כלכלה קלה
  • ראשי
  • כלכלה למתחילים
    • פוסטים קצרים מפייסבוק
    • מושגים בסיסיים
      • איך קובעים שווי אמיתי של מוצר?
      • היד הנעלמה: מה זה אומר?
      • חלוקת עבודה והתמקצעות
      • מחירים: מה זה בכלל?
      • מלתוסיאניזם: כשכל האוכל יגמר
      • קללת משאבי הטבע
      • שכר מינימום
      • בועה: מה זה? ואיך היא נוצרת?
    • איך מודדים כלכלה?
      • איך משווים בין מדינות בעולם?
      • מדד החופש הכלכלי
      • מה זה מדד קלות עשיית עסקים?
      • מדד קלות עשיית עסקים 2019
      • עוני: איך מודדים אותו?
    • למה צריך קפיטליזם?
      • קוריאה: קפיטליזם מול קומוניזם
      • חברות ממשלתיות מול פרטיות
      • עושר מול אושר: מה עדיף?
    • צמיחה כלכלית
      • אתגרי המדינות המפותחות
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • סין: הדרך להשתלטות על העולם
  • כלכלה לפי נושאים
    • איכות הסביבה
      • השפעות חיצוניות
        • חלק א': סוגי השפעות חיצוניות
        • חלק ב': דיג יתר
        • חלק ג': הפתרונות
        • חלק ד': ההתחממות הגלובלית
    • הייטק
      • חלק א': תמצית תולדות ההייטק
      • חלק ב': למה השכר הגבוה?
      • חלק ג': מחסור בעובדי הייטק
      • חלק ד': השפעות על השכר
    • חירות
      • חופש וחירות: מה המחיר שלהם?
    • כלכלה מהעבר
      • תקופת הצנע
    • חינוך בישראל
      • למה כל כך קשה לגייס מורים טובים?
      • למה כל כך קשה לנהל בית ספר?
      • אזורי רישום ובחירת הורים
      • האם באמת חסרים מורים?
      • איכות ההוראה
      • מי באמת מחליט מה קורה בכיתה?
      • למה קשה לגייס מנהלים טובים?
      • זה לא (רק) עניין של כסף
      • למה אי אפשר למצוא מנהלים?
      • למה כל כך קשה להקים בית ספר חדש?
      • מעורבות הורים
      • תוצאות מבחני פיזה
      • פיזה 2018: סיפור שתי מערכות החינוך
      • פיזה 2018: המגזר שאף אחד לא מודד
      • פיזה 2018: מה ניסינו? ולמה זה נכשל?
    • מערכות חינוך בעולם
      • חלק א': מצב החינוך בעולם
      • חלק ד': הקיצונית של דרום קוריאה
      • חלק ב': חינוך בסין
      • חלק ה': יפן – הקהילה מול הפרט
      • חלק ג': חינוך בהונג קונג וסינגפור
      • חלק ו': הנשק הסודי של פינלנד
      • חלק ז': החינוך המקצועי בשוויץ
      • חלק ח': הסיפור המורכב של קנדה
      • חלק ט': אסטוניה המפתיעה
      • חלק י': איך בונים מערכת חינוך?
      • בתי ספר פרטיים באפריקה
    • חקלאות
      • המחסור בחמאה
      • צה"ל צריך לסבסד חקלאים?
      • הרפורמה האירופאית: חלק א'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ב'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ג'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק א'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ב'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ג'
      • הולנד: אימפריית החקלאות של אירופה
    • מלחמות אסונות וכלכלה
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • ארגונים ההומניטריים: טוב או רע?
    • משבר הדיור
      • באמת יש בועת נדל"ן?
      • למה דווקא תל אביב?
      • מס דירה שלישית
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • משברים כלכליים
      • חלק א': הפאניקה של 1907
      • חלק ב': הקריסה של 1929
      • חלק ג': משבר הסאבפריים 2008
      • חלק ד': המשבר הכלכלי של יוון
    • נלחמים בעוני
      • ניהול סיכונים: מפתח לפתרון עוני
      • עוני: איך מודדים אותו?
      • שכר מינימום
    • ערוצי התקשרות
      • אתרי חדשות: זה עושה לנו רע
      • רשות השידור: שאלות ותשובות
    • פוליטיקאים וכלכלה
      • משל על יין ויוקר המחיה
      • פוליטיקאים: למה הם פוגעים בנו?
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • תחבורה
      • איך פותרים פקקים?
      • כמה עולה חניה חינם?
    • פנסיה
      • מודל הפנסיה הצ'יליאני
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • עשרה כלים לחיים
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
    • קבוצת הדיונים
    • טוויטר
    • אינסטגרם
    • יוטיוב
    • הספרייה
  • צור קשר
    • תנאי שימוש
  • דף הבית
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
  • פטראון – קבלו את הפוסטים לפני כולם
  • טלגרם – כל הכלכלנים במקום אחד
  • אינסטגרם
  • המלצות ספרים
  • איך מודדים כלכלה?
  • ההייטק הישראלי
  • חקלאות
  • מושגים בסיסיים
  • מערכות חינוך בעולם
  • מערכת החינוך בישראל
  • משבר הדיור
  • משברים כלכליים
  • עשרה כלים לחיים
  • תנאי שימוש
  • צור קשר
כלכלה קלה
  • ראשי
  • כלכלה למתחילים
    • פוסטים קצרים מפייסבוק
    • מושגים בסיסיים
      • איך קובעים שווי אמיתי של מוצר?
      • היד הנעלמה: מה זה אומר?
      • חלוקת עבודה והתמקצעות
      • מחירים: מה זה בכלל?
      • מלתוסיאניזם: כשכל האוכל יגמר
      • קללת משאבי הטבע
      • שכר מינימום
      • בועה: מה זה? ואיך היא נוצרת?
    • איך מודדים כלכלה?
      • איך משווים בין מדינות בעולם?
      • מדד החופש הכלכלי
      • מה זה מדד קלות עשיית עסקים?
      • מדד קלות עשיית עסקים 2019
      • עוני: איך מודדים אותו?
    • למה צריך קפיטליזם?
      • קוריאה: קפיטליזם מול קומוניזם
      • חברות ממשלתיות מול פרטיות
      • עושר מול אושר: מה עדיף?
    • צמיחה כלכלית
      • אתגרי המדינות המפותחות
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • סין: הדרך להשתלטות על העולם
  • כלכלה לפי נושאים
    • איכות הסביבה
      • השפעות חיצוניות
        • חלק א': סוגי השפעות חיצוניות
        • חלק ב': דיג יתר
        • חלק ג': הפתרונות
        • חלק ד': ההתחממות הגלובלית
    • הייטק
      • חלק א': תמצית תולדות ההייטק
      • חלק ב': למה השכר הגבוה?
      • חלק ג': מחסור בעובדי הייטק
      • חלק ד': השפעות על השכר
    • חירות
      • חופש וחירות: מה המחיר שלהם?
    • כלכלה מהעבר
      • תקופת הצנע
    • חינוך בישראל
      • למה כל כך קשה לגייס מורים טובים?
      • למה כל כך קשה לנהל בית ספר?
      • אזורי רישום ובחירת הורים
      • האם באמת חסרים מורים?
      • איכות ההוראה
      • מי באמת מחליט מה קורה בכיתה?
      • למה קשה לגייס מנהלים טובים?
      • זה לא (רק) עניין של כסף
      • למה אי אפשר למצוא מנהלים?
      • למה כל כך קשה להקים בית ספר חדש?
      • מעורבות הורים
      • תוצאות מבחני פיזה
      • פיזה 2018: סיפור שתי מערכות החינוך
      • פיזה 2018: המגזר שאף אחד לא מודד
      • פיזה 2018: מה ניסינו? ולמה זה נכשל?
    • מערכות חינוך בעולם
      • חלק א': מצב החינוך בעולם
      • חלק ד': הקיצונית של דרום קוריאה
      • חלק ב': חינוך בסין
      • חלק ה': יפן – הקהילה מול הפרט
      • חלק ג': חינוך בהונג קונג וסינגפור
      • חלק ו': הנשק הסודי של פינלנד
      • חלק ז': החינוך המקצועי בשוויץ
      • חלק ח': הסיפור המורכב של קנדה
      • חלק ט': אסטוניה המפתיעה
      • חלק י': איך בונים מערכת חינוך?
      • בתי ספר פרטיים באפריקה
    • חקלאות
      • המחסור בחמאה
      • צה"ל צריך לסבסד חקלאים?
      • הרפורמה האירופאית: חלק א'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ב'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ג'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק א'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ב'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ג'
      • הולנד: אימפריית החקלאות של אירופה
    • מלחמות אסונות וכלכלה
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • ארגונים ההומניטריים: טוב או רע?
    • משבר הדיור
      • באמת יש בועת נדל"ן?
      • למה דווקא תל אביב?
      • מס דירה שלישית
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • משברים כלכליים
      • חלק א': הפאניקה של 1907
      • חלק ב': הקריסה של 1929
      • חלק ג': משבר הסאבפריים 2008
      • חלק ד': המשבר הכלכלי של יוון
    • נלחמים בעוני
      • ניהול סיכונים: מפתח לפתרון עוני
      • עוני: איך מודדים אותו?
      • שכר מינימום
    • ערוצי התקשרות
      • אתרי חדשות: זה עושה לנו רע
      • רשות השידור: שאלות ותשובות
    • פוליטיקאים וכלכלה
      • משל על יין ויוקר המחיה
      • פוליטיקאים: למה הם פוגעים בנו?
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • תחבורה
      • איך פותרים פקקים?
      • כמה עולה חניה חינם?
    • פנסיה
      • מודל הפנסיה הצ'יליאני
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • עשרה כלים לחיים
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
    • קבוצת הדיונים
    • טוויטר
    • אינסטגרם
    • יוטיוב
    • הספרייה
  • צור קשר
    • תנאי שימוש
  • דף הבית
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
  • פטראון – קבלו את הפוסטים לפני כולם
  • טלגרם – כל הכלכלנים במקום אחד
  • אינסטגרם
  • המלצות ספרים
  • איך מודדים כלכלה?
  • ההייטק הישראלי
  • חקלאות
  • מושגים בסיסיים
  • מערכות חינוך בעולם
  • מערכת החינוך בישראל
  • משבר הדיור
  • משברים כלכליים
  • עשרה כלים לחיים
  • תנאי שימוש
  • צור קשר
שכר המגזר הציבורי – חלק א': ההבדלים בין עובדי הממשלה לעובדים במגזר הפרטי
ראשי » פייסבוק » שכר המגזר הציבורי – חלק א': ההבדלים בין עובדי הממשלה לעובדים במגזר הפרטי

שכר המגזר הציבורי – חלק א': ההבדלים בין עובדי הממשלה לעובדים במגזר הפרטי

טום קרגנבילד אוגוסט 10, 2020 09:04 תגובה אחת


הערה: פוסט זה הוא שיתוף פעולה עם העמוד המצוין נתון בראש שעוסק בהצגת נתונים בצורה ויזואלית ופשוטה – ממליץ לעשות לייק ולבקר באתר
https://natunbarosh.co.il/

אמנם הדוח העדכני ביותר של הממונה על השכר פורסם לפני מספר חודשים אבל לא דיברנו עליו לעומק ומדובר בדוח מפורט מאוד שמנתח איך נראות המשכורות שכולנו משלמים לעובדי שירות המדינה ושירותי הביטחון. בשנת 2018 עובדי המדינה היוו 300 אלף עובדים מתוך 700 אלף שהם כלל המגזר הציבורי ומאחר שהשכר שלהם עולה לכולנו 184.2 מיליארד ש"ח, כלומר חצי מתקציב המדינה, בהחלט חשוב שנדון בשאלה האם הכסף הזה מושקע כדי שנקבל את האנשים המתאימים ביותר בתפקידים שמשרתים את כולנו.

מה שמיוחד בדוח השכר העדכני זה פרק שלם שמוקדש להבדלים בין השכר של עובדי משרדי הממשלה, עובדי כלל המגזר הציבורי ללא כוחות הביטחון והשכר של עובדי המגזר הפרטי. בדוחות קודמים הממונה על השכר השווה את השכר של המגזר הציבורי לכלל העובדים במשק וההשוואה הייתה בעייתית בגלל שכלל העובדים כללו גם את עובדי המגזר הציבורי. כעת, לראשונה ניתן להבין איך ההבדלים באים לידי ביטוי בתשלום לעובדים עם תארים אקדמיים, איך מתוגמל וותק ואיך נראה אי השוויון בין המגזרים.

כבר בהתחלה ניתן לזהות כי קיימים הבדלים משמעותיים בין העובדים בני 30+ במגזרים השונים. על פי הנתונים, אחוז עובדי משרדי הממשלה ואחוז עובדי כלל המגזר הציבורי שמחזיקים בתואר אקדמי עומד על 49 אחוזים וזאת בזמן שבמגזר הפרטי מדובר 37.4 אחוזים בלבד. בהתחשב בכך שיש יותר עובדים משכילים במגזר בציבורי ניתן לטעון שהפער בשכר החודשי הממוצע בין המגזר הציבורי (14,073 ₪) ועובדי משרדי הממשלה (14,262 ₪) לבין המגזר הפרטי (10,562 ₪) מצדיק את עצמו. אבל הדוח נכנס לפרטים מעניינים שחושפים לנו שהמציאות ממש לא כל כך פשוטה.

ניתן לראות שבזמן שהשכר החציוני לעובדים ללא תואר במגזר הפרטי עומד על כ-5 אלף ₪, במגזר הציבורי השכר החציוני של עובדים ללא תואר קרוב ל-7.5 אלף ₪. בנוסף השכר בעשירון העליון של עובדים ללא תואר עומד על 17,431 ₪ במגזר הפרטי אבל מזנק ל-23,745 ₪ במגזר הציבורי. במילים אחרות אם אתם אנשים ללא תואר אקדמאי המגזר הציבורי הוא המקום שבו תוכלו להרוויח יותר בתמורה לפחות.

מבין העובדים בעלי התארים האקדמיים ניתן לראות שבעלי תארים בכלכלה או הנדסה ירוויחו שכר יותר גבוה גם בממוצע, גם בחציון וגם בעשירון העליון. לעומת זאת המגזר הציבורי מתגמל יותר מהמגזר הפרטי, בממוצע ובחציון, את בוגרי תארי מדעי הרוח והחברה (ההשוואה לא כוללת את בעלי התואר בעבודה סוציאלית). השכר בעשירון העליון אצל בוגרי מדעי הרוח והחברה גבוה יותר במגזר הפרטי (22,816 ₪) לעומת המגזר הציבורי (20,605 ₪).

נתון מרתק במיוחד בדוח השכר חושף בפנינו עוד נקודה מעניינת שקשורה להתייחסות לוותק. כמו שמתאר זאת הדוח "בעוד שעבור עובדים במגזר הפרטי החל משלב מסוים העלייה בגיל משמעותה קיפאון בשכר ואף ירידה שלו, העובדים במגזר הציבורי נהנים מעלייה מתמשכת ובלתי פוסקת בשכרם, כפי שניתן לראות בתרשים. עלייה זו מיוחסת למנגנונים אוטומטיים ברכיבי השכר הציבורי, שמעלים את שכר העובד בכל שנה ללא תלות בביצועיו". במילים אחרות, בשלב מסוים ניסיון נוסף במקום העבודה בשוק הפרטי לא מביא ערך גדול שבא לידי ביטוי בשכר מתאים, לעומת זאת במגזר הציבורי, בגלל הסכמי שכר ובבירור גם סחטנות מצד וועדי עובדים, השכר ממשיך לעלות בלי קשר לביצועים או לתרומה כלשהי לנו כאזרחים. המשמעות היא שככל שוותק העובדים גדל אנחנו משלמים יותר ומקבלים פחות.

נתון נוסף שמספק לנו הצצה על מה אנחנו משלמים קשור לשאלה שנשאלו עובדים במגזרים השונים לגבי החשש שלהם לאבד את מקום העבודה. למרות שלא קיימים הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בשאלה "אם תאבד את עבודתך, מה הסיכוי שתמצא עבודה אחרת, לפחות באותה רמת הכנסה כמו היום?", בהחלט קיים הבדל בין במגזר הפרטי לציבורי בשאלה "האם יש חשש כי תאבד את עבודתך בשנה הקרובה?". על פי הנתונים 78.5 אחוזים מהמגזר הציבורי לא חוששים כלל לאבד את העבודה בזמן שרק 59 אחוזים ענו בצורה זהה במגזר הפרטי. המשמעות היא שהעובדים במגזר הציבורי, מקבלים תגמול סמוי בצורת יציבות וסיכון נמוך יותר לאיבוד מקום העבודה לעומת המגזר הפרטי אבל בחלק לא מבוטל מהמקרים מתוגמלים הרבה יותר מהמגזר הפרטי. צורת תגמול כזאת בעצם מוסיפה בונוס לעובדי המגזר הציבורי.

לבסוף אנחנו מגיעים אל ההשוואה החשובה ביותר. הממונה על השכר ביצע השוואה בין עובדים עם תארים אקדמיים ועובדים ללא תארים אקדמיים במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והתוצאה שומטת את הקרקע מתחת לטיעון שהעובדים במגזר הציבורי מרוויחים יותר כי הם משכילים יותר. על פי הנתונים ניתן לראות בבירור שבכל העשירונים העובדים ללא תואר אקדמי במגזר הציבורי מתוגמלים בשכר יותר גבוה. לעומת זאת בכל העשירונים העובדים שהשלימו תואר אקדמי מתוגמלים יותר במגזר הפרטי. במילים אחרות, אמנם יש יותר עובדים משכילים במגזר הציבורי אבל אנחנו מתגמלים אותם פחות טוב ועושים את זה על חשבון תגמול יתר לעובדים ללא שום תואר.

השילוב בין הנתונים כמו תגמול אינסופי על וותק, תגמול יתר על תארים קלים יותר, תגמול יתר לעובדים ללא תואר בכלל ודווקא שכר נמוך יותר לעובדים המשכילים מבין עובדי המגזר הציבורי (לעומת המגזר הפרטי), כל אלו מראים לנו בצורה חד משמעית שהמגזר הציבורי מתגמל, מעודד ומשלם טוב יותר על בינוניות. כשמבינים שחצי מתקציב המדינה בכל שנה, 184.2 מיליארד ₪, מופנים לניהול מערכת תמריצים מעוותת שמספקת לנו שירות פחות טוב וכוח אדם פחות חזק, אנחנו חייבים לשאול את עצמנו האם הכסף שלנו מנוהל בצורה ראויה והתשובה היא שלא.

***
פוסט זה נכתב בחסות תומכי הפטראון המובילים:
התורם גלעד מוצפי

מאני טוקס Money Talks – ערוץ חדש בנושא מניות והשווקים הפיננסיים! – http://bit.ly/2MNvU27

טריידסטריט Trade Street – מפגש הרחוב של הסוחרים והמשקיעים – בואו להתעדכן בכל מה שחם בשוק http://bit.ly/2wsXoEJ

קהילת הפני סטוקס של ישראל The Israeli Penny Stocks Community – סקירות שווקים וניתוחי עומק על מניות קטנות ובינוניות בוול סטריט http://bit.ly/2wrp9e3

רז גמליאל – סוחר מניות ומנטור אישי – מסחר מבוסס פנדמנטלס וניתוחי עומק http://bit.ly/2auG4BY

דניאל נבון – Trading.IL – עדכונים, סקירות וניתוחים טכניים חינמיים מדי יום עקבו אחרינו גם בטלגרם – T.me/TradingIL

***

לפוסטים נוספים בנושא דוח הממונה על השכר:
https://bit.ly/2Xdneaq

לדוח המלא של הממונה על השכר (פרק 8 – עמוד 160):
https://bit.ly/2PaCDDT




הצטרפו בתור תומכי פטראון

Share this:

  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)

קשור

ישראל מגזר_ציבורי פייסבוק

אודות המחבר

Tom Kregenbild להציג את כל הפוסטים של טום קרגנבילד

המייסד של האתר "כלכלה קלה", אתר שהוקם במטרה להנגיש ידע כלכלי בצורה פשוטה, ברורה ואקטואלית

« פוסט קודם
פוסט הבא »

תגובה אחת

  1. עובדי מדינה = אוכלי חינם הגב אוגוסט 10, 2020 בשעה 13:12

    שם קבור הכסף

השארת תגובה

ביטול

אל תפספסו דבר

הצטרפו בתור תומכי פטראון

כלכלה קלה בפייסבוק

ציוצים של כלכלה קלה

כלכלה קלה באינסטגרם

ערוץ הטלגרם של כלכלה קלה
ארכיונים
  • ספטמבר 2020
  • אוגוסט 2020
  • יולי 2020
  • יוני 2020
  • מאי 2020
  • אפריל 2020
  • מרץ 2020
  • פברואר 2020
  • ינואר 2020
  • דצמבר 2019
  • נובמבר 2019
  • אוקטובר 2019
  • ספטמבר 2019
  • אוגוסט 2019
  • יולי 2019
  • יוני 2019
  • מאי 2019
  • אפריל 2019
  • מרץ 2019
  • פברואר 2019
  • ינואר 2019
  • דצמבר 2018
  • נובמבר 2018
  • אוקטובר 2018
  • ספטמבר 2018
  • אוגוסט 2018
  • יולי 2018
  • יוני 2018
  • מאי 2018
  • אפריל 2018
  • מרץ 2018
  • פברואר 2018
  • ינואר 2018
  • דצמבר 2017
  • נובמבר 2017
  • אוקטובר 2017
  • ספטמבר 2017
  • אוגוסט 2017
  • יולי 2017
  • יוני 2017
  • מאי 2017
  • אפריל 2017
  • מרץ 2017
  • ינואר 2017
  • דצמבר 2016
  • נובמבר 2016
נושאים
איכות_הסביבה איכות הסביבה אירוויזיון אירופה ארצות הברית בידור ביטחון דוח_מבקר_המדינה הייטק הסתדרות העולם הערבי השכלה ועדי עובדים חופשה חינוך חקלאות טכנולוגיה יבוא ישראל מזון מחירים מיסים מערכת החינוך משבר_הדיור משרד_האוצר נדל"ן סטודנטים סין עוני עסקים פודקסט פוליטיקה פייסבוק פשע ציטוט_כלכלי ציטוט כלכלי קולנוע קומוניזם קורונה קפיטליזם רגולציה רווחה תחבורה תיירות תעופה
אודות כלכלה קלה

חיי היום יום שלנו כוללים שימוש בכסף, החלטות כלכליות וניסיון לעשות שימוש חכם במשאבים מצומצמים שעומדים לרשותנו.

 

למרות שנים של לימודים בבית הספר ובאוניברסיטה, מעטים מאתנו זוכים ללמוד על כלכלה, על איך היא פועלת ואיך היא יכולה לעזור לנו לשפר את חיינו.

 

המטרה של "כלכלה קלה" היא לעזור להנגיש את הידע הכלכלי שכל כך נחוץ לרבים מאיתנו בשפה קלה נגישה ואקטואלית.

RSS

RSS Feed

Theme by Pojo.me - WordPress Themes
Design by Elementor
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס