019
  • פברואר 2019
  • ינואר 2019
  • דצמבר 2018
  • נובמבר 2018
  • אוקטובר 2018
  • ספטמבר 2018
  • אוגוסט 2018
  • יולי 2018
  • יוני 2018
  • מאי 2018
  • אפריל 2018
  • מרץ 2018
  • פברואר 2018
  • ינואר 2018
  • דצמבר 2017
  • נובמבר 2017
  • אוקטובר 2017
  • ספטמבר 2017
  • אוגוסט 2017
  • יולי 2017
  • יוני 2017
  • מאי 2017
  • אפריל 2017
  • מרץ 2017
  • ינואר 2017
  • דצמבר 2016
  • נובמבר 2016
נושאים
איכות_הסביבה איכות הסביבה אירוויזיון אירופה ארצות הברית בידור ביטחון דוח_מבקר_המדינה הייטק הסתדרות העולם הערבי השכלה ועדי עובדים חופשה חינוך חקלאות טכנולוגיה יבוא ישראל מזון מחירים מיסים מערכת החינוך משבר_הדיור משרד_האוצר נדל"ן סטודנטים סין עוני עסקים פודקסט פוליטיקה פייסבוק פשע ציטוט_כלכלי ציטוט כלכלי קולנוע קומוניזם קורונה קפיטליזם רגולציה רווחה תחבורה תיירות תעופה
אודות כלכלה קלה

חיי היום יום שלנו כוללים שימוש בכסף, החלטות כלכליות וניסיון לעשות שימוש חכם במשאבים מצומצמים שעומדים לרשותנו.

 

למרות שנים של לימודים בבית הספר ובאוניברסיטה, מעטים מאתנו זוכים ללמוד על כלכלה, על איך היא פועלת ואיך היא יכולה לעזור לנו לשפר את חיינו.

 

המטרה של "כלכלה קלה" היא לעזור להנגיש את הידע הכלכלי שכל כך נחוץ לרבים מאיתנו בשפה קלה נגישה ואקטואלית.

RSS

RSS Feed

Theme by Pojo.me - WordPress Themes
Design by Elementor
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס