כלכלה קלה
  • ראשי
  • כלכלה למתחילים
    • פוסטים קצרים מפייסבוק
    • מושגים בסיסיים
      • איך קובעים שווי אמיתי של מוצר?
      • היד הנעלמה: מה זה אומר?
      • חלוקת עבודה והתמקצעות
      • מחירים: מה זה בכלל?
      • מלתוסיאניזם: כשכל האוכל יגמר
      • קללת משאבי הטבע
      • שכר מינימום
      • בועה: מה זה? ואיך היא נוצרת?
    • איך מודדים כלכלה?
      • איך משווים בין מדינות בעולם?
      • מדד החופש הכלכלי
      • מה זה מדד קלות עשיית עסקים?
      • מדד קלות עשיית עסקים 2019
      • עוני: איך מודדים אותו?
    • למה צריך קפיטליזם?
      • קוריאה: קפיטליזם מול קומוניזם
      • חברות ממשלתיות מול פרטיות
      • עושר מול אושר: מה עדיף?
    • צמיחה כלכלית
      • אתגרי המדינות המפותחות
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • סין: הדרך להשתלטות על העולם
  • כלכלה לפי נושאים
    • איכות הסביבה
      • השפעות חיצוניות
        • חלק א': סוגי השפעות חיצוניות
        • חלק ב': דיג יתר
        • חלק ג': הפתרונות
        • חלק ד': ההתחממות הגלובלית
    • הייטק
      • חלק א': תמצית תולדות ההייטק
      • חלק ב': למה השכר הגבוה?
      • חלק ג': מחסור בעובדי הייטק
      • חלק ד': השפעות על השכר
    • חירות
      • חופש וחירות: מה המחיר שלהם?
    • כלכלה מהעבר
      • תקופת הצנע
    • חינוך בישראל
      • למה כל כך קשה לגייס מורים טובים?
      • למה כל כך קשה לנהל בית ספר?
      • אזורי רישום ובחירת הורים
      • האם באמת חסרים מורים?
      • איכות ההוראה
      • מי באמת מחליט מה קורה בכיתה?
      • למה קשה לגייס מנהלים טובים?
      • זה לא (רק) עניין של כסף
      • למה אי אפשר למצוא מנהלים?
      • למה כל כך קשה להקים בית ספר חדש?
      • מעורבות הורים
      • תוצאות מבחני פיזה
    • מערכות חינוך בעולם
      • חלק א': מצב החינוך בעולם
      • חלק ד': הקיצונית של דרום קוריאה
      • חלק ב': חינוך בסין
      • חלק ה': יפן – הקהילה מול הפרט
      • חלק ג': חינוך בהונג קונג וסינגפור
      • חלק ו': הנשק הסודי של פינלנד
      • חלק ז': החינוך המקצועי בשוויץ
      • חלק ח': הסיפור המורכב של קנדה
      • חלק ט': אסטוניה המפתיעה
      • חלק י': איך בונים מערכת חינוך?
      • בתי ספר פרטיים באפריקה
    • חקלאות
      • המחסור בחמאה
      • צה"ל צריך לסבסד חקלאים?
      • הרפורמה האירופאית: חלק א'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ב'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ג'
      • הולנד: אימפריית החקלאות של אירופה
    • מלחמות אסונות וכלכלה
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • ארגונים ההומניטריים: טוב או רע?
    • משבר הדיור
      • באמת יש בועת נדל"ן?
      • למה דווקא תל אביב?
      • מס דירה שלישית
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • משברים כלכליים
      • חלק א': הפאניקה של 1907
      • חלק ב': הקריסה של 1929
      • חלק ג': משבר הסאבפריים 2008
      • חלק ד': המשבר הכלכלי של יוון
    • נלחמים בעוני
      • ניהול סיכונים: מפתח לפתרון עוני
      • עוני: איך מודדים אותו?
      • שכר מינימום
    • ערוצי התקשרות
      • אתרי חדשות: זה עושה לנו רע
      • רשות השידור: שאלות ותשובות
    • פוליטיקאים וכלכלה
      • משל על יין ויוקר המחיה
      • פוליטיקאים: למה הם פוגעים בנו?
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • תחבורה
      • איך פותרים פקקים?
      • כמה עולה חניה חינם?
    • פנסיה
      • מודל הפנסיה הצ'יליאני
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • עשרה כלים לחיים
  • אינסטגרם
  • קבוצת הדיונים
    • הספרייה
  • צור קשר
    • תנאי שימוש
  • דף הבית
  • פוסטים קצרים מפייסבוק
  • סקר הקיצוצים הגדול (2019)
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • טלגרם
  • אינסטגרם
  • הספרייה
  • מושגים בסיסיים
  • משברים כלכליים
  • מערכת החינוך בישראל
  • חקלאות
  • מערכות חינוך בעולם
  • איך מודדים כלכלה?
  • למה צריך קפיטליזם?
  • צמיחה כלכלית
  • פוליטיקאים וכלכלה
  • נלחמים בעוני
  • משבר הדיור
  • פנסיה
  • ההייטק הישראלי
  • מלחמות אסונות וכלכלה
  • איכות הסביבה
  • חירות
  • תחבורה
  • ערוצי התקשרות
  • כלכלה מהעבר
  • עשרה כלים לחיים
  • תנאי שימוש
  • צור קשר
כלכלה קלה
  • ראשי
  • כלכלה למתחילים
    • פוסטים קצרים מפייסבוק
    • מושגים בסיסיים
      • איך קובעים שווי אמיתי של מוצר?
      • היד הנעלמה: מה זה אומר?
      • חלוקת עבודה והתמקצעות
      • מחירים: מה זה בכלל?
      • מלתוסיאניזם: כשכל האוכל יגמר
      • קללת משאבי הטבע
      • שכר מינימום
      • בועה: מה זה? ואיך היא נוצרת?
    • איך מודדים כלכלה?
      • איך משווים בין מדינות בעולם?
      • מדד החופש הכלכלי
      • מה זה מדד קלות עשיית עסקים?
      • מדד קלות עשיית עסקים 2019
      • עוני: איך מודדים אותו?
    • למה צריך קפיטליזם?
      • קוריאה: קפיטליזם מול קומוניזם
      • חברות ממשלתיות מול פרטיות
      • עושר מול אושר: מה עדיף?
    • צמיחה כלכלית
      • אתגרי המדינות המפותחות
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • סין: הדרך להשתלטות על העולם
  • כלכלה לפי נושאים
    • איכות הסביבה
      • השפעות חיצוניות
        • חלק א': סוגי השפעות חיצוניות
        • חלק ב': דיג יתר
        • חלק ג': הפתרונות
        • חלק ד': ההתחממות הגלובלית
    • הייטק
      • חלק א': תמצית תולדות ההייטק
      • חלק ב': למה השכר הגבוה?
      • חלק ג': מחסור בעובדי הייטק
      • חלק ד': השפעות על השכר
    • חירות
      • חופש וחירות: מה המחיר שלהם?
    • כלכלה מהעבר
      • תקופת הצנע
    • חינוך בישראל
      • למה כל כך קשה לגייס מורים טובים?
      • למה כל כך קשה לנהל בית ספר?
      • אזורי רישום ובחירת הורים
      • האם באמת חסרים מורים?
      • איכות ההוראה
      • מי באמת מחליט מה קורה בכיתה?
      • למה קשה לגייס מנהלים טובים?
      • זה לא (רק) עניין של כסף
      • למה אי אפשר למצוא מנהלים?
      • למה כל כך קשה להקים בית ספר חדש?
      • מעורבות הורים
      • תוצאות מבחני פיזה
    • מערכות חינוך בעולם
      • חלק א': מצב החינוך בעולם
      • חלק ד': הקיצונית של דרום קוריאה
      • חלק ב': חינוך בסין
      • חלק ה': יפן – הקהילה מול הפרט
      • חלק ג': חינוך בהונג קונג וסינגפור
      • חלק ו': הנשק הסודי של פינלנד
      • חלק ז': החינוך המקצועי בשוויץ
      • חלק ח': הסיפור המורכב של קנדה
      • חלק ט': אסטוניה המפתיעה
      • חלק י': איך בונים מערכת חינוך?
      • בתי ספר פרטיים באפריקה
    • חקלאות
      • המחסור בחמאה
      • צה"ל צריך לסבסד חקלאים?
      • הרפורמה האירופאית: חלק א'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ב'
      • הרפורמה האירופאית: חלק ג'
      • הולנד: אימפריית החקלאות של אירופה
    • מלחמות אסונות וכלכלה
      • האם מלחמות תורמות לכלכלה?
      • ארגונים ההומניטריים: טוב או רע?
    • משבר הדיור
      • באמת יש בועת נדל"ן?
      • למה דווקא תל אביב?
      • מס דירה שלישית
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • משברים כלכליים
      • חלק א': הפאניקה של 1907
      • חלק ב': הקריסה של 1929
      • חלק ג': משבר הסאבפריים 2008
      • חלק ד': המשבר הכלכלי של יוון
    • נלחמים בעוני
      • ניהול סיכונים: מפתח לפתרון עוני
      • עוני: איך מודדים אותו?
      • שכר מינימום
    • ערוצי התקשרות
      • אתרי חדשות: זה עושה לנו רע
      • רשות השידור: שאלות ותשובות
    • פוליטיקאים וכלכלה
      • משל על יין ויוקר המחיה
      • פוליטיקאים: למה הם פוגעים בנו?
      • ניתוח רפורמות משה כחלון
    • תחבורה
      • איך פותרים פקקים?
      • כמה עולה חניה חינם?
    • פנסיה
      • מודל הפנסיה הצ'יליאני
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • עשרה כלים לחיים
  • אינסטגרם
  • קבוצת הדיונים
    • הספרייה
  • צור קשר
    • תנאי שימוש
  • דף הבית
  • פוסטים קצרים מפייסבוק
  • סקר הקיצוצים הגדול (2019)
  • עזרו לכלכלה קלה לגדול
  • טלגרם
  • אינסטגרם
  • הספרייה
  • מושגים בסיסיים
  • משברים כלכליים
  • מערכת החינוך בישראל
  • חקלאות
  • מערכות חינוך בעולם
  • איך מודדים כלכלה?
  • למה צריך קפיטליזם?
  • צמיחה כלכלית
  • פוליטיקאים וכלכלה
  • נלחמים בעוני
  • משבר הדיור
  • פנסיה
  • ההייטק הישראלי
  • מלחמות אסונות וכלכלה
  • איכות הסביבה
  • חירות
  • תחבורה
  • ערוצי התקשרות
  • כלכלה מהעבר
  • עשרה כלים לחיים
  • תנאי שימוש
  • צור קשר
תנובה תתחיל לייבא מוצרי פרמיום וזה לא מצביע על דברים טובים בכלכלה הישראלית
ראשי » פייסבוק » תנובה תתחיל לייבא מוצרי פרמיום וזה לא מצביע על דברים טובים בכלכלה הישראלית

תנובה תתחיל לייבא מוצרי פרמיום וזה לא מצביע על דברים טובים בכלכלה הישראלית

טום קרגנבילד דצמבר 2, 2019 09:02 תגובה אחת


לפני שבועיים התפרסם כי תנובה תקים זרוע יבוא שתתמקד במוצרי פרמיום. בהחלט מדובר בצעד חיובי שיאפשר לאזרחים ליהנות ממגוון גבינות קשות ואיכותיות, יוסיף מבחר מוצרים גדול יותר בשוק וישפר את האיכות של המוצרים בשוק. מבחינת תנובה מדובר בצעד שמאפשר לה להגדיל את המכירות, למכור מוצרים שחלק מהשוק מוכן לשלם עליהם מחיר גבוה ולא לקחת סיכון גדול כי היא יכולה לעצור את היבוא בלי צורך לשנות דבר.

למרות כל הצדדים החיוביים שתיארתי, גם לצרכנים וגם לתנובה, המהלך של מעבר ליבוא מוצרי פרמיום הוא צעד צפוי בשווקים אשר מלאים בחסמי יבוא כמו אלו שפועלים בשוק החלב הישראלי. כמו שמסבירה הכתבה נורית קדוש בכלכלסיט: "היבוא צפוי לאפשר לתנובה, שכ־60% מפעילותה בשוק החלב מצויים תחת צו הפיקוח על המחירים, לייצר מנוע צמיחה דרך מוצרי פרמיום, שמחירם אינו מפוקח והרווחיות בהם גבוהה, דוגמת גבינות מיוחדות. מדובר בשוק שמגלגל כ־300 מיליון שקל, מזוהה עם רווחיות גבוהה ורושם בשנים האחרונות צמיחה שנתית דו־ספרתית, בעוד שוק המזון מצוי בסטגנציה. תנובה החלה לפני שנה וחצי לייבא מאיטליה גבינת גרנה פדנו וכעת תוכל להרחיב את המגוון במוצרי פרמיום שתרכוש בעולם, מבלי להיות כפופה למחירי החלב הגולמי הגבוהים בארץ". במקביל גם חברת שטראוס פונה אל יבוא הפרמיום ככלי להתמודדות עם מדיניות הפיקוח הממשלתית וביחד שתי החברות בוחרות בכלי זה כדי להגדיל רווחים בשוק.

ממחקרים שנעשו בתחום המסחר הבינלאומי נמצא שמעבר ליבוא פרמיום הוא תופעה שמתרחשת במדינות רבות ובשווקים אשר מוגנים מפני יבוא. שוק החלב בישראל הוא מאוד מפוקח ודורש מכירה של מוצרים במחירים זולים עד לרמה שרק יצרנים מעטים יכולים להרשות לעצמם לייצר את זה. זאת הסיבה לדוגמה, למחסור החמור בחמאה שקיים כבר קרוב לשנה בישראל. בשווקים כאלו, על מנת לפצות על חוסר הרווחיות בפעילות שמפוקחת על ידי הממשלה, החברות פונות אל מוצרי יוקרה שהממשלה לא מפקחת עליהם במטרה "להגן" על הציבור.

באופן עצוב, הממשלה מצליחה ליצור מדיניות שמאפשרת לאזרחי מדינת ישראל ליהנות ממגוון מוצרים יותר גדול ויותר איכותי אבל רק לאלו אשר מרוויחים משכורות גבוהות וזוכים לרמת חיים גבוהה יחסית. אותם אזרחים לא יצטרכו לטוס עד לאיטליה כדי לטעום גבינה איכותית ולא יצטרכו לנסוע עד לחנויות בוטיק קטנות כדי לקנות גבינה אלא יוכלו ליהנות מגבינה איכותית קרוב לבית. במקביל האזרחים העניים, אלו שהמדינה "מגנה" עליהם עם מחירים מפוקחים ימשיכו לסבול ממחסור של מוצרים וממגוון קטן מאוד של תוצרת מקומית גרועה.

בעזרת מדיניות הפיקוח וחסמי היבוא, הממשלה יוצרת מצב שבו מי שמרוויח הוא מי שגם ככה יכול להרשות לעצמו יותר. היצרניות היחידות שמסוגלות לייצר במחירים המפוקחים הופכות למונופול עצום בשוק המזון והצרכנים מתמודדים עם חוסרים ומגוון נמוך. בכל פעם שמתלוננים על הריכוזיות בשוק המזון שוכחים שאחת הסיבות למצב קשורה לכך שעסק מזון קטן לא יכול להתמודד עם עול הרגולציה המפלצתי שקיים בשוק ובצורה הזאת המדינה דוחפת ליצירה של מפלצות מזון שיכולות לספוג הפסדים במוצר אחד על חשבון רווחים ממוצר אחר.

בשורה התחתונה, העובדה שנקבל מגוון גבינות גדול ואיכותי יותר הוא צעד נהדר לצרכנים אבל העובדה שתנובה בוחרת בצעד הזה כדי לייצר אלטרנטיבה ולהתמודד עם חסמי יבוא ופיקוח המחירים העצום בשוק הישראלי, היא סימן קלאסי לשוק שיש בו חסמי יבוא ומסחר רבים. במקום לפקח, להתערב ולפגוע באזרחים החלשים בישראל, הגיע הזמן לתת לאנשים לייבא בצורה קלה ולאפשר לכל אזרח, גם לעני ביותר, ליהנות ממגוון אדיר ולא יקר של מוצרי מזון רבים מהעולם.

***
פוסט זה נכתב בחסות תומכי הפטראון המובילים:
שילוט שילת– פתרונות שילוט מתקדמים – http://www.shilut.net – 089799899

מתקדמים כלכלית – צעירים מדברים על כסף – http://www.homygod.org

התורם Yam Mesicka וקבוצת הטלגרם "שיט טכנולוגי": https://t.me/shiftech

התורם גלעד מוצפי
***

לכתבות נוספות בנושאי יבוא:
http://bit.ly/2X2lKgY

לכתבה המלאה של נורית קדוש בכלכליסט:
http://bit.ly/2OwtTY0

Share this:

  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)

קשור

ישראל פייסבוק

אודות המחבר

Tom Kregenbild להציג את כל הפוסטים של טום קרגנבילד

המייסד של האתר "כלכלה קלה", אתר שהוקם במטרה להנגיש ידע כלכלי בצורה פשוטה, ברורה ואקטואלית

« פוסט קודם
פוסט הבא »

תגובה אחת

  1. tnhr הגב דצמבר 2, 2019 בשעה 17:23

    הגיע הזמן לתת לאנשים לייבא : אולי הגיע גם הזמן לתת לייצרנים קטנים לייצר. גם הם ירויחו פרנסה, וגם הצרכנים ירויחו מגוון.

השארת תגובה

ביטול

אל תפספסו דבר

נושאים
PISA אדם סמית' איכות הסביבה אירוויזיון אירופה אסיה ארצות הברית בידור ביטחון דמוקרטיה הייטק העולם הערבי השכלה השפעות חיצוניות התערבות ממשלתית ועדי עובדים חופשה חינוך חקלאות ישראל כלכלה חופשית מדדים כלכליים מושגים מחירים מיסים מסחר מערכת החינוך משבר הדיור משברים כלכליים משה כחלון נדל"ן סוציאליזם סטודנטים סין עוני עסקים פוליטיקה פיטורים פייסבוק ציטוט כלכלי קומוניזם קפיטליזם שוק חופשי תחבורה תיירות
אודות כלכלה קלה

חיי היום יום שלנו כוללים שימוש בכסף, החלטות כלכליות וניסיון לעשות שימוש חכם במשאבים מצומצמים שעומדים לרשותנו.

 

למרות שנים של לימודים בבית הספר ובאוניברסיטה, מעטים מאתנו זוכים ללמוד על כלכלה, על איך היא פועלת ואיך היא יכולה לעזור לנו לשפר את חיינו.

 

המטרה של "כלכלה קלה" היא לעזור להנגיש את הידע הכלכלי שכל כך נחוץ לרבים מאיתנו בשפה קלה נגישה ואקטואלית.

RSS

RSS Feed

Theme by Pojo.me - WordPress Themes
Design by Elementor
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס