כלכלה קלה
  • ראשי
  • כלכלה למתחילים
    • פוסטים קצרים מפייסבוק
    • מושגים בסיסיים
      • איך קובעים שווי אמיתי של מוצר?
      • היד הנעלמה: מה זה אומר?
      • חלוקת עבודה והתמקצעות
      • מחירים: מה זה בכלל?
      • מלתוסיאניזם: כשכל האוכל יגמר
      • קללת משאבי הטבע
      • שכר מינימום
      • בועה: מה זה? ואיך היא נוצרת?
    • איך מודדים כלכלה?
      • איך משווים בין מדינות בעולם?
      • מדד החופש הכלכלי
      • מה זה מדד קלות עשיית עסקים?
      • מדד קלות עשיית עסקים 2019
      • עוני: איך מודדים אותו?
    • למה צריך קפיטליזם?
      • קוריאה: קפיטליזם מול קומוניזם
      • חברות ממשלתיות מול פרטיות
      • עושר מול אושר: מה עדיף?
    • צמיחה כלכלית
      • אתגרי המדינות המפותחות
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • סין: הדרך להשתלטות על העולם
  • כלכלה לפי נושאים
    • איכות הסביבה
      • השפעות חיצוניות
        • חלק א': סוגי השפעות חיצוניות
        • חלק ב': דיג יתר
        • חלק ג': הפתרונות
        • חלק ד': ההתחממות הגלובלית
    • הייטק
      • חלק א': תמצית תולדות ההייטק
      • חלק ב': למה השכר הגבוה?
      • חלק ג': מחסור בעובדי הייטק
      • חלק ד': השפעות על השכר
    • חירות
      • חופש וחירות: מה המחיר שלהם?
    • כלכלה מהעבר
      • תקופת הצנע
    • חינוך בישראל
      • למה כל כך קשה לגייס מורים טובים?
      • למה כל כך קשה לנהל בית ספר?
      • אזורי רישום ובחירת הורים
      • האם באמת חסרים מורים?
      • איכות ההוראה
      • מי באמת מחליט מה קורה בכיתה?
      • למה קשה לגייס מנהלים טובים?
      • זה לא (רק) עניין של כסף
      • למה אי אפשר למצוא מנהלים?
      • למה כל כך קשה להקים בית ספר חדש?
      • מעורבות הורים
      • תוצאות מבחני פיזה
      • פיזה 2018: סיפור שתי מערכות החינוך
      • פיזה 2018: המגזר שאף אחד לא מודד
      • פיזה 2018: מה ניסינו? ולמה זה נכשל?
    • מערכות חינוך בעולם
      • חלק א': מצב החינוך בעולם
      • חלק ד': הקיצונית של דרום קוריאה
      • חלק ב': חינוך בסין
      • חלק ה': יפן – הקהילה מול הפרט
      • חלק ג': חינוך בהונג קונג וסינגפור
      • חלק ו': הנשק הסודי של פינלנד
      • חלק ז': החינוך המקצועי בשוויץ
      • חלק ח': הסיפור המורכב של קנדה
      • חלק ט': אסטוניה המפתיעה
      • חלק י': איך בונים מערכת חינוך?
      • בתי ספר פרטיים באפריקה
    • חקלאות
      • המחסור בחמאה
      • צה"ל צריך לסבסד חקלאים?
      • הרפורמה האירופאית: חלק א'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ב'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ג'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק א'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ב'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ג'
      • הולנד: אימפריית החקלאות של אירופה
    • מלחמות אסונות וכלכלה
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • ארגונים ההומניטריים: טוב או רע?
    • משבר הדיור
      • באמת יש בועת נדל"ן?
      • למה דווקא תל אביב?
      • מס דירה שלישית
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • משברים כלכליים
      • חלק א': הפאניקה של 1907
      • חלק ב': הקריסה של 1929
      • חלק ג': משבר הסאבפריים 2008
      • חלק ד': המשבר הכלכלי של יוון
    • נלחמים בעוני
      • ניהול סיכונים: מפתח לפתרון עוני
      • עוני: איך מודדים אותו?
      • שכר מינימום
    • ערוצי התקשרות
      • אתרי חדשות: זה עושה לנו רע
      • רשות השידור: שאלות ותשובות
    • פוליטיקאים וכלכלה
      • משל על יין ויוקר המחיה
      • פוליטיקאים: למה הם פוגעים בנו?
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • תחבורה
      • איך פותרים פקקים?
      • כמה עולה חניה חינם?
    • פנסיה
      • מודל הפנסיה הצ'יליאני
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • עשרה כלים לחיים
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
    • קבוצת הדיונים
    • טוויטר
    • אינסטגרם
    • יוטיוב
    • הספרייה
  • צור קשר
    • תנאי שימוש
  • דף הבית
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
  • פטראון – קבלו את הפוסטים לפני כולם
  • טלגרם – כל הכלכלנים במקום אחד
  • אינסטגרם
  • המלצות ספרים
  • איך מודדים כלכלה?
  • ההייטק הישראלי
  • חקלאות
  • מושגים בסיסיים
  • מערכות חינוך בעולם
  • מערכת החינוך בישראל
  • משבר הדיור
  • משברים כלכליים
  • עשרה כלים לחיים
  • תנאי שימוש
  • צור קשר
כלכלה קלה
  • ראשי
  • כלכלה למתחילים
    • פוסטים קצרים מפייסבוק
    • מושגים בסיסיים
      • איך קובעים שווי אמיתי של מוצר?
      • היד הנעלמה: מה זה אומר?
      • חלוקת עבודה והתמקצעות
      • מחירים: מה זה בכלל?
      • מלתוסיאניזם: כשכל האוכל יגמר
      • קללת משאבי הטבע
      • שכר מינימום
      • בועה: מה זה? ואיך היא נוצרת?
    • איך מודדים כלכלה?
      • איך משווים בין מדינות בעולם?
      • מדד החופש הכלכלי
      • מה זה מדד קלות עשיית עסקים?
      • מדד קלות עשיית עסקים 2019
      • עוני: איך מודדים אותו?
    • למה צריך קפיטליזם?
      • קוריאה: קפיטליזם מול קומוניזם
      • חברות ממשלתיות מול פרטיות
      • עושר מול אושר: מה עדיף?
    • צמיחה כלכלית
      • אתגרי המדינות המפותחות
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • סין: הדרך להשתלטות על העולם
  • כלכלה לפי נושאים
    • איכות הסביבה
      • השפעות חיצוניות
        • חלק א': סוגי השפעות חיצוניות
        • חלק ב': דיג יתר
        • חלק ג': הפתרונות
        • חלק ד': ההתחממות הגלובלית
    • הייטק
      • חלק א': תמצית תולדות ההייטק
      • חלק ב': למה השכר הגבוה?
      • חלק ג': מחסור בעובדי הייטק
      • חלק ד': השפעות על השכר
    • חירות
      • חופש וחירות: מה המחיר שלהם?
    • כלכלה מהעבר
      • תקופת הצנע
    • חינוך בישראל
      • למה כל כך קשה לגייס מורים טובים?
      • למה כל כך קשה לנהל בית ספר?
      • אזורי רישום ובחירת הורים
      • האם באמת חסרים מורים?
      • איכות ההוראה
      • מי באמת מחליט מה קורה בכיתה?
      • למה קשה לגייס מנהלים טובים?
      • זה לא (רק) עניין של כסף
      • למה אי אפשר למצוא מנהלים?
      • למה כל כך קשה להקים בית ספר חדש?
      • מעורבות הורים
      • תוצאות מבחני פיזה
      • פיזה 2018: סיפור שתי מערכות החינוך
      • פיזה 2018: המגזר שאף אחד לא מודד
      • פיזה 2018: מה ניסינו? ולמה זה נכשל?
    • מערכות חינוך בעולם
      • חלק א': מצב החינוך בעולם
      • חלק ד': הקיצונית של דרום קוריאה
      • חלק ב': חינוך בסין
      • חלק ה': יפן – הקהילה מול הפרט
      • חלק ג': חינוך בהונג קונג וסינגפור
      • חלק ו': הנשק הסודי של פינלנד
      • חלק ז': החינוך המקצועי בשוויץ
      • חלק ח': הסיפור המורכב של קנדה
      • חלק ט': אסטוניה המפתיעה
      • חלק י': איך בונים מערכת חינוך?
      • בתי ספר פרטיים באפריקה
    • חקלאות
      • המחסור בחמאה
      • צה"ל צריך לסבסד חקלאים?
      • הרפורמה האירופאית: חלק א'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ב'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ג'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק א'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ב'
      • הרפורמה של ניו זילנד – חלק ג'
      • הולנד: אימפריית החקלאות של אירופה
    • מלחמות אסונות וכלכלה
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • ארגונים ההומניטריים: טוב או רע?
    • משבר הדיור
      • באמת יש בועת נדל"ן?
      • למה דווקא תל אביב?
      • מס דירה שלישית
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • משברים כלכליים
      • חלק א': הפאניקה של 1907
      • חלק ב': הקריסה של 1929
      • חלק ג': משבר הסאבפריים 2008
      • חלק ד': המשבר הכלכלי של יוון
    • נלחמים בעוני
      • ניהול סיכונים: מפתח לפתרון עוני
      • עוני: איך מודדים אותו?
      • שכר מינימום
    • ערוצי התקשרות
      • אתרי חדשות: זה עושה לנו רע
      • רשות השידור: שאלות ותשובות
    • פוליטיקאים וכלכלה
      • משל על יין ויוקר המחיה
      • פוליטיקאים: למה הם פוגעים בנו?
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • תחבורה
      • איך פותרים פקקים?
      • כמה עולה חניה חינם?
    • פנסיה
      • מודל הפנסיה הצ'יליאני
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • עשרה כלים לחיים
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
    • קבוצת הדיונים
    • טוויטר
    • אינסטגרם
    • יוטיוב
    • הספרייה
  • צור קשר
    • תנאי שימוש
  • דף הבית
  • פודקסט: חשיפה כלכלית
  • פטראון – קבלו את הפוסטים לפני כולם
  • טלגרם – כל הכלכלנים במקום אחד
  • אינסטגרם
  • המלצות ספרים
  • איך מודדים כלכלה?
  • ההייטק הישראלי
  • חקלאות
  • מושגים בסיסיים
  • מערכות חינוך בעולם
  • מערכת החינוך בישראל
  • משבר הדיור
  • משברים כלכליים
  • עשרה כלים לחיים
  • תנאי שימוש
  • צור קשר
תוכנית ההכשרות המקצועיות של חבר הכנסת ניר ברקת
ראשי » פייסבוק » תוכנית ההכשרות המקצועיות של חבר הכנסת ניר ברקת

תוכנית ההכשרות המקצועיות של חבר הכנסת ניר ברקת

טום קרגנבילד אוגוסט 3, 2020 09:00 אין תגובות


לפני שבועיים חבר הכנסת ניר ברקת הגיע לכנסת כדי להציג את תכנית ההכשרות הממשלתית שמטרתה להציל עובדים קיימים מפיטורים, לייצר מקומות עבודה למאות אלפי מפוטרים ולבצע 100 אלף הסבות מקצועיות בזמנים קצרים. מדובר בתוכנית קריטית בתקופה הזאת ותוכנית שיכולה לאפשר למאות אלפי אזרחים לחזור ולעמוד על הרגליים ולקבל יציבות בתקופה מאתגרת. מדובר בתוכנית הכשרות מעניינת שמנסה לתת מענה להרבה מאוד נקודות תורפה שקיימות בתוכניות הכשרה ממשלתיות שנכשלו בעבר ולכן בהחלט חשוב שנכיר את התוכנית החדשה ואת הכיוון של הממשלה.

אז למה הכשרות עובדים בכלל חשובות? אנחנו נמצאים בתקופה שכל הכלכלה העולמית עוברת זעזוע גדול וזה אומר שיש הרבה מאוד משאבים שהושקעו בפעילות כלכלית שכבר אין לה ביקוש או שאין לה לקוחות. מצב כזה מוביל חברות לקשיים כלכליים ומוביל לכך שהן נאלצות לפטר עובדים. מצד שני אנחנו גם רואים שיש תעשיות שדווקא פורחות בתקופה הזאת וענפים שמצליחים למכור יותר מתמיד. זה אומר שאנחנו צריכים להזיז את המשאבים הכלכליים שיש לנו מצד אחד לצד שני, זה אומר השקעות, הון, זמן ועובדים ואנחנו חייבים לעשות את זה כדי שנוכל להתאים את עצמנו למציאות החדשה. שינויים כאלה הם מאתגרים ואם הם לא מתנהלים בצורה טובה הנזק מהם הוא עצום ולכן לממשלה יש יכולת, במידה והיא פועלת בצורה טובה, לתת יד ולעזור לבצע את השינוי הזה במהירות וביעילות ובכך לצמצם סבל ונזק למאות אלפי אזרחים.

כבר מהסתכלות בסיסית על התוכנית של חבר הכנסת ניר ברקת רואים שיש התייחסות חשובה לאתגר הגדול בכל תכנית הכשרות – העובדה שהממשלה לא באמת יודעת איזה עובדים נחוצים באיזה תעשיות ולא באמת יודעת להכשיר אל התעשיות האלה בצורה טובה. אנחנו יודעים את זה כי תכניות הכשרה ממשלתיות בעבר נפלו בדיוק בנקודה הזאת, בזבזו הרבה מאוד זמן וכסף לאזרחים שלהם הן היו אמורות לעזור להם ובסופו של דבר הובילו למצב שבו אנשים סיימו קורסים ארוכים ובכל זאת נשארו ללא פרנסה.

התוכנית של ברקת לא מתמקדת בקורסים ריכוזיים וניחוש ממשלתי לצרכים של שוק העבודה אלא מתמקדת באספקת מימון להכשרות כשההכשרות עצמן יתבצעו על ידי מקומות העבודה בהתאם לצרכים שלהם. כדי שכל התהליך לא יהפוך לניצול ובזבוז זמן, ועל מנת שמקומות העבודה ישקלו את הצרכים שלהם, המימון הממשלתי של תכנית ההכשרה לעובד תמומן ב2/3 אבל עדיין יידרש 1/3 מימון מהחברה. בצורה הזאת יש תמריץ שהחברה תפעיל שיקול דעת בצורך בהכשרת עובדים אבל המימון לא אמור להוות חסם גדול מידי בתקופת משבר.

התוכנית מחייבת שכל עובד בתקופת ההכשרה ימשיך לקבל שכר לפחות בגובה דמי האבטלה שקיבל לפני כן ובצורה הזאת התוכנית מונעת בעיית תמריצים שבה אדם יכול להעדיף להמשיך ולקבל דמי אבטלה בגלל שכר הנמוך מידי בתקופת ההכשרה. בנוסף בגלל שנדרשת כאן השקעה מסוימת ממקום העבודה הדבר גם מהווה תמריץ לגייס את העובד בסיום תהליך ההכשרה אחרת זה בזבוז זמן ומשאבים למעסיק.

אז מבחינת התמריצים והבסיס התוכנית נראית די טובה, עם יכולת אמתית לעזור לעובדים מפוטרים למצוא תעסוקה. התפקיד של הממשלה בתוכנית הזאת הוא לספק מימון ותמריצים נכונים ולעזור בתהליך השידוך בין עובדים למעסיקים ככה שהם יוכלו למצוא אחד את השני, העובדים את מקום העבודה שיתאים לכישורים הבסיסיים שלהם בתוספת הכשרה והמעסיקים את העובדים שהם זקוקים להם. ההשקעה של דמי האבטלה ליצירת יציבות ותעסוקה הוא צעד מבורך שמקדם חזרה לשגרה וביטול הדרגתי בתלות בכספי מיסים ותמיכה ממשלתית שלא תוכל להתקיים לנצח.

למרות זאת, קיימת גם בעיה עם התוכנית שברקת הציג והיא קשורה למספרים אופטימיים מידי. ברקת מדבר על כך שהממשלה תשקיע 4.5 מיליארד ₪ בהכשרות (כולל הקמת מערך תיאום) ועוד 1.5 מיליארד ₪ יושקעו על ידי המעסיקים. החישוב מניח שבזכות החזרה לעבודה אנחנו נראה בחזרה בתשלומי המיסים 7.5 מיליארד ₪ בשנתיים ו-11.2 מיליארד ₪ ב-3 שנים) בנוסף אנחנו נראה חיסכון של 4.8 מיליארד ₪ בדמי אבטלה בשנתיים ועוד 7.2 מיליארד ₪ בשלוש שנים.

קצת קשה לדעת מה בדיוק ההנחות שנלקחו על ידי ברקת, כי החישוב לא מפורט, אבל נראה שההכנסות במיסים מבוססות על העובד הממוצע במשק וההכנסה שלו. מאחר שאנחנו יודעים ממחקרים אחרים שמי שנפגעו הכי הרבה בתקופה הנוכחית הם עובדים חלשים בעלי שכר נמוך מהממוצע אנחנו צריכים לצמצם את המספרים בערך ל-70 אחוזים מהסכום. קשה גם לומר מה אחוזי ההצלחה של ההכשרות שצופה ברקת, מה אחוז הכישלונות בהכשרות שנלקחו בחשבון והאם אנשים יהיו זכאים להכשרה נוספת במידה ונכשלו.

בנוסף נראה שחישוב דמי האבטלה שברקת לקח מניח שעובדים ממשיכים לקבל דמי אבטלה רציפים במשך שלוש שנים ומניח שאף אחד מהמובטלים לא ימצא עבודה במשך שלוש שנים ללא תכנית ההכשרות הממשלתית. אלו הנחות מאוד קיצוניות מאוד ובפועל אנחנו צריכים להבין שמדובר כנראה במספרים הרבה יותר נמוכים עם השפעה חיובית אבל פחות דרמטית.

למרות הכול, אם בסוף התקופה אנחנו נצליח לקחת את תקציב דמי האבטלה ולהשתמש בו להכשרות שיבטלו את התמיכה הממשלתית באזרחים, לעזור להם לעמוד על הרגליים ונחזור לקבל מהם כספי מיסים במקום להעביר אליהם תמיכות, המצב יהיה מצוין. גם אם התוצאה בסוף תשים אותנו על האפס לעומת תשלום דמי האבטלה עדיין בסוף התקופה יהיו לנו אזרחים שלא זקוקים יותר לביטוח הלאומי ומשק שמתאים יותר לצרכים החדשים שנוצרו בשווקים בעקבות זעזוע הקורונה.

כמו שניתן לראות מדובר בתוכנית עם בסיס טוב שברקת מנסה למכור עם נתונים קצת יותר מידי אופטימיים. בשורה התחתונה יש בה הרבה יותר טוב מרע, יש שיתוף פעולה מול מקומות העבודה והארגונים השונים בשוק הפרטי ויש הסכמה רחבה בין כל הגופים והכלכלנים שהמפתח לשיקום הכלכלה הוא בעזרת הכשרות מקצועיות והתאמת יכולות העובדים לצרכים החדשים בשוק. הממשלה הייתה צריכה לייצר רשת ביטחון אבל אחרי שהיא נפרסה אנחנו צריכים להחזיר את האנשים אל שוק העבודה ומדובר בצעד חשוב וחיובי קדימה בעלות זניחה ביחס ל-100 המיליארדים שהממשלה הוציאה עד לנקודה הזאת.

***
התמונה בפוסט שייכת לאיציק אדרי
https://commons.wikimedia.org/wiki/User:Itzike

פוסט זה נכתב בחסות תומכי הפטראון המובילים:
התורם גלעד מוצפי

מאני טוקס Money Talks – ערוץ חדש בנושא מניות והשווקים הפיננסיים! – http://bit.ly/2MNvU27

טריידסטריט Trade Street – מפגש הרחוב של הסוחרים והמשקיעים – בואו להתעדכן בכל מה שחם בשוק http://bit.ly/2wsXoEJ

קהילת הפני סטוקס של ישראל The Israeli Penny Stocks Community – סקירות שווקים וניתוחי עומק על מניות קטנות ובינוניות בוול סטריט http://bit.ly/2wrp9e3

רז גמליאל – סוחר מניות ומנטור אישי – מסחר מבוסס פנדמנטלס וניתוחי עומק http://bit.ly/2auG4BY

העמוד דניאל נבון – Trading.IL – עדכונים, סקירות וניתוחים טכניים חינמיים מדי יום עקבו אחרינו גם בטלגרם – T.me/TradingIL

***

לפוסטים נוספים בנושאי שוק העבודה:
http://bit.ly/2U0r5D8

לדיון המלא בוועדת הכנסת:
https://bit.ly/3eTaRGp




הצטרפו בתור תומכי פטראון

Share this:

  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)

קשור

ביטחון ישראל מיסים עסקים פוליטיקה פייסבוק שוק_העבודה

אודות המחבר

Tom Kregenbild להציג את כל הפוסטים של טום קרגנבילד

המייסד של האתר "כלכלה קלה", אתר שהוקם במטרה להנגיש ידע כלכלי בצורה פשוטה, ברורה ואקטואלית

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

אל תפספסו דבר

הצטרפו בתור תומכי פטראון

כלכלה קלה בפייסבוק

ציוצים של כלכלה קלה

כלכלה קלה באינסטגרם

ערוץ הטלגרם של כלכלה קלה
ארכיונים
  • ספטמבר 2020
  • אוגוסט 2020
  • יולי 2020
  • יוני 2020
  • מאי 2020
  • אפריל 2020
  • מרץ 2020
  • פברואר 2020
  • ינואר 2020
  • דצמבר 2019
  • נובמבר 2019
  • אוקטובר 2019
  • ספטמבר 2019
  • אוגוסט 2019
  • יולי 2019
  • יוני 2019
  • מאי 2019
  • אפריל 2019
  • מרץ 2019
  • פברואר 2019
  • ינואר 2019
  • דצמבר 2018
  • נובמבר 2018
  • אוקטובר 2018
  • ספטמבר 2018
  • אוגוסט 2018
  • יולי 2018
  • יוני 2018
  • מאי 2018
  • אפריל 2018
  • מרץ 2018
  • פברואר 2018
  • ינואר 2018
  • דצמבר 2017
  • נובמבר 2017
  • אוקטובר 2017
  • ספטמבר 2017
  • אוגוסט 2017
  • יולי 2017
  • יוני 2017
  • מאי 2017
  • אפריל 2017
  • מרץ 2017
  • ינואר 2017
  • דצמבר 2016
  • נובמבר 2016
נושאים
איכות_הסביבה איכות הסביבה אירוויזיון אירופה ארצות הברית בידור ביטחון דוח_מבקר_המדינה הייטק הסתדרות העולם הערבי השכלה ועדי עובדים חופשה חינוך חקלאות טכנולוגיה יבוא ישראל מזון מחירים מיסים מערכת החינוך משבר_הדיור משרד_האוצר נדל"ן סטודנטים סין עוני עסקים פודקסט פוליטיקה פייסבוק פשע ציטוט_כלכלי ציטוט כלכלי קולנוע קומוניזם קורונה קפיטליזם רגולציה רווחה תחבורה תיירות תעופה
אודות כלכלה קלה

חיי היום יום שלנו כוללים שימוש בכסף, החלטות כלכליות וניסיון לעשות שימוש חכם במשאבים מצומצמים שעומדים לרשותנו.

 

למרות שנים של לימודים בבית הספר ובאוניברסיטה, מעטים מאתנו זוכים ללמוד על כלכלה, על איך היא פועלת ואיך היא יכולה לעזור לנו לשפר את חיינו.

 

המטרה של "כלכלה קלה" היא לעזור להנגיש את הידע הכלכלי שכל כך נחוץ לרבים מאיתנו בשפה קלה נגישה ואקטואלית.

RSS

RSS Feed

Theme by Pojo.me - WordPress Themes
Design by Elementor
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס