הערה: סדרת הפוסטים על רפורמת החקלאות בניו זילנד נכתבה לבקשת תומך הפטראון Or Hirshfeld. אם תרצו להציע הצעות משלכם ופעם בחודש להשתתף בהגרלה על פוסט בנושא שמעניין אתכם תוכלו להצטרף לתומכים של כלכלה קלה ולעזור לנו לממן את הפעילות של העמוד ולהגיע לכמה שיותר אנשים
https://www.patreon.com/easyconomy
בשני החלקים הקודמים בסדרה דיברנו על הסיבות שהובילו את ניו זילנד להפסיק כמעט לגמרי את התמיכה בחקלאים ועל התוצאות הכלכליות החיוביות שגרמו לחקלאים לייצר בהתאם לביקוש בשוק ולהתמקד במוצרי חקלאות רווחיים כמו יין, קיווי, כבשים, בקר וחלב. דיברנו גם על כך שהחקלאים הפכו ליעילים יותר והחלו לעשות שימוש הרבה פחות בזבזני במשאבים שעמדו לרשותם. בחלק השלישי נדבר על ההשפעה של הרפורמה על איכות הסביבה. לטעמי מדובר בחלק החשוב ביותר, כי מעבר לנזק הכלכלי שסבסוד החקלאות גורם, כמעט אף אחד לא שם לב לנזק הסביבתי העצום שהמדיניות הממשלתית מייצרת.
תופעה סביבתית ראשונה שניתן לראות לאחר ביטול סבסוד הקרקעות הממשלתי היא צמצום שטחי המרעה מ-14.2 מיליון דונם בשנת 1984 ל-12.1 מיליון דונם בשנת 2004. במקביל באותן השנים, למרות תעשיית עץ ענפה, שטחי היערות בניו זילנד גדלו ממיליון דונם בשנת 1984 ל-1.8 מיליון דונם בשנת 2004. בזכות ביטול הסבסוד, חקלאים החלו לנהל מדיניות ששומרת על הקרקע לאורך זמן ולדאוג לשתול עצים חדשים לאחר כריתת חלקים מהיערות. למרות שקפיטליזם נתפס כאנטי סביבתי, בבירור ניתן לראות שהרס יערות הוא לא בדיוק רווחי למי שרוצה להחזיק עסק מצליח לאורך שנים ארוכות.
תופעה מעניינת נוספת שנוצרה לאחר ביטול הסבסוד היא מגמה של שימוש בכמות קטנה יותר של חומרי הדברה ושל דשן. בשני המקרים מדובר בחומרים אשר שימוש גדול בהם יוצר נזק סביבתי, הן לאדמה והן למים. ביטול הסבסוד הממשלתי הכריח את החקלאים לשקול את עלות השימוש בחומרים אלו ולא לבזבז יותר מידי בגלל המחיר הנמוך שלהם. כתוצאה מכך, החקלאים עדיין משתמשים בדשן ובחומרי הדברה אך עושים שימוש הרבה יותר מצומצם ומשתמשים בחומרים שלא פוגעים בקרקעות בטווח הארוך.
למרות הרבה השלכות חיוביות שהפכו את ניו זילנד למדינה הרבה יותר ירוקה בתחום החקלאות, תעשיית הכבשים, הבקר והצבאים עדיין יוצרת בעיות גדולות של פליטת גזי חממה. תעשיית החקלאות אחראית על חצי מכל פליטת גזי החממה של ניו זילנד ולמרות שחקלאות נתפסת בצורה ירוקה וחיובית, מדובר בתעשייה שאחראית על 9 אחוזים מכל גזי החממה שנפלטים לאטמוספירה. למרות שניו זילנד פועלת לפיתוחים טכנולוגיים בתחום, לא רק שמדינות רבות לא מחפשות פתרונות כאלה, הן מסבסדות ומשלמות לחקלאים שממשיכים לייצר את הנזק.
תופעה חיובית נוספת שהרפורמה יצרה היא ניהול סיכונים טוב יותר מצד החקלאים בניו זילנד. בעבר הממשלה ביטחה את החקלאים והתוצאה הייתה התנהלות חסרת אחריות מצד החקלאים מתוך המחשבה שתמיד יהיה מישהו שיבוא להציל אותם. ביטול הסבסוד הוביל לשינוי גישה והיום החקלאים שומרים על הקרקעות בצורה טובה יותר ודואגים להכין את עצמם לשנים של בצורת ולשינויי אקלים ומזג אוויר קיצוניים בצורה הרבה יותר טובה. ממשלת ניו זילנד עדיין מעניקה תמיכה מצומצמת אך שומרת עליה מספיק נמוכה כדי לתמרץ את החקלאים לבטח את עצמם ולנהל מדיניות אחראית.
צמצום מעורבות הממשלה בתחום החקלאות הובילה ליוזמות פרטיות רבות בתוך התעשייה. התפתחו גופי מדיניות חקלאית פרטיים אשר מפרסמים ניירות והמלצות לכלל החקלאים במדינה. בצורה הזאת נוצרו במדינה נהלי שימוש בחומרי הדברה, שיטות לניהול סיכונים ודוחות שמנתחים את השוק העולמי במטרה לכוון את התעשייה לייצור של מוצרים משתלמים יותר ולהוציא אותה ממוצרים שעלולים להפוך לבעייתיים בשוק. צמצום התמיכה הוביל את החקלאים לקחת אחריות על התעשייה שלהם, לבזבז פחות משאבי טבע ולשמר פעילות סביבתית שתאפשר להם לפעול לאורך שנים ארוכות. זה לא אומר שאין בעיות כלל בחקלאות בניו זילנד אבל אין ספק שסבסוד נרחב של חקלאות, בשונה ממה שניתן לדמיין, מוביל לבזבוז משאבים ולפגיעה בסביבה במקום לשימור שלה.
אז האם הממשלה של ניו זילנד לא מעורבת כלל בחקלאות? מעורבת, אבל במקומות נקודתיים. משרד החקלאות של ניו זילנד ממוקד בעיקר במימון מחקר ופיתוח שמטרתו לשמור על הסביבה ולהעלות את היעילות של החקלאים. הממשלה משתדלת להתמקד במדיניות רחבה שמשפיעה על כלל החקלאים ומתמקדת בניהול מדיניות של התמודדות עם מחלות שעלולות להגיע ביבוא ממדינות אחרות, עזרה בניהול סיכונים ומקרי קצה. למרות הצדדים החיוביים, ניו זילנד עדיין זוכה לביקורת מצד ארגון ה-OECD, על מתן כוח יתר ליצרן אחד של קיווי במדינה (שרק דרכו ניתן לייצא את הפרי) וחסימה מוחלטת של יבוא ביצים, עופות ודבש, דבר שמעלה מחירים ופוגע בצרכנים.
אז האם אנחנו יכולים לשכפל את המודל של ניו זילנד לישראל? אין ספק שיש הרבה לקחים שניתן ללמוד מהרפורמה בהקשר של סבסוד המים והאדמות בישראל אבל צריך גם לקחת בחשבון שניו זילנד היא מדינה שזכתה ליתרון גדול בתחום החקלאות ומחזיקה בכמות אדמות חקלאיות חסרת פרופורציה, בכמות מים גדולה ובמזג אוויר מתאים. לא בטוח שהתוצאות של מדיניות כמו של ניו זילנד תוביל לאותה תוצאה בדיוק. אם אתם מאמינים שיש צורך לשמור על יכולת גידול של פירות וירקות מסוימים למקרי חירום, אז ביטול כל הסבסוד יכול להעלים גידולים מסוימים. עם זאת כדאי לשים לב שניו זילנד ביצעה את הרפורמה כשחלק עצום מהכלכלה שלה היה ועדיין מבוסס על חקלאות. הסיכון המיידי, במידה והרפורמה הייתה נכשלת, היה בעל נזק הרבה יותר גדול בטווח הקצר, מצמצום החקלאות בישראל. בנוסף המשאבים בישראל מצומצמים הרבה יותר ולכן השפעת הסבסוד על בזבוז משאבים במחסור הרבה יותר חשוב ומשמעותי בישראל ויכול מאוד להיות שיוצר נזק סביבתי אפילו יותר משמעותי לאזרחי ישראל מזה שנגרם לאזרחי ניו זילנד.
***
פוסט זה נכתב בחסות תומכי הפטראון המובילים:
שילוט שילת – פתרונות שילוט מתקדמים – http://www.shilut.net – 089799899
מתקדמים כלכלית – צעירים מדברים על כסף – http://www.homygod.org
התורם Yam Mesicka וקבוצת הטלגרם "שיט טכנולוגי": https://t.me/shiftech
התורם גלעד מוצפי
***
לכתבות נוספות בנושאי חקלאות:
http://bit.ly/30psHLd
למחקר המלא על השפעות רפורמת החקלאות בניו זילנד:
http://bit.ly/2q048Hr
החקלאות בניו זילנד: דוח ה-OECD:
http://bit.ly/37Vwuno
