לפני שבועיים משרד האוצר וישראל כץ, שר האוצר החדש, הציגו מצגת מקיפה שחשפה את התוכנית להצלת הכלכלה הישראלית בעקבות הנזקים שנגרמו לה לאחר הקורונה. מדובר בתוכנית שכוללת הרבה מאוד צעדים שונים וביחד ננסה להבין מה בדיוק מתכנן שר האוצר החדש, האם מדובר בתוכנית מוצלחת ומה בכל זאת ניתן לשפר בה. בחלק הזה נתמקד בחלקים המוצלחים של התוכנית וברעיונות שבהחלט יכולים לקחת את המשק הישראלי כמה צעדים קדימה. בשני חלקים הבאים נתמקד בצדדים הרעים והמכוערים של התוכנית.
החלק הראשון של תכנית האוצר כולל צעדים שהמטרה שלהם היא להפוך את המשק הישראלי להיות תחרותי וחופשי יותר. הצעדים כוללים מעבר לתמיכה ישירה בחקלאות בתמורה לביטול כל חסמי היבוא והמסחר, צעד שדיברנו עליו בפירוט (לינק בסוף) ובהחלט הצעד ההגיוני הראשון לטיפול בבעיית יוקר המזון מאז המחאה החברתית.
צעדים נוספים בתחום המזון יכללו תיקון של רפורמת הקורנפלקס שהפכה ייבוא של מוצרי מזון רגילים להיות תהליך זול ונגיש יותר ברמת הרגולציה והעלויות שלה על היבואנים. עם זאת, במקביל, אותה רגולציה הפכה את ייבוא המזון הרגיש (מוצרי חלב לדוגמה) להיות הרבה יותר מסורבל ויקר. משרד האוצר רוצה לתקן את הרפורמה על המוצרים הרגישים, ליישר קו עם הרגולציה האירופאית ולהקל על היבואנים.
צעד נוסף שמטרתו לקדם תחרות הוא שיפור הרגולציה הישראלית. השר מציע ליישר קו בין הרגולציה הישראלית בתחום איכות הסביבה לזאת המקובלת באירופה ולבחון מחדש שלל רגולציות שהתרומה שלהן קטנה לסביבה אבל יוצרות נזק כלכלי וקשיים לעסקים. משרד האוצר מכוון גם לרפורמה בתחום רישוי העסקים ככה שיעמדו בתקינה בינלאומית ולא יכללו גחמות מיותרות. וועדה ייעודית תעקוב אחרי דרישות הרישוי ותוכל לתקן ולפשט את הרגולציה במידה והיא מזיקה.
גם תחום הבנקאות מקבל דגש מיוחד עם רפורמה שהמטרה שלה היא לחייב את הבנקים לשתף מידע עם חברות פינטק, כמובן באישור הלקוח, דבר שיאפשר למערכות פיננסיות מתקדמות ומודרניות לשפר את מערכת הבנקאות והתשלומים המיושנות שפועלות בישראל. בנוסף האוצר מתכנן הקלות רגולטוריות בתחום חברות הפינטק, דבר שיאפשר לנצל בצורה טובה יותר את הכוח של ההייטק הישראלי בתחום הפיננסים.
תחום נוסף ששר האוצר מתכנן להתמקד בו הוא ייעול המגזר הציבורי ובתחום הזה אנחנו יכולים לראות כוונה להעביר את גופי הממשלה לעבוד בצורה דיגיטלית, לשלוח מכתבים באימייל (למעט מי שיבקש מפורשות מכתבים פיזיים) ולעבוד עם מסמכים דיגיטליים. האוצר רוצה להשקיע ביצירת מערכות ממוחשבות שיאפשרו לאזרחי ישראל לקבל שירותים כמו רישום עסק בצורה דיגיטלית ונוחה ללא צורך בהגעה פיזית לשום מקום.
למרות שמדובר בשקף קטן אבל בתחום החינוך נראה שמשרד האוצר לוקח עמדה חשובה שמתחילה לטפל בבעיית הריכוזיות הקשה של מערכת החינוך. הרעיון הוא לתת יותר אחריות וכוח בידי מנהלים ורשויות מקומיות, גופים שקרובים הרבה יותר לקהילה המקומית ולתלמידים בשטח, ובתמורה לדרוש יותר אחריות ומדידה שתאפשר לזהות את המקומות שבהן השיטה עובדת לעומת כאלה שמתקשים. מדובר בצעד חשוב קדימה שמקרב את המערכת וההחלטות בה אל ההורים אבל הוא צעד שלא שווה הרבה בלי טיפול בבעיות שורש אחרות בתוך מערכת החינוך (נדבר על זה בחלקים הבאים).
האוצר גם מתכנן לתקוף את משבר הדיור עם הקלה רגולטורית שמטרתה להקל על התחדשות עירונית (תמ"א 38/פינוי בינוי), בניה של תשתיות בערים וצמצום ההתנגדויות של ראשי הערים שנלחמים כדי לעצור את הבנייה בשטח שלהם. בבירור האוצר רוצה לצמצם למינימום את הקשיים הרגולטורים שהופכים בנייה בישראל להיות סיפור מורכב שנמשך שנים ארוכות ומדובר בצעד קריטי, נכון ונחוץ על מנת להגדיל את היצע הדירות באזורי ביקוש שהצמיחה העתידית בהם בוודאות תתבסס על התחדשות עירונית ולא על בניה של שכונות חדשות.
האוצר מתכנן לבנות מודל מימון להשקעה בתשתיות שיתבסס על קרנות נסחרות בבורסה שיאפשרו לציבור ולגופי השקעה לממן פרויקטים ציבוריים ולהרוויח אחוזים על ההשקעה שלהם. הדבר יאפשר ניהול טוב יותר של סיכונים, העברתם ממשלמי המיסים אל המשקיעים ויצור תמריץ להקים תשתיות בצורה יעילה שתהיה רווחית ומשתלמת למעורבים. קשה לדעת אם הדבר יוכל להתאים לכל פרויקט ומה יהיה ההיקף שלו אבל בהחלט מדובר בכלי שיכול לעבוד עבור חלק מהפרויקטים הממשלתיים ולהפוך אותם ליעילים יותר.
רפורמות מוצלחות נוספות שעומדות על הפרק כוללות סיום היישום של רפורמת התמרוקים שתאפשר ייבוא מקביל ונוח של מוצרי פארם, יישום רפורמת הניידות בין הבנקים ופתרון לקושי הטכני בכיבוד צ'קים ששייכים לחשבון ישן לאחר שהלקוח החליף בנק, ייעוץ פנסיוני דיגיטלי ללא צורך בפגישה פיזית, ייעול הטיפול בעבירות תנועה עם התמקדות במישור מנהלי ולא פלילי ומעבר לתהליכים דיגיטליים, יצירת תחרות בתחום הדואר וביטול פיקוח המחירים שפוגע ביכולת של הדואר להתייעל.
כמו שניתן לראות מדובר בסדרה של צעדים מאוד מקיפים ובהחלט נראה שיש כאן שר אוצר שבה לעשות עבודה רצינית ומקצועית. עם זאת חשוב שנזכור שכרגע כל הדברים הם ברמת ההצהרות והשאלה הגדולה היא עד כמה שר האוצר יצליח ליישם את הצעדים הללו ואיך הוא יצליח לפעול לקידומם בתוך ממשלת אחדות שיש בה תפיסת עולם כלכלית שונה לחלוטין. חשוב לשים לב שהפוסט הזה התמקד בחלקים החיוביים והאופטימיים שיש להם הסתברות גבוהה להביא תועלת לציבור ללא יותר מידי השלכות קשות. בחלק הבא אנחנו נתמקד בחלקים הרעים של הצעות שר האוצר.
***
התמונה בפוסט שייכת ל Yarondvash
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Yarondvash
פוסט זה נכתב בחסות תומכי הפטראון המובילים:
הומאיגד – השכלה ושירותים פיננסים – http://www.homygod.org
התורם גלעד מוצפי
מאני טוקס Money Talks – ערוץ חדש בנושא מניות והשווקים הפיננסיים! – http://bit.ly/2MNvU27
טריידסטריט Trade Street – מפגש הרחוב של הסוחרים והמשקיעים – בואו להתעדכן בכל מה שחם בשוק http://bit.ly/2wsXoEJ
קהילת הפני סטוקס של ישראל The Israeli Penny Stocks Community – סקירות שווקים וניתוחי עומק על מניות קטנות ובינוניות בוול סטריט http://bit.ly/2wrp9e3
רז גמליאל – סוחר מניות ומנטור אישי – מסחר מבוסס פנדמנטלס וניתוחי עומק http://bit.ly/2auG4BY
ערוץ הטלגרם TradingIL למסחר בשוק ההון – עדכונים, סקירות וניתוחים טכניים חינמיים מדי יום – T.me/TradingIL
***
לפוסטים נוספים בנושא ישראל:
http://bit.ly/2xVGWKC
למצגת המלאה של משרד האוצר:
https://bit.ly/38vuItS
לפוסט ארוך בנושא רפורמת החקלאות של ישראל כץ:
https://bit.ly/2VJb0p9
